פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן

ברוכות הבאות. פורום זה נועד לתת מענה לשאלותיכן בנושאים הקשורים לכירורגיה הגניקולוגית בתחום רצפת האגן, למגוון רחב של בעיות הכוללות צניחת רחם ונרתיק, איבוד שתן ו/או צואה, כאב כרוני בנרתיק ובשלפוחית השתן, סעיפי השופכה (דיברטיקולה), פיסטולות אגניות ועוד.

המענה הכירורגי כולל ניתוחים לפרוסקופיים מתקדמים (מבוצעים דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) וניתוחים בגישה נרתיקית עם וללא שימוש ברשתות ובמתלים.

זה המקום לשאול על ניתוחים הכוללים כריתת הרחם לעומת ניתוחים משמרי רחם ואף ניתוחים אסתטיים באברי המין החיצוניים. אשמח לענות גם לגבי מכלול הפתרונות הלא ניתוחיים לבעיות בתפקוד רצפת האגן לרבות טיפולים התנהגותיים, תרופתיים וטיפול באמצעות התקן נרתיקי (פסרי). אני מאחל לכן גלישה מהנה.

(ד"ר בני פיינר)
1919 הודעות
1887 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן

22/08/2018 | 09:37 | מאת: ל.

שלום, ילדתי לפני כחצי שנה ,עשו לי אפיזיוטומיה והרבה תפרים פנימיים וכמה חיצוניים. הרגשתי את רצפת האגן כבד נורא במשך ארבעה חודשים ...ברמה שלא יכולתי לקפוץ אפילו ברמה הכי נמוכה( אני מאמנת כושר ורגילה לקפוץ תוך כדי שמירה על הגוף והקשבה כמובן). הלכתי ל2 גינקולוגים ושניהם אמרו שהכל חזר למקום והתפרים התאימו יפה מאוד אין כמעט צלקת שם.הייתי אצל פיזיותרפיסטית של האגן 3חודשים לאחר הלידה ואמר. שהכל פיקס שם חוץ מחולשה פנימית שלדעתה יתחזק מהר עם התרגילים שנתנה לי .בקיצור משתדלת לא לקפוץ או להפעיל הרבה כוח דוחף כלפי מטה ....חזרתי לאמן בשיעור סטודיו שלי כי אני כבר מרגישה יותר טוב...דבר אחד ממשיך להפריע לי : כשאני מסתכלת או מתעטשת מרגישה שמשהו זז לי באזור הישבן ...ולא אין לי דליפת צואה...גם לא שתן תודה לאל למרות שעוד קצת רגיש שם.תחושה מוזרה בתוסיק,אם אני נותנת לעצמי פליירים בתוסיק ( נשמע הזוי לומר את זה ככה אבל רק כדי שתראה/' את התמונה) אז כאילו אני מרגישה שאני מזיזה שם משהו וזה מורגש לי בבטן......בלידה עצמה יצוא לי טחורים גדולים .האם זה קשור? האם מוכר לכם התופעה הזו? מה זה יכול להיות אני קצת לחוצה ...אין לי שם כאב אבל כן זה מציק עד אני משתעלת כאילו ברצפת האגן יוצאת לי מהישבן...סליחה שאני מסבירה כך. 2-דבר נוסף בבקשה: האם בחוץ יכול לגרום לכאבי רצפת אגן,כשאני יושבת מרגישה דקירות חזקות עד הישבן וקדימה למטה ובבטן תחתונה...אני כמעט שבוע לאחר המחזור .אין לי כאבי ביוץ בדרך כלל אין לי שמץ איך זה כואב. היום זה מה שהרגשתי

שלום, על פניו נשמע שגם אם חיצונית הכל נראה תקין, יתכן כי קיימת החלשות או פגם בשלמות הרקמות התומכות (שריר/רקמת חיבור) אשר גורמת לתנועתיות יתר של האברים הנתמכים על איזור רצפת האגן. חשוב לבצע הערכה אורוגינקולוגית מלאה כולל בזמן שיעול ולנסות להתרשם מהתופעה שאת מתארת. במידת הצורך ניתן גם להפנות לבדיקת דימות של רצפת האגן על מנת להתרשם משלמות השריר והפסיה ומה קורה בעת הפעלת שרירי הבטן מבחינת התמיכה האגנית. הייתי מתחיל בהערכה קלינית ע"י אורוגינקולוג וממשיך משם. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אז זהו ש ייתי אצל פיזיותרפיסטית של רצפת האגן שנתנה לי כמה תרגילים ועשינו את כל האיבחונים ,עיטוש,תרגילי בטן לבדיקה עם רצפה האגן, ואכן יש לי חולשה פנימית שלטענה לא עוררה אבל אני צריכה לתרגל את כל מה שנתנה לי,אני מודה שאני לא עושה אותן,חלקם עושה אבל זה בגד נשימות,פשוט זה משעמם אותי נוראואני רגילה לדברים קצת יותר אינטנסיביים ...ברור לי שאני חייבת לעשות...אבל לגבי מה שאני מרגישה בטוסיק את זה היא לא יכולה לבדוק .. תוכל להסביר לי מה זה אורוגינקולוגיה...סליחה על בורות...ומה בודקים בערך בפגישה ראשונה ? אגב תודה רבה על תשובה הברורה והמושקעת.

בטח, בשמחה. אורוגינקולוגיה הינה תחום מומחיות ברפואת נשים העוסק במכלול הבעיות הקשורות באזור רצפת האגן לרבות צניחת אברי האגן, דליפת שתן לסוגיה, תסמונות השלפוחית הרגיזה (תכיפות ודחיפות במתן השתן), תסמונות כאב באזור הנרתיק והשלפוחית, הפרעות בשליטה על סוגרי פי הטבעת, נזק לסוגרי פי הטבעת בעקבות לידות, כאב ביחסי מין ועוד. אורוגינקולוג הוא רופא מומחה ברפואת נשים ומיילדות אשר השתלם במשך מס' שנים נוספות בתחום זה ומסוגל לבצע הערכה וטיפול במגוון הליקויים לרבות טיפולים שמרניים לעיתים בשילוב עם פיזיותרפיה, טיפולים זעיר פולשניים (לדוגמא הזרקת חומרים ותרופות לטיפול בבעיות השונות בתחום) וניתוחים לתיקון צניחת אברי האגן, דליפת שתן/צואה וכו' בגישות כירורגיות שונות (נרתיקית, לפרוסקופית)

הבנתי עכשיו! ואני חשבתי ללכת לפרוקטולוג😂 המון תודה

18/08/2018 | 10:13 | מאת: רעות

הי אני סובלת מצניחות ולא נתקלתי בשום רופא בארץ שבדק אותי לגבי בדיקה ניתוק רצפת האגן,אני קוראת על זה הרבה בפורומים של מטופלות בארהב ואנגליה אך לא מוצאת על זה מידע בארץ ולא בבדיקות שעשיתי האם אתה בודק ניתוק בבדיקות שלך? אם כן באילו בדיקות? תודה

רעות שלום, המושג ניתוק רצפת האגן אינו מוכר בשפה העברית. אם תוכלי לרשום את המונח הלועזי שקראת בפורומים מארה"ב ואנגליה או לצרף קישור אשמח לנסות להבין במה המדובר ולהתייחס. בכל מקרה הסדנטרטים המקובלים הן בהערכה/בדיקה והן בטיפול בתחום רפואת רצפת האגן אינם שונים בין המקובל בארץ לבין ארה"ב ואנגליה. את כמובן מוזמנת להיבדק ונשמח לעזור. בברכה, ד"ר בני פיינר מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

19/08/2018 | 21:31 | מאת: רעות

אני חושבת: Levator Avulsion

עכשיו זה ברור... מדובר בממצא שניתן להדגים באולטרהסאונד תלת מימדי של רצפת האגן. את הבדיקה ניתן לבצע ביחידת האולטרהסאונד - נשים בביה"ח שיבא בתל השומר. אבל גם בבדיקה קלינית במישוש ניתן במרבית המקרים לזהות את החסר/קרע בנקודת החיבור שבין שרירי ה-Levator לבין עצמות האגן, שזו למעשה משמעות הממצא באולטרהסאונד. בנוסף לכך אין קורלציה ברורה בין נוכחות או העדר Avulsion injury לבין אופן הטיפול המועדף. לשם כך מבוצעת הערכה קלינית ודיון על מנת לבחור את השיטה המתאימה ביותר (לדוגמא תיקון כירורגי אל מול טיפול שמרני, ואם כירורגי האם בגישה וגינלית או לפרוסקופית והאם כן או לא להעזר בשתל וכו') בכל סנריו קליני וכמובן בהתאם להעדפות האשה.

שלום, אני אמורה לעבור ניתוח לתיקון צא"א (רחם דרגה 3, ציסטוצלה דרגה 4, רקטוצלה דרגה 2). הוצעו לי שתי טכניקות ניתוחיות- עם שתל רשת ובלעדיה שתיהן בגישה נרתיקית. הבנתי שהדעות אינן חד משמעיות לגבי שימוש ברשת וקיימים סיבוכים אפשריים. אשמח להבהרת הנושא ולחוות דעתך שתסייע לי בהחלטה. תודה.

דפנה שלום, נושא השימוש ברשת בגישה וגינלית נמצא בעין הסערה בשנים האחרונות עקב סיבוכים פוטנציאליים שהינם או ייחודיים או לכאורה שכיחים יותר בגישה זו כגון חשיפת הרשת מבעד לדופן הנרתיק או כאב כרוני בתנועה / מנח ספיציפי / יחסי מין וכו'. בחירת הגישה הניתוחית צריכה לכלול שיקולים רבים כולל גילך, מצבך הבריאותי הכללי והסטוריית ניתוחים (במידה שעברת), האם את פעילה מינית או לא וכמובן גם העדפותיך (לדוגמא תיקון הכולל כריתת הרחם לעומת שימור הרחם וכו'). בעשור האחרון זוכה לעדנה הגישה הניתוחית הלפרוסקופית המאפשרת תוצאה אנטומית מצויינת בלא לשלם את המחיר של ניתוח בפתיחת בטן (לפרוסקופיה מבוצעת דרך פתחים זעירים בדופן הבטן). בקיצור קשה לערוך במסגרת הפורום דיון ספיציפי לגבי מצבך ולהגיע להחלטה מה עדיף אך חשוב שבידי המנתח יהיה 'ארגז כלים' גדול ככל האפשר ושיוכל להציע גישות ניתוחיות מגוונות ולבחור יחד איתך את הגישה המתאימה ביותר לסיטואציה הקלינית שלך כמטופלת אינדיבידואלית. בהצלחה... ד"ר בני פיינר, מנהל יחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן.

שלום דר' פיינר, תודה רבה על תשובתך המהירה. מבקשת שוב את התייחסותך, כמידת האפשר בפורום זה, לשאלות נוספות. ראשית תיקון: דרגות הצניחה אצלי הן: ציסטוצלה- 3, רחם- 2, רקטוצלה- 2. עד כה ללא סימפטומים למעט אי הנוחות. רקע: אני בת 55 (אל וסת ללא תסמינים), בריאה (אין ניתוחים בעברי), ללא רגישויות, פעילה מינית (עד לפני כחודשיים בעקבות צא"א). אולטרסאונד רחם הראה מוקדי קלסיפיקציה- פיפל ופאפס תקינות. שאלותי: 1. מהן המשמעויות של כריתת רחם או השארתו, מעבר להיבט הרגשי? 2. האם סוג הרשת, מיקומה וטכניקת התיקון שונה כאשר מדובר בניתוח בגישה נרתיקית בהשוואה לניתוח בגישה לפרוסקופית? 3. סיבוכי רשת- האם וכיצד שונים בין השתלת רשת בגישה נרתיקית לבין גישה לפרוסקופית? 4. מהי עמדתך לגבי השתלת רשת בגישה נרתיקית עם שימור הרחם במקרה שלי?5. מה דעתך על תיקון ללא רשת בגישה נרתיקית עם שימור הרחם? לגבי שתי שאלותי האחרונות, כמובן שאיני רואה בעמדתך משום המלצה כלשהי. מודה לך מאד על תשובותיך.

דפנה, בתשובה לשאלותיך: 1. כריתת רחם נחשב ניתוח גדול יחסית מבין הניתוחים הגינקולוגיים אם כי כשמדובר ברחם צנוח וכריתת הרחם מבוצעת בגישה וגינלית, שיעור הסיבוכים הפוטנציאליים נמוך יחסית. מעבר לכך המשמעות היא בעיקר רגשית וקשורה לתחושותיה של האשה בנוגע לאיבוד הרחם בגיל 55. 2. ההבדל גדול בין שתי הגישות. הרשת בגישה וגינלית מושתלת במרווח שבין דופן הנרתיק לבין שלפוחית השתן, קרוב מאד לדופן הנרתיק. זרועות הרשת מקובעים לרצועות ה'סקרוספינוס' בעומק האגן. לעומת זאת בגישה לפרוסקופית הרשת ממוקמת באזור צוואר הרחם ונעגנת לרצועה אשר נמצאת באופן טבעי מעל חלקו התחתון של עמוד השדרה. החומר ממנו עשוייה הרשת דומה בשני המקרים. 3. הסיכונים העיקריים של רשת המושתלת בגישה נרתיקית - 'ארוזיה' כלומר חשיפה של הרשת או חלקים ממנה מבעד לדופן הנרתיק באופן המצריך טיפול נוסף. סיכון נוסף קשור בכאב אגני כתוצאה ממתח הנוצר ברקמה באזור בו זרועות הרשת מתוחות אל תוך האגן. הכאב יכול להתבטא בתנועה מסויימת או במנח גוף מסויים או בפעילות מסויימת ולעיתים אף ביחסי מין. בגישה לפרוסקופית נחסך הצורך בהפרדות רקמה עמוקות באגן והרשת אינה מתוחה אל תוך האגן. מסיבה זו יתכן שיש בכך יתרון בקרב מטופלות שהינן פעילות מבחינה גופנית ואף מינית. 4. גישתי במטופלת בגילך בפרט אם פעילה מינית ובהעדר ניתוחי בטן קודמים היא לטובת הגישה הלפרוסקופית. בשיטה זו ניתן להקנות תמיכה אנטומית טובה לרחם ולעיתים מוסיפים תיקון בגישה וגינלית ללא רשת לטיפול ב'ציסטוצלה' שאינו כרוך בסיבוכי הרשת הוגינלית כפי שתוארו. 5. תיקון שכזה ניתן לביצוע אך כיוון שנדרשת התייחסות לצניחת הרחם, במידה שמעוניינים לשמר את הרחם נדרשת גם כאן הפרדה (דיסקציה) עמוקה באגן והעברת תפר לרצועות העמוקות באגן מה שעלול להיות כרוך בכאב מהסוג שהוזכר קודם לכן.

דר' פיינר, אני מודה לך מאד על התייחסותך המפורטת והמנומקת. עזרת לי. דפנה

29/07/2018 | 17:33 | מאת: בת 32

שלום, אני בת 32 בהריון ראשון (שבוע עשירי), סובלת מרקטוצל וקרע בסוגר הפנימי. (ככל הנראה מהתאפקות ועצירות במהלך הילדות) סובלת מחוסר התרוקנות ונפיחות בבטן אחרי הליכה לנוחיות. הייתי בוועדה של רצפת האגן באיכילוב ואמרו לי שאפשר לטפל רק אחרי הלידה. קראתי באינטרנט שיש פתרונות זמניים כמו תומכן פסרי, האם ניתן להשתמש בזה גם במהלך ההריון? בוועדה אמר לי שבינתיים אני יכולה להיעזר בחוקנים מסוג איזי גו, אך בשום בית מרקחת לא מוכנים למכור בהריון / בסיס קבוע. האם יש משהו שניתן לעשות כדי להקל באופן זמני עד אחרי הלידה ולמנוע צורך בשימוש בחוקנים? אודה לתשובתך

שלום רב, בהחלט ניתן להשתמש בפסרי במהלך ההריון ונשמע שכדאי לנסות לאור התסמינים שאת מתארת. אין בטחון באיזו מידה תיפתר בעיית הקושי בהתרוקנות אבל יתכן שתשתפר. ככלל מומלץ להיות במעקב ע"י אורוגינקולוג בצוות רב תחומי שמאפשר גם ייעוץ עם דיאטנית ופיזיותרפיסטית על מנת להקל עליך כל עוד לא עברת תיקון דפיניטיבי של רקטוצלה. בברכה, ד"ר בני פיינר

18/07/2018 | 18:03 | מאת: אתי

לפני 8 ימים עשו לי ציסטוצלה ו רקטוצלה, ויש לי לחץ מאוד חזק על פי הטבעת, אני לא מסוגלת לשבת וקשה לי מאוד לתת צואה. מה הצעתך?

אתי שלום, התחושות שאת מתארת מאד אופייניות והלחץ יפחת בהדרגה. ניתן להעזר בתרופות לשיכוך כאב, בכרית רכה לשבת עליה ובמרככי צואה כמו אבקת 'נורמלקס' שממיסים בכוס משקה או סירופ 'אבילק' למשך השבועיים - שלושה הקרובים. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

18/06/2018 | 17:09 | מאת: תמרה

בת 65. לפני חצי שנה עברתי ניתוח להרמת אברי האגן וקיבוע הרחם לרצועה(ללא הכנסת רשת). אני מרגישה טוב. בתוצאות בדיקת הביקורת רשום: צלקות ניתוחיות תקינות, תמיכה טובה של דפנות הנרתיק והרחם, אבל יש ציסטוצל דרגה 2, צניחת רחם דרגה 2, רקטוצל דרגה 1. מבחן מאמץ שלילי. כוח כיווץ לבטורים 3/5. מה המשמעות של כל זה? הרופא המליץ על פיזיותרפיה. האם זה מספיק? בברכה תמרה

תמרה שלום, משמעות הממצאים כפי שתוארו היא שעל אף הניתוח שעברת עדיין נותרה צניחת איברי האגן בדרגה בינונית (דרגה 2 בסולם מדרג שמגיע עד 4). משמע שתוצאת הניתוח אינה אופטימלית. השאלה העיקרית היא האם את חשה בצניחה או שזהו רק ממצא שהתגלה בבדיקה. במידה שאינך חשה בצניחה והיא אינה גורמת לאי נוחות או הפרעה באיכות חייך בהחלט ניתן להסתפק בטיפול שמרני כחיזוק שרירי רצפת האגן במטרה למנוע החמרה נוספת. אם לעומת זאת הצניחה מורגשת ומסבה אי נוחות יש צורך בהערכה מחודשת ושקילת פתרון אחר (לדוגמא שימוש בתומכן נרתיקי או פתרון כירורגי בטכניקה שונה כגון גישה ניתוחית לפרוסקופית או שימוש ברשת). בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה, בי"ח הלל יפה וקבוצת נגה מדיקל

09/06/2018 | 23:20 | מאת: אפרת

שלום! אני, שבועיים לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן. מעולם לא היתה לי בעיה של דליפת שתן אך עכשיו כל התעטשות או שיעול חזק מביא לטפטופים בלתי נשלטים. האם זה נורמלי? תודה

אפרת שלום, קיים מצב הקרוי דליפת שתן חבוייה קרי אשה הסובלת מצניחת אברי האגן שאינה חווה תסמינים של דליפת שתן בין היתר כיוון שהצניחה יוצרת אפקט חסימתי ובכך מסווה את החולשה שבתמיכה בצינורית השופכה. לאחר שמבוצע תיקון ניתוחי של הצניחה למעשה מוסר החסם ונחשפת החולשה שעלולה להתבטא בתסמינים של דליפת שתן בשיעול ובעיטוש שלא היו בעבר, כפי שאת מתארת. במצב זה ניתן לטפל בכמה דרכים אפשריות לרבות חיזוק שרירי רצפת האגן, הזרקת חומר פולימרי לדופן צינורית השופכה אשר מעבה את אזור הסוגר ובכך משפר את יכולתו למנוע דליפת שתן או התערבות נוספת (קטנה) בה מושתל סרט דק מתחת לצינורית השתן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת האגן

31/05/2018 | 13:43 | מאת: מנותחת טריה

שלום ! אני בת 40. ביום ראשון השבוע כלומר: לפני 4 ימים עברתי ניתוח לשיקום רצפת האגן . באופן כללי אני מרגישה טוב פרט לכאבים בבטן תחתונה בזמן ישיבה. מדאיג אותי שהבטן ממש נפוחה. זה נורמלי? תודה.

בוקר טוב, התסמינים שאת מתארת בהחלט סבירים ימים ספורים לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן וצפויים להשתפר במהלך הימים הבאים. לעיתים יש צורך להעזר במרככי יציאות על מנת להימנע מעצירות ובכך להקל גם על התפיחות הבטנית. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

23/05/2018 | 13:29 | מאת: ענת

שלום רב, אני בת 41 וסובלת מדליפת שתן יומיומית, אני לא מסוגלת להתאפק והשתן פשוט יוצא ממני, אני לא יכולה לשהות במקומות שאין שירותים קרובים ונמאס לי לחיות ככה. עשיתי התעמלות של חיזוק רצפת האגן וזה ממש לא עזר. שמעתי על ניתוח TVT והייתי מאוד רוצה לעבור אותו. האם אתה מבצע את הניתוח ואם לא אשמח לקבל שם של רופא מומלץ ומה עלות של ניתוח כזה באופן פרטי? תודה רבה

ענת שלום, כמומחה באורוגינקולוגיה בוודאי שאני מבצע את הניתוח אבל בכל מקרה נחוץ לראותך במרפאה להערכה על מנת לברר את המנגנון שגורם לדליפת השתן לוודא שניתוח TVT (השמת סרט תת-שופכתי) זהו הפתרון המתאים ביותר לבעייתך. הפורום מטבע הדברים עוסק במהות הבעייה הרפואית ולא בעלויות ובפרטים בירוקרטיים. במידה שתהיי מעוניינת ניתן לתאם פגישה במרפאה בטל' 054-6557226 או 072-3728083. בברכה, ד"ר בני פיינר

04/05/2018 | 11:54 | מאת: נורית

ולפני זה אשמח לדעת 1.אתה מבצע אולטרסאונד אם צריך? אם כן האם זה תלת מימד? 2.יש לך הבנה בקשר בין בעיות רצפת אגן ומוקדי אנדומטריוזיס? האם נתקלת בנשים עם בעיות רצפת אגן שלבסוף אבחנת אנדו? תודה

נורית שלום, 'בעיות ברצפת האגן' זהו סל גדול של ליקויים שפרט לאזור האנטומי אינם בהכרח קשורים זה לזה. ישנן מרפאות העוסקות באנדומטריוזיס ובכאבי אגן באופן ספיציפי כולל במחלקתנו ואת לחלוטין מוזמנת לפנות למרפאה להערכה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

09/05/2018 | 13:24 | מאת: נורית

"מחלקתינו" התכוונת ליעוץ בקליניקה שלך?או בקליניקה של אנדומטריוזיס?

השירות קיים בכל בית חולים ציבורי ואת יכולה לפנות למרפאות נשים ולמרפאה ספיציפית (רצפת האגן או אנדומטריוזיס) בהתאם לסוג התסמינים שאת חווה ומטרידים אותך (לא פרטת בפוסט על אלו תסמינים מדובר תחת השם 'בעיות ברצפת האגן'). כמובן שאם את מעוניינת לפנות לרופא מומחה במסגרת הרפואה הפרטית זו זכותך אבל זהו לא נושא לדיון בפורום.

02/05/2018 | 13:50 | מאת: אנייי

שלום, בת 30, נמצאת בהריון שני, שבוע 31 (הריון תקין). היום הייתי בביקורת אצל רופא נשים ואמרתי לו כי בעת ניגוב לאחר שתן אני מרגישה בליטה.. הרופא בדק, בהתחלה אמר כי לא רואה כלום, ואז אמר שרואה ציסטה קטנה. אמר כי סביר להניח שלאחר הלידה אצטרך לנקזה.. א. רק מעצם המילה ״ציסטה״ נכנסתי לחרדה. מה זה בדיוק? למה זה קורה? ממה זה קורה? ב. האם זה מסוכן? ילדתי לידה רגילה.. האם זה יכול לפגוע באופן הלידה? זה לא עלול לעשות נזק? (חתכו אותי בלידה הקודמת...) ג. חייב ניקוז? מדי פעם היא מרגישה לי גדולה יותר, אך לא מפריעה לי כלל. לא הספקתי לשאול את הרופא הכל, כי באמת שנלחצתי מההבחנה.. תודה

שלום, ציסטת ברטולין הינה שק קטן המכין נוזל שמקורו בבלוטת הברטולין בנרתיק. זו תופעה לא נדירה בקרב נשים. כשהנוזל שבציסטה אינו מזוהם ע"י חיידק, מרגישים רק מלאות או נפיחות בשפה או בדופן הנרתיק. אם חודר חיידק ונגרם זיהום הציסטה הופכת רגישה מאד, נפוחה, אדומה וכואבת ואז רצוי לנקזה כירורגית (זו פעולה פשוטה וקצרה המבוצעת בהרדמה). הציסטה לא אמורה להשפיע על מהלך הלידה אבל יתכן שעקב הלחץ הרב שמופעל בעת מעבר הילוד בתעלת הלידה היא עלולה לפקוע באופן ספונטני וגם בכך אין סכנה. אם הציסטה אינה מפריעה לך אין הכרח בניקוז אך כל עוד היא נמצאת קיים חשש שעלולה להזדהם. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

26/04/2018 | 17:29 | מאת: נילי

האם רחם קידמי יכול להפוך לאחורי?

נילי שלום, רחם קדמי לא יכול להפוך לאחורי. עם זאת, כשהרחם גדל במהלך הריון הציר שלו הולך ומתיישר וההטיה קדימה או אחורה נהית פחות בולטת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

25/04/2018 | 19:14 | מאת: דליה

הי אני חודש לאחר כריתת רחם בת 54 היו לי הפרשות דמיות מיום הניתוח והפיקו לפני ימים שאלתי האם בגלל שאין רחם ולא צוואר רחם לא יהיו לי עוד הפרשות כשהיו לי לפני הכריתה ?הפרשות רגילות כמה זמן מוגבלת אני מלשאת דברים מעל 5 קילו?

דליה שלום, הפרשה נרתיקית יכולה לנבוע מרקמת הנרתיק עצמה וככזו יתכן שתימשך גם לאחר ניתוח לכריתת הרחם. במידה שההפרשה הדמית אותה את מזכירה מהתקופה שלפני כריתת הרחם נבעה מהרחם עצמו, הרי שהיא כבר לא תשוב לאחר שהרחם נכרת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

תודה

יעל שלום, במסגרת ההערכה האורוגינקולוגית הקלינית בהחלט ניתן ולעתים מבצעים בדיקה רקטלית, במידה שקיימים תסמינים המכוונים לבעיה ביציאות, בתפקוד סוגרי פי הטבעת או כאב באזור. את צודקת בכך שבדיקת דפקוגרפיה אינה מדגימה את הרחם ספציפית אך יכולה לזהות ממצא אגני המפריע למעבר הצואה בחלל הרקטום. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

25/04/2018 | 09:29 | מאת: מתעניינת

שלום! בעוד כחודש אני אמורה לעבור ניתוח לתיקון רצפת האגן עם רשת קידמית וקולופורפיה אחורית.הרופא לא הורה לי לעשות בדיקה אורודינמית.(אני לא מרגישה דליפת שתן) האם זה אחראי? קראתי שלפני כל ניתוח כזה מבצעים בדיקה זו. זה נכון? תודה

שלום, בדיקת אורודינמיקה נועדה לאבחן ולכמת בעיות הקשורות בתפקוד מערכת השתן התחתונה. בעבר היה מקובל כי לפני כל ניתוח ברצפת האגן מבצעים בדיקת אורודינמיקה. כיום קיים מנעד רחב בנוגע לאינדיקציות לביצוע הבדיקה. חלק מהרופאים עדיין דוגלים בגישה זו ואילו אחרים נוקטים בגישה סלקטיבית יותר בהתאם לתסמינים של המטופלת ולממצאים בבדיקה הקלינית. שתי הגישות מקובלות. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

23/04/2018 | 21:47 | מאת: נורית

הי האם אתה או מישהו בארץ מתקנים צניחת פרינאום/בקע פרינאלי כפי שמתואר בטקסט הבא ללא רשת? I had my cystocele, rectocele and perineocele(perineum) repaired using sutures only. My surgeon would have used collagen for extra support but it wasn't needed. She does not like to use mesh " תודה

נורית שלום, אני וכמוני גם עמיתים שלי העוסקים בתחום הכירורגיה המשקמת לרצפת האגן מבצעים ניתוחים לטיפול בצניחה עם וגם ללא שימוש ברשת. כמובן שעל מנת לתכנן את אופן הטיפול האופטימלי אין תחליף מלבוא לבדיקה והערכה קלינית במרפאה ולדון באפשרויות השונות בהתאם למצב ולהעדפותיה של המטופלת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

19/04/2018 | 14:11 | מאת: יעל

באיזה בדיקה ניתן לבדוק רחם לוחץ על הרקטום? תודה

יעל שלום, בשלב ראשון בבדיקה גופנית (קלינית) פשוטה במידת הצורך ניתן להשלים את הבירור ע"י בדיקות עזר רלוונטיות החל מבדיקות הדמייה פשוטות כגון אולטרהסאונד של האגן הקטן וכלה בבדיקות כגון דפקוגרפיה כדי לברר האם משהו מפריע בפעולת המעי בעת יציאה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

23/04/2018 | 21:48 | מאת: יעל

בבדיקה קלינית אתה בודק את הרקטום? לא ידעתי שניתן לראום רחם בדפקוגרפיה,כי אין בו חומר ניגוד...

17/04/2018 | 13:41 | מאת: אמה

היי, באילו מצבים נדרשת בדיקה רקטלית בזמן הריון ? באילו סימפטומים / כאבים ? תודה ויום טוב

אמה שלום, בדיקה רקטלית מבוצעת במסגרת בירור של בעיות הקשורות ברקטום (החלק הסופי של המעי הגס) לדוגמא כשאשה מתלוננת על כאב באזור פי הטבעת או דימום בעת פעולת מעיים, או בעייה בסוגרי פי הטבעת למשל לאחר קרע שערב את טבעת הסוגרים בלידה קודמת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

17/04/2018 | 12:48 | מאת: דאליה

הי שמעתי שנשים כורתות רחם בגלל צניחת השלפוחית ולמה גם אומרים שאחרי כריתת רחם יש צניחת שלפוחית ..אבקש הסבר

דאליה שלום, צריך להיזהר משמועות.... צניחת השלפוחית אינה מהווה אינדיקציה לכריתת הרחם, אבל במקרים מסויימים הצניחה מערבת מספר מדורים ברצפת האגן. כשנלווית גם צניחת הרחם בדרגה משמעותית, לעיתים (אם כי לא בהכרח) מבוצעת גם כריתת הרחם וקיבוע כיפת הנרתיק. לחלופין ניתן לשמר את הרחם ולהשיבו לעמדה אנטומית תקינה בטכניקות ניתוחיות שונות (בין אם בגישה לפרוסקופית ובין אם בגישה וגינלית). בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

אני אחרי כריתת רחם וצוואר הרחם ושחלות בגלל שרירן גדול..האם אפשרי שהשלפוחית תצנח? בגלל כריתת הרחם?

השלפוחית אינה צונחת בגלל כריתת הרחם אלא בעקבות החלשות של רקמת החיבור התומכת בה. כריתת הרחם וחיתוך הרצועות המייצבות את הרחם במקומו במהלך הניתוח עלולים לתרום להיווצרות צניחה של כיפת הנרתיק. בכל אופן ניתן לטפל בצניחה באופן יעיל. התוצאה הטובה ביותר במצב זה מושגת בניתוח בגישה לפרוסקופית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) שבמהלכו משיבים את האברים לעמדתם האנטומית התקינה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

14/04/2018 | 12:12 | מאת: נאסיי

הי אני בת 54 אני 20 יום לאחר ניתוח כריתת רחם ושחלות וצוואר הרחם. אני סובלת מעצירות וגם כאבי בטן תחתונה בזמן יתיאות וגם במתן שתן ..היתה לי דלקתצ בדרכי השתן וקבלתי זינט לפני שבוע אבל כאבי הבטן בזמן יציאות זה מיום הניתוח ועד היום אפילו כשאין עצירו ויש יציאותץ רכות ..מה זה ולמה קורה לי לאחר הניתוח

נאסיי שלום, יתכנו סיבות שונות לכאבי בטן לאחר ניתוח כריתת הרחם. הסיבות משתנות בהתאם לגישה הכירורגית בה בוצע הניתוח (פתיחת בטן / לפרוסקופיה / דרך הנרתיק). ככלל במהלך 20 יום מהניתוח עדיין יתכנו הפרעות בתפקוד המערכות השונות ברצפת האגן אשר עשויות להיפתר מעצמן. במידה שהכאב עדיין משמעותי, ממליץ לפנות לבדיקת רופא נשים או הרופא המנתח שטיפל בך. בברכה, ד"ר בני פיינר

17/04/2018 | 12:40 | מאת: נאסיי

הי הניתוח בגישה לפרוסקופית הכאבים במיוחד כשיש תנועת מעיים וקשה ללחוץ גם..לא הבנתי למה יש הפרעות בתפקוד המערכות ברצפת האגן? ומתי יחלפו? שאלה שניה האם בגלל כריתת הרחם יהיו לי יותר דלקות בדרכי השתן? או צניחת השלפוחית? כמה משקל אסור לי להרים ? יש לי נכדים האם אפשר להרים אותם ? כמובן משקלם מ 5.עד 10 קילו ואם לא עד מתי?

קשה לענות על השאלה מבלי לבדוק אותך. ניתוח לכריתת הרחם אינו מהווה סיבה לדלקות בדרכי השתן (למעט בזמן הקרוב לניתוח בו לעיתים עלול להיגרם זיהום עקב החדרה והוצאה של קטטר משלפוחית השתן). כריתת הרחם מהווה לעיתים גורם סיכון לצניחת אברי האגן, בעיקר בנשים שמראש סבלו מהחלשות הרקמות התומכות ברצפת האגן. עד חודש לאחר הניתוח מומלץ להימנע מנשיאת משקלים מעל 5 ק"ג. לטווח הארוך אין שום הצדקה לאסור על סבתא להרים את נכדיה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

08/04/2018 | 20:32 | מאת: עזרא

שלום לפני כ-19 שנה עברתי ניתוח פיסורה ולאחר מכן החלו בריחות של גזים ובהמשך גם צואה רכה כיום סובל מפיסורה וכן בעיות של בריחת גזים וצואה רכה רציתי לדעת מה משמעות תוצאות הבדיקות שעשיתי לגבי ניתוח חוזר לפיסורה trus תעלה אנאלית עמוקה סוגר פנימי דפקט בין שעות 5-7 ובין 11-1 תעלה אנאלית מרכזית סוגר פנימי דק מהרגיל 1.19 מ״ מ מנומטריה לחץ בסיסי בסוגר האנלי מתחת הנורמה לחץ יזום נמוך ביותר ובלתי יציב לחץ השיעול תקין כלפי הלחץ הבסיסי החזר עורי אנלי תקין החזר הרפיה של סוגר אנלי תקין רגישות החלחולת לניפוח בלון ותחושת יציאה נמוכות ביותר קיבולת המקסימלית של החלחולת גבוהה מהנורמה אך לא בהגדרת lrritable rectum אשמח לקבל הבהרה לגבי הבדיקות הנ״ל תודה רבה

עזרא שלום, ככלל הפורום נועד לתת מענה לבעיות בתחום רצפת האגן בקרב נשים (פורום כירורגיה גינקולוגית). שתי הבדיקות שבוצעו מצביעות על ליקויים בשלמות טבעת הסוגרים (בעיקר הסוגר הפנימי) וכן בתפקוד סוגרי פי הטבעת הן במצב מנוחה והן בעת ניסיון כיווץ יזום. ממליץ לפנות לפרוקטולוג (כירורג של המעי הגס והרקטום) לתורך ייעוץ וטיפול על סמך ממצאי הבדיקה. בברכה, ד"ר בני פיינר

04/04/2018 | 19:09 | מאת: חגית

שלום רב. בשבוע 24 להריון עברתי ניקוז של צ'יסטת ברטולין. נעשתה לי הרדמה מלאה ונאמר לי שחומר ההרדמה אינו חודר שילייה כלומר אינו מגיע לעובר ועלול לסכן אותו בדרך כזו או אחרת...האם הדבר נכון? יכול להיות שנעשה לי נזק בלתי הפיך לעובר. קראתי שחומרי ההרדמה המוזרקים לאם מגיעים גם לעובר ועלולים לסכן אותו, לגרום למומים ולפגוע בהתפתחות של העובר. האם הדבר נכון? יש הרבה מרדימים שמעדיפים בשל כך הרדמה אפידורלית או ספינלית. תודה.

חגית שלום, פורום זה עוסק אך ורק בבעיות הקשורות בתחום האורוגינקולוגיה ורצפת האגן. ממליץ להפנות את שאלתך לפורום הריון ולידה בברכה, ד"ר בני פיינר

03/04/2018 | 23:30 | מאת: שירה

שלום , בת 31 בריאה בד"כ ללא מחלות רקע. מזה מספר שנים סובלת לסירוגין מדם גלוי בעת מתן שתן.לא מלווה בכאבים או בחום. בד"כ מופיע לאחר יום עבודה וחולף מאליו. נמצאת כעת בהריון בשבוע 14. גם במהלך ההריון, הדימום ממשיך להופיע. מהי המלצתך להמשך בירור? האם ניתן להגיע אלייך לבדיקה? תודה

שירה שלום, ברור דם גלוי בשתן ('המטוריה מאקרוסקופית') מצריך מס' בדיקות: 1. בדיקת שתן לציטולוגיה 2. הדמיה (בהריון מומלץ לבצע אולטרהסאונד ולא CT) של מערכת השתן כולה 3. ציסטוסקופיה אבחנתית כל הבדיקות הללו ניתנות לביצוע במהלך הריון אבל כמובן שנדרשת גם הערכה קלינית ובדיקה. את כמובן יותר ממוזמנת בברכה, ד"ר בני פיינר

01/04/2018 | 14:21 | מאת: שואלת

שלום, האם בקע טרנסמזנטריאלי במעיים יכול לגרום לתחושת לחץ ותכיפות במתן שתן?

שלום, פחות סביר.... תכיפות במתן השתן יכולה להיגרם ע"י סיבות שונות שחלקן קשורות בייצור מוגבר של שתן בכליות, אחרות בתפקוד לקוי של שלפוחית השתן מבחינת היכולת לאגור שתן (לדוגמא תסמונת השלפוחית הרגיזה) וחלקן בגרוי של השלפוחית כגון במצבי דלקת זיהומית בדרכי השתן. בברכה, ד"ר בני פיינר

חודש אחרי לידה וגינלית ראשונה (הלידה הקודמת היתה בקיסרי) כמה ימים אחרי הלידה גיליתי בליטה בדופן האחורית של הנרתיק שמתבלטת בעיקר בישיבה בשירותים ובמהלך היום לעתים אני מרגישה בקיומה. אין כאבים אבל יש תחושה של משהו שונה. הייתי אצל פיזיו רצפת אגן שהתרשמה שתרגילי חיזוק יכולים לשפר, אם כי בשכיבה זה לא בולט כמו בישיבה בשירותים... בנוסף מרגישה שצוואר הרחם נמוך משהיה לפני הלידה (מרגישה אותו בעומק של אצבע). 1. האם חזרה לפעילות גופנית יכולה להזיק/ להחמיר? (ריצה ושחיה) 2. האם ניתוח הוא פתרון אסתטי, או שיש בו צורך לשם תפקוד תקין? (קוראת על תופעות לא נעימות כתוצאה מניתוח) 3. האם תרגילי חיזוק בלבד יכולים לשפר את המצב מספיק כל שלא יהיה צורך בניתוח? (אני מגיעה אליך לבדיקה בעוד מספר שבועות אבל רוצה קצת להשקיט את הראש בנתיים, מוצאת את עצמי מאד מדוכאת מהעניין)

שלום שירלי, ראשית מזל טוב. אכן יתכן שמדובר בהחלשות דופן הנרתיק האחורי והרקמה שבין הרקטום לנרתיק (בעבר היה קרוי רקטוצלה). כמובן מצריך בדיקה כדי לאבחן שבכך מדובר. אז מספר דברים: 1. תופעות הקשורות להחלשות הרקמה התומכת ברצפת האגן עשויות לעיתים להשתפר ספונטנית תוך מספר חודשים לאחר הלידה (חודש לאחר הלידה עדיין הרקמה מאד מתוחה ומוחלשת ועם הזמן חוזרת במידת מה לתכונותיה). 2. שחייה בוודאי שלא תזיק. לגבי ריצה, אם את רגילה ואוהבת לרוץ אין סיבה שלא תמשיכי. 3. ניתוח הוא אחד הפתרונות. לא בהכרח הראשון שהייתי בוחר בו בפרט אם את שוקלת לידות נוספות בעתיד. בכל מקרה לא מדובר בניתוח אסתטי אלא פונקציונאלי שמטרתו להשיב תמיכה תקינה ובעקיפין תפקוד תקין של המערכות השונות (לדוגמא נשים עם רקטוצלה בדרגה מתקדמת לעיתים חשות קושי בריקון המעי בעת יציאה). אשמח לעזור. ובכל מקרה ניתן לטפל ביעילות כך שאין סיבה להיות בדיכאון... חג שמח ד"ר בני פיינר

המון תודה (: חג שמח!

אני רק תוהה אם ריצה יכולה להחמיר את המצב... מאוד רוצה לחזור לרוץ וחוששת... ):

21/03/2018 | 09:49 | מאת: מסוקרנת

שלום! אני בת 40 לפני ניתוח לתיקון צניחת אברי האגן. בבדיקה הרופא אמר לי שצוואר הרחם בשרני ובגלל זה יתכן ובעוד כמה שנים תחזור הצניחה. מה הסיבה לצוואר רחם בשרני? עודף משקל??? אם אפשר הסבר. תודה

שלום לך, המונח צוואר רחם בשרני אינו מונח רפואי. ככל הנראה הכוונה לכך שצוואר הרחם עבה מהרגיל. זו תופעה שאנו נתקלים בה לעיתים בנשים עם צניחת אברי האגן (בפרט צניחת הרחם). משמעות הממצא הנ"ל מבחינת הסיכוי לכשלון הניתוח או להישנות הצניחה אינה ברור דר, בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

27/02/2018 | 15:44 | מאת: לילי

באיזה בדיקה ניתן לראות אם רחם צונח לרקטום? בבדיקה ידנית גם ניתן? תודה

לילי שלום, בבדיקה גינקוולגית רגילה ניתן לאבחן צניחת הרחם. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

19/02/2018 | 11:47 | מאת: מרינה

האן ניתן לטפל בהיפרדות בטנית במהךל ניתוח קיסרי? אני בהיריון שלישי וחוויתי היפרדות בטנית במהלך ההיריון הקודם. הלידה הנוכחית תהיה קיסרית ככל הנראה, האם ניתן לטפל בהיפרדות במהלך הניתוח הקיסרי?

מרינה שלום, לא סביר לטפל כירורגית בהפרדות שרירי דופן הבטן בעת ניתוח קיסרי. במידת הצורך ניתן לפנות להתייעצות במרפאה כירורגית לאחר תקופת משכב הלידה בברכה ד"ר בני פיינר

14/02/2018 | 09:46 | מאת: מיטל

שלום, ילדתי לפני חודשיים ואני מרגישה שהשליטה בסוגרים לא חזרה לעצמה לגמרי. ישר אחרי הלידה יכל לברוח לי שתן כשהייתי נכנסת לשירותים למשל, אך לפני שמתיישבת, או למשל רגע לפני שנכנסת למקלחת. היום המצב השתפר בהרבה, אבל לא חזר למצב מלפני הלידה. לפעמים בורח לי קצת שתן בזמן התעטשות (לא תמיד) ואתמול פתאום ממש ברח לי לא מעט בזמן שישבתי מכופפת בפיסוק מול הטרמפולינה של הילד (לא לגמרי ישיבה על הרצפה, אלא סוג של כריעה בפיסוק). אני יודעת שלוקח זמן אחרי לידה עד שהכל חוזר לקדמותו ובכל זאת כבר עברו חודשיים. האם ייתכן שזה עוד יסתדר מעצמו או שמה שלא הסתדר אחרי חודשיים כבר מצריך טיפול? אם כן, איך מטפלים בזה בדרך כלל?

מיטל שלום, בהחלט יתכן עדיין שיפור ספונטני מסויים אם כי נשמע שלא יזיק לעבוד קצת על חיזוק שרירי רצפת האגן בסיוע פיזיותרפיסטית ייעודית. בנוסף הייתי ממליץ לך לעבור הערכה קלינית ע"י רופא אורוגינקולוג לצורך התרשמות מצב רצפת האגן כעת כ-Base-line והמלצות לגבי אופן המעקב או צורך בטיפול נוסף בעתיד. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן

29/01/2018 | 23:46 | מאת: לילי

אצל מי את ממליץ לבצע בארץ אולטרסאונד פרינאלי? מתלבטת בין שניים שמבצעים אותה תודה

לילי שלום, מטרת הפורום אינה להמליץ על רופא כזה או אחר. אני בטוח שכל רופא שתפני אליו ומיומן בביצוע הבדיקה יוכל להפיק ממנה מידע חשוב בנוגע למצבך. בברכה

22/01/2018 | 20:50 | מאת: לילי

גיליתי בליטה בתוך הנרתיק בפתיחה מקדימה ונבהלתי והלכתי לרופא אורוגניקולוג לבדיקה ואמר שהכל בסדר אך דעתי אינה רגועה מה דעתך? האם לדעתך בדיקה בשכיבה היא מדוייקת? הרי כך האיברים לא צונחים תודה

לילי שלום, קשה להעריך את הסיכוי לצניחת אברי האגן מבלי לדעת בת כמה את והאם ילדת ובמידה שכן האם לידה נרתיקית או בניתוח קיסרי וכו'. לעיתים כשדרגת הצניחה התחלתית, קל יותר להבחין בה בעמידה מאשר בשכיבה. יכולות להיות גם סיבות נוספות לבלט בנרתיק כמו ציסטה או מורסה וכו'. אם לא קיבלת מענה הולם מרופא אחד הייתי שוקל לפנות לרופא שני לבדיקה נוספת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

18/01/2018 | 09:30 | מאת: אילנית

שלום, עשיתי ב 17 לאוקטובר 2017 ניתוח כריתת רחם כולל חצוצרות וצוואר רחם בשיטה לפרוסקופית, ללא שחלות, הבטן נשארה נפוחה כמו שהייתה ואפילו יותר, יש לי הפרשות חומות, השאלה אם תקין? הייתי בביקורת בבי״ח ואמרו שהכל בסדר וללכת לעשות אולטרסאונד לגבי הבטן, שאלה שנייה מה המשקל שניתן להרים, כמה זמן אחרי הניתוח יש את המגבלה של הרמת משקל, האם ניתן לחזור לכושר שכולל מאמץ של הבטן? לא מוצאת מענה רלוונטי באף מקום אחר, תודה רבה

אילנית שלום, לגבי תפיחות הבטן - פחות סביר שקשורה בניתוח בטווח של שלושה חודשים אחרי. כדאי לחפש סיבות נוספות (האם לדוגמר היציאות סדירות ותקינות וכו'). בנוגע להפרשה החומה - מצריך בדיקה. הפרשה נרתיקית חומה בד"כ מבטאת דימום קל שהיה ונותר בנרתיק. כדאי להיבדק ע"י רופא נשים. אחת הסיבות לכך יכולה להיות הווצרות 'רקמת גרעון' על גבי קו התפרים בכיפת הנרתיק. רקמה כזאת אם נוצרת נוטה לדמם במגע וניתן לטפל בכך יחסית בפשטות. זו רק סיבה אחת ויש נוספות. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה לרצפת האגן

20/01/2018 | 13:51 | מאת: אילנית

תודה רבה, אשמח לתשובה לשאלה השנייה מה המשקל שניתן להרים, כמה זמן אחרי הניתוח יש את המגבלה של הרמת משקל, האם ניתן לחזור לכושר שכולל מאמץ של הבטן? לא מוצאת מענה רלוונטי באף מקום אחר, תודה רבה

עבר מספיק זמן ואת יכולה לחזור לכל הפעילויות שאת אוהבת ורגילה לעשות לרבות כושר ומאמץ של שרירי הבטן.

20/01/2018 | 18:27 | מאת: אילנית

תודה רבה

שלום רב לפני שבועיים עברתי ניתוח משולב של שיקום רצפת אגן+ כריתת רחם +tvt מאז עדיין לא מצליחה להיגמל מהקטטר. הרופא שלי טוען שזו תופעה מוכרת אבל באחוזים בודדים רציתי לשמוע גם את דעתך האם זה נורמלי ועלי להיות סבלנית? או שזה מצביע על בעיה?

ציפי שלום, זו בהחלט תופעה מוכרת אשר קורית לעיתים ובד"כ נפתרת מעצמה תוך ימים עד שבוע. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

13/01/2018 | 22:49 | מאת: בדיקת טרנס רקטלי

שלום. אני בהריון שבוע 32 ואני אמורה לעשות בדיקת trus רקטלי על רקע קרע דרגה 3 . ואני צריכה לקחת מיקלוטים לריקון . האם זה בטוח בהריון לעשות ? זבץה יכול לגרום לזירוז?

שלום, אין מניעה מלבצע את הבדיקה בהריון ובכל מקרה אם כבר אז עדיף לאחר שב' 32 ואפילו אחרי שב' 34 אם ניתן. הסיכוי שתיגרם לידה מוקדמת בעקבות הבדיקה או ריקון המעי הינו קטן מאד ומנגד הבדיקה עשוייה לתת מידע חשוב בנוגע לבחירת אופן הלידה הקרבה. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

11/01/2018 | 00:08 | מאת: אילנית

שלום עברתי ניתוח tot לפני 6 ימים. הדימום טרם פסק ויש נפיחות באיזור הנרתיק וכאבים. כמו גם הפרשות קשות. הבטן תפחה והתקשתה. האם אלו תופעות שכיחות או שמא עלי לפנות למיון?

אילנית שלום, לאחר ששה ימים מהניתוח יתכן עדיין דימום קל ואי נוחות / כאב בעיקר באזור הירך הפנימי. הפרשה צהבהבה קלה תיתכן כתגובה של חיידקים בנרתיק לתפרים ותפיחות הבטן לא צפוייה. במידה שהתסמינים יימשכו מערבר לעוד מספר ימים בודדים כדאי להיבדק. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

06/01/2018 | 17:54 | מאת: מיכל

סובלת מפיסורה בשנה האחרונה,כרגע עם טיפול שמרני שאם לא יצליח אאלץ לעבור ניתוח בבדיקה אצל גינקולוגית נמצאה צניחה קלה של הנרתיק בערך שבועיים לא מרגישה שום הפרעה אך לפני הוסת יש אי נוחות ודחיפות למתן שתן שחולפת בתום הוסת למרות ששומרת על תזונה נכונה לפני הוסת ולא סובלת מעצירות כלל הפיסורה נפתחת מחדש לפני הוסת האם יכול להיות שחוסר הנוחות והלחץ על השלפוחית לפני הוסת ובמהלכה משפיע על ההחלמה של הפיסורה? האם יכול להיות קשר בינהם חוששת שגם אם אעבור ניתוח פיסורה המצב יחזור בגלל צניחת הנרתיק

מיכל שלום, קרוב לוודאי שאין קשר בין אי הנוחות שאת חווה בזמן הווסת לבין תהליך הההחלמה של הפיסורה ואין לצפות שהפיסורה תחזור בגלל הצניחה שכפי שהינך מתארת היא קלה ונצפתה רק בבדיקה של רופאת הנשים בלא שמורגשת על ידך. גם הדחיפות במתן השתן ככל הנראה שאינה קשורה לצניחה אלא לפעילות יתר של שלפוחית השתן, תופעה נפוצה בקרב נשים. במידה שהצניחה תחמיר יתכן שתצריך טיפול ללא קשר לפיסורה. ככלל מומלץ לעבור הערכה ע"י רופא מומחה באורוגינקולוגיה ושיקום רצפת האגן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

05/01/2018 | 18:10 | מאת: שואלת

הי יש קשר בין רקטוצלה לתנועתיות יתר של שלפוחית השתן?

שלום, רקטוצלה - צניחת דופן הנרתיק האחורי מעל הרקטום. אין לכך קשר ישיר לתנועתיות יתר של שלפוחית השתן אך שתי התופעות עלולות להיגרם בעקבות החלשות הרקמות התומכות (רקמת חיבור ושריר) ברזור רצפת האגן. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

05/01/2018 | 10:38 | מאת: מישהי

האם לקנדידה במעיים יש השפעה על רצפת האגן ?האם היא יכולה לגרום לכאבים ברצפת האגן ? האם יש לה השפעה על שרירי רצפת האגן?

שלום, קנדידה במעי עלולה להתבטא בכאב בטן ושינויים ביציאות, בד"כ אין לכך השפעה ישירה על אזור רצפת האגן בברכה

04/01/2018 | 21:01 | מאת: דוד

שלום, השבוע חברתי עברה ניתוח עם תפרים לניקוז זיהום שהתפתח לה לציסטה בברטולין וכאב לה מאז חמישי שעבר. שבת שעברה (כלומר 5 ימים לפני שהרגישה כאב שם) שכבנו בלי קונדום וגמרתי בתוכה כשהייתי קצת מצונן. יש לציין שלי אין שום סימפטומים עד עכשיו ובבית חולים אמרו שישלחו הדגימה למעבדה לזהות החיידק..אבל האם יש קשר לזה והדבקתי אותה במשהו שגרם לציסטה? תודה!!

נא הפנה שאלתך לפורום גינקולוגיה

31/12/2017 | 23:40 | מאת: מירי

יש לי חברה שרוצה לשאול בעניין. השאלה שלה מורכבת ולא נעים לה לשאול ולהיכנס לפרטים מעל גבי הפורום. האם יש אפשרות של תיבת מייל שמיועדת לשאלות בנושאים האלה? אם כן, אשמח לקבל את כתובתה ולהעבירה לחברתי. תודה!

[email protected]

25/12/2017 | 13:40 | מאת: סי

שלום, אשמח למידע בנוגע לניתוח הזה ומה השוני מניתוח TVT רגיל, הצלחה וסיכונים

שלום סי, TVT exact הינו הגרסה המעודכנת לניתוח TVT המקורי בו הסרט מושתל דרך דופן הנרתיק ומשם לכיוון הבטן התחתונה משני צידי צינורית השופכה באופן שיוצר צורה דמויית האות U. בשונה ממנו, מרבית הניתוחים להשמת סרט תת-שופכתי כיום מבוצעים בגרסת ה'אובטורטור' שם הסרט פונה דרך חלל בעצמות האגן לכיוון הירכיים. היתרון בגישה זו הוא המרחק הגדול משלפוחית השתן ומאיברים באגן הקטן העלולים להיפגע כתוצאה מהניתוח. TVT exact עם זאת הינו בעל יתרון בשני מצבים עיקריים: 1. במקרה של כשלון שיטה טיפולית אחרת בדליפת שתן במאמץ 2. במצבים בהם נובעת הדליפה לא מחולשה של הרקמה התומכת שמתחת לצינורית השתן אלא בעקבות הפרעה ביכולת הסגירה של סוגר השלפוחית. המחיר - סיכוי גבוה יותר לפגיעה בשלפוחית השתן במהלך הניתוח (אם כי פגיעה כזאת אם מתרחשת ניתנת לטיפול בקלות). בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

25/12/2017 | 23:26 | מאת: סי

האם היית ממליץ מניסיונך לקבל חוות דעת נוספת לפני הניתוח לגבי השיטה שבה הומלץ לי להיות מנותחת? הרופאה שבדקה המליצה על שיטה זו, יש לציין שלא נעשה טיפול/ניתוח קודם שלא צלח( פילאטיס מעט). ציינה כי במצב הנוכחי, לאור בדיקות שעשיתי, שיטה זו מומלצת יותר.

אף פעם לא מזיק לקבל חוות דעת נוספת. כדאי כמובן לראות את תוצאות הבדיקה שעשית שעל סמכה המליצה הרופאה לעבור את ההליך הספיציפי הזה. בברכה

24/12/2017 | 11:32 | מאת: בתיה

שלום ד'ר בני פיינר לפני כ3 שנים עברתי 2 ניתוחי TVT בהפרש של 3 שבועות (אצל רופאים שונים )...הראשון לא הצליח והשני היה טוב לתקופה מסויימת ...היום אני במצב של דליפה תמידית..ויש לציין שבחודשים האחרונים יש לי ריח חריף מאד של שתן...אין לי דלקת ולא גירויים או גירודים..אני קצת אובדת עצות..אני מציינת את גילי 71 בריאה... אשמח לשמוע את דעתך ...תודה בתיה

בתיה שלום, ראשית חשוב לברר את מנגנון דליפת השתן אם עברת שני ניתוחים וכיום שוב קיימת דליפה. לאחרונה יצא לי לטפל במצב דומה ע"י הזרקת חומר מעבה לדופן צינורית השתן לאחר ניתוחים שבוצעו במקומות שונים ולא צלחו. כדאי לגשת להערכה ע"י מומחה באורוגינקולוגיה ובהתאם למסקנות לבחור את הטיפול המתאים ביותר. בהחלט יש עוד מה להציע בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

31/12/2017 | 22:16 | מאת: בתיה

אני מודה לך על תגובתך...תודה בתיה

23/12/2017 | 12:24 | מאת: אדווה

שלום ד"ר פיינר, אני בת 40 אחרי 3 לידות וגינליות עם צניחת שלפוחית דרגה 1. אני סובלת מדליפת שתן במאמץ שהחמירה מלידה ללידה וכרגע היא בתדירות של בערך פעמיים בשבוע. אני צפויה ללדת בקרוב לידה רביעית. שאלתי היא- מה עדיף מבחינת מזעור הנזק לרצפת האגן- זמן צירי לחץ ארוך יותר אבל לא אקטיבי (צירי הלחץ יפלטו את התינוק החוצה תוך כדי נשיפות מבלי לחיצות אקטיביות) או זמן צירי לחץ קצר יותר והוצאת התינוק תוך מספר בודד של לחיצות אקטיביות בכל הכוח? אני מתכננת לנסות לאפשר לתינוק להתקדם תוך כדי צירי הלחץ בפרק זמן של בערך 20-30 דקות מבלי ללחוץ לחיצות אקטיביות ולתת לצירי הלחץ לדחוף ורק אם לא תהיה התקדמות להתחיל בלחיצות אקטיביות. האם תכנון ההתנהלות בזמן צירי הלחץ הוא נכון מבחינת רצפת האגן? אודה מראש על תשובתך.

שלום אדווה, שלב שני מאורך, כלומר מפתיחה מלאה ועד ללידה נחשב כמעלה סיכון לפגיעה ברצפת האגן. בד"כ בלידה חוזרת (לא כל שכן רביעית) אורך השלב השני קצר יותר גם ללא תלות בעוצמת הלחיצות. וממילא בשלב מסויים קשה לעמוד בפני הצורך ללחוץ כאשר ראש העובר נמוך בתעלת הלידה. זה בערך השלב זבו מומלץ לבצע לחיצה אקטיבית כדי להשלים את תהליך הלידה. ובכל מקרה אם את סובלת מדליפת שתן במאמץ מלידה ללידה מאד מומלץ לבוא להערכה אורוגינקולוגית לאחר הלידה (כעבור כששה שבועות) במטרה לטפל בבעייה פעם ולתמיד. עומדות לרשותנו כיום מגוון שיטות טיפול יעילות. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

31/12/2017 | 14:13 | מאת: אדווה

ד"ר פיינר, תודה רבה על תשובתך! רק לחדד את שאלתי ,אני מתכננת לקחת אפידורל כך שסביר שלא ארגיש את הדחף ללחוץ. אם זה המצב, מה עדיף מבחינת מזעור הנזק לרצפת האגן- זמן צירי לחץ ארוך יותר אבל לא אקטיבי (צירי הלחץ יפלטו את התינוק החוצה תוך כדי נשיפות מבלי לחיצות אקטיביות) או זמן צירי לחץ קצר יותר והוצאת התינוק תוך מספר בודד של לחיצות אקטיביות בליווי הוראות המיילדת? מתשובתך למעלה, עדיין לא ברור לי איך כדאי להתנהל בזמן צירי הלחץ ואני לא בטוחה אם התכוונת לכך שעדיף לקצר את פרק הזמן מפתיחה מלאה ע"י לחיצות אקטיביות מתחילת צירי הלחץ וזה הפקטור הקובע. תודה מראש!

16/12/2017 | 13:37 | מאת: עדי

האם תנועתיות יתר של צוואר שלפוחית השתן קשורה לרצפת אגן היפרטונית?

לחלוטין לא!

10/12/2017 | 22:13 | מאת: אסנת

שלום רב, אני בת 58. לאחרונה סובלת מטפטוף של השלפוחית לאחר שאני מסיימת להשתין וקמה מן האסלה. הדבר קרה בעבר לעיתים רחוקות, אחר כך לעיתים קרובות יותר ובמשך הזמן הפך ליותר ויותר שכיח. חוץ מזה אין לי שום סוג של דליפת שתן במשך היום. האם יש פתרון לתופעה?

אסנת שלום, לעיתים דליפת שתן קלה לאחר תום השתנה נובעת מהתכווצות לא רצונית של שריר הדטרוזור אשר במעטפת שלפוחית השתן ואשר גורמת לסחיטה של כמה טיפות שנותרו בשלפוחית. התופעה יכולה להיות חלק מ'תסמונת השלפוחית הרגיזה' במידה שנלווית לתסמינים כגון תכיפות או דחיפות במתן השתן או שלא. ממליץ להיוועץ ברופא אורוגינקולוג בנוגע לאפשרויות הטיפול. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

09/12/2017 | 19:42 | מאת: הדר

שלום אני בת 44 ולאחר 4 לידות. עלי לעבור ניתוח מקיף לתיקון צניחת אברי האגן. כמה זמן לאחר הניתוח ניתן לחזור לעבודה? ברצוני לעשות הסבה מקצועית לאחר הניתוח ולעסוק באופן מקצועי בתחומי ספורט שונים. האם אפשרי ?

הדר שלום, בנשים צעירות הסובלות מצניחת אברי האגן בדרגה מתקדמת אני בד"כ מעדיף את הגישה הניתוחית הלפרוסקופית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) המאפשרת תמיכה טובה ולאורך שנים ברחם ובאברי האגן בד בבד עם משך החלמה קצר יחסית מבלי להזדקק להפרדות עמוקות ברקמות האגן הנחוצות על מנת להשיג תוצאה דומה כשהניתוח מבוצע בגישה וגינלית. רצוי לקחת בחשבון שבועיים - שלושה לפני חזרה לפעילות מלאה. לגבי העיסוק לאחר מכן - בהחלט ניתן, אבל לאשה אשר חוותה צניחה מתקדמת מוטב להימנע מהפעלה אגרסיבית של שרירי דופן הבטן (לדוגמא הרמת משקולות כבדות באופן קבוע). כך שתלוי באיזה סוג של ספורט מדובר. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

10/12/2017 | 16:56 | מאת: הדר

תודה רבה על התשובה המפורטת !

08/01/2018 | 09:40 | מאת: NOT_FOUND

שלום אני מועמדת לניתוח תיקון כירורגי בלפרוסקופיה בגלל עצירות שתן וצניחת רחם דרגה 3. אשמח אם תוכל לתרגם לי את מה שכתב הרופא sub-total hystertomy andsalpegectomy + colposacropexy מהן תופעות הלוואי מניתוח זה? ומה הפירוש של המילים הללו?

שלום ד"ר פיינר, אני בת 39 אחרי 3 לידות וגינליות (עם אפידורל). לפני שנתיים אובחנתי עם צניחת נרתיק/שלפוחית דרגה 1. סבלתי מדליפת שתן במאמץ בקפיצה וריצה אחרי לידה שניה ודליפות בהתעטשויות (בנוסף לקפיצות וריצות) בתדירות ממוצעת של פעם-פעמיים בשבוע אחרי הלידה השלישית. מבצעת תרגול יומיומי של פיזיותרפיית רצפת אגן במהלך השנתיים האחרונות שעוזר באופן חלקי בלבד. אני כרגע בשבוע 37 בהריון רביעי. 1.האם בבחירתי אם לקחת אפידורל או ללכת על לידה טבעית יש יתרון מבחינת מזעור נזקי הלידה מבחינת רצפת האגן? מהי תנוחת הלידה המומלצת? הפיזיותרפיסטיות מאד ממליצות על לידה טבעית שבה ניתן ללדת בתנוחת לידה שונה משכיבה (על שש) וטוענות שבצירי הלחץ יש שליטה טובה יותר על חוזק הלחיצות וסנכרון טוב יותר עם צירי הלחץ. 2.האם במהלך צירי הלחץ (בין אם לוקחים אפידורל ובין אם לא) יש צורך ללחוץ באופן אקטיבי או שצירי הלחץ יפלטו את התינוק החוצה ומספיקות נשיפות תוך כדי מהלך הצירים? אם יש צורך בלחיצות אקטיביות- איך מומלץ ללחוץ באופן שיקטין כמה שאפשר את הנזק לרצפת האגן (האם זה נכון שיש להכניס בטן חזק פנימה ולנשוף נשיפה הדרגתית מאומצת, או אם זה לא מצליח, ללחוץ בכל הכוח כלפי מטה כמו בעת התרוקנות רק לאחר הוצאת כל האוויר?) 3.האם חשוב להתחיל בלחיצות מיד כשמתחילים צירי הלחץ, כלומר לקצר את פרק הזמן של צירי הלחץ ולאו דווקא את פרק הזמן מפתיחה של 10 ס"מ? 4.מתי רצוי להתחיל בתרגילי רצפת אגן אחרי לידה (במידה ויש תפרים ובמידה ולא)? תודה מראש.

מיכל שלום, נתחיל בסוף. על סמך התסמינים שאת מתארת נראה כי קיימת מראש בעייה המצריכה הערכה וטיפול. המלצתי לך היא לבוא להערכה אורוגינקולוגית מסודרת כששה שבועות לאחר הלידה (בתום תקופת 'משכב הלידה'). בנוגע לאפידורל - אין עדות מוצקה בנוגע לקשר שבין אלחוש אפידורלי בלידה לבין נזקים העלולים להתרחש ברקמות התומכות ברצפת האגן. ככלל עיקר הנזק קורה ככל הנראה בלידה הראשונה. מבחינת תנוחת הלידה, אינטואיטיבית נראה שלידה שאינה בתנוחת שכיבה על הגב עשוייה לשפר את מהלך הלידה ואת התברגות היילוד באגן. גם לכך אין הוכחות חד משמעיות אבל באופן זה ליולדת יש יותר יכולת להיות פעילה ומשמעותית בתהליך הלידה וככלל תנועתיות בלידה נחשבת כדבר מועיל מבחינות רבות. בנוגע ללחיצות מומלץ כיום להשתתף בלחיצות רק כאשר מורגש הדחף ללחוץ כלומר בזמן צירי הלחץ לאחר שצוואר הרחם פעור במלואו והראש יורד בתעלת הלידה. בהצלחה רבה ולידה טובה ומוצלחת! ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

ד"ר פיינר שלום, ב05.08.2016 ילדתי בבית חולים הילל יפה לידת ואקום עקב מצוקת התינוק ובעקבות כך נגרם לי קרע דרגה 4. למזלי הרב הוחזרת מדרכך לאירוע בצפון ואתה ניתחת אותי. לאחר הניתוח בהנחייתך עשיתי בדיקת אולטרסאונד ובדיקת לחץ/מאמץ. שהראו נסיגה מסוימת בתפקוד הסוגרים.התחלתי פיזיוטרפיה שעזרה מאוד והיה שיפור עם עליות וירידות. היום המצב הוא שיש שליטה על הפיפי בצורה טובה מאוד, אין צניחה של רצפת האגן, על צרכים אחרים מפעלי קצת פחות. השאלה היא : האם אני יכולה ללדת לידה טבעית בלידה הבאה שלי? תודה

דורית שלום, זוכר היטב את הערב ההוא... לאחר קרע בדרגה 4 ההמלצה העקרונית היא ללדת בניתוח קיסרי מחשש להישנות קרע המערב את סוגרי פי הטבעת והפרעה בשליטה בצואה ובגזים בשנים שלאחר מכן. את יותר ממוזמנת לקבוע פגישה במרפאת רצפת האגן לצורך דיון במצב הנוכחי ובהשלכותיו לעתיד. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

02/12/2017 | 13:42 | מאת: עדי

שלום ד"ר , מה פירוש הממצא באולטראסאונד פרינאלי-רקטלי Bladder: Ar strain descent of the BNJ 3.6 cm?והאם זה יכול לגרום לתחושת לחץ קבועה לשתן?כאילו כל הזמן צריך להשתין? והאם זה יכול לגרום ל רגישות בזמן ישיבה באיבר המין? והכי חשוב-מהו הטיפול היעיל לתופעה הזאת?

עדי שלום, הכוונה לתנועתיות יתר של צוואר שלפוחית השתן, ממצא היכול להסביר בעיקר דליפת שתן במאמץ (שיעול / עיטוש / צחוק ופעילות ספורטיבית). רגישות בעת ישיבה פחות קשורה לממצא הספיציפי הזה אבל נשמע שכדאי לעבור הערכה קלינית ע"י אורוגינקולוג יחד עם הדו"ח המלא של ממצאי האולטרהסאונד שביצעת. בברכה, ד"ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה

אני בת 54 לפני כ3 חודשים בעקבות אוננות באזור הדגדגן הפסקתי לחוש עונג ורצון מיני כלל כאשר היתה לי תחושה במקום ורצון מיני וזה פסק. איך אפשר לעזור לי? מה גם שבעלי דורש יחסים לעיתים קרובות והמצב מדאיג אותי כי אין לי כלל רצון מיני

אין ניתן לעזור לי לבעיית הדגדגן הרדום?

נאוה שלום, פורום זה עוסק בהגדרתו בבעיות הקשורות במבנה ובתפקוד רצפת האגן. מציע לך לפנות לייעוץ במרפאה העוסקת בתפקוד מיני. ככלל בעקבות חדילת המחזור (מנופאוזה) חלק מהנשים חוות ירידה בחשק המיני ובעקיפין פגיעה בתפקוד המיני ובהנאה ממין. בהחלט ניתן ורצוי לטפל בכך כאמור הכתובת הטובה ביותר היא מרפאות לתפקוד מיני או בריאות מינית. בברכה