פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן

אילאן שלום, בהחלט יתכן כי מדובר בשארית של קרום הבתולין שנקרע, ומשתרבבת אל מחוץ לפתח הנרתיק. כדאי להיבדק. אם אכן מדובר בזה, ניתן להסירה בפעולה פשוטה באלחוש מקומי. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

מיכל שלום, תלוי אילו הליכים בדיוק בוצעו בניתוח. ניתוח שכלל קיבוע כיפת הנרתיק מסוג Sacrospinous fixation לדוגמא יכול לגרום לכאב גב תחתון בתקופת ההחלמה עקב המעברת תפרי קיבוע על גבי רצועה בסמוך לעצם העצה (סקרום). כאב זה צפוי לדעוך בהדרגה ולחלוף. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

יפעת שלום, השאלה שצריכה להישאל היא האם באמת מדובר באבצס ברטולין או משהו אחר (הכוונה לדוגמה איזשהו חלל/סינוס בדופן הנרתיק שמזדהם שוב ושוב). יתכן שבדיקת הדמייה כמו MRI של האגן והנרתיק תוכל לסייע להבין עד כמה הממצא עמוק ולאן הוא מחובר. במידה שכן מדובר במורסה בבלוטת ברטולין, אין מניעה לבצע כריתה של הבלוטה גם מתחת לגיל 40 אלא שכדי למצוא את מיקומה יש צורך בכך שתהיה מוגדלת ע"י ציסטה או מורסה כי אחרת לא ניתן לאתרה כירורגית. לעניין זה לא קיים טיפול הורמונלי. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

חוה שלום, זה יתכן כיוון שבזמן הקצר שלאחר הניתוח נוכחות הפצע הניתוחי והתפרים שמתחת לשלפוחית השתן גורמים לעיתים לגרוי יתר של השלפוחית (או למען הדיוק פעילות יתר של השריר אשר במעטפת השלפוחית) המתבטא בתכיפות במתן השתן ביום ובלילה. סיבה אפשרית נוספת לכך יכולה להיות זיהום בדרכי השתן, אם כי יממה (או פחות) לאחר הניתוח זה בד"כ מוקדם מידי להתפתחות זיהום. במידה שהתכיפות תימשך בימים הבאים +/- הופעת צריבה במתן השתן מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולבצע בדיקת שתן לכללית ותרבית במטרה לשלול דלקת. מרבית התסמינים 'האיריטטיביים' (תכיפות ודחיפות) צפויים להתמתן ואף לחלוף ככל שיעבור זמן לאחר הניתוח ובמידה שיש עדות מעבדתית לזיהום פשוט מטפלים באנטיביוטיקה בהתאם לרגישויות החיידק המפורטות בתשובת התרבית. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שילה שלום, אני שמח ששאלת כי התשובה פשוטה. סעיף שופכתי אינו מתפוצץ ולא נפגע כתוצאה מקיום יחסי מין ואת יכולה להנות מיחסי מין ללא חשש בהקשר הזה. מה שכן, בתוך הסעיף לעיתים מצטבר מעט נוזל שתן ולעיתים אף נוזל דלקתי או מוגלה. סחיטה של הסעיף השופכתי (כפי שעלול לקרות במהלך האקט המיני), יכולה לעיתים לגרום ליציאה של נוזל מתוך הסעיף דרך פתח השופכה. זה יכול להיות קצת לא נעים אבל אין בכך סכנה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

נעמה שלום, הסיבה השכיחה לכך הינה שגשוג מקומי של חיידקים שונית שאינם חלק מהפלורה הרגילה של הנרתיק. תופעה זו קרוייה 'וגינוזיס חיידקי' ולעיתים קרובות מלווה גם בהפרשה אופיינית בגוון אפרפר. לעיתים גם טפיל המכונה 'טריכומונס' עלול לגרום לריח כפי שאת מתארת. הטיפול המקובל הוא טיפול אנטיביוטי או בתכשיר תוך נרתיקי (זידובל / דלצין) או פומי (מטרונידזול). ניתן בנוסף להשתמש בטבליות פרוביוטיקה המיועדות לשימוש בתוך הנרתיק. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

ענבל שלום, כאב לאחר ניתוח בגישה נרתיקית בהחלט צפוי אך על פי רוב אינו ברמה שהינך חווה. הכאב נובע הן מהחלמת הפצע בדופן הנרתיק, הן ממתח ברקמה בעקבות היותה הדוקה יותר ולעיתים אף מהצטברות קלה של דם ('המטומה') מתחת לקו התפרים. במקרים מסויימים כאב יכול לנבוע גם מגרוי של סיבי עצב באגן. בכדי להקל על הכאב מומלץ בתקופה הזו לשבת על מצע רך, ליטול משככי כאב וכן להעזר במרככי יציאות על מנת להימנע מעצירות היכולה אף להחמיר את הכאב. ניתן להעזר בג'ל עזרקאין (מאלחש מקומי) אם כי הדבר צפוי לעזור בעיקר לכאב השטחי באזור החתך הנרתיקי עצמו ופחות לכאב העמוק יותר. במרבית המקרים הכאב חולף בהדרגה במהלך מספר שבועות לאחר הניתוח אך במידה שאת חווה כאב חריג כפי שאת מתארת, כדאי להיבדק. מבחינת הרמת משאות, מומלץ בתקופת ההחלמה מהניתוח להימנע מהרמת משאות כבדים (יותר מ-5 ק"ג). לאחר תקופת ההחלמה שאורכת כ-4 עד 6 שבועות ניתן לשוב לפעילות רגילה. בוודאי שלא ניתן לצפות מאם של פעוט צעיר שלא להרימו. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שילה שלום, בהחלט יתכן שינוי בנפח הסעיף במצבים שונים. במידה שקטן וכעת לא מציק ניתן להמתין ולעקוב. אם לעומת זאת גדל שוב או שמודלק וגורם לאי נוחות בהחלט מומלץ לנתח ולהסירו. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום רב, נא הפני שאלתך לפורום גינקולוגיה ופריון

ניתן למרוח ג'ל עזרקאין (מאלחש מקומי) אם את חשה כאב באזור התפרים או קרם אובסטין שתורם לריכוך הרקמה ומאיץ את החלמתה בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

רותי שלום, אין ניתוח אחד ל'הרמת רצפת האגן'. יש סוגים שונים של ניתוחים לטיפול בבעיות מתחום רצפת האגן, חלקם מבוצעים בגישה וגינלית וחלקם דרך דופן הבטן בלפרוסקופיה/רובוט. לכל סוג ניתוח מאפיינים משלו ותופעות צפויות שאופייניות לו באופן ספיציפי. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

תלוי מה בדיוק בוצע בניתוח. אבל באופן כללי כאב באתר הניתוח צפוי להימשך עד ארבעה שבועות במרבית המקרים, ואמור לדעוך בהדרגה עד להעלמותו המלאה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

מרינה שלום, מאד נעצבתי לקרוא את שכתבת. באמת נשמע כמו התמודדות לא פשוטה. אני מאמין שבהחלט ניתן לשפר את המצב בעזרת טיפולים מתקדמים שקיימים באמתחתנו ויכולים להתאים למצב שאת מתארת. מאד מומלץ אם טרם ביצעת לעבור בדיקת אורודינמיקה רב-ערוצית על מנת לאבחן בצורה מדוייקת את המנגנון שגורם להפרעה בתפקוד מערכת השתן. בהתאם לתוצאות בהחלט ניתן להציע אפשרויות לטיפול. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

רוית שלום, אפשרויות הטיפול בצניחת אברי האגן אכן מגוונות וכוללות הן טיפול שאינו ניתוחי (לדוגמא תומכן נרתיקי) והן טיפול ניתוחי, בין אם בגישה וגינלית ובין אם לפרוסקופית/ רובוטית. לכל גישה יתרונות וחסרונות וחשוב לשקלל את מירב השיקולים בעת בחירת אופן הטיפול, לרבות גיל המטופלת, האם השלימה את תכנון הילודה, מחלות רקע במידה שישנן, הסטוריה כירורגית (ניתוחים קודמים שעברה בבטן או באגן), משלח יד ותחביבים (לדוגמה האם עובדת בעבודה שמרביתה בישיבה מול מחשב או עבודה הכרוכה בפעילות פיזית מאומצת), האם פעילה מינית וכן מרכיבי הצניחה ומידת החומרה של כל אחד מהמדורים המעורבים בה ומעל לכל כמובן העדפותיה של המטופלת עצמה במידה שקיימות. חשוב שהצוות המנתח יהיה מיומן בכל אחת מהגישות האפשריות על מנת שיוכל להתאים באופן מיטבי את הפתרון המוצע לסיטואציה הקלינית הספיציפית העומדת בפניו כיוון שאין אשה אחת דומה לאחרת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום שילה, ממצא שנראה בבדיקה קלינית ובהדמיה כסעיף שופכתי לא סביר שישתנה לגידול ממאיר (אם לכך את מתכוונת) אלא אם האבחנה מראש היתה שגוייה (הסבירות לכך נמוכה). סעיף שופכתי יכול לגדול עקב הצטברות של נוזל בתוכו או בעקבות תהליך דלקתי. הקושי העיקרי בניתוח נובע מהסמיכות לצינורית השופכה והחשש מפגיעה בה. מדובר בניתוח עדין המבוצע בזהירות המירבית. לעיתים מבנה הסעיף השופכתי (לדוגמא אם הוא עוטף את צינורית השופכה מסביב ולא רק מתבלט מתחתיה) עלול לתרום למורכבות הניתוח וצדק הרופא שהמליץ על מעקב במידה שהממצא קטן ואינו מציק. אם כעת המצב הקליני השתנה זה בהחלט מצדיק הערכה נוספת ויתכן שיש מקום לשינוי הגישה ולהמליץ על ניתוח בכל זאת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן.

שלום שי, משמעות הממצא היא דימום קל ככל הנראה בעקבות ביוץ כאשר המבנה בשחלה ממנו חרגה הביצית (גופיף צהוב) מדמם מעט לתוך השחלה ולחלל האגן. במידה שאת יציבה מבחינת המדדים ההמודינמיים (לחץ דם ודופק), ספירת הדם אינה מחשידה לאובדן דם חד וההמוגלובין יציב, ככל הנראה שהדימום הקל שהיה נפסק והדם שנצבר באגן ייספג מעצמו בהדרגה וניתן להסתפק במעקב בלבד. אין לכך קשר לבעיות פריון עתידיות ולאנדומטריוזיס. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום לך, יתכן דימום רחמי לאחר ניתוח בשחלה. במידה שהדימום אינו חזק באופן שעצם איבוד הדם מהווה סכנה מומלץ לעקוב ובמידה שלא ייפסק בימים הקרובים לפנות לבדיקת רופא/ת הנשים. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

הסיבה לכך אינה ברורה בהנחה שהדימום הוא נרתיקי (כפי שאת מתארת) ואינו ממקור שלפוחית השתן (שאז מתעורר חשד לפגיעה בשלפוחית במהלך הניתוח). יתכן כי השתן ששוטף את פתח הנרתיק גורם ליציאת שאריות דימום או דם קרוש אשר היו ממילא בפתח הנרתיק. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום לך ומזל טוב ללידתך, אם שלפוחית השתן מציצה מהנרתיק זו בד"כ צניחה בדרגה גבוהה מ-1. פיזיותרפיה יכולה לעזור בהבט של מתן הנחיות וטיפים להרגלי התרוקנות נכונים. בנוסף חיזוק שרירי רצפת האגן עשוי לעזור במידה מסויימת בהאטת הידרדרות נוספת בחומרת הצניחה ובתסמיניה. בד"כ פיזיותרפיה כטיפול יחיד אינה יכולה להשיב את המנח האנטומי של אברי האגן למצב התקין אך לעיתים אנו משלבים תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן יחד עם (לפני ואחרי) הטיפול הניתוחי שמטרתו לתקן את הפגם במערכת התמיכה ולהשיב את האיברים לעמדתם הנכונה כמו גם לשחזר תפקוד תקין (ריקון שלפוחית השתן, יציאות תקינות וכמובן לאפשר יחסי מין תקינים). מומלץ לעבור הערכה ע"י מומחה מתחום רצפת האגן על מנת לדון באפשרויות השונות. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

צניחה בדרגה 1 על פי רב אינה סימפטומטית. כיוון שאת כן חשה בתסמיני הצניחה אני שואל את עצמי האם אכן מדובר בדרגה 1 או שבפועל הצניחה יותר משמעותית מכך (כמובן שהבדיקה צריכה להעשות תוך הפעלת לחץ תוך בטני ולעיתים גם בתנוחת עמידה כדי לקבל את התמונה המלאה). אפשרות נוספת במצבים גבוליים היא לבצע בדיקה הקרוייה פרוקטו-דפקוגרפיה אשר יכולה לעזור בהבנת מנגנון העצירות והאם הוא אכן קשור בצניחה או לא, על מנת לתכנן את הטיפול המתאים ביותר. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אפרת שלום, בהחלט ניתן לטפל בשתי הבעיות יחד. זה מצריך ניתוח משותף הכולל אורוגינקולוג (מומחה בכירורגיה של רצפת האגן) יחד עם כירורג כללי שמומחיותו בניתוחי המעי הגס (פרוקטולוג). שיתופי פעולה כאלה בהחלט אפשריים. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

עינת שלום, אני לחלוטין מסכים שאין היגיון בהימנעות מפעילות גופנית שאת כה אוהבת רק בגלל הצניחה. בהחלט מומלץ לטפל בצניחה ולהמשיך בחייך הפעילים. מבחינת אפשרויות הטיפול: 1. תומכן (פסרי) - אביזר מסיליקון שמחדר לנרתיק על ידך ומאפשר לחיות עם הצניחה (אינו מתקן או 'מרפא' אותה) אך פחות להרגיש את תסמיניה. חשוב להוציא את התומכן לעיתים קרובות כדי לשטוף ולשמור על היגיינה ואז להשיבו למקום. 2. טיפול ניתוחי. כיום באמתחתנו מגוון גדול של גישות ניתוחיות לטיפול יעיל ובטוח בצניחת אברי האגן. בנשים יחסית צעירות כפי שאת, בנשים פעילות ספורטיבית ובפרט כשהצניחה מתקדמת כפי שאת מתארת, אני רואה יתרון בגישה הניתוחית הלפרוסקופית / רובוטית בה ניתן להשיב תמיכה תקינה לאברי האגן (רחם, שלפוחית השתן, מעי). המידע אודות בטיחות ויעילות הניתוחים השונים נסמך על עבודות מחקר איכותיות עם מספר גדול של מטופלות אשר פורסמו בספרות המקצועית הבין-לאומית וכן על ניירות עמדה של האיגודים לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן בעולם והחל מלפני שנה גם בארץ (עם פורסם נייר העמדה הישראלי שהיה לי הכבוד לעמוד בראש צוות מחבריו). בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

דנה שלום, תלוי מה כולל הניתוח. לעיתים כחלק מהניתוח מבוצע תיקון של אזור פתח הנרתיק למשל עקב צלקת אפיזיוטומיה שמעוותת את הפתח או פגיעה ברקמות התומכות בעקבות לידות אשר גורמות להרחבה ניכרת של פתח הנרתיק. אבל אם לא מבוצע הליך כדוגמת אלה, עצם הטיפול בצניחת הרחם אינו אמור בד"כ לשנות את צורת הפות. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

סופי שלום, כדאי לראות מה בדיוק נעשה בניתוח. קושי ביציאות עקב רקטוצלה בד"כ משתפר במידה ניכרת בעקבות תיקון הצניחה. ממליץ: 1. לבצע בדיקת הדמיה שנקראת פרוקטו-דפקוגרפיה כדי לברר מה הסיבה להפרעה ביציאות. 2. לגשת להערכה נוספת ע"י מומחה מתחום רצפת האגן עם תוצאות הבדיקה על מנת להציע טיפול מותאם. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

רופא המשפחה יכול לתת הפניה. איני רואה כיצד סגירת הנרתיק תועיל לבעיית ההתרוקנות ובוודאי שאינה מהווה פתרון מקובל בגיל 65. אל ייאוש, אני בטוח שניתן לסייע. ד"ר בני פיינר

ליהי שלום, אין סיבה שהציסטה תפריע במהלך ההריון. אבל במידה שתמשיך לגדול ותגרום לאי נוחות יתכן שבשלב כלשהו יהיה כדאי להסירה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

מיה שלום, נתחיל בסוף. בהחלט אפשר להשתמש בתומכן ולעשות פיזיותרפיה במקביל. התאמת תומכן מתבצעת בד"כ במרפאה ע"י רופאים מתחום האורוגינקולוגיה. לאחר מכן רוכשים את התומכן בהתאם לסוג ולגודל שנבחרו ומתחילים להשתמש בו. בנוגע לניתוח שעברת, כיום בהמלצת איגוד ה-FDA האמריקאי (מאז אפריל 2019 למען הדיוק), מומלץ להימנע מהשמת רשת דרך הנרתיק לצורך טיפול בצניחת אברי האגן עקב שכיחות גבוהה יותר של בעיות לרבות חשיפה של הרשת מבעד לדופן הנרתיק, חדירה לאברים סמוכים ותסמיני כאב תנוחתי או כאב ביחסי מין. בנשים צעירות כפי שאת, אני רואה יתרון בגישה הניתוחית הלפרוסקופית / רובוטית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן). בגישה הזו, שכיחות הסיבוכים הללו באופן ספיציפי קטנה בהרבה ותוצאת הניתוח מבחינת התמיכה באברי האגן על פי רוב מצויינת. השימוש בתומכן אכן מפחית את תסמיני הצניחה אך מצריך תחזוקה שוטפת קבועה (להוציא, לשטוף ולהחזיר) ונשים צעירות הסובלות מצניחת אברי האגן לאחר לידה או לידות לעיתים אינן רואות באפשרות זו פתרון 'נחשק'. בכל מקרה ממליץ לפנות לייעוץ מקיף במטרה לשמוע את כל האפשרויות ולבחור איזו מביניהן המתאימה ביותר עבורך ותואמת את העדפותיך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

סיון שלום, ראשית מזל טוב ללידתך! בתקופה הראשונה שלאחר לידה נרתיקית יתכנו תופעות כגון דליפת שתן אשר לא בהכרח מנבאות את המצב התפקודי בהמשך. בתקופה הנוכחית הרקמות באזור רצפת האגן (רקמת שריר ורקמת חיבור) עדיין מאד מתוחות ומוחלשות ואין זה נדיר שבמהלך תקופת משכב הלידה התפקוד משתפר בהדרגה באופן ספונטני עם התאוששות הרקמה והגוף ככלל. עם זאת דאגתך מובנת לי בהחלט. חלק מזה קשור לדעתי בעובדה שאין מספיק הדרכה לנשים הרות בנוגע לשינויים שמתרחשים בגוף או שעלולים להתרחש בעקבות הלידה ובמקרים רבים תופעות כאלו ואחרות מעוררות הפתעה, דאגה ואף תסכול. ממליץ לבצע בדיקת שתן לכללית + תרבית כדי לשלול דלקת בדרכי השתן כסיבה להפרעה בשליטה. בנוסף מציע לפנות לבדיקה ע"י רופא/ה העוסק/ת באורוגינקולוגיה ורפואת רצפת האגן לצורך הערכה ואבחון. אם את יכולה להמתין מס' שבועות מה טוב, פשוט כדי לתת לגוף קצת להחלים ואז יהיה נכון יותר להעריך מה המצב. אם מצד שני את מאד בלחץ כרגע את בהחלט יכולה לגשת כבר בזמן הקרוב לבדיקה ולשיחה והסבר ולו כדי לבצע הערכת מצב ראשונית וקצת להסביר ולהרגיע מה צפוי בהמשך וכיצד מומלץ לטפל למקרה שהתסמינים לא יחלפו מעצמם. ושוב... חשוב לציין כי אלה תופעות שכיחות בקרב נשים שילדו, בפרט בטווח הזמן הזה, ושגם אם יהיה צורך בטיפול בהמשך, יש לנו מגוון אפשרויות טיפוליות שיכולות לשפר מאד את המצב אז אל תהיי מודאגת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

דנה שלום, במידה שהצלקת מציקה לך, בין אם ברמה האסתטית ובין אם מבחינת רגישות מקומית וחשש לקיים יחסי מין הייתי ממליץ להיבדק ולראות האם יש צורך בתיקון ומה ניתן לעשות. טיפול לא בהכרח חייב להיות ניתוחי, ישנם חומרים שניתן לעסות לתוך הרקמה שתפקידם להפחית רגישות ולהרפות שריר חלק במטרה להקל ברגישות ביחסי מין ובכלל. ולעיתים אנחנו כן נדרשים לתיקון כירורגי על מנת להשיב את המקום למצב תקין יותר הן מבחינת מראה והן מבחינה תפקודית. לא נשמע לי סביר לומר לך להמתין עד הלידה הבאה ובינתיים ללמוד לחיות עם הבעייה. נשמע שמגיע לך טיפול כעת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

דנית שלום, קשה לדעת מבלי לבדוק אותך. צניחת אברי האגן לא שכיח שגורמת לכאב או להפרשה. יתכן שמדובר בהחלמה לא תקינה של קרע שהתרחש בלידה או פגיעה עצבית כלשהי. בכל מקרה נחוצה בדיקה מקיפה ע"י רופא נשים ובמידת הצורך גם אורוגינקולוג (מומחה ברפואת רצפת האגן) ולהתקדם בהתאם לממצאים. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

רוית שלום, עקרונית - ניתן יותר לעומק - תלוי במשך שנים היה נהוג להמליץ שלא ללדת לאחר ניתוח לתיקון צניחת אברי האגן. הסיבה לכך היא גם החשש מפני הישנות הצניחה, מה שעלול להצריך התערבות נוספת וגם העדר מידע מספק בספרות המקצועית באשר להשפעת לידה נוספת על תוצאות הניתוח ולהיפך, כלומר השפעת העובדה שהרקמה עברה ניתוח לתיקון הצניחה, על מהלך הלידה ותוצאותיה (מעבר הילוד בתעלת הלידה, פוטנציאל לקרעים וכו'). כיום יש קצת יותר מידע ברמה של סדרות מקרים אשר מצביע לכאורה על אפשרות ללידה נוספת לאחר תיקון. שיקול נוסף הוא מה בדיוק בוצע בניתוח להרמת השלפוחית. במקרים בהם נעשה שימוש ברשת בדפנות הנרתיק לצורך תיקון הצניחה, מאד מומלץ להימנע מלידה וגינלית נוספת וכדאי אם כבר לשקול ניתוח קיסרי מתוכנן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

דליה שלום, אין קשר בין הניתוח בציסטת ברטולין לבין דימום רחמי. אם זה היה ארוע חד פעמי ובהמשך הווסת יחזור לסדירותו, הייתי מסתפק במעקב. במידה שיופיעו עוד אפיזודות של דימום במועד לא צפוי, כדאי לפנות לבדיקה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

גילי שלום, ככל לא מומלץ ללדת לידה וגינלית לאחר תיקון צניחה ע"י רשת שמושתלת דרך הנרתיק. ההעדפה היא לניתוח קיסרי מתוכנן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

גילי שלום, תלוי בין היתר אם השתל הושם בניתוח בגישה וגינלית (דרך חתך בנרתיק) או דרך הבטן (בלפרוסקופיה). החשש נובע מכך שלא לחלוטין ברורה ההשלכה של הלידה על השתל הממוקם בדופן הנרתיק ומנגד באיזו מידה עלול להיגרם נזק לרקמה בעקבות לידה וגינלית נוספת. האם עצם נוכחות השתל עלולה לגרום לקרעים קשים יותר או לדימום ניכר בלידה כיוון שתכונות הרקמה עלולות להשתנות מעצם נוכחות השתל הסינתטי בתוכה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

רנית שלום, המושג דליה מתייחס על פי רוב לוריד מורחב. מושג זה נמצא בשימוש נפוץ בהקשר לדליות ברגליים ואף במקומות אחרים בגוף. לגבי השופכה דווקא פחות שכיח. נחוץ להבין יותר מה הבעייה הקלינית ממנה את סובלת כדי להבין למה הכוונה בפיענוח. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

רנית שלום, כאמור אינני בטוח עד כמה לממצא הנ"ל יש משמעות קלינית בהקשר של הבעייה ממנה את סובלת. כך או כך על מנת להתעמק במצבך באופן ספיציפי ולראות את התמונה כולה ממליץ שתשובי לפגישה נוספת במרפאה לצורך מעבר מסודר על ממצאי ה-MRI על רקע התסמינים הקליניים והבירור שנעשה עד כה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אלה שלום, הנגעים המתוארים ב-MRI ממוקמים בחלק העליון של הנרתיק ובמרווח שבין דופן הנרתיק הקדמי לשלפוחית השתן. צויין כי הנגעים הללו יכולים להתאים לנגעים של אנדומטריוזיס אבל האבחנה של אנדומטריוזיס היא בסופו של דבר קלינית, ומבוססת על התסמינים שאת חווה, על הבדיקה הגופנית שמבצע הרופא ובנוסף על ממצאי בדיקות עזר כגון ה-MRI. לא ניתן לקבוע אבחנה רק על סמך בדיקת הדמייה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

חיה שלום, חשוב להבין שבמהות הכירורגיה המשקמת ביצוע מניפולציות כירורגיות בטכניקות שונות במטרה לפצות על כשל של הרקמה התומכת. זה שונה למשל מניתוח לכריתת התוספתן במצב של דלקת חדה בתוספתן, מצב שבהגדרה לא יוכל לעולם להישנות לאחר כריתת האיבר החולה. עם זאת בניתוחים לשיקום רצפת האגן ניתן כיום להשיג שיעורי הצלחה מצויינים ולאורך זמן וכן ברשותנו כיום מגוון רחב של גישות ניתוחיות מתקדמות (לדוגמא ניתוחים בגישה לפרוסקופית ורובוטית עם וללא שימוש בשתלים) אשר מאפשרים להעלות עוד יותר את שיעורי ההצלחה של הניתוח. מציע לך לפנות לייעוץ אורוגינקולוגי נוסף כדי לקבל מידע על האפשרויות העומדות על הפרק כעת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה לרצפת האגן

סיגל שלום, זה אכן לא ממש הפורום המתאים אבל ככלל במידה שהכאב נמשך ללא שיפור בהחלט יש מקום להיבדק פעם נוספת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה לרצפת האגן

חני שלום, אכן צניחה כפי שאת מתארת הינה תופעה מטרידה הכרוכה בפגיעה ניכרת באיכות החיים ומצדיקה טיפול. שתי האפשרויות המקובלות באשה צעירה במצבך הן: 1. תומכן (פסרי) נרתיקי - אביזר עשוי סיליקון שאת לומדת להכניס לנרתיק ולהוציא לצורך שטיפה וניקוי. כל עוד נמצא בנרתיק הוא תומך באברים כך שלא תחושי (או תחושי פחות) בצניחה. 2. תיקון ניתוחי. באשה צעירה עם צניחת הרחם יש יתרון בניתוח בגישה בטנית בלפרוסקופיה (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) רגילה, או בלפרוסקופיה רובוטית (שיטה מתקדמת יותר). במהלך הניתוח מתקנים את התמיכה ברחם שנפגמה בעקבות הלידה. התיקון מבוצע או באמצעות תפרים המקצרים את הרצועות עליהן הרחם אחוז, או באמצעות שתל (רשת) המעגן את הרחם וצוואר הרחם לרצועה שעל גבי עצם הזנב. הבחירה בטכניקה הספיציפית תלוייה במצב הצניחה, במיומנויות המנתח ולא פחות מכך בהעדפותיך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה לרצפת האגן

שלום, דימום קל (לא יותר מווסת) לאחר ניתוח בגישה וגינלית הינו סביר ושכיח ובמרבית המקרים מסתיים כעבור מס' ימים עד שבוע. במידה שהדימום חזק יותר או שאינו מראה סימני סיום מומלץ לפנות לבדיקה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום, הסיכונים בהסרת הציסטה / בלוטה אינם שונים מהותית מהסיכונים שבניקוז המורסה וכוללים זיהום מקומי, היווצרות שטף דם שייספג בהמשך, כאב שבמרבית המקרים חולף מעצמו. לא צפוייה לכך השפעה על הריון או לידה בעתיד. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום לך, במרבית המקרים כורתים את הרחם יחד עם צוואר הרחם. רק במצבים מאד ספיציפיים (לדוגמה כאשר קיים קושי טכני משמעותי לכרות את צוואר הרחם או כאשר סיבת הניתוח היא צניחת הרחם והכוונה לשלב גם תיקון של הצניחה ע"י שתל) משאירים את הצוואר ומבצעים כריתה של גוף הרחם בלבד. בנוגע לחצוצרות קיימת המלצה גורפת להסירן ביחד עם הרחם לאור הידע שקיים כיום ולפיו אחוז לא מבוטל ממקרי סרטן השחלות נובע מהחצוצרה. בגיל 51 בד"כ לא ממהרים לכרות שחלות כרוטינה. מבחינת השלכות, ההבדל העיקרי שאת צפוייה לחוש הוא העדר הגוש הגדול שניתן היה למשש בבטן עקב נוכחות הרחם השרירני. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

"האם פירוש הדבר הוא כי אני לא אהיה במנופאוזה מאולצת בעקבות הניתוח אלא שאגיע אליה באופן טבעי בדיוק כפי שהייתי מגיעה אילו לא הייתי עוברת את הניתוח?" - בדיוק כך "מה לגבי השמנה?" - אין שום סיבה להניח שתשמיני בעקבות הניתוח. להיפך, יתכן שלאחר תקופת ההחלמה תחושי יותר בנח לקחת חלק בפעילות גופנית סדורה ללא המסה שמילאה לך את האגן בברכה, ד"ר בני פייינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

נעמה שלום, מתנצל על העיכוב במענה, הייתי בחופשה (קורה...) צריך להבין שהמענה בפורום הוא עקרוני ולא יכול להוות ייעוץ פרטני אינדיבידואלי ובוודאי שלא ניתן להיכנס לעובי הקורה ולכל כך הרבה פרטים. ברמה העקרונית אנדומטריוזיס כרוך לעיתים קרובות בכאב עז סביב הווסת ולעיתים מהווה סיבה להידבקויות אגניות ולהפרעות בפיריון על רקע מכני. האבחנה נעשית ע"י שילוב של תסמינים רלוונטיים, ממצאים בבדיקה גופנית, בדיקות עזר (כגון AMH), דימות (אולטרהסאונד / MRI) ולעיתים אף בירור פולשני בדמות לפרוסקופיה. התיאור שאת מביאה יתכן שקשור באנדו אך לא בהכרח וכאמור נחוצים רבדים נוספים על מנת לעשות אבחנה. ממליץ לפנות להערכה ע"י רופא נשים שמומחיותו באנדומטריוזיס. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

נלי שלום, ככלל כאשר קיימים תסמינים כלשהם (כגון דחיפות ובריחת גזים), ובפרט שבדיקת המנומטריה מצביעה על חולשה מסויימת לאחר קרע שערב את סוגרי פי הטבעת, נהוג להמליץ על לידה בניתוח קיסרי מתוכנן במטרה למזער את הסיכוי להישנות קרע בדרגה מתקדמת והחמרת התסמינים בעתיד. כמובן שההחלטה הסופית בידך ביחד עם צוות חדר הלידה. בנוגע לשאלותיך: 1. לא מוכרת דרך בדוקה ואמינה הנמצאת בשימוש קליני לבצע הערכה של האלסטיות בעור הפרינאום. 2. במצב שאת מתארת ניתן להעזר בשולפן ריק (ואקום) על מנת להשלים את חילוץ העובר. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אנקי שלום, עקרונית אין מניעה לבצע הזרקה לדופן הנרתיק בעת ווסת. אבל אם את חשה שלא בנח מכך, ניתן בהחלט לדחות את מועד הווסת עד לאחר הפעולה. תוכלי לקבל מרשם מרופא הנשים שלך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

שלום לך, מציע שתפני את שאלתך לפורום העוסק באנדומטריוזיס באופן ספיציפי. פורום זה עוסק בבעיות מתחום האורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

סיוון שלום, ישנם טיפולים מגוונים לאנדומטריוזיס ולתסמיניו. אחד מהם הינו גלולות למניעת הריון אשר בין היתר מנטרלות גם את הביוץ ויתכן שבעקבות זאת תפחת התפיחות הבטנית. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגי ורצפת האגן

שיר שלום, הלפרוסקופ מוחדר דרך חתך בטבור שגודלו 1 ס"מ. בד"כ ישנת שני פתחים נוספים בבטן התחתונה שכל אחד מהם בקוטר כחצי ס"מ. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אורי שלום, מומלץ לפנות לייעוץ מתחום הגסטרואנטרולוגיה. פורום זה עוסק בבעיות מתחום רפואת נשים, כירורגיה גינקולוגית ורצפת האגן בנשים בלבד.

דניאל שלום, אם מדובר בהחמרה של כאב כרוני בעקבות טיפול נקודתי במגע הגיוני לעקוב במשך מספר ימים ולפנות לבדיקה רק אם הכאב אינו דועך או מחמיר. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

עדי שלום, בנוגע להרדמה - אם הניתוח מבוצע בגישה וגינלית (דרך הנרתיק) ניתן לבצעו בהרדמה מלאה או בהרדמה אזורית (ע"י זריקה בגב, דומה לאפידורל). למנתח זה לא משנה וההחלטה בד"כ מתקבלת בשיתוף הרופא המרדים תוך התחשבות בהעדפתה של המטופלת. מרבית הניתוחים מבוצעים בהרדמה כללית אבל כאמור אין בכך הכרח. בנוגע לרשת - לפני כשנה אסר ה-FDA על חברות מסחריות בתחום לשווק רשתות לתיקון צניחה שנועדו להשמה דרך הנרתיק. זאת לאור דיווחים על סיבוכים ספיציפיים ששכיחותם גבוהה יותר בשיטה זו. פרקטית, מאז השימוש ברשתות אלה פחת בצורה דרמתית בכל העולם. כלל זה נכון גם למתרחש בארץ ועל פי ההמלצות המקובלות כיום (כולל בנייר העמדה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה) ההמלצה ככלל היא להימנע משימוש ברשת דרך הנרתיק למעט במקרים מאד מאד ספיציפיים ולאחר דיון נרחב עם האשה בנוגע ליתרונות מול חסרונות, סיכונים רלוונטיים ואפשרויות חלופיות כגון ניתוח בגישה וגינלית ללא רשת או ניתוח בגישה לפרוסקופית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן). כיוון שיש בידנו מגוון גדול של אפשרויות טיפול וגישות ניתוחיות שלא מצריכות השמת רשת דרך הנרתיק, נראה לי שעקרונית נכון להעדיף את אחת הגישות האחרות, בפרט באשה צעירה בת 40. כמובן שכל הנאמר הוא כללי ועקרוני אבל רק לאחר בדיקתך ניתן לייעץ באופן ספיציפי לגבי הפתרון המתאים ביותר עבורך. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

בתיה שלום, כשמדובר בצניחה בדרגה מתקדמת, אין לצפות שחיזוק שרירי רצפת האגן כטיפול יחיד יוכל להשיב את אברי האגן לעמדה אנטומית תקינה. במצבים אלו, ובהנחה שהאשה חשה בתסמיני הצניחה (בעיקר בלט בנרתיק) ניתן לשקול טיפול באמצעות תומכן נרתיקי ('פסרי') או ניתוח משקם שלאחריו בהחלט יש מקום לטיפול משלים בפיזיותרפיה אורוגניטלית. כיום עומדות לרשותנו אפשרויות כירורגיות רבות המקנות תוצאה טובה מבחינת הטיפול בצניחה ומאפשרות להתאים את הגישה הניתוחית (בין אם וגינלית, לפרוסקופית או רובוטית) למצב הקליני שהמטופלת הספיציפית מציגה ולהעדפותיה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אור שלום, יתכנו סיבות רבות לריקון בלתי מלא של שלפוחית השתן לרבות סיבות חסימתיות או תת-פעילות של שריר הדטרוזור שבמעטפת השלפוחית. כמו כן, לא נדיר שתכיפות במתן השתן (תחושת צורך לתת שתן לעיתים קרובות) מתפרש בטעות כריקון בלתי מלא. מומלץ לפנות להערכה ע"י אורוגינקולוג/ית לצורך הערכה, מדידת שארית לאחר התרוקנות ושקילת הצורך בבדיקת אורודינמיקה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

חנה שלום, בחודש אפריל 2019 אסר איגוד המזון והתרופות האמריקאי על חברות מסחריות למוצרים רפואיים להמשיך בשיווק רשתות לניתוחי תיקון צניחה המבוצעים בגישה וגינלית. זאת לאור דיווחים על שיעור סיבוכים גבוה יותר בטכניקה זו בהשוואה לשיטות ניתוח אחרות. לעומת זאת ה-FDA ציין כי ניתן ובטוח להמשיך להשתמש ברשת המושתלת בניתוח דרך דופן הבטן (לפרוסקופיה או רובוט). כלומר - לאור זאת כיום אנחנו נמנעים משימוש ברשת דרך הנרתיק. במידה שבכ"ז מעוניינים לבצע את הניתוח בגישה וגינלית, ניתן לבצעו תוך שימוש בתפרים בלבד אך לא ברשת. זו ההמלצה המקובלת בעולם ובארץ למעט מקרים מאד חריגים בהם ניתן לאחר דיון מפורט עם המטופלת ובמצבים קליניים מאד ספיציפיים להשתמש ברשת וגינלית על אף אזהרת ה-FDA. לפיכך, במידה שמדובר בצניחה בדרגה מתקדמת ומעוניינים להנות מיתרונות הרשת הכירורגית אז ניתן ומומלץ לבצע את הניתוח בלפרוסקופיה רגילה או בלפרוסקופיה באמצעות הרובוט (דה'וינצ'י) ובמידה שהצניחה בדרגה פחות מתקדמת ומעוניינים להימנע משימוש ברשת, ניתן לנתח בגישה וגינלית תוך שימוש ברקמות הטבעיות ובתפרים. בנוגע לשימוש הרחם לעומת כריתת הרחם, אכן אין הכרח לכרות את הרחם על מנת לתקן את הצניחה. באשה שמעוניינת בשימור הרחם יש בידנו דרכים טובות להשיב את הרחם לעמדה תקינה. אצרף לעיונך קישורית לנייר העמדה מטעם האיגוד הישראלי לגינקולוגיה אשר מתייחס לאפשרויות השונות כולל לסוגיית הרשת. יש להעתיק את הקישור לשורת הכתובת בדפדפן האינטרנט. https://cdn.mednet.co.il/2020/04/Ne147_EvereiAgan.pdf בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן.

שושי שלום, ראשית מזל טוב לנישואיך הקרבים! תסמינים כפי שאת מתארת בהחלט מעלים חשד לאנדומטריוזיס וכדאי להיוועץ עם מומחה בתחום זה. אנדומטריוזיס אינו נחשב כגורם לקרישיות יתר. לגבי בדיקה גינקולוגית, נשמע לי שסביר להמתין חודשיים ולהיבדק בדיקה מלאה ומקיפה שכעת בהיותך בתולה לא ממש ניתן לבצע. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן