פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
מנהל פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
לפני ארבעה חודשים עברתי ניתוח להרמת השלפוית ורשת קידמית ואחורית. היום עברתי בדיקת גסטרוסקופיה ואמרו לי שיש לי טחורים. יתכן שהצניחה גרמה לטחורים. אינני מרגישה אותם.
דניאלה שלום, הצניחה אינה גורמת לטחורים. יתכן עם זאת שהיווצרות הטחורים קשורה לסיבות דומות לאלו שהובילו לצניחה כדוגמת לחץ תוך בטני מוגבר באופן כרוני, עצירות כרונית, נשיאת משאות כבדים וכו'. בברכה
ייתכן שהטחורים גורמים לחוסר שליטה על גזים? אם לא הרגשתי בקיומם, עליי לטפל בזה? מי מטפל?
שלום האם יש סבירות שניתוח BURCH שנעשה בשנת 1999 והצליח מאוד (אין לי כל בעיה במתן או שליטה על שתן)יגרום בדרך ישירה או עקיפה לצורך כעת ב קולפורופיה קדמית ואחורית והוצאת רחם (לא בודאות שיהיה צורך בהוצאתו כי יתכן שרק יש צניחת הנרתיק)
שלום שרון, קיימת סברה שאינה מוכחת שניתוח BURCH מעצם העובדה שהוא כרוך בהרמה של אזור צוואר שלפוחית השתן, משפיע על הגיאומטריה ועל הכוחות שפועלים ברצפת האגן ומגביר את הסיכון להופעת צניחה בדופן הנרתיק האחורי. בוודאי שאין לניתוח זה קשר להופעת צניחה בדופן הקדמי או צניחת הרחם. בברכה
לפי ההסבר שלך, האם חברת ביטוח יכולה(או יותר נכון הוגנת או מקצועית) על סמך סברה שאינה מוכחת ,בנושא הזה, להחליט שלא לכסות לי את הניתוח קולפורפיה קדמית ואחורית (ואולי הוצאת הרחם) משום שבעבר עברתי את ה BURCH- לטענתם כל מקרה הקשור לצניחת שלפוחית השתן או לתוצאות הניתוח ותוצאותיו מקווה שהסברתי את עצמי טוב- בקיצור בגלל שכבר עברתי BURCH הם טוענים שאין מקום ךאשר לי כעת, אחרי 13 שנים, את הקולפורפיה האם יש בכך הגיון רפואי או התנהלות לא הוגנת מצד חברת הביטוח?
שלום, יש לי ציסטת ברטולין שכל כמה זמן מתנפחת ומלווה בכאבים וכעבור כמה זמן היא קטנה עד שנעלמת.. בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא היא הייתה ממש גדולה וקבעו לי תור לכריתה. הניתוח בעוד כמה ימים אך בזמן שעבר הציסטה שוב קטנה ונראה שהיא נעלמת. האם יוכלו להוציא אותה בכל מקרה כדי שלא תחזור לי?
אפשרכמובן
לפני שלושה חודשים עברתי ניתוח אורוגינקולוגי. הניתוח הצליח ואני מרוצה אלא שמאז אני בחרדות בריאותיות שגורמות לי סבל נוראי. מה אפשר לעשות? אני בת 54.
זיוה שלום, הנושא של חרדה לאחר ניתוח (אפילו כשהתוצאה מוצלחת) לא נדון בעבר בפורום הזה ואני מברך אותך על כך שהעלית אותו ובאותה הזדמנות מעוניין להזמין את כל מי שחוותה תחושות דומות של חרדה ו/או דיכאון בסיטואציה דומה להגיב ולשתף. הסיבה לחרדה שכזו לא לחלוטין ברורה אך יצא לי לשוחח עם נשים צעירות שטיפלתי בהן עקב ליקויים ברצפת האגן (צניחת רחם, ריפיון הנרתיק, אי שליטה בסוגרים וכו') וחלקן ביטאו תחושה קשה של 'בגידה של הגוף' ביחוד כשהדבר קורה בגיל צעיר. אולי הניתוח שעברת חידד את התחושה שעם ההתבגרות קורים דברים ואנו נזקקים לשרותים רפואיים ואפילו להתערבות ניתוחית כשעד כה הכל היה בסדר? בכל אופן אשמח לשמוע יותר על מהות החרדות ולקיים דיון בנושא. בברכה
חשבתי שתפטור אותי בלא כלום. אני יכולה למנות מספר סיבות הגורמות לי חרדות: 1. זמינות המידע הרפואי באינטרנט. כאשר אני מקבת את תוצאות הבדיקות בדוא"ל יש לי אפשרות לקרוא הסבר באתר של קופת חולים וישנן אפשרויות רבות מחומרה קלה ועד דברים איומים. אני כמובן חוששת מהדברים האיומים ונכנסת להיסטריה. 2. גיל-ככל שאני מתבגרת וההורמונים בורחים ממני כנראה שיש לזה השפעה על מצב הרוח (אתה יודע טוב ממני) 3. ייתכן שחסרים לי אי אילו כימיקלים לשיפור האיזון. 4. הגעתי לגיל שבו חברים קרובים מתחילים לחלות ותוצאות הבדיקות אינן תמיד בתחום המותר וגם זה מערער אותי.
שלום ד"ר! אני כחודש לאחר לידה . לפני כשבוע החלו כאבים וגרד בפי הטבעת ובכל האיזור. הכאב בעיקר מתרכז לאחר יציאות. אין עצירות. אני מרגישה נפיחות לאחר היציאה שעוברת מיד. חשוב לי לציין שאותו הדבר קרה גם לאחר הלידה הקודמת, וחשבתי שאלו טחורים. קניתי א תהתכשיו פרוקטו גליבנול שלא עזר. בסופו של דבר זה עבר אבל אחרי המון זמן- כמעט שנה!!! הכל בגלל שהתעצלתי לבדוק.. כעת הגעתי למסקנה שייתכן ואלו לא טחורים אלא פיסורה. האם זה נשמע הגיוני? אם כן- מה הטיפול? האם זה יכול להחלים ללא טיפול? אני קצת מפחדת מבדיקה מכאיבה באיזור הזה. בייחוד שיש תפרים לאחר חתך. מה יכול לעזור מעבר לטיפול? תודה!!!
שלום לך ומזל טוב ללידתך. קשה לקבוע אבחנה ללא בדיקה גופנית. פיסורה היא בהחלט אחת האפשרויות. יתכן גם שמדובר בחלק מתהליך ההחלמה של אזור החתך או הקרע שנתפר. נראה לי שאין מנוס מבדיקת רופא (לא חייבת לכאוב) כדי להתאים את הטיפול לאבחנה. בברכה
האם שימוש בוגיפם יכול להשפיע בבדיקות דם על הערכים של GPT (ALT) ושל ALK PHOPHATASE? תודה רבה
שלום אני עברתי ניתוח לפרוסקופיה לפני 4 חודשים - בשחלה ימנית אנדומטריוזיס ושמאלית זקיף צהוב . מלפני חודשיים וחצי שוב ציסטה בשחלה שמאלית שהיום בגודל 46*67 ממצא פולטיציסטי בעל תוכן מעורב עם מחיצות ללא פפילציות. הומלצתי שוב לעבור לפרוסקופיה . האם יש סיכוי שהממצא יקטן והאם כדי לעבור ניתוח בהקדם או אפשר לדחות אותו מספר חודשים ? רופא שניתח אותי אמר לשים מירנה ולא לנתח בינתיים, רופא בקופ"ח לא מוכן לעשים מירנה עד שלא אנותח ואוציא את הממצא. מה לעשות ??? עודה על תשובה
מרי שלום לצערי לא ניתן לענות על שאלות כאלה באינטרנט. התיעצות רצינית כוללת בדיקה גופנית ושיחה כמובן
הצעיו לי ניתוח זה לתיפול בשטן. זה טוב?
נינה שלום, הניתוח ע"ש BURCH נחשב במשך שנים רבות לניתוח הנבחר לטיפול בדליפת שתן במאמץ. ניתן לבצע אותו בפתיחת בטן (בחתך) או בלפרוסקופיה (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן). מאמצע שנות ה-90 קיימים ניתוחים קצרים יותר ופשוטים יותר (ניתוחי מיתלה כדוגמת TVT) שכיום הם הנפוצים ביותר ולמעשה תפסו את המקום של הניתוח ע"ש BURCH במרבית המקרים. בברכה
לאשה בת 66 הושתלה אלקטרודה בעקבות פרקינסון. האם ניתן לטפל בחוסר שליטה במתן שתן אצלה?
שלום, מחלת הפרקינסון עצמה עלולה להתבטא בין היתר בהפרעה בתפקוד מערכת השתן התחתונה לרבות אי שליטה מחד גיסא אך גם קושי בהתרוקנות מאידך. יש מקום לברר מהו מנגנון האי שליטה באשה המדוברת ובהחלט ניתן להציע פתרונות. בברכה
שלום, אני בת 48 עם מיומה מוכרת לפחות 17 שנה. בבדיקה לפני שנה גודל הרחם היה 4-6 שבועות הריון, בבדיקה שנערכה עכשיו גודלו 16-18 שבועות הריון. הרופא המליץ על כריתת רחם בטנית. (יש לציין כי איני סובלת מסימפטומים, למעט אי נוחות קלה לעיתים. היו בעבר דימומים קשים שנפתרו בעזרת התקן מירנה). שאלותי הן: 1. האם כריתת רחם הכרחית? 2. האם הדרך היחידה לעשות זאת היא בניתוח בטן? האם לפרוסקופיה אינה אפשרית בגודל רחם כזה? תודה.
שלום אין חובה לכרות את הרחם אם אין לך סימפטומים ואת חיה בשלום עם הענין.לגבי הניתוח- אפשר בלפרוסקופיה, אך בגודל כזה יש בד"כ יותר סכנות בניתוח.
יש לי דחיפות במתן שתן כאשר אני מרגישה שאני קרובה לבית או לשירותים ואז אני ממש לא יכולה להתאפק. איך נתן להסביר את זה? ומה ניתן לעשות? האם זו התנהגות שסיגלתי?
שלום דלית, דחיפות במתן השתן הינה תסמין מרכזי בתסמונת השלפוחית הרגיזה, ביחוד אם מלווה בתכיפות (תדירות גבוהה של מתן שתן) ו/או ביקיצות משינה מתוך הצורך לתת שתן. במקרים רבים יש קשר בין הסתמינים הנ"ל לבין התכווצויות בלתי רצוניות של השריר שבדופן שלפוחית השתן (שריר ה'דטרוזור') אשר גורמות לדחיפת השתן מתוך השלפוחית ותחושת דחף עז לתת שתן. כדאי לשלול דלקת בדרכי השתן ע"י תרבית שתן פשוטה. הטיפול בתסמונת השלפוחית הרגיזה כולל הרחקת 'מגרי שלפוחית' מהדיאטה (לדוגמא קפאין, אלכוהול), אימון השלפוחית (תרגולות המבוססות על מתן שתן יזום במרווחי זמן קבועים ולימוד טכניקות לדחיית הדחף וכן טיפול תרופתי שמטרתו להפחית את התכווצויות השלפוחית. קיימים טיפולים נוספים הכוללים הזרקת בוטוקס לדופן השלפוחית, ערור מסלולי הולכה עצבית ועוד השמורים למצבים עקשים אשר לא הגיבו לטיפול הקונבנציונאלי. מומלץ להיבדק ע"י אורוגינקולוג ולתכנן את הטיפול בהתאם לממצאי הבדיקה. בברכה
שאלה באולטרסאונד נצפה שק אחד.נעשתה גרידה או הפלה, האם יכול להיות שנשאר שק נוסף שלא נצפה,והתפתח להריון תקין? אודה על תשובתך
שלום. זה מאוד לא סביר. יחד עם זאת באופן תיאורטי זה אפשרי.
בוקר טוב ד"ר פיינר, אני בת 54 ועברתי לפני 5 חודשם ניתוח עם רשתות והרמת שלפוחית השתן. אני מרוצה מהניתוח למעט חוסר שליטה על גזים לעיתים המלווה בדליפת צואה במצב של שילשול. כיצד ניתן לשפר את הדליפות. אני צריכה לעבור קולונוסקופיה ואני חוששת שהבדיקה תחמיר את חוסר השליטה בשל הרחבה של איזור פי הטבעת? יש בסיס לחששותי?
שלום מיה, איני סבור שהקולונוסקופיה תסב נזק אשר עלול להחמיר את בעיית השליטה. בהחלט יתכן שהצניחה שהיתה בדופן הנרתיק האחורי מיסכה חולשה מסויימת בסוגר פי הטבעת וברגע שהצניחה תוקנה והאנטומיה הושבה החלו להופיע התסמינים. ממליץ להוסיף לברור גם אולטרהסאונד אנדו-אנאלי (דרך פי הטבעת) להדגמת שרירי הסוגר כדי לברר האם קיים פגם מבני בשלמותו לדוגמא בעקבות לידות. בנוסף בדיקת מנונטריה אנו-רקטלית אשר בודקת את תפקוד הסוגר ואת הכח אשר מפיקים השרירים בסוגר הן בעת מנוחה והן בכיווץ יזום. בדיקות אלה יכולות להוסיף מידע חשוב לגבי הסיבה לבעיית השליטה ולכוון את הטיפול בהתאם. לגבי אופן הטיפול, כאמור הוא תלוי בתוצאות הברור. אמצעים פשוטים שאפשר לנקוט בהם בינתיים כוללים הוספת סיבים תזונתיים סופחי מים (למשל Benefiber) לדיאטה כדי להגדיל את נפח הצואה, ואף נטילת תרופה המאטה את תנועתיות המעי כגון אימודיום בימים בהם היציאות רכות במיוחד. פיזיותרפיה לרצפת האגן תוך שילוב ביופידבק יכולה גם כן להועיל בחיזוק השרירים. במידת הצורך לעיתים יש מקום לטיפולים מתקדמים יותר כגון ערור מסלולים עצביים השולטים על פעולת השרירים, הזרקת חומרים המצרים את פתח הסוגר ובמקרים קיצוניים אף תיקון ניתוחי (ככל הנראה ממש לא נחוץ בדרגת החומרה כפי שאת מתארת). בכל מקרה ממליץ להשלים את הברור ולהתייעץ עם רופא מומחה בשיקום רצפת האגן בברכה
את הבדיקות שציינת? אולטרהסאונד אנדו-אנאלי (דרך פי הטבעת) ובדיקת מנונטריה אנו-רקטלית. ותודה על התשובות המושקעות.
אימי בת 75 עברה לפני כ-10 שנים ניתוח כריתת רחם ושחלות. לאחרונה היא סובלת מצניחת שלפוחת השתן. מה האפשרויות להקל עליה?
רבקה שלום, במידה שהצניחה משמעותית ומפריעה לאמך קיימות 2 אפשרויות עיקריות: 1. התאמת תומכן (פסרי בלועזית) נרתיקי העשוי סיליקון. בהנחה שנבחר הסוג המתאים בעל צורה וגודל מתאימים, כל עוד התומכן נמצא בנרתיק אמך לא תחוש בצניחה. את התומכן יש להוציא מידי פעם לרחצה ועליה להיות במעקב גינקולוגי כדי לוודא שלא נוצרים פצעי לחץ או שפשופים כתוצאה מנוכחותו של התומכן לאורך זמן בנרתיק. 2. ניתוח לתיקון הצניחה. גם כאן קיימות כמה אפשרויות. בעקרון בגיל 75 הייתי ממליץ לשקול ניתוח בגישה נרתיקית במטרה לתמוך מחדש את הרקמה החלשה. בברכה
האם ניתן לשים לה סרט או רשת כאשר אין רחם?
לד"ר פיינר, בהמשך לתשובתך המפורטת, כמה דחוף לעשות את הניתוח, כאשר הצניחה בינונית מתקדמת של דופן קדמי וכן צניחה בינונית של הדופן האחורית. ציסטוצל דרגה 2+ רקטוצל דרגה 2- ללא צניחת רחם משמעותית. מהי הרשת עליה מדובר בפורום כאשר הצניחה היא גם קדמית וגם אחורית? תודה על התושבה המקצועית.
יש לתת את הדעת על שני גורמים כשדנים במידת הדחיפות: 1. עד כמה הצניחה מפריעה לך וכמה חמורה הפגיעה באיכות חייך 2. האם הצניחה גורמת לבעייה תפקודית של המערכות הסמוכות כמו לדוגמא הפרעה במתן שתן עקב חסימה ו/או הפרעה בריקון המעיים. במידה שהצניחה לא מפריעה לך ואם אין פגיעה תפקודית - אין דחיפות. בניתוחים לשיקום רצפת האגן נעשה לעיתים שימוש בשתלים שמטרתם לחזק את הרקמה הטבעית. קיימים סוגים שונים של שתלים ביניהם ביולוגיים (עשויים מחומר שהופק מבעל חיים) או סינתטיים. השתלים שנמצאים בשימוש הנפוץ ביותר בארץ כיום הינן רשתות סינתטיות הארוגות מסיב בודד אשר קרוי פוליפרופילן. בברכה
הציעו לי תיקון עם רשת קדמית ואחורית לנרתיק ו-TVTA לשלפוחית. מקריאה בפורום אני מבינה שהיעילות של הרשת האחורית לא הוכחה. מה זה אומר? לא נאספו נתונים על מספיק נשים עם רשת אחורית או שהתברר שהרשת האחורית אינה יעילה? ומה לגבי ה-TVTA האם הוכנס לשימוש בבתי חולים ציבוריים? הניתוח שהוצע לי הורא בגישה נרתיקית. איך אפשר דרך פתח כל כך קטן לבצע ניתוח מורכב העובר ליד איברים חשובים? האם עדיף לבצע ניתוח כזה דרך הבטן? תודה רבה
גלי שלום, שתי התשובות נכונות. כמות המחקרים שבדקו את יעילות הרשת האחורית באופן ספיציפי הינה זעומה יחסית, בפרט כשמדובר במחקרים השוואתיים מול תיקון ללא רשת. חשוב להדגיש כי בשונה מהמדור הקדמי, שם הסיכוי לכישלון של תיקון קונבנציונאלי הינו ממשי, במדור האחורי שיעורי ההצלחה של תיקון ע"י תפרים הינם גבוהים בהרבה ומכאן הקושי להוכיח עליונות של ניתוחי הרשת במדור זה. עם זאת, במקרים בהם קיימת צניחת רחם הדורשת טיפול, אחת הדרכים היעילות לתקן את הצניחה ולשמר את הרחם היא ע"י רשת אחורית, שוב לא לצורך תיקון הצניחה האחורית, כי לשם כך אין צורך ממשי ברשת, אלא לצורך קיבוע הרחם הצנוח. לגבי TVTA, אכן הוכנס לפחות לחלק מבתי החולים הציבוריים (רק הבוקר עשיתי שניים). התשובה הצינית לשאלתך "איך אפשר... וכו'" הינה: לאט ובזהירות. התשובה היותר רצינית היא שאכן דרושה מיומנות ייחודית ומחובתך לברר כי המנתח אליו פנית עבר הכשרה נאותה בסוג זה של כירורגיה. זו לא בושה לשאול. האם עדיף לבצע מהבטן? תלוי בהמון גורמים לרבות גילך, מצבך הרפואי הכללי, ניתוחים קודמים שאולי עברת, תאור הצניחה באופן מדוייק ועוד. ישנם מצבים בהם עדיף מהבטן (בפרט כשניתן לבצע את הניתוח בלפרוסקופיה - ללא חתך) וישנם מצבים בהם עדיף בגישה נרתיקית. כמובן שמגוון האפשרויות העומדות לרשותך תלוי גם במיומנות ובהכשרה של המנתח. בברכה
שגרמה לי לחייך בעקבות הביטוי "לאט ובזהירות". הרחם הוא הדבר היחיד שלא צנח אצלי ואי לי מושג מדוע המנתח בחר ברשת אחורית. במשפחתינו יש גנטיקה של צניחות ואולי זה היה הקו המנחה של הרופא. האם שתי הרשתות מחוברות? י חברה שעברה את הניתוח לפני ארבעה חודשים סובלת מכאבים איומים בחלק העמוק של הנרתיק ומתרשמת שהכאב נובע מחיבור של הרשתות. מה דעתך?
לד"ר בני פיינר- בשל צניחת שלפוחית השתן נאמר על ידי הגניקולוג שעלי לעבור ניתוח. ברצוני לציין שמלבד צניחה אין אני מוטרדת כלל מהליכה לשירותים באמצע הלילה ואין לי דליפת שתן , הרחם נמצאת במקומה אך הצניחה מאוד מתקדמת. ברצוני לברר איזה ניתוח מומלץ במקרה זה, האם רשת היא יעילה? האם הניתוח כרוך בפתיחה של חלל הבטן? מהם הסיכונים בניתוח כזה והאם התופעה חוזרת? אני במבוכה ומאוד מוטרדת. אני תושבת ירושלים בת 57 ובריאה באופן כללי. היכן בירושלים אוכל לעשות את הניתוח האם תוכל להמליץ על רופא. תודה על תשובתך 1802
שלום לך, אני מנצל ברשותך את פנייתך כדי לנפץ מיתוס נפוץ. צניחת אברי האגן אינה גורמת לדליפת שתן או ליקיצות משינה עקב צורך לתת שתן. אם כבר, התסמינים האופייניים יותר במצבים של צניחה מתקדמת עלולים לכלול קושי בריקון השלפוחית המתבטא בהיסוס במתן שתן, זרם איטי או חלש או עם הפסקות, תחושת ריקון לא מלאה ואף דלקות בשלפוחית עקב הפרעה מכנית במעבר השתן הנגרמת כתוצאה מהצניחה והיוותרות שארית שתן בשלפוחית. את התיקון ניתן לבצע דרך הנרתיק או דרך הבטן, בחתך או בלפרוסקופיה (דרך פתחים קטנים). במידה שאת בריאה ולא עברת ניתוחים קודמים, שתי הדרכים יכולות להתאים. אם עיקר הצניחה הינה צניחת דופן הנרתיק הקדמי ('צניחת שלפוחית') והרחם תמוך במקומו, הייתי קרוב לוודאי בוחר לבצע תיקון של הדופן הקדמי דרך הנרתיק (ולא דרך דופן הבטן). הניתוח הבטני יעיל מאד במצבים של צניחת רחם או צניחת גדם הנרתיק בנשים שעברו כריתת רחם אך זהו אינו המצב שאת מתארת. בכל ניתוח קיים סיכון לחזרת הצניחה במידה מסויימת, תלוי בטכניקה בה משתמשים, באיכות הרקמות שלך ובנוכחות גורמי סיכון נוספים שתוארו בדיונים הקודמים בפורום. בכל בתי החולים בירושלים תוכלי לקבל מענה לבעייתך. מעבר לכך לא אוכל להמליץ לך על שם של רופא מסויים כזה או אחר. בברכה
אני בת 52+,ללא מחזור כ-6 שנים.בבדיקה שגרתית,התגלה ממצא היפראקוגני בחלל כ 14*9 מ"מ.לאחר היסטרוסקופיה אבחנתית, אושר שיש פוליפ, ולפני כשבוע עברתי היסטרוסקופיה ניתוחית.בסיכום לא נמצא פוליפ,רירית אטרופית. לא נלקחה דגימה מהרירית.ולשאלתי- לאן נעלם הפוליפ? האם ייתכן שבמהלך ההסתכלות הפוליפ נדבק לדפנות ,כלומר התחבא? והאם בכל מקרה היו צריכים לדגום מהרירית ולשלוח למעבדה?וכיצד עליי להמשיך מכאן, כי איבדתי אמון ברופא ששלח אותי לפעולה, או אולי הפעולה בביה"ח לוקה בחסר? ברצוני ליידע שעברתי פעולה דומה לפני 4 שנים, גם ללא ממצא אך כן נלקחה דגימה מהרירית והתשובה מהמעבדה היתה שיש אנדומטריאל פוליפ, ללא ממאירות. עוד אני תוהה,הכיצד הגעתי עם רירית מעובה(12 מ"מ)- ובסיכום הפעולה נמצא רירית אטרופית(דקה?) מחכה להבהרות ופתרון למיסתורין...
צר לי , אך מלבד האפשרות שמישהו מבין שני המבצעים טעה, אין לי שום פתרון לתעלומה!
שלום דוקטור, בהמשך לשאלתי מ-2/12 בקשר לצניחת דפנות הנרתיק, הוצעו לי שתי חלופות: ניתוח לדני לתיקון דפנות הנרתיק+כריתת הרחם ללא שימוש ברשתות או ניתוח לתיקון דפנות הנרתיק כולל שימוש ברשת. אני חולת סרטן השד לאחר ניתוח למפקטומי במרץ 2011 וטיפולי כימותרפיה והקרנות. כיום מקבלת עירוי הרצפטין אחת לשלושה שבועות עד מאי 2012 וכדור טמוקסיפן ליום. שאלתי: איזה ניתוח עדיף לי בהתחשב במצבי הרפואי. תודה לתשובתך.
שלום לך, קיימים פקטורים רבים שצריכים להילקח בחשבון בתכנון הניתוח הכוללים: מימדי הצניחה בכל אחד ממדורי הנרתיק (קדמי, אחורי, רחם), קיום גורמי סיכון להישנות (עודף משקל, מחלת ריאה כרונית, עיסוק הקשור בנשיאת משקלים כבדים, האם הינך פעילה מינית ועוד. ככלל הרשת משפרת את התוצאה האנטומית של הניתוח, בעיקר בדופן הנרתיק הקדמי, במחיר של סיכונים ספיציפיים כגון חשיפה של הרשת בנרתיק (או נדיר בהרבה - בתוך השלפוחית או ברקטום), כאב כרוני בנרתיק בעיקר בתנועה ובקיום יחסי מין ועוד. במידה שהצניחה אינה גדולה מאד ואין גורמי סיכון מוכרים להישנות ניתן להסתפק בניתוח וגינלי קלאסי הכולל כריתת רחם לדנית, קיבוע כיפת הנרתיק, ותיקון דפנות הנרתיק ללא שימוש ברשת בברכה
שלום ךאכז הפורום תתקנו נא מלה גנינקולוגיה שמופיעה בראש הפורום במיוחד כאשר דווקא ליד השם שלך המלה הזאות כתובה בצורה נכונה - גינ...ולא גני.. "פורום כירורגיה גניקולוגית" אתה זוכר את הבדיחה בת 50 שנה על הועד המדעי רב-פרוםסורי שאחרי אלף הגות ובדיקות בכול זאות לא סם לב על מלה שהיתה כתובה באותיות זהב על שפר עבה - אנציקלופודיה בהלחה פורום כירורגיה גניקולוגית
שלום דוקטור פיינר, בבדיקה אורוגניקולוגית נמצאה צניחה של הדופן הקדמי והאחורי של הנרתיק. האם יתכן שהכאבים בפי הטבעת נובעים מצניחת הדופן האחורי? אני בת 66. תודה
שלום לך, צניחת דפנות הנרתיק בד"כ אינה גורמת לכאב בפי הטבעת. כדאי להיבדק בדיקה מקיפה ולשלול אבחנות נוספות כמו טחורים, פיסורה ואחרות שבסבירות גבוהה יותר גורמות לכאב. בברכה
אני סובלת מצניחת כיס השתן וכיפת הנרתיק. הומלץ לי על ניתוח. האם בדיקת האורודינמיקה היא חובה? האם זה לצורך אבחון מדוייק יותר או לפני ניתוח לדעת היש צורך בתיקון נוסף? תודה.
שלום לך, בעבר היה מקובל לבצע בדיקת אורודינמיקה לפני כל ניתוח לשיקום רצפת האגן. כיום הגישה מעט שונה ואם מתוך הראיון הרפואי והבדיקה הגופנית לא עולה חשד שקיימת בעייה בתפקוד מערכת השתן התחתונה אין הכרח לבצע את הבדיקה באופן רוטיני. יתרון האורודינמיקה ביכולתה לזהות מצבים הדורשים התייחסות בזמן הניתוח כמו לדוגמא 'דליפת שתן חבוייה' הממוסכת ע"י הצניחה אך עלולה לתת אותותיה ברגע שהצניחה תתוקן, או קושי בריקון השלפוחית אשר יכול לבטא חסימה במעבר השתן הקשורה לצניחה אך מצד שני יכול לנבוע מיכולת כיווץ ירודה של שריר הדטרוזור (השריר העוטף את שלפוחית השתן) וכו'. כאמור חלק נכבד מהמצבים ניתן לזהות גם ללא ביצוע בדיקת האורודינמיקה במלואה. בברכה
שלום, הציעו לי עבור ניתוח TVTA לטיפול בדליפת שתן. קראתי שזהו ניתוח חדשני שאין לגביו מספיק מידע? עד כמה הוא שונה מהניתוחים הקודמים שיש לגביהם מידע? הוא גם גורם לכאבים בירכיים?
מירי שלום, TVT=Tension-free Vaginal Tape הוא שם כולל למשפחת מוצרים ניתוחיים של אחת החברות המובילות בשוק בתחום רצפת האגן (קיימים גם מוצרים של חברות אחרות אך השם TVT תפס כשם קיבוצי בדומה ל'פריג'ידר' כשהכוונה למקרר כלשהו וכו'). TVT-A הינו מודיפיקציה חדשה יחסית (כשנה בשוק) של TVT-O שהינו הניתוח הנפוץ ביותר בעולם כיום לטיפול בדליפת שתן במאמץ ובו (TVT-O) הסרט מושתל דרך דופן הנרתיק הקדמי, מתחת לצינור השופכה ומועבר דרך חלל בצידי האגן הקרוי חלל האובטורטור לכוון הירכיים (ליתר דיוק המקום בו הירך מתחברת לאגן) משני הצדדים. ב-TVT-A (בלטטינית Abbrevo משמעותו קצר, ומכאן ה-A), נעשה שימוש בסרט קצר יותר וגם הטכניקה הניתוחית שונתה במעט, במטרה למזער את שיעור הכאבים בירך מבלי לפגוע במידת ההצלחה. ימים יגידו אם השינוי אכן הביא לתוצאה המיוחלת. בברכה
האם ב-TVTA גם מועבר הסרט לכוון הירכיים ויכול לגרום לכאבים? ומה היתרון שלו לעומת השיטות הותיקות יותר?
חודש אחרי הניתוח. כאבים באזור הסרט. מוחרף אחרי מאמץ.-יום עבודה. שיפור במנוחה, כשאין הפעלה של אזור האגן,מאמץ באזור הניתוח. על פי הרופא יש להזריק למרום חומרים משככי כאבים ואם לא עוזר - להוציא את הסרט. מה ידוע לך על הזרקת חומרים? האם עוזר? האם אכן זה מחייב הוצאת סרט? חלופה? תודה רבה
סופיה שלום, התופעה שאת מתארת אכן אופיינית לשיטת ה- TVT-O (אם כי אינה מתרחשת בשכיחות גבוהה) עקב מעבר הסרט בחלל הקרוי חלל האובטורטור בסמיכות לסיבי עצב. במקרים רבים הכאב משתפר או חולף מעצמו כעבור זמן ואם חלף רק חודש מהניתוח בהחלט יתכן שהמצב עוד ישתפר מעצמו. הזרקות מקומיות כוללות שילוב של תרופה לאלחוש מקומי יחד עם סטרואיד שתפקידו להפחית תהליכי דלקת המתרחשים באזור ובעקיפין להפחית את הכאב. התגובה להזרקות שונה מאדם לאדם ובחלק מהמקרים בהחלט יכולה להביא להקלה בתסמינים. הגיוני לנסות הזרקות לפני שמוציאים את הסרט מכמה סיבות: 1. לא תמיד קל להוציא את הסרט והניתוח אינו נטול סיכונים כיוון שהסרט עובר קרוב לצינור השופכה ובתהליך ההפרדה ביניהם עלול להיגרם נזק לשופכה או לשלפוחית (אמנם בסיכוי לא גבוה אך גם לא אפסי). 2. אין ערובה לכך שהוצאת הסרט בהכרח תפתור לחלוטין את בעיית הכאב. נראה לי שעדיף להמתין עוד זמן מה בסבלנות על אף הכאב תוך טיפול מקומי בתכשיר אסטרוגני (קרם אובסטין, טבליות וגיפם) ולתת סיכוי לשיפור ספונטני לפני ששוקלים התערבות ניתוחית. בברכה
היי אני בת 28 בדרכ בריאה הייתי לפני 8ימים במיון עקב כאבי בטן עזים פתאומים שלא נתנולי לתפקד. הרופאים בהתחלה לא ידעו מה המקור הכאב אז שלחו אותי לבדיקה גנקולוגית ,בבדיקה הגבתי ברגישות רבה כאבלי מאוד והרופא קבע שזה דלקת באגן חשובלי לציין שבבדיקות דם הכדוריות הלבנות שלי יצאו גבוהות מאוד. נתנולי טיפול אנטיביוטי של טריויד פעמיים ביום למשך 10 ימים ומטרוגיל פעמיים ביום 2 טבליות לעשרה ימים. אני כרגע כבר ביום ה 8 של הטיפול ועדיין ישלי כאבי חזקים כל היום אני במיטה ישנה ולא מסוגלת לתפקד מהכאבים חום לא היה לי אבל הייתה לי הפרשה דמית למשך 24 שעות. הכאבים לא הפסיקו ואני עוד יומיים מסיימת את האנטיביוטיקה מה עליי לעשות??
אלינה שלום, עליך לשוב ולהיבדק ע"י רופא הנשים שלך או במיון נשים, ראשית כדי לבצע הערכה מחודשת ולראות האם האבחנה עדיין בעינה או שמא קיימים ממצאים חדשים שלא היו בבדיקה הקודמת. אם עדיין התמונה מתאימה ל-PID (דלקת באגן) יש מקום לשקול טיפול אנטיביוטי תוך-ורידי במסגרת אשפוז. בברכה
תודה רבה על התשובה המהירה!
אני בת 45, בריאה, עברתי ניתוח TOT לפני חודש וחצי. חזרתי לעבודה אחרי חודש. עבודתי עם ילדים קשורה למאמץ פיזי.עקב הרמת דברים מהרצפה, משחקי תנועה. אני לא יושבת נמוך עם הילדים ולא מרימה אותם אבל יש רמה של מאמץ פיזי. אני חוזרת עם כאבים באזור הניתוח. הרופא אמר לי שאוכל לחזור לעבודה למרות שהסברתי לו את המהות העבודה. אשמח לחוות דעתך.חשוב לי לא לפגוע בניתוח וחוששת מהישנות תופעת דליפת השתן במאמץ.
סופיה שלום, כאב לאחר ניתוח TOT יתכן ובד"כ הכאב מופיע בירכיים קרוב למקום מעבר הסרט. הסיבה קשורה לכך שסמוך לאזור בו הסרט ממוקם בצידי האגן עוברים סיבי עצב ולעיתים עצם העברת הסרט באזור גורמת לגרוי של אותם עצבים המתבטא בכאב. במרבית המקרים הכאב חולף מעצמו עם הזמן ועקרונית מותר לעבוד אך רצוי להימנע ממאמצים פיזיים משמעותיים בתקופה הזו. במידה שהכאב לא יחלוף במהלך השבועיים - שלושה הקרובים כדאי לפנות לבדיקה חוזרת ע"י הרופא המנתח. בברכה
נאמר לי שעיקר הנזק לריצפת האגן נגרם במהלך הלידות. איך ניתן להסביר שהליך הלידה שהוא הליך טבעי גורם לנזקים כה רבים? נושא נוסף שמטריד אותי הוא מסע הפרסום הנרחב לניתוחים אורוגניקולוגיים (ראיונות בטלוויזיה, כתבות בעיתונים וכו'. האם יש כאן אינטרסים? מדוע לא נותנים אותה במה לניתוח מעקפים בלב או לכל ניתוח אחר?
שלום לך, שאלותיך במקום אבל אין צורך להיות מודאגת.. רצפת האגן הינה אזור העומד בפני מעמסות רבות לאורך החיים ונזק עלול להיגרם מסיבות שונות (בשפתנו 'מולטיפקטוריאלי') שהלידה הנרתיקית נחשבת לאחת החשובות שבהן. מדוע תהליך טבעי עלול לגרום לנזק זו שאלה פילוסופית שאין עליה תשובה פשוטה אבל ככל הנראה המבנה האנטומי של האזור יחד עם העובדה שאנו בני האדם הולכים על 2 רגליים והגרביטציה עושה את שלה יחד עם לחצים הפועלים מכיוון הבטן והאגן תורמים לבעייה. לגבי השאלה השנייה, תחום שיקום רצפת האגן הינו תחום צעיר יחסית ברפואת נשים אשר עבר התפתחות מאד משמעותית בשנים האחרונות בד בבד עם הפתיחות שמאפיינת יותר את החברה המערבית כיום מאשר בעבר והמודעות לתחומים ברפואה שמטרתה לשפר את איכות החיים והתפקוד ולא רק להאריך חיים. נשים הסובלות מפגיעה במבנה או בתפקוד רצפת האגן פונות לבקשת עזרה יותר מבעבר ועל כך אנו מברכים. אינטרסים זו לא מלה גסה וכמובן שמאחורי כל תהליך או שינוי קיימים איטרסים כאלה ואחרים. בנושא בו אנו עוסקים קיים קודם כל הרצון להגברת המודעות ולשיפור איכות החיים של נשים הסובלות מבעיות נפוצות אשר במרבית המקרים ניתנות לטיפול. קיימים גם אינטרסים של חברות מסחריות המפתחות ומשווקות ציוד רפואי המשמש לחלק מהטיפולים כמו גם חברות התרופות שמעוניינות לקטוף פרות מההשקעה שלהן במחקר ובפיתוח גם למטרת רווח וגם על מנת להמשיך לחקור ולפתח למען בריאות הציבור. גם לנותני השרות (רופאים, אחיות, פיזיותרפיסטים וכו') יש אינטרס שחלקו קשור ברצון לעשות טוב לזולת ולשפר את מצבו וחלקו קשור ברצון להתפרנס ממשלח ידיהם כפי שכל בעל מקצוע שואף. מה שכן, הלקוח, כלומר את חייב להיות ביקורתי וזהיר ולא להתפתות לכל מודעת פרסומת אלא לשאול ולברר ואולי לבקש חוות דעת נוספת, לא כל שכן כשמדובר בניתוח. הניתוחים לשיקום רצפת האגן הינם ניתוחים מורכבים וחשוב שיבוצעו בידי מומחים בעלי הכשרה נאותה ומיומנות בתחום הספיציפי הזה. מצידך, חשוב לבדוק היטב ולברר מה הכשרתו של הרופא המציע לך טיפול ובמה בדיוק הטיפול כרוך. בברכה
הייתי אצל רופא במרפאות בי"ח ולדעתו יש צורך בסרט ורשת קידמית. לעומתו הרופא הפרטי הציע 2 רשתות וסרט. ואז הוא אמר: לא לכולם יש ביטוח xyz כמו לך, יש נשים שאינן יכולות לעמוד בתשלום ואני מפצל את הניתוח לשנים ופעם שם רשת אחת ובפעם השנייה את הרשת השניה. המחשבה על לעבור 2 ניתוחים בהפרש של כמה חודשים איומה בעיני ולי אין דרך לדעת מה באמת צריך לעשות ולמי מהם להאמין.
שלום רב, בתי בת 32. עברה (לפני 6 חודשים)גרידה יזומה בחודש רביעי עקב מום קשה בלב העובר ועוד מומים. לאחר 9 למינריות החלה לדמם והוחלט מיד לערוך את הגרידה. לאחר הגרידה המשיכה לדמם באופן מסבי. בצעו אמבוליזציה (+ג'ל פום)במפשעה ומיד חשה כאבים חדים ושיתוק ברגל ימין. המשיכה לדמם (קבלה 11 מנות דם) ומכיון שלא מצאו את מקור הדימום, הוחלט לנתח. בניתוח גילו פרפורציה של הרחם. הצילו את הרחם אך בתי נשארה משותקת בכף רגל ימין, עברה שיקום נוירולוגי (כאבי תופת עד לכדי קנביס רפואי גם היום),המטומה בעכוז ימין, שאריות שתן והעדר תחושתיות באזור רצפת האגן.אין צורך לתאר את עוגמת הנפש והתסכול לנוכח המצב העגום (גם אבדה מקום עבודה, כמו גם בעלה. יש ילד בן 3 בבית) עברה בדיקת EMG ללא תוצאות לתזוזה כלשהי ברגל. עוברת פיזיותרפיה בבית לוינשטיין. שאלתי, מה יכול היה לגרום למצב זה? למי עלינו לפנות כדי לקבל הסבר מקצועי וברור על מה שאירע באמת- גינקולוג?נוירולוג?איזה סוג של נוירולוג? אנו כולנו שבורים. אודה על מענה מהיר. ליאורה
ליאורה שלום, נשמע שעבר עליכם גהינום וצר לי לקרוא על הסבל שנגרם לביתך ולכל המשפחה. התנקבות (פרפורציה) של הרחם הינה סיבוך מוכר של גרידה ועלול לקרות ביחוד כשמדובר בהפסקת הריון בשליש השני להריון בו הרחם כבר די גדול ודופן הרחם רך ופגיע יותר. התנקבות בהחלט עלולה להוביל לדימום פנימי משמעותי ואין זה נדיר שיש צורך לבצע ניתוח דחוף שלעיתים אף מסתיים בכריתת הרחם כאמצעי לעצירת הדימום. הפגיעה העצבית שאת מתארת אכן נשמעת קשה ועל מנת להבין כיצד קרתה יש לשוחח בראש ובראשונה עם הצוות שהיה מעורב בארוע או עם מנהל המחלקה ולנסות לנתח לאחור את השתלשלות הארועים. לגבי המצב כיום אני מתרשם שהשיקום הנוירולוגי והפיזיותרפיה בעלי חשיבות עילאית ומקווה שעם הזמן וההתמדה המצב ילך וישתפר. הדרך הטובה ביותר לבצע הערכה של אזור רצפת האגן נכון להיום היא ע"י צוות רב תחומי. נראה לי נכון להתחיל בהערכה גינקולוגית / אורוגינקולוגית ובהתאם לממצאי הבדיקה הראשונית הפנייה לבדיקות עזר רלוונטיות כגון אורודינמיקה המלמדת על תפקוד מערכת השתן התחתונה ואולי אף בדיקת הולכה עצבית הקרוייה PNTML אשר בודקת את ההולכה לאורך עצב הקרוי 'עצב הפודנדל' שסיביו מעצבבים את אזור רצפת האגן. מאחל לכם שיקום מהיר ומוצלח
שלום רב, אני בת 36, חודש בדיוק אחרי לידה שנייה שהוגדרה כלידת בזק- 43 דק' מרגע צירי הלחץ ועד יציאת התינוקת. בשבועיים הראשונים סבלתי מאוד עקב קרעים פנימיים שנוצרו מהלידה אך היום אני חשה טוב יותר. מה שמדאיג אותי הוא מין גוש רקמה כדורי שאני חשה בעת הליכה ושיעול במיוחד , דבר שגיליתי רק לפני שבוע במקלחת (כי רק כעת אני יכולה ממש לסבן את עצמי שם).אני חוששת שיש צניחה של איבר כלשהו. האם העניין דחוף? לציין שרק עוד שבועיים יש לי ביקורת אצל גניקולוג כשגרה אחרי לידה ואני ממש חוששת איך יבדוק אותי באיזור.האם אזדקק לניתוח? מה אומר לבעלי בנוגע ליחסי מין? אודה על תשובה מפורטת ככל הניתן. כמו כן, אשמח לדעת כיצד להגיע למרפאתך. תודה מראש.
אורית שלום, ראשית מזל טוב ללידתך. גוש הנמוש בפתח הנרתיק כפי שאת מתארת בהחלט יכול לרמז על צניחה ואם כך הוא הסמיכות ללידה אינה מפתיעה כיוון שאנו יודעים שהלידה הנרתיקית לכשעצמה עלולה להיות מלווה בנזק לרקמות (שרירים, רקמת חיבור וסיבי עצב) שהינן מהותיות לתמיכה התקינה של אברי האגן. חשוב לאמר שבהחלט יתכן שבחלוף זמן נוסף מהלידה המצב עשוי להשתפר לפחות במידה חלקית. צריך לזכור עם זאת שלתסמין של גוש או בליטה בנרתיק קיימת אבחנה מבדלת וחשוב להיבדק כדי לבחון גם סיבות אחרות כגון ציסטה וגינלית, דיברטיקולום (סעיף) שופכתי ועוד. לגבי חששותיך, אין שום בעייה להיבדק בדיקה גינקולוגית וגם ניתן לקיים יחסי מין. בהחלט יתכן שהתחושה בנרתיק תהיה מעט שונה אבל זו בודאי לא סיבה להתנזר. יוצא לי לראות לא מעט נשים צעירות כמוך שסובלות מצניחה וחלקן מדברות על הפגיעה בדימוי הגוף ותחושת 'הגוף שבוגד', נושא שבהחלט יש מקום לדבר עליו מכל האספקטים הן הפיזיולוגיים והן ההשלכות הרגשיות. לבקשתך, מס' הטלפון במרפאתי 09-8996998 ואשמח לראותך. בברכה
אצור קשר בהקדם.
היי,אני בת 20 מקיימת יחסי מין בתדירות די גבוהה עם בן זוג אחד.לפני שלושה שבועות הרגשתי סוג של בליטה בתחילת הנרתיק,משהו שלא היה קודם. מרגישה שהבליטה הזאת חוסמת לי את הכניסה לאיבר המין. הייתי בבית חולים עקב חששות אלה ועשו לי בדיקת נשים רגילה ואמרו לי שזה המבנה הרגיל של פות של כל אישה ואני עדיין משוכנעת שזה לא הגיוני,הרי מי מכיר את הגוף שלי יותר טוב ממני?זה משהו שלא הרגשתי בעבר. האם אני חוששת סתם או ששווה ללכת לבדוק שוב? אני מרגישה גם כאבי גב וכובד מסויים אם זה קשור
צניחה של כיפת הנרתיק יכולה לקרות רק כשאין רחם? ולמה הכוונה שהלידן מקוצר?
דניאלה שלום, כשאומרים 'צניחה של כיפת הנרתיק' מתכוונים בד"כ לצניחה של האזור בעומק הנרתיק שבעבר היה ממוקם שם צוואר הרחם. הלידן מקוצר כלומר הנרתיק מקוצר, תופעה שעלולה לקרות לעיתים לאחר ניתוחים לתיקון צניחה בגישה וגינלית. בברכה
הצניחה חזרה לאחר הניתוח. אפשר לתקן שוב במצה הזה? למה זה התקצר?
שלום לך אני כבר חודשיים וחצי לאחר הניתוח ושוב פחות או יותר באותו תאריך מופיע כאב . עשיתי CT מחכה לתשובה מהם. עדיין יש לי הפרשות ובתקופת הכאבים ההפרשות מתרבות. כאשר קיבלתי קורטיזון לפני הבדיקה ההפרשות פסקו.
מימי שלום, נראה לי שכדאי להמתין לתשובת ה-CT כדי לדעת האם הבדיקה מזהה ממצא אשר יכול להסביר את הכאב. בברכה
היי ד"ר פיינר ביקרתי אצלך היום במרכז בריאות האישה בעקבות צניחת שלפוחית השתן. ההמלצה שלך הייתה כמה אופציות ובסופו של דבר החלטתי על ניתוח.אמרנו שננסה גם פיזיוטרפיה- הנושא נבדק ע""י יעל כיוון שאין תורים.קבעתי תור לעוד חודש לדבר שוב ולסגור דברים. אחרי מחשבה על העיניין החלטתי ללכת על ניתוח- מה עושים הלאה? לחכות לתור שלנו או שאפשר לעשות להקדים ולקבוע לניתוח כמה שיותר מהר? תודה על הכל- גלית ויזל
הי גלית, זוכר היטב. ברשותך אני משתדל להגביל את הדיונים בפורום לנושאים מקצועיים ופחות לבירוקרטיה כמו קביעת תורים וכו'. את יותר ממוזמנת ליצור קשר דרך האתר (מקליקים על התמונה ויש לשונית 'צור קשר') או במייל [email protected] ואחזור אליך. להשתמע
מצאתי אורוגינקולוג שעושה רושם מקצועי וגם נחמד והוא מנתח רק בפרטי. משפחתי חושבת שהכי טוב בי"ח ציבורי שאם יקרה משה חלילה תהיה כתובת. אשמח לדעתך. האם בבי"ח ציבורי מקובל שהמנתח הוא זה ש"משחרר" את הפציינט הביתה או שלא? תודה ושבת שלום.
ידידיה שלום, שמח עבורך שמצאת רופא מקצועי וגם נחמד.. יתרונות בית החולים הפרטי: את בוחרת את המנתח (לא כל שכן אם המנתח שבחרת עובד רק בבי"ח פרטי), משך ההמתנה לניתוח בד"כ קצר יותר ותנאי האשפוז בד"כ יותר נוחים. יתרונות בית החולים הציבורי: הטיפול ניתן ע"י צוות של רופאים ולא ע"י רופא אינדיבידואלי אחד, ההחלטות מתקבלות בצוות וקיימת זמינות של רופאים מומחים מתחומים רבים בהם ניתן להסתייע במידת הצורך בתי החולים הפרטיים בארץ הינם מסודרים וערוכים גם למצבי חרום ובל נשכח שבארצנו הקטנה פריסת בתי החולים היא כזו שגם אם יש צורך בהעברה למרכז רפואי גדול בד"כ ניתן לצוא מרכז כזה בטווח של דקות. בנוסף הניתוחים לשיקום רצפת האגן הינם ניתוחים מתוכננים ואינם מבוצעים כאשר המטופלת מראש במצב בריאותי קשה עם סכנה משמעותית לבריאותה כתוצאה מניתוח או מההרדמה. בסופו של דבר לעניות דעתי אין מניעה מלעבור ניתוח שהינו אלקטיבי באופיו בבית חולים פרטי בארץ. לגבי השחרור- בבית חולים ציבורי מתקיים ביקור רופאים בו מחליטים האם המטופל יכול להשתחרר לביתו. את מכתב השחרור בפועל כותב על פי רב רופא מתמחה או סטאז'ר לרפואה על פי הנחיות הצוות הבכיר. בברכה
לפני 5 חודשים עברתי ניתוח אורוגינקולוגי. אני עדיין מרגישה שאין לי שליטה מוחלטת על גזים ולפני יומיים גם היתה חוסר שליטה על צואה (מעט הכתמה לא נעימה של התחתונים). עליי לציין שחוסר הליטה והתדירות הום טובים בהרבה ממה שהיה לפני הניתוח. האם הניתוח לא אמור לתת מענה לבעיות אלה? בניתוח שמו לי רשת קדמית ואחורית וסרט לשלפוחית.
שלומית שלום, בעיות בשליטה על מעבר צואה וגזים יכולות לנבוע מסיבות שונות וצניחת דופן הנרתיק האחורי ('רקטוצלה') היא רק אחת מהן. סיבות נוספות יכולות להיות קשורות לפגם בשלמות שרירי הסוגר או בתפקודם, מחלות מעי למיניהן ועוד. מכאן שניתוח לתיקון צניחה אינו בהכרח הפתרון לבעייה זו, תלוי במנגנון. מציע לך לעבור ברור לאיתור גורמים נוספים ובהתאם לממצאי הברור ניתן להתאים את הטיפול בבעייה ממנה את עדיין סובלת. בברכה
כדי להמשיך בבירור? יש חשיבות לזה שלאחר הניתוח מצבי טוב מזה שלפני הניתוח? האם כדאי לחכות לעוד שיפור או לטפל כבר עכשיו?
בבדיקה אצל הרופא קיבלתי אישור לכך שהשלפוחית צנחה וידעתי על כך. נאמר לי שגם כיפת הנרתיק צנחה. מה זה אומר ואיך מטפלים בזה?
גילה שלום, כיפת הנרתיק הינה האזור העמוק ביותר בנרתיק. משתמשים במושג זה בד"כ כדי לתאר את האזור בו היה ממוקם צוואר הרחם בעבר, בנשים שעברו ניתוח לכריתת הרחם. מכאן שצניחה של כיפת הנרתיק היא צניחה בה האזור שנמצא בעומק הנרתיק מתבלט קדימה לכיוון הפתח. אם דרגת הצניחה קלה ניתן להסתפק בטיפול שמרני כמו תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן (בעזרת פיזיותרפיסט/ית בעלי מומחיות בתחום). במצבים המתקדמים יותר ניתן לטפל ע"י התאמת תומכן נרתיקי הקרוי 'פסרי' (מעין התקן עשוי סיליקון המוחדר לנרתיק ודוחק את האברים הצנוחים בחזרה למקומם כל עוד הוא מצוי בנרתיק) או ע"י ניתוח. הניתוח שנחשב היעיל ביותר במצב של צניחת כיפת הנרתיק מבוצע דרך הבטן (בעבר הצריך חתך גדול בדופן הבטן אך כיום ניתן לבצעו בלפרוסקופיה, כלומר דרך מספר פתחים זעירים בדופן הבטן) ובמהלכו מבצעים קיבוע של כיפת הנרתיק אל עצם הזנב. שמו של הניתוח בלועזית Sacrocolpopexy. קיימת אפשרות לטפל בצניחה כזו גם דרך הנרתיק תוך שימוש בתפרים או ברשת. בברכה
שכחתי לציין שגם קירות הנרתיק צנחו ורק הרחם נשאר במקומו. נאמר לי שפאסרי ופיותרפיה לא יתאימו והוצע לי ניתוח ווגינלי עם רשתות. אשמח לחוות דעתך. למה הכוונה משתמשים במושג בנשים שעברו כריתת רחם? לא עברתי כריתת רחם והרופא השתמש בביטוי זה אומר משהו? האם כדאי במקרה הזה להוציא את הרחם או להשאירו?
מה שלומך?עד כה לא הרגשתי צורך לפנות אליך שוב אבל לצערי לאחר תקופה טובה יחסית ללא כאבים שנמשכה מס' חודשים חזרו כאבי הבטן והאגן לסירוגין, כזכור עברתי כריתת תוספתן לאחר שהתנקב. לקחתי גלולות יאז למשך כשנה ושלושה חודשים אשר מתוך רצון להרות הפסקתי את הגלולות בחודש אוגוסט, לפני כחודש חזרו כאבי הבטן והאגן באותה עוצמה שהיתה קודם ללא הקלות. הוצע לי ע"י הרופאים או לחזור לגלולות או לנסות להרות וכמה שיותר מהר. האם לדעתך הכאבים נובעים מהספקת הגלולות? והאם הריון יכול לעזור, למרות שלא כ"כ מצליח לנו כרגע. האם יכולה להיות סיבה אחרת לכאב? אציין כי הרופאה הזריקה לי שתי זריקות וולטרן יום אחרי יום אשר העלימומ את כאב האגן אבל גרמו לי לכאבי בטן נוראיים כולל בחילות במשך יומיים נזקרקתי למיטה בלי תיאבון ועם כאבים בטן שלא יכולתי אפילו להתיישר. אחרי שעברו כאבי הבטן חזרו כאבי האגן. אני מיואשת וסובלת כאבים קשים, אגב, עשיתי בדיקות דם כלליות ומקיפות אשר יצאו תקינות לחלוטין. מה עליי לעשות???רוצה לחזור לשגרה ולחיות נורמלי, ניסיתי להגיע אלייך לבית החולים אבל היתה שביתה וז התור נדחה ... וגם הכאבים עברו לבנתיים
שלום אירית, שלומי טוב וצר לי לקרוא שאצלך כואב... את מלווה את הפורום הזה לאורך זמן, מרגיש כמו מכרים ותיקים. מבחינת קורותיך הרפואיים עברת קברת דרך עם מנה גדושה של בדיקות והתערבויות ונראה לי שכדי לנסות ולעזור לך אין מנוס מלשבת איתך ועם כל המידע שבידך ותוצאות הבדיקות ולהיכנס לעובי הקורה. גם הרופא הטוב ביותר (איני מתכוון לעצמי) אינו מסוגל לעבד את כל המידע באופן וירטואלי ולצאת עם מסקנות רציניות ובעלות משמעות וקשה לי להציע פתרון קסמים שכזה...
שלום דוקטור אני סטודנטית לרפואה שנה 4 בת 22 יש לי ציסטה אנדומטרילית בדופן הנרתיק בפתח מצד ימין בגודל 2ממ היא לא בולטת אך יש בה נוזל בצבע כחול נראה לי שזה דם והגנקולוג אמר לי שזה נדיר ביותר המיקום מה אפשר לעשות בנושא? מתי אפשר להוציא את הצסטה היא לא כואבת האם ניתוח כזה יקר??
שלום אינני מבין מדוע את חושבת שהציסטה היא אנדומטריאלית.בכל מקרה ברור שכל עצה רצינית ,דיון ועוד.... יכולים להינתן רק אחרי בדיקה ממשית ולא ברשת.
אני בת 51 אמורה לעבור ניתוח אורוגניקולוגי והצרת נרתיק שנאמר לי שזה פועל יוצא של הניתוח. האם עושים את ההצרה לכל אורך הנרתיק או רק בפתח הנרתיק? זה אותו חתך המשמש להכנסת הרשתות? האם זה אכן משרת בעל בן 61?
עלמה שלום, מה שנהוג להכנות 'הצרת הנרתיק' הוא למעשה הידוק רקמת החיבור שמתחת לרירית הנרתיק בדופן האחורי וכן שיקום וחיזוק אזור פתח הנרתיק ע"י תפרים. בהתאם למצב ניתן לבצע את התיקון לכל עומק הנרתיק או רק קרוב לפתח (קרוי Perineoplasty). אם קיימת צניחה משמעותית של דופן הנרתיק האחורי בד"כ רצוי שהתיקון ימשך לעומק, עד אזור צוואר הרחם. כאשר נעשה שימוש ברשת לתיקון הצניחה בדופן הנרתיק האחורי בד"כ לא מבצעים תפרי חיזוק לכל העומק אלא קרוב יותר לפתח ואת הרשת משתילים דרך אותו החתך בחלק הפנימי יותר. לגבי שאלתך השנייה, הניתוח נועד בראש ובראשונה לשרת אותך ולשפר את איכות חייך. לגבי בן זוגך, יהיה גילו אשר יהיה, דברי איתו ובררי מה ציפיותיו. חשוב להיות ריאליים ולא לתלות את איכות חיי המין רק בתוצאות הניתוח, מוצלח ככל שיהיה. בברכה
נראה לי שלא הסברתי את עצמי היטב. כוונתי הייתה האם הצרת נרתיק לא יכולה להיות מכשול לגבר שאינו צעיר? לנו אין דרישות מלבד שאחזור לתפקוד רגיל לאחר 6 שנים של צניחה.
את הוגיפם נתנו לי לקחת פעיים בשבוע. אני יכולה לקחת "לפי הצורך" או שזה כמו אנטיביוטיקה צרך בזמנים קבועים? כי אני רוצה לקחת כה שפחות.
פעמיים בשבוע זה המינון המקובל. השפעת ההורמון אינה מידית אלא מושגת לאורך זמן ולכן לא הגיוני לטפל באופן נקודתי או 'לפי הצורך' אלא רצוי לשמור על רמה קבועה כלשהי כדי לשמר את האפקט על הרקמה לטווח ארוך. בברכה
אני כחודש אחרי ניתוח כריתת רחם.עם אבחון של סרטן רירית הרחם וסרטן בשחלה. זה אחרי אבחון פתולוגי אני מחכה לתור לרופא להמשך טיפול. מה שמטריד אותי באולטרסנד וגינלי נצפו המטומות זה כל כך כואב לי, מציק, אני לוקחת 3 פעמים ביום 50 טיפות אופטלגין כל פעם. במרפאה נאמר לי שזה רגיל וזה יעלם עוד חודשים. רמת הכאב מתגברת לפעמים לרמה 6. מ10 מה דעתך מה הטיפול להשכיח כאב כמה מינון ואם אפשר לקבל הסבר על התופעה נב מקבלת זריקות למניעת קרישת דם ל30 יום מאז הניתוח. מראש אודה לך על תשובתך. בת 56. ,
שלום רב לצערי אי אפשר לענות על שאלות כאלה ברשת. עליך לפנות לרופא המטפל/המנתח.
אני לאחר ניתוח של סרט לשלפוחית ורשתות. סבלתי מכאב בלתי נסבל וקיבלתי ואגיפם לחודשיים שהקל עליי מאד. לפני שבועיים סיימתי לקחת את הוגיפם והכאב חזר. אני ממש לא רוצה לקחת הורמוןנים לכל החיים. ניתן לתפל בכאב בדרך אחרת. איזה כאב זה שעם וגיפם הוא עובר ובלי הוא חוזר? תודה רבה על התשובה.
רינה שלום, ראשית צריך לבדוק ולהתרשם מה הסיבה לכאב ומהו אופיו, באלו מצבים מוחמר וכו'. אחת הסיבות לכאב לאחר ניתוח בגישה וגינלית לתיקון צניחה, בפרט לאחר השתלת רשת, הינו מתח הנוצר ברקמה באזורי ההצטלקות אשר יכול להיות קשור לתהליכים שעוברת הרשת לאחר השתלתה בגוף. במצבים אלה וגיפם או תכשיר אסטרוגני אחר מועיל כיוון שתחת השפעתו הרקמה הופכת יותר אלסטית והמתח בעקיפין מוקל. אפשרויות טיפול נוספות במצב זה כוללות פיזיותרפיה לרצפת האגן, שימוש בתרופות נוגדות כאב, הזרקה מקומית של נוגדי דלקת (לדוגמא סטרואיד) וחומרים מאלחשים ולעיתים אין מנוס מהתערבות ניתוחית שמטרתה לשחרר את המתח. בברכה
לאחרונה אני מרגישה כאילו שיש לי איזה כיב או חור בשלפוחית בחלק שצנח. יחול לאיות דבר כזה?
אני בת 54 וסובלת שנים רבות מדליפת שתן וצניחה של קירות הנרתיק וכיפת הנרתיק. אני מרגישה שהצניחה של השלפוחית גורמת לי לכאב בפתח הנרתיק. אני מרגישה שגם פי הטבעת מתרחב מכל הצניחה. האם ניתן לתקן גם את פי הטבעת הנרתיק שהתרחב וכל הצניחות בניתוח אחד? ההזנחה הזאת גרמה נזק?
שרית שלום, כאב בפתח הנרתיק אינו סימפטום שכיח של צניחה אלא אם כן הצניחה הינה מתקדמת עד כדי כך שהיא בולטת בקביעות מחוץ לנרתיק ומשתפשפת בפתח הנרתיק, בעור הפרינאום שמחוץ לנרתיק או בבגדים התחתונים, מצב לא שכיח העלול ליצור מעין פצע לחץ אשר יכול להתבטא בכאב ואפילו לדמם קלות מפעם לפעם. פי הטבעת עצמו אינו מתרחב כתוצאה מהצניחה. לעיתים קיימים מצבים נלווים כמו טחורים חיצוניים המקנים לפי הטבעת מראה מעובה או מורחב. התרחבות של פתח הנרתיק בהחלט יכולה להתלוות לצניחה ובד"כ מבטאת חולשה של השרירים ברצפת האגן עד כדי הינתקות השריר מעצמות האגן. על מנת לברר מה המצב לאשורו ולהציע טיפול מתאים מומלץ כי תיבדקי ע"י אורוגינקולוג (רופא העוסק בשיקום רצפת האגן). בברכה
לרופא שלום! אחותי בת 59 בצעה אולטרסאונד בבטן עליונה וגילו לה ששלפוחית השתן בקיבולת גדולה שני דיורטיקולה בגודל עד 21 מ"מ מימין ומשמאל דיורטיקולה קטן מה המשמעות . ומה פירוש המילה דיורטיקולה? והאם מתן תכיפות בשתן נובע מכך ? והאם זה לא מסוכן ומה ניתן לעשות מודה לך מראש על תשובתך אם אפשר דחוף כי אחותי בלחץ תודה
מרי שלום, דיברטיקולום (בעברית 'סעיף') בשלפוחית השתן הינו אזור המתבלט מתוך השלפוחית כמו מעין כיס. דיברטיקולום (ברבים דיברטיקולה) יכול להיות מולד או נרכש (נוצר במהלך החיים) ובמקרים רבים מתגלה באקראי בלא כל תסמינים. עם זאת בחלק מהמקרים שתן יכול להיות כלוא בתוך הדיברטיקולום וכתוצאה מכך להזדהם ולהתבטא בדלקות חוזרות בדרכי השתן עם תסמינים כגון צריבה תכיפות ודחיפות במתן שתן. במקרים אחרים דיברטיקולום יכול להיות קשור בחסימה במוצא שלפוחית השתן והפרעה בריקון השלפוחית. מומלץ להתייעץ עם רופא אורולוג או אורוגינקולוג על מנת לשקול את הצורך בברור נוסף כגון על שמע (אולטרהסאונד) של הכליות, אורודינמיקה לברור חסימה במוצא השלפוחית ו/או ציסטוסקופיה (התבוננות) בתוך כיס השתן בעזרת סיב אופטי. בברכה
תהליך הבדיקה התוצאה REMARKS (MICRO) Order Comments REMARKS (MICRO) Midstream :מקום לקיחה Urine culture no growth מה זה אומר? האמת שקיבלתי זינט אבל העדפתי לחכות לתואות הבדיקה השנייה. אפשר לא לקחת את הזינט? אם היה כיפוף בצינור השופכה בזמן הצניחה, זה כבר לא קיים או תוקן לאחר הניתוח? תודה וחג שמח
תרבית השתן שלילית כלומר לא צמחו חיידקים ומבחינתך זה אומר שאין דלקת בדרכי השתן ואין צורך באנטיביוטיקה. עם תיקון הצניחה והשבת האנטומיה התקינה מתיישרת גם השופכה. בברכה
רק עכשיו שמתי לב לשאלה האחרונה ששאלת בשרשור הקודם. ובכן, כשאמרתי 'עמיד' טעיתי כי התכוונתי ל'רגיש' כלומר שהאנטיביוטיקה אמורה לחסל אותו. ו...כן, בכל דגימה בודקים מחדש את כל האנטיביוטיקות כיוון שאותו סוג של חיידק, עם אותו שם, יכול להיות בעל עמידויות שונות ועד שבודקים ספיציפית לא ניתן לדעת. לילה טוב
מה שאתה מציע לי מבוצע בכול בתי החולים בארץ. מכיון שנאמר לי שניתוח להרמת הרחם חוזר לאחר זמן קצר
עקרונית בכל בית חולים שיש בו מחלקת נשים יוכלו להציע פתרון למצבך בהתאם לנסיון ולמיומנות שקיימת באותו בית החולים בטכניקות השונות. בברכה
אני בת 43 יש לי צניחת רחם לאחר הלידה השלישית. רופא נשים המליץ לי להוריד את הרחם. אם אני לא מבצעת את הניתוח להסרת הרחם,יכולים להיות בעיות בתווך הקצר והארוך
אלה שלום, צניחת רחם אינה מחייבת לכרות את הרחם. עומדות לרשותנו כיום טכניקות ניתוחיות המאפשרות לשמר את הרחם ולתקן את הצניחה, הן בגישה וגינלית (כאשר הניתוח מבוצע דרך הנרתיק) והן בגישה לפרוסקופית (כאשר הניתוח מבוצע דרך פתחים זעירים בדופן הבטן וללא חתך). שיעורי ההצלחה של ניתוחים משמרי רחם הינם טובים ואין סיבה לחשוש מבעיות שעלולות לנבוע מעצם שימור הרחם, זאת בתנאי שהרחם תקין וניתן לברר זאת ע"י בדיקה גינקולוגית פשוטה הכוללת אולטראסאונד וכן משטח פאפ שגרתי לתקינות צוואר הרחם. בברכה
מה שאתה מציע לי מבוצע בכול בתי החולים בארץ. מכיון שנאמר לי שניתוח להרמת הרחם חוזר לאחר זמן קצר.
חודשיים לאחר ניתוח הרמת שלפוחית ותיקון צניחות נרתיק בבדיקת שתן לתרבית התגלה אי קולי. מה שמטריד אותי שאני לא מרגישה כמו במצב של דלקת (כאב בסוף השתן וכו')ולגמרי במקרה עשיתי בדיקת שתן אני מרגישה רגיל לגמרי. איך אשר להסביר את זה?
דנה שלום, התופעה נקראת בקטריאוריה אסימפטומטית או במילים פשוטות נוכחות חיידקים בשתן בלא תסמיני דלקת ובמצב שגרתי אינה מצריכה טיפול כלל. כיוון שלאחר ניתוח לתיקון צניחה כ-6% מהנשים עלולות לפתח דלקת בדרכי השתן הייתי ממליץ לטפל ע"י אנטיביוטיקה בהתאם לרגישות החיידק ולו בגלל הסיכון המוגבר להופעת דלקת של ממש בעקבות הניתוח. בברכה
כמה חודשים לפני הניתוח היתה לי דלקת בדרכי השתן ורק כשהחילו דימום בשתן הרגשתי כאב וחשבתי שזה בגלל הצניחה. תוצאת הבדיקה שקיבלתי באינטרנט Order Comments REMARKS (MICRO) Midstream :מקום לקיחה Urine culture Significant growth C.F.U/mL >10,000 CFU/ml לבדיקה קודמת לבדיקה הבאה התאמת הטיפול לחיידק שם החיידק שם האנטיביוטיקה קוד הרגישות תוצאת הרגישות הערות Escherichia coli . Ampicillin רגיש Cefuroxime רגיש Gentamicin רגיש Ofloxacin רגיש Cotrimoxazole רגיש Nitrofurantoin רגיש Nalidixic acid רגיש Amoxicillin/Clavul A רגיש
שלום ד"ר פיינר עברתי ב- 29.8 ניתוח כריתת רחם והרמת רצפת אגן . ב- 16.9 חוויתי כאב בצד ימין שירד למטה הכאב נמשך כ-24 שעות ונעלם ושוב ב-12.10 גל של כאב לא אותו כאב אך כן בצד ימין כאב חד שבו אני ממש מרגישה לחץ על האברים הפנימיים. הכאב מקרין לגב תחתון לעבר עצם הזנב . עלי לציין כי לאחר כ- שעה הכאב החזק מתעמעם אך נמשך כיממה.
מימי שלום, כמובן שכאב פתאומי בבטן התחתונה או בגב התחתון לאחר ניתוח כלשהו באגן מצריך ברור. אם נבדקת והבדיקה הגופנית היתה תקינה ולאור העובדה שמדובר בארוע חוזר ממליץ לבצע הדמייה של הבטן והאגן (לדוגמא CT עם חומר ניגודי) כדי לשלול בעיות הנובעות בין היתר ממערכת השתן או העיכול ואשר יכולות להיות קשורות ישירות או בעקיפין לניתוח שעברת. בברכה
תודה על התגובה המהירה, ביטלתי את הבדיקה הנ"ל כי הרגשתי טוב. אזמין שוב. מימי
אני צריכה לעבור ניתוח לטיפול בקירות הנרתיק ובשלפוחית. אחד הרופאים טען שבניתוח ראשון לא משתשים ברשת אלא רק עם התוויות מיוחדות שלא הבנתי מהן? הרופא השני אמר שרק שתל רשת בגלל ההישנות הגבוהה של הבעייה ללא רשת. אני מתקשה להחליט. הבנתי שבנתוח ללא רשת הבעייה חוזרת כעבור מספר שנים. לכמה זמן מחזיק הניתוח עם הרשת?
נונה שלום, השאלה ששאלת משקפת דילמה ממשית הקיימת בעולם האורוגינקולוגיה בשנים האחרונות ואין לה 'פתרון בית ספר' מהסוג של נכון או לא נכון. בהעדר הנחיות חד משמעיות של האיגודים המקצועיים בעולם, מנתחים שונים נוקטים בעמדות שונות על פי נסיונם ועל פי הספרות המקצועית הקיימת. אנו יודעים שבתיקון של צניחת דופן הנרתיק הקדמי (צניחת שלפוחית), שימוש ברשת סינטטית מפחית את שיעורי הישנות הצניחה לעומת תיקון ללא רשת. יחד עם זאת אנו יודעים שהשתלת רשת סינטטית עלול באחוז מסויים של הנשים להיות כרוכה בבעיות כגון חשיפה חלקית של הרשת בנרתיק לאחר הניתוח (מצב שהטיפול בו אינו מסובך באופן יחסי) או כאב / אי נוחות בנרתיק באופן כרוני או בעת קיום יחסי מין (מצב שהטיפול בו מורכב הרבה יותר) ואם תקראי דיונים קודמים בפורום תמצאי עדות לקיומו. מסיבה זו חלק מהמנתחים מעדיפים להשתמש ברשת או במצבים בהם ניתוח ללא רשת כבר נכשל בעבר או בנוכחות גורמי סיכון להישנות כמו צניחה מתקדמת במיוחד, משקל עודף, מחלת ריאה כרונית הכרוכה בשיעול תכוף, מחלות המאופיינות באיכות ירודה של רקמת החיבור, משלח יד או תחביב הכרוכים בהרמת משאות כבדים, סיפור משפחתי של צניחה המרמז על בעייה גנטית וכו'. צריך לאמר שגם בניתוח ללא רשת ניתן לנקוט בשיטות להפחתת שיעור ההישנות כמו קיבוע של כיפת הנרתיק או הרחם למבנים חזקים באגן, וגם שקיימת גישה ניתוחית נוספת הקרוייה לפרוסקופיה (ניתוח דרך פתחים זעירים בדופן הבטן) המאפשרת השגת תוצאה טובה מאד עם שיעור נמוך יותר של סיבוכים מהסוג של כאב או ארוזיה (חשיפת רשת) ובמצבים מסויימים גם זו יכולה להיות אלטרנטיבה מצויינת. בברכה
האם נכון שניתוחי רשת טובים לכל החיים והניתוחים ללא רשת טובים ל10-15 שנים?
