פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
מנהל פורום כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי רצפת האגן
שלום רב, עברתי לפני 3 חודשים גרידה בשבוע 20 ומאז אני חווה כאבים כרוניים באיזור האגן וחולשה ברגליים (גם כאבים שמקרינים לרגליים), חוסר תחחשה במתן שתן ופעילות מעיים מוגברת גם שינויים ביציאות ובנוסף גם רגישות יתר בנרתיק, ניסיתי לקרוא באינטרנט וקראתי על פגיעה של עצב הפודנדל אני אובדת עצות, שולחים אותי לסדרה של בדיקות מורכבות על מה היית ממליץ? בדיקת mri של רצפת אגן? האם זה בכלל יכול לקרות מגרידה (כתוצאה מחבלה) מאז החיים שלי לא חזרו למסלולם ואני חוששת שהפגיעה בלתי הפיכה האם אתה מכיר מקרים דומים?
שחר שלום, פגיעה עצבית באגן בעקבות ריקון כירורגי של הרחם אינה שכיחה. אם כבר, יותר שכיח תהליך זיהומי אשר עלול לגרום לתסמינים שונים בטווח הקצר. MRI אגן יכול בהחלט לשפוך אור מסויים על סיבות אפשריות לתסמינים שאת חווה. מעבר לכך ככל הנראה נחוצה הערכה מקיפה על מנת להגיע למסקנות ותובנות ולהציע טיפול במטרה לשפר את המצב. בברכה
שלום הופניתי לפיזיותרפיה של ריצפת האגן עקב קושי לשבת לאורך זמן לאחר הניתוח וקשיים במערכת השתן לאחר ניתוח כריתת רחם אבדומינלית - לפני 6 שבועות. האם כבר אפשר להתחיל לעשות פיזיותרפיה לאחר 6 שבועות מהניתוח, חוששת לגרום נזק אם הגוף עוד לא לגמרי החלים. תודה
נינה שלום, בהחלט ניתן להתחיל טיפול בפיזיותרפיה לרצפת האגן ללא חשש בטווח של ששה שבועות לאחר הניתוח. בברכה
שלום. עברתי כריתת רחם אבדומינלית לפני כחודשיים. תחילה היו עצירויות שטופלו עיי נורמלקס. נורמלקס גרם לספזמות די חזקות שלאחר אחת מהן השתנו הרגלי היציאה. כבר שבועיים שיש יציאה כל יום בבוקר, רכה מאוד אבל לא שלשול ובצבע חום בהיר/ צהוב. בנוסף אחרי כל ארוחה לאחר מספר שעות יש רעשי עיכול למשך תקופה של כשעה. זה לא קרה לפני כן מעולם וקצת מפחיד שאולי יש אי ספיגה במעי או דלקת במעי. האם מוכרת התופעה לאחר ניתוח כזה??? תודה
לילי שלום, תופעות שונות הקשורות במערכת העיכול בהחלט יתכנו בתקופת ההחלמה מניתוח בחלל הבטן. בד"כ התופעות הללו אמורות לחלוף תוך מספר ימים עד שבועות ובהחלט לאחר חודשיים ניתן לצפות שהמערכות השונות ישובו לתפקוד רגיל. במידה שהתופעה שאת מתארת נמשכת מומלץ להיוועץ ברופא.ה מומחה.ית בגסטרואנטרולוגיה. בברכה
אני בריאה ופעילה וגילי קרוב ל- 80. בשנה האחרונה חשתי גוש יוצא מהנרתיק לאחר יציאה או מאמץ גדול. אין דליפת שתן. הוצע לי ניתוח קולקורפיה קדמית.בהתחשב בגילי האם כדאי לעבור הניתוח או להימנע ממאמצים.
רות שלום, גיל 80 אינו נחשב סיבה להימנע מניתוח העשוי לשפר את איכות החיים, בפרט אם את בריאה ופעילה. עם זאת כשמדובר בצניחה, קיימת גם אפשרות לטפל באמצעות תומכן ('פסרי') נרתיקי. זהו אביזר עשוי סיליקון אשר מחדירים לנרתיק ותומך במה שצנוח. החסרון הוא שנדרשת תחזוקה כלומר מעת לעת יש צורך להוציא את התומכן לצורך שטיפה וניקוי ולהשיבו למקומו. בברכה
אני 3 ימים לאחר נתוח ברחם וברצפת האגן. יש לי כאבים בבטן ובטן נפוחה. זו תופעה שכיחה? מה עושים?
שלום שרי, לתסמינים שאת חווה עלולות להיות סיבות שונות, חלקן חלק מתהליך טבעי של החלמה מניתוח וחלקן עלולות לרמז על בעייה. תלוי כמובן גם מה סוג הניתוח שעברת והאם בוצע בגישה וגינלית (דרך הנרתיק) או בגישה בטנית / לפרוסקופית או רובוטית. בעקרון אם הכאב חזק ואינו משתפר מומלץ לפנות בהקדם לבדיקה במסגרת בה טופלת או במיון על מנת לשלול בעייה דחופה המצריכה התערבות כגון בקע כלוא בדופן הבטן, חסימת מעי וכו'. בעיות אחרות מטבע הדברים נוטות להשתפר בחלוף הזמן ומספיק רק מעקב. בברכה
הנתוח הוא לפרוסקופי בגישה רובוטית. יש קצת דימום מהחתכים וגרד.האם זה טבעי לסוג זה של נתוח
שלום בת 73, 4 חודשים אחרי ניתוח tvt-o וסובלת מדליפת שתן שלא היתה לפני הניתוח. קיבלתי טוביאז 8 ועשיתי פיזיוטרפיה ולא היה שיפור. לאחר אולטהסאונד ואורודינמיקה שהראו כי אין בעיה עצבית, המנתח ממליץ על ניתוח נוסף שבו יוסיף סרט לתמיכה בשלפוחית. האם דבר זה מקובל או שיש אפשרויות נוספות שאינן ניתוחיות?
שולה שלום, השאלה היא מה מנגנון דליפת השתן שקיימת כיום (ניתן לדעת זאת על סמך תוצאת האורודינמיקה). לדבריך לא היתה דליפת שתן לפני הניתוח אבל הרי כל מטרתו של ניתוח TVT-O היא טיפול בדליפת שתן ועל כן אמירה זו אינה ברורה. אם מדובר בהמשך דליפת שתן 'במאמץ' על אף הניתוח, אחת האפשרויות היא הסמת סרט נוסף, אם כי מומלץ בפעם השנייה שמנח הסרט יהיה מהנרתיק ובכיוון הבטן התחתונה כלומר TVT לעומת TVT-O. אפשרות נוספת היא הזרקת חומר לעיבןי סוגר השופכה. בברכה
שלום, אני לפני שנה וחצי עברתי ניתוח כריתת רחם והרמת רצפת האגן ניתוח פרסקופי ופתיחת בטן כולל הרמה עם רשת . הצניחה חזרה, נרתיק וצוואר הוחלט שצריכה לעבור ניתוח חוזר פלפרסקופי הסיבה לראות גם שאין הדבקויות הוסבר לי שיש סיכון גדול יותר מפעם ראשונה לאברים סמוכים. שאלתי לא עדיףניתוח נרתיקי?
אורית שלום, אמנם הגישה הניתוחית המועדפת לטיפול בצניחת אברי האגן שהתרחשה לאחר כריתת הרחם הינה הגישה הבטנית (לצורך העניין לפרוסקופית), אך בהחלט יש מקום לשקול גם את האפשרות לניתוח בגישה וגינלי. תלוי מה בדיוק צנח (אלו מדורים מעורבים בצניחה) ובאיזו דרגת חומרה. ניתן גם להעזר בבדיקת אולטרהסאונד ייעודי לרצפת האגן או MRI במטרה לזהות האם הרשת בה נעשה שימוש בניתוח המקורי התנתקה מהחיבור לנרתיק או לאגן (לעצם העצה) על מנת להבין מה הסיבה להישנות הצניחה ולתכנן בהתאם את הגישה הניתוחית המתאימה ביותר. בברכה
שלום, אני בת 46. ב- 16/11 עברתי ניתוח ואגינלי לכריתת רחם+ TVT-O. ( לא הוצאו שחלות וחצוצרות) כריתת רחם נעשתה בגלל אדנומיוזיס וכאבי אגן שנמשכו שנים רבות. בסיכום הרפאי כתוב : " בוצע כריתת רחם תת שלמה וקיבוע הדפנות בגישה רובוטית במהלך תקין, ציסטוטומי בקוטר 1.5 באיזור כיפת הנרתיק, פתיחת פירנאום קדמי ואחורי ללא קושי. ספירת פלטות בסיום הניתוח, זיהוי של חוסר פלטה, בוצע צילום בטן, זיהוי פלטה בחלל האגן. פתיחת גדם הנרתיק, הוצאת פלטה ללא קושי וסגירת כיפת הנרתיק בשתי שכבות". עברו כבר חודשיים וחצי מאז הניתוח והכאבים בירכיים שמקרינים לכיון העכוז לא מרפים ממני ואין מגמת שיפור. לפני כחודש כשהלכתי לביקורת נאמר לי ע"י הרופא המנתח שהכל תקין. אבל באמת שכואב לי מאוד, ממש תחושה שאני מוגבלת מאוד, אפילו לא חזרתי לעבודה מיום הניתוח. מרגישה שזה יושב על עצב. האם הפתרון הוא הוצאה של הסרט ? האם ניתן להוציא את הסרט ואו להזיז אותו במעט ואם כן האם מדובר בתהליך מורכב. סליחה על השאלות הרבות אבל ממש סובלת. בנוסף במקום אחד בדוח כתוב : "כריתת רחם תת שלמה" ובמקום אחר כתוב : Lapascopic total hysterectomy". אז איך אני יכולה לדעת אם הוציאו את צצואר הרחם או השאירו אותו ? ושאלה אחרונה, ניסיתי לקיים יחסים אבל זה ממש כואב ( לא בגלל יובש), האם זה אמור לעבור עם הזמן ? האם זה יחזור להיות תקין ? את הניתוח עשיתי כדי לשפר את איכות החיים שלי אבל מרגישה בדיוק הפוך. תודה רבה רבה !!!!
יהדית שלום, קיים חוסר בהירות רב בדו"ח הניתוח שאת מצטטת. 1. בניתוח לכריתת רחם בגישה וגינלית לא יכול להיות כריתת רחם תת-שלמה (בלתי אפשרי מבחינה טכנית). 2. ציסטוטומי בקוטר 1.5 ס"מ - מדובר בפגיעה (חור) בשלפוחית השתן. לא מצויין האם תוקן ובאיזה אופן? 3. בעיה נוספת במהלך הניתוח היא שנשככה 'פלטה' (תחבושת) בחלל האגן והיה צורך לפתוח מחדש את התפרים על מנת להוציאה לאחר שבוצע צילום בטן במהלך הניתוח. לסיכום - קשה להבין מתוך המלל המצוטט מה בדיוק כלל הניתוח וכיצד הסתיים. האם לדוגמה בוצע שימוש ברשת על אף הנקב בשלפוחית השתן או שבוצע שינוי בתכנית הניתוח עקב כך וכו'. נראה לי שהנכון הוא לנסות להבין מהצוות במסגרת בה בוצע הניתוח מה בדיוק נעשה וכמןבן להשלים בדיקה גופנית מלאה. תהליך ההחלמה מניתוח אורך לעיתים יותר מהמצופה. הכאב האגני הקורן לירכיים יכול אכן להיות קשור בסרט ה-TVT או בהליכים אחרים המהווים חלק מהניתוח אותו עברת כולל כריתת הרחם. במידת הצורך ניתן להוציא את הסרט לפחות בחלקו אבל יתכן שכדאי קודם לכן לפנות לטיפול שמרני כגון פיזיותרפיה ייעודית לאגן. בברכה
תודה רבה, אשמח מאוד אם אוכל להגיע אליך בבקשה לבדיקה וייעוץ, שבת שלום.
שלום, במידה ואכן יתגלה צורך להוציא את הסרט או חלק ממנו, האם זה כרוך בניתוח ? האם יש סיכונים? האם אתה מטפל גם בהוצאה על אף שלא נותחתי אצלך ? מה שכתבתי היה ציטוט מתוך סיכום ניתוח. בדוח ניתוח כתוב בצורה מפורטת יותר : הידבקויות באיזור האגן, הידבקויות של אומנטום לחלל הבטן. ציסטוטמי בקוטר 1.5 באיזור כיפת הנרתיק. מעבר צבע תקין של שני השופכנים. חתך צירקולארי על גבי צוואר הרחם, דחיקה של שלפוחית השתן, זיהוי ציטוטוטמי באיזור כיפת הנרתיק, פתיחת פירנאום קדמי ואחורי ללא קושי. תפיסה של אטרוסקראלי ליגמנט חיתוך קשירה וצריבה משני הצדדים, החדרה של ג'לפוניט ללא קושי. ניפוח חלל הבטן, החדרת מצלמה, צריבה וחיתוך של ליגמנט קרדינאל. בהמשך חיתוך צריבה של ללגימנט רחב ועגול משני הצדדים. הוצאת הרחם בשלמות ללא קושי במהלך תקין. בהמשך בוצע תיקון מבוקר ש
בהמשך בוצע תיקון מבוקר של המיטוטומי בשלוש שכבות על ידי ויקריל2-0 מילוי שלפוחית ללא עדות לדליפת סליין מאיזור הנקב, סגירת כיפת הנרתיק. בהמשך בוצע קיבוע של דופן TVT O במהלך תקין ללא קושי. ציסטוסקופיה תקינה מעבר צבע תקין משני השופכנים. ספירת פלטות בסיום ניתוח זיהוי של פלטה חסרה בוצע צילום בטן ריק, זיהוי פלטה בחלל האגן. פתיחת גדם הנרתיק, הוצאת פלטה ללא קושי וסגירת כיפת הנרתיק בשתי שכבות אני שלושה חודשים אחרי הניתוח, עדיין לא מרגישה טוב. עדיין מתקשה לקיים יחסים. תחושה שהנרתיק כואב, כאב פנימי ולא חיצוני. האם יכול להיות שבגלל שפתחו את הנרתיק ואז שוב סגרו ושוב פתחו בגלל התחבושת שנשכחה תהליך ההחלמה הוא ארוך יותר ואולי בגלל זה יש עדיין כאב ורגישות בנרתיק ? תודה רבה !!!
עשיתי c.t. בעקבות כאבי גב ובטן בצד שמאל. בתשובה של ה צילום נכתב טופלות מעובות בשני הצדדים יותר בשמאל... אשמח לדעת מה זה אומר?
רונה שלום, המושג 'טפולות מעובות' אינו בשימוש נפוץ בשפה הרפואית בה אנו משתמשים וקשה לי להבין למה התכוון מי שרשם את התשובה. כך או כך אמצעי הדימות הנבחר להערכת השחלות הינו אולטרהסאונד גינקולוגי. מציע שתבקשי הפניה לבדיקת אולטרהסאונד גינקולוגי וגינלי +/- בטני וכך תוכלי לקבל הערכה טובה של מראה השחלות. בברכה
שלום רב, כבר חודש ימים אני עם כאבים במותן ימין עם בחילות ומעט כאבי ראש ולעיתים שלשולים . עברתי אולטראסאונד בטן שיצא תקין בדיקות דם תקינות בדיקת שתן אחת שיצאה עם חיידקים טופלתי באנטיביוטיקה דספטיל פורטה עשרה ימים שבהם הכאבים חלפו אך לאחר סיום האנטיביוטיקה שוב התחילו הכאבים מחדש. בבדיקת תרבית נוספת התרבית יצאה שלילית. אל הכאבים הבחילות וכאבי הראש ממשיכים. אני כבר אובדת עצות לא מבינה ממה הכאבים במותן ומדוע יש לי בחילות.
אשמח לתגובה
טל שלום, פורום זה עוסק בבעיות מתחום רצפת האגן. נשמע שבהחלט יש מקום לברר את סיבת התסמינים שאת חווה אבל אין זה מתחום העיסוק של הפורום הנוכחי. בברכה
מתעניינת לגביי ניתוח. כרותת רחם כבר 3 שנים בקירוב כל האיברים יוצאים מהנרתיק קשה לי מאד בת 49. פוגע באיכות חיים. האם יכולה לעבור את הניתוח ברפואה ציבורית? חוששת מאד לא יודעת למי לפנות. יש לי כללית מושלם. תודה רבה
יעל שלום, טיפול ניתוחי בצניחת אברי האגן (בין אם כולל כריתת הרחם ובין אם מדובר בניתוח משמר רחם) מוכר כהליך רפואי לכל דבר וכלול בסל הבריאות הממלכתי. ניתן לעבור את הניתוח הן במסגרת הרפואה הציבורית והן במסגרת הרפואה הפרטית, לבחירתך. עליך לפנות לרופא.ת נשים במקום מגוריך ולבקש הפניה למרפאה הרלוונטית במרכז הרפואי בו הינך מעוניינת / מתכוונת לעבור את ההליך. בהצלחה
סליחה על שאלה. אני רק עכשיו עברתי כריתת רחם ונושא צניחה מטריד אותי מאוד. אף אחד לא הזהיר אותי מזה. היה לך צניחה גם לפני כריתת רחם? את עושה ספורט אינטנסיבי? סוחבת משקל כבד? סליחה שוב על השאלות
שלום ד״ר, עברתי ניתוח קיסרי לפני 11 שבועות. החתך נסגר עם סיכות נמסות- insorb. עד עכשיו ממש מרגישים ורואים את הסיכות מתחת לפני העור. כלומר סיכות אלו לא נמסו עדין. המנתח אמר להמתין עוד אבל אני מוטרדת. מה דעתך?
מיה שלום, הצפי הוא לספיגת הסיכות תוך 12-15 שבועות כך שבשבועות הקרובים הן צפויות להעלם. עוד טיפה סבלנות...... :) בברכה
שלום רב. הומלץ לי על כריתת רחם, שייעשה בלפרסקופיה, אלא אם כן יהיה צורך בחיתוך הבטן בשל גודלו של הרחם (כ15 שבועות הריון). שאלותיי: 1. האם הרחם ימשיך לגדול במידה ולא אגש לניתוח? האם בעקבותיו גם הבטן התחתונה גדלה? 2. מניסיונך עדיף בשיטת הרובוט או בשיטת הייפוס (לייזר שמחמם את הרקמות והורס את השרירנים ברובם אך לא לחלוטין) או בגישה הנרתיקית ללא חיתוך הבטן או לפארסקופיה או חיתוך הבטן? 3.מהם הנתונים הסטטיסטיים לגבי שכיחות גבוהה של סרטן כליות לנשים שעברו כריתת רחם ומדוע זה קורה? 4. מהן האופציות הנוספות לטפל כדי להימנע מכריתה? בברכה, אלונה
אלונה שלום, 1. רחם שרירני עלול לגדול כל עוד השחלות מפרישות אסטרוגן. אם את לאחר גיל המעבר מרבית הסיכויים שהגדילה לא תימשך. 2. HIFUS זו לא שיטה ניתוחית כי אם טיפול באמצעות גלי על קול שמטרתו להקטין את מימדי השרירן אך לא להעלימו. סיכויי ההצלחה תלויים בגודל השרירן/נים ובמיקומו/ם. השיטה הרובוטית היא למעשה לפרוסקופיה מתקדמת יותר עם מערכת כלים ניתוחיים טובה במיוחד המשפרת את מידת הדיוק של הפעולות שמבצע המנתח.יתרון הגישה הוגינלית הוא הימנעות מחתכים בדופן הבטן כלל. אבל כשמדובר ברחם שרירני גדול כ-15 שבועות קיים יתרון לגישה הלפרוסקופית/רובוטית מבחינת נוחות הגישה לאגן. 3. הזיקה שבין סרטן הכליות וכריתת הרחם אינה ברורה דיה. לכאורה מדובר על סיכון גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית אך יש לזכור כי מראש לא מדובר במחלה שכיחה באוכלוסיה. 4. תלוי בתסמינים, בגילך ובמצב מבחינת התפקוד השחלתי. החל ממעקב בלבד, דרך טיפול הורמונלי שמטרתו לנטרל את המנגנון המפעיל את השחלות, אולטרהסאונד בעצימות גבוהה (HIFUS), חסימה סלקטיבית של עורקי הרחם בצנתור או.... ניתוח לכריתת הרחם או השרירנים (ושימור הרחם). בברכה
אני אישה בת 64 עם כמה מחלות רקע ולפני כמעט 3 שבועות עברתי ניתוח לתיקון צניחת רקטום וגם תיקון קירות נרתיקיים. מאז הניתוח הכאבים עדיין לא פסקו. מציינת שבזמן הניתוח הרופאים מצאו שבאזור היו מלא כלי דם אשר זה הצריך טיפול יותר במקום אשר גם הניתוח היה יותר מורכב ולקח יותר זמן. נוסף יש לי גם דימומים מהנרתיק שגם מאז הניתוח עדיין לא פסקו. אני נוטלת זלדיאר נגד הכאבים וביום חמישי האחרון כשהלכתי שוב למיון נשים שם בבי"ח המליצו לקחת גם אופטלגין בטיפות בין שעות הלקיחה של הזלדיאר נגד הכאבים. האם אתה יכול לכתוב לי בבקשה כמה זמן אמורים לקחת הכאבים והדימומים?
סילביה שלום, במרבית המקרים הכאב והדימום חולפים תוך מס' שבועות (2-3). על פי המידע שאת מתארת, יתכן שנוצר שטף דם מתחת לרקמה בדופן הנרתיק, היכן שמבוצע ההליך הניתוחי, והוא שמתנקז מבעד לתפרים וגורם לכאב. כך או כך במהלך תקופת ההחלמה האורכת באופן טיפוסי בין ארבעה לששה שבועות צפוי שהכאב והדימום יפחתו בהדרגה עד להעלמותם המוחלטת. זה גם הזמן שמומלץ לשוב לבדיקה שלאחר הניתוח. בברכה
שלום, יש לי נפיחות מהנרתיק לאחר שעברתי ניתוח להסרת רחם ( חלקית ) ושחלות, שתל רשת לצניחת אגן ו tvto. מה לדעתך גורם לכך והאם זה תקין?
רינה שלום, קשה לדעת למה בדיוק הכוונה, האם מדובר בנפיחות באזור הפות והשפתיים, האם ברקמה המתבלטת מתוך הנרתיק כפי שהיה טרם הניתוח לתיקון הצניחה, נפיחות הנובעת משטף דם תת-עורי וכו'. גם לא ציינת מתי בוצע הניתוח. נשמע שהטוב ביותר יהיה להיבדק על מנת לברר על מה בדיוק מדובר ומה סיבת הנפיחות. בברכה
אולי לא הובנתי נכון אבל התכוונתי לאוויר, בועות אוויר (פלוצים).
עכשיו ברור. זו תופעה מוכרת שנגרמת עקב כליאת אויר בנרתיק ושחרורו בתנועות/תנוחות מסויימות. ככל הנראה שינוי כלשהו במבנה של חלל הנרתיק (בעקבות לידה לדוגמא או לעיתים בעקבות ניתוח) הוא הגורם לכך. אין בתופעה הזו משהו מדאיג פרט לאי הנעימות הכרוכה בה. בברכה
תודה על התשובה המהירה
שלום, עברתי לאחרונה לפרוסקופיה להסרת שרירן. נעשה חתך בטבור. בנוסף, בדוח ניתוח נאמר שגז הוכנס באמצעות מחט בטבור תוך הרמה ידנית של טבור. האם ייתכן שהחתך בטבור וסגירתו לאחר מכן ואולי אף ההרמה הידנית של הטבור שינתה את צורתו הפנימית של הטבור? או שזה לא הגיוני ורק נראה כך עד שהאזור יחלים לגמרי ? תודה
דנה שלום, בהחלט יתכן שהחתך שבוצע בטבור וסגירתו גרמו לשינוי כלשהו בצורת הטבור כפי שקורה לעיתים לאחר פציעה וריפוי של הפצע גם באתרים אחרים על פני העור. עם זאת לא הייתי מצפה לשינוי קיצוני. בברכה
בניתוח לפרוסקופו להרמת רצפת אגן עם של רשת, כריתת רחם ושילות בוצע גם tvto. מאז הניתוח- 3 שבועות, יש לי בריחת שתן בשיעול ובהתעטשות וכן, אין לי יכולת לעצור שתן כשאני צריכה לשירותים, איני יכולה להתאפק…. למעשה, המצב חמור יותר ממה שהיה לפני הניתוח. האם המצב אמור להשתפר עם הזמן או האם יש טיפול לתופעה? יכול להיות שהניתוח לא הצליח?
דליה שלום, ראשית כדאי לבצע בדיקת שתן לכללית + תרבית כדי לשלול דלקת בדרכי השתן. דלקת כזו בהחלט עלולה לקרות לאחר ניתוח ברצפת האגן ויכולה להסביר את תסמיני האי-שליטה. סיבה אפשרית נוספת מכונה 'אי נקיטת שתן חבוייה' והכוונה היא שלעיתים בעקבות תיקון הצניחה והשבת התמיכה התקינה לאברי האגן נחשפת חולשה באזור צוואר שלפוחית השתן והסוגר אשר עלולה להתבטא בדליפת שתן. חשוב להעלות את הנושא בבואך לביקורת שלאחר הניתוח. בהחלט ניתן לטפל בכך וקיימות מספר דרכים. בברכה
תודה רבה
שלום אני שבועיים אחרי ניתוח בשיטה ויגינלית, כריתת רחם וקיבוע כיפה . עדיין סובלת מכאבים בזמן ישיבה במיוחד בצד האחורי של האגן. משתדלת לא לשבת. האם זה טבעי?לכמה זמן זה אמור להישאר?
ועד מתי יהיו הפרשות. תודה
אינה שלום, בהחלט יתכן. הכאב נובע מהקיבוע של חלקו הפנימי של הנרתיק למבנה יציב בעומק האגן. באופן טיפוסי הכאב הולך ופוחת לאורך תקופת ההחלמה עד שבסוף נעלם כליל תוך מספר שבועות. בברכה
ההפרשות הן תגובה של הרקמה לתפרים השטחיים שבנרתיק וייעלמו עם ספיגת התפרים סביב 4-6 שבועות מהניתוח.
תודה רבה על המענה
שלום ד״ר עברתי לידת ואקום שבעקבותיה תפרו אותי בשלושה מקומות בנרתיק תוך כדי דימום מוגבר בשל הקרעים) קרע פרינאלי דרגה 2 וקרע נרתיקי עמוק כמעט עד הפורניקס כרגע יש לי כאבים פנימיים בפי הטבעת שאלתי רופא אם יש טחורים בדק אמר שאין בנוסף יש לי פצעים מוגלתיים בסיכום נכתב כך: ״באזור תפיקת אפיזיוטומיה ״MMבחלקו החיצוני- בליטת תת עור כ 5 הסביר שכנראה רקמה שנתפסה בתפרים הוא אמר שזה יכול ליפול לבד השאלה שלי היא האם לנסות התערבות על מנת לסדר את זה או שזה משהו תקין שבאמת חולף? אני סובלת מהפצעים האלה ולאיזה רופא פונים לגבי הטחורים תודה מראש
שיר שלום ומזל טוב! קשה לחוות דעה מבלי לבדוק ולראות בדיוק במה המדובר. בעקרון אם עבר זמן מהלידה ועדיין יש רקמה שנראית לא תקינה או לא במקום יתכן שכדאי להסירה כירורגית ו/או לתקן את אזור החתך או הקרע. לעיתים עצם ההצטלקות גורמת למתח ולכאב. בחלק מהמקרים ניתן להפחית את הרגישות המקומית ע"י עיסוי מקצועי של אזור ההצטלקות (מבוצע בד"כ ע"י פיזיותרפיסטית מתחום רצפת האגן). ממליץ על הערכה חוזרת במרפאה בתום ששה שבועות מהלידה (תקופת 'משכב הלידה'). בנוגע לטחורים כדאי לראות רופא פרוקטולוג (תת-התמחות בכירורגיה כללית). בברכה
שלום, עברתי ניתוח לפני חודש של לביופלסטי. הייתי בביקורת את המנתח שלי כבר פעמיים מאז הניתוח והוא אמר לי שהכל תקין וכל התפרים נמסו. בבית עם מראה הבחנתי בחוטים שעדיין נמצאים שמה באיזור הניתוח. התייעצתי עם הרופא בהודעות (ותמונות) ואמר שאכן מדובר בתפרים שלא נמסו ולא לגעת (הוא אמר בנוסף "למרות שכבר עבר חודש והם היו אמורים להתמוסס") מה עליי לעשות? אם ישנם תפרים שלא התמוססו, זה לא בעצם מצב לא תקין ?
שלום לך, תלוי באיזה סוג של תפרים נעשה שימוש בניתוח. חלק מהתפרים שנמצאים בשימוש נפוץ בניתוחים נמסים רק לאחר ששה שבועות בממוצע. אם זה המקרה אז באמת שאין מקום לדאגה והתפרים צפויים להתמוסס בעתיד הקרוב. בברכה
שלום רב, חודשיים לאחר כריתת רחם + tvt o - עם כאבים שלא מרפים בבטן תחתונה. ערכתי את כל הבדיקות האפשריות (כירורג, אורתופד, גסטרו, א.ס אגן, סי טי ...הכל) ולא נמצאה הסיבה. האם הכאבים יכולים להיות מהסרט tvt o ? יש לציין שהסרט הוכנס מאחר וכבר בוצעה כריתה, לא כי היה צורך ממשי , ועתה - יש לי דליפות שתן לא קשורות למאמץ ( אין דלקת בשתן) והכאבים שלא מרפים . יש מצב שהסרט עשה הנזק ? האם. ניתן להוציאו ? ואם כן - כמה זה מסובך או מסוכן ? הרבה הרבה תודה
ספי שלום, סוג הכאב שאופייני יותר לאחר TVT-O הוא בעיקר באזור הירך הפנימית ובמרבית המקרים חולף תוך ימים. כאב הנמשך חודשיים לאחר הניתוח הינו חריג וחשוב להבין מה בדיוק כלל הניתוח, האם למשל בוצע הליך לקיבוע כיפת הנרתיק בהמשך לכריתת הרחם ובאיזו שיטה וכו'. במידה שמדובר בכאב בטן תחתונה ולא נמצאה סיבה על אף ברור כפי שאת מציינת לעיתים יש לשקול ביצוע לפרוסקופיה אבחנתית בניסיון לאתר סיבות אפשריות נוספות כמו לדוגמה הידבקויות בחלל הבטן והאגן. בברכה
תודה רבה על התשובה המקיפה. דליפת השתן (שלא קשורה כלל למאמץ) שהחלה כחודשיים לאחר הניתוח ממש מטרידה - האם היא ברת תיקון ?
בכל מצב ניתן לטפל ובמרבית המקרים ניתן לשפר את המצב או להגיע לפתרון. אבל קודם לכך נחוץ להבין מה המנגנון שגורם לדליפת השתן (לדוגמא חסימה במוצא שלפוחית השתן בעקבות הניתוח ודליפה מסוג 'מילוי יתר' / נקב - פיסטולה בין השלפוחית לנרתיק / התכווצויות לא רצוניות של שריר השלפוחית המוביל לתסמונת השלפוחית הרגיזה וכו'). בכל אחת מהבעיות הללו ניתן לטפל אך מטבע הדברים סוגי הטיפולים שונים זה מזה. כיוון שמדובר בתסמין חדש שהופיע לאחר הניתוח הייתי ממליץ על ביצוע בדיקת אורודינמיקה כעת (גם אם בצעת בעבר לפני הניתוח) על מנת לאפיין את המנגנון כעת. בברכה
לאחרונה יוצאים לי נוזלים רבים בעת אורגזמה. בהתחלה חשבתי שמדובר בתופעה המוכרת כהשפרצה אבל בשלב מסויים התחלתי לחשוד שמדובר בשתן. כיצד ניתן לבדוק? מה אפשר לעשות עם זה?
שלום, דליפת שתן בעת אורגזמה איננה תופעה נדירה בקרב נשים ויכולה לנבוע כתוצאה מחולשה בסוגרי שלפוחית השתן (בעיקר בנשים לאחר לידות) או מפעילות יתר של השריר אשר במעטפת השלפוחית (מצב שהיה נהוג לכנות 'שלפוחית רגיזה'). מומלץ לפנות להערכה ע"י רופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה על מנת לאפיין את המנגנון שגורם לדליפת השתן במקרה שלך, ובהתאם להציע טיפול ספיציפי (קיימות אפשרויות טיפול שונות בהתאם למנגנון שגורם לתופעה ולמידת החומרה, החל מטיפול תרופתי, פיזיותרפיה, לייזר וגינלי ייעודי, עיבוי הסוגר ע"י הזרקת ג'ל פולימרי לרקמה וכלה בניתוח זעיר פולשני בו מניחים סרט דק מתחת לצינורית השתן דרך חתך קטנטן בתוך הנרתיק). בברכה
שלום, בת 53 אחרי ניתוח כריתת רחם (ללא שחלות) התחיל יובש בנרתיק (מאוד מורגש ). על איזה תכשיר/ טיפול היית ממליץ במצב כזה. באופן אישי הייתי מעדיפה תכשיר/טיפול ללא הורמונים אך אשמח לדעתך. האם אתה מכיר תכשיר/ טיפול שבאמת מגביר לחות. כמו כן - כמה זמן צריך להמתין לאחר הניתוח ע"מ שיהיה ניתן להתחיל עם טיפול נגד היובש. האם הטיפול בלייזר מתאים גם לנשים אחרי כריתת רחם. תודה על תשובתך
שלום, לעצם כריתת הרחם לא אמורה להיות השפעה על מידת הלחות בנרתיק אלא להפסקת התפקוד ההורמונלי של השחלות. הטיפולים הקיימים נחלקים למס' סוגים: 1. תכשירי סיכה (ג'ל על בסיס מים או שמן) לשימוש בעת יחסי מין 2. טיפול הורמונלי מקומי בטבליות/קרם אוסטרוגן או בנרות DHEA (חומר שהופך ברקמה להורמון מסוג אסטרוגן + אנדרוגן) 3. טיפול באמצעות לייזר ייעודי לנרתיק כל הטיפולים הללו עשויים לסייע לתחושת היובש בנרתיק ניתן להתחיל בטיפול כששה שבועות לאחר הניתוח ולאחר שעברת ביקורת ע"י הצוות המטפל בברכה בברכה
שלום, אני בת 40 ולפני כחודש עברתי ניתוח חירום לכרתת רחם בעקבות ניתוח להוצאת מיומה גדולה שלא צלח, מספר ימים לפני כן (איבוד דם רב ביותר, פינוי דחוף באמבולנס לחדר טראומה בסורוקה, ניתוח בלון ולמחרת כריתת רחם. סה"כ 3 ניתוחים בשבוע… ). לאחר כשבוע מיום הניתוח של כריתת הרחם, נבדקתי בדיקה גניקולוגית בגלל כאבים ואז התחיל לי דימום קל. שבוע לאחר מכן פרץ דימום כבד וקשה ושוב הגעתי לביה"ח לקבלת הקסאקפרון. מקור הדימום ככל הנראה מתםר שנפתח או חלק שלא נרפא. לא התקבלה תשובה חד משמעית. אבל מאז ועד היום אני עדיין עם דימום, אומנם ממש קל ומועט, אבל אולי בגלל שאני בטראומה, אני כל הזמן חוששת שזה עלול להתפתח לדימומים כבדים יותר כפי שקרה לי, וזה אולי מעיד על חוסר החלמה של האיברים הפנימיים? האם אי פעם אזכה לחיות ללא דימומים כמו שהובטח לי לקראת ניתוח הכריתה? עד מתי אמורים לסבול דימום כלשהו ופחדים בלתי פוסקים שמא שוב אחזור אחורה..?
אדל שלום, בטווח של כחודש מהניתוח המקורי יש לצפות להפסקת הדימום. במידה שעדיין נמשך דימום קל מומלץ להיבדק פעם נוספת על מנת לווודא מה מקור הדימום והאם אכן קיים אזור בגדם הנרתיק שלא החלים באופן מלא. בברכה
חודש לאחר ניתוח לניקוז ציסטה בבלוטת ברטולין ועדיין יש תפרים שלמים כמו שהיו ביום הראשון. בדוח ניתוח מבית החולים אין שום הנחיה או אזכור לגבי התפרים. בביקורת אצל רופא מטפל נאמר שתוך שבועיים- שלושה ימסו אבל הם עדיין שם. בבית החןלים יש בילבול לא מצליחים להבין את סוג התפרים לפי הדוח. כמה זמן התפרים אמורים להישאר והאם יכול להיות שהתפריםל לא אמורים להנמס אלא יש צורך להסירם?
קרין שלום, מבין התפרים השכיחים בהם נעשה שימוש שגרתי בניתוחים גינקולוגיים ישנו תפר המכונה 'ויקריל' שנספג בד"כ תוך ששה שבועות. כך שמרבית הסיכויים שתוך כשבועיים נוספים התפרים ייעלמו. במרבית המקרים לא נעשה שימוש בתפרים שיש לחזור ולהוציא. בברכה
שלום רציתי לדעת האם בניתוח להסרת בלוטת ברטולין צריך שהבלוטה תהיה קצת נפוחה או שאפשר להסיר גם כשהיא במצב רגיל? תודה
שלום לך, אכן יש צורך שהבלוטה תהיה נפוחה / ציסטית / מודלקת על מנת שניתן יהיה לזהות את מיקומה ולהסירה באופן בטוח. בברכה
שלום רב, לפני כשלושה שבועות עברתי כריתה של סעיף השופכה שהיה בגודל של 3.5 ס״מ. בניתוח שוחזר צינור השופכה, נעשו תפרים רבים בשלפוחית ואף בנרתיק. אני עם קטטר מאז. השבוע הוציאו קטטר ולא הצלחתי לתת שתן עד כדי חזרה למיון בסבל רב לאחר 9 שעות והכנסת קטטר חדש. במיון ראו גם בצקות (בדיקת אולטראסאונד) באזור התפרים. ייתכן שהיו שם וייתכן שנגרמו משעות של ניסיונות להוצאת שתן. האם יש דרך לעזור להחלמת הבצקת?
שלום, אם מדובר בבצקת היא אמורה לחלוף מעצמה. בינתיים הדרך העדיפה היא לבצע צנתור עצמי לסרוגין. ניתן ללמוד את הטכניקה בעזרת המדריכות של חברת קולופלסט שמבצעות הדרכה בבית ולעקוב בהמשך אחר כמות השתן הספונטני ומדידת השארית. בברכה
אימי בת 74עברה לפני שבוע ניתוח כריתת רחם בשל צניחה קשה,כריתת שחלות בשל ציסטה גדולה באחת מהם ותיקון שלפוחית השתן בשל דחיפות במתן שתן ולחץ הרחם שצונח . סובלת מחולשה וכאבים בבטן ובאזור פי הטבעת ,מעבר למשככי כאבים מה ניתן לעשות?כמה זמן ימשכו הכאבים והחולשה ?
אילנה שלום, בהחלט יתכנו חולשה וכאב בטווח של שבוע מהניתוח. הנ"ל צפויים לחלוף בהדרגה במהלך השבועות הקרובים. בינתיים ניתן להעזר במשככי כאב כדוגמת אקמול, אופטלגין, איבופרופן וגם מרככי יציאות כדוגמת אבקת נורמלקס. בברכה
עברתי הפלה יזומה לפני 4 שנים. (גרידה) לא היו סיבוכים. מאז הדגדגן שלי רדום. אין כמעט גירוי כמו בעבר והאורגזמות מאד מאד מאד חלשות. מתוסכלת מאד. פניתי לרופאים במהלך השנים אף אחד לא ידע במה מדובר מכיר את התופעה? לאן לפנות?
מיכל שלום, קשה לי לחשוב על קשר בין הדברים. זה כמובן לא אומר שאין קשר, אבל לא לכל דבר ניתן לתת הסבר מלומד המבוסס על עובדות מדעיות. מציע לפנות למרפאה העוסקת בתפקוד מיני. בברכה
הי ב us אשכים נמצא טובלורית אקטזיה באפידימיס ימין סובל כרונית מאשך כואב ונפוח שנים רבות מה המשמעות
יאיר שלום, פורום זה נותן מענה לבעיות הקשורות בכירורגיה הגינקולוגית (נשים) בלבד. ממליץ לך לפנות לפורום בתחום האורולוגיה. בברכה
הי אני חודשיים אחרי לידה נרתיקית שבה חתכו אותי ותפרו אותי המון זמן. התפרים התאחו לא טוב ואני אמורה לעבור ניתוח לתיקון.העניין הוא שגם הנרתיק שלי צנח ורואים ומרגישים אותו בפתח הנרתיק- זה מה שגניקולוג אמר לי. האם החתך שבוצע בי הוא הגורם לצניחת הנרתיק? והאם אצטרך להתמודד עם אי הנוחות הזאת לכל החיים? תודה.....
הי, ומזל טוב ללידתך! הגורם לצניחת הנרתיק / אברי האגן הינו הטראומה שנגרמת לרקמות התומכות (רקמת שריר ורקמת חיבור) ברצפת האגן במהלך מעבר הילוד בתעלת הלידה. בד"כ הנזק הנ"ל אינו קשור באפיזיוטומיה (חתך החיץ). אין שום סיבה שתסבלי מצניחת הנרתיק לכל החיים. ניתן לטפל בצניחה ביעילות בין אם באמצעים שאינם ניתוחיים (כגון תומכן / פסרי נרתיקי) או באמצעות ניתוח ייעודי לתיקון הצניחה. יתכן מאד שניתן אף לטפל בצניחה באותה ההזדמנות בה מבצעים תיקון של החתך שלדבריך החלים לא טוב. כדאי להיוועץ ברופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה על מנת להעריך את המצב ולתכנן את הפתרון שיתן מענה לבעיות השונות. בברכה
שנתיים לאחר ניתוח הרמת שלפוחית וחיזוק עי רשת והוצאת רחם מרגישה שוב כובד ולחץ בנרתיק האם יכולה להיות צניחה חוזרת?
שלום חוי, בניתוח לתיקון צניחת אברי האגן קיים לעיתים סיכוי קטן להישנות צניחה. הדבר תלוי באיכות הרקמה המקורית, בתכנון הניתוח (לאלו מדורים הוא נועד לתת מענה) ובטכניקה הניתוחית (רשת, תפרים וכו') כמו גם לסוג הפעילות ומידת האינטנסיביות שהמטופלת מבצעת בשגרה. בשונה מניתוחים שמטרתם לרפא מחלה ע"י הסרת האיבר החולה (כגון כריתת התוספתן, ואז לעולם לא תוכל לקרות שוב דלקת בתוספתן), ב'כירורגיה משקמת' מבוצעות מניפולציות כירורגיות על הרקמה במטרה לשפר את תכונותיה, את חוזקה ואת התמיכה שהיא מקנה לאברים השונים באגן. במרבית המקרים, כאשר הניתוח מתוכנן נכון ומבוצע בטכניקה טובה ובמיומנות, הסיכוי להישנות הינו קטן. אך פה ושם עלולה להתרחש צניחה חוזרת, בד"כ בדרגת חומרה קלה יותר ולא תמיד כזו שגורמת לתסמינים כלשהם. על פי רב ניתן לטפל גם בכך ביעילות במידה שהצניחה מטרידה וגוררת אי נוחות ופגיעה באיכות החיים. אישית, ובהסתמך על עבודות מחקר שבוצעו, במקרים של צניחוה חוזרת אני נוטה להעדיף את הגישה הניתוחית הלפרוסקופית / רובוטית על פני הוגינלית כיוון שבגישה זו ניתן על פי רב להשיג תוצאה טובה לאורך שנים ארוכות. בברכה
כרגע בטיפולי פיזיותרפיה. נאמר לי שאכן הצלקת היא הגורם למכאובי. האם יש דרך לתקן ולהקל עלי
דר' פיינר שלום, האם כריתת הרחם בגישת פתיחת הבטן עם חתך אורכי באשה ללא עודף משקל ותפקוד תקין של איברי אגן הינה ניתוח עם סיכון גבוה לאובדן דם וצורך במתן דם. האם מצב כזה קורה באחוז גבוה של כריתות רחם (אובדן דם , דימום מסיבי ...) אני שואלת כי נודע לי שלפני הניתוח עושים בדיקת דם ע"מ לדעת את סוג הדם של המנותחת. כמו כן מה הסיכון לפגיעה באיברים הסמוכים במהלך הניתוח. (למיטב הבנתי פתיחת הבטן דווקא מאפשרת שדה ראיה טוב יותר של האיברים ובשל כך סיכון שכזה אמור להיות קטן יותר , האם נכון). תודה על תשובתך
שלום לך, כריתת רחם בטנית פתוחה מבוצעת לרוב עקב רחם שרירני גדול במיוחד (שווה בגודלו לרחם הריוני מעל 16 שבועות הריון) או בניתוחים מתחום הגינקולוגיה האונקולוגית לדוגמא עקב סרטן השחלות או סרטן צוואר הרחם. חסרון הגישה הפתוחה הינו תקופת החלמה ממושכת יותר וכאב מורגש יותר בהשוואה לגישה לפרוסקופית. בנוסף הסיכוי לזיהום בצלקת הניתוח גבוה יותר אף הוא. אובדן דם הינו אחד הסיכונים שבניתוח כריתת הרחם בכל גישה ועל כן לפני ניתוח לכריתת הרחם מקובל ליטול דגימת דם לבנק הדם למקרה שיהיה צורך במתן מנות דם. במרבית המקרים צורך זה אינו מתממש. מידת הסיכון לפגיעה באברים סמוכים תלוייה בין היתר בגודל הרחם ובמיקום השרירנים (אם מדובר ברחם שרירני) וכן בניתוחים קודמים שאולי עברת ובנוכחות הידבקויות אגניות. ככלל בניתוח לפרוסקופי/רובוטי הבטן מנופחת בגז והצפייה בשדה הניתוח נעשית דרך מצלמה איכותית כך שהיכולת לראות פרטים טובה לא פחות ואולי יותר בגישה אנדוסקופית בהשוואה לפתיחת הבטן. בהצלחה!
שלום ד"ר פיינר, אני בת 51, בעברי 3 לידות נרתיקיות. מזה כמה שנים בריחת שמן קלה מאד במאמץ - לא פגם באיכות החיים. ביומיים האחרונים דליפת שתן בכל כמה דקות (ביום ובלילה). האם תיתן כזו הדרדרות פתאומית? האם יכול להיות הפיך? ומה הטיפול?
שלום גילי, דליפת שתן בכל מצב אשר החלה בפתאומיות מחשידה לדלקת בדרכי השתן ומומלץ לבצע בדיקת שתן לכללית + תרבית גם אם אינך חשה בתסמינים קלאסיים כגון צריבה במתן השתן. מצבים אחרים העלולים לגרום לתופעה כזו כוללים 'נצור' (פיסטולה) - חיבור שלא אמור להיות בין שלפוחית השתן לנרתיק. מעבר שכזה עלול להיווצר בעקבות ניתוח באגן או לאחר טיפול בקרינה. בנוסף, תסמונת השלפוחית הפעילה ביתר (בעבר 'שלפוחית רגיזה') עלולה לגרום לדליפת שתן ביום ובלילה אם כי התסמינים על פי רב מופיעים בהדרגה. בכל המצבים ניתן לטפל ובמידה רבה לשפר את חומרת התסמינים או להעלימם לחלוטין. יש לפנות להערכה ע"י אורוגינקולוג.ית ולעיתים לבצע בדיקת אורודינמיקה שמטרתה לאפיין את מנגנון האי שליטה. בברכה
שלום רב, ראשית כל תודה על הפורום המדהים ועזרתך ועל תשובותיך שמעשירות את המשתתפים בפורום שאלתי היא האם ידוע לך על הקשר או סיכון מוגבר ל- RCC בנשים שעברו כריתת רחם מסיבות שפירות. ראיתי מאמרים על כך שנעשו מחקרים ונמצא שכריתת רחם היא גורם סיכון ל-RCC ועוד סוגי סרטנים. לא הבנתי בדיוק האם הקשר נובע מסיבה מולדת כלשהי או מכך שבמהלך הניתוח פוגעים באיברים הסמוכים שקשורים למערכת השתן והכליות. כמו כן הבנתי שמומלץ לשקול היטב( כאשר מדובר בסיבות שפירות כגון שרירנים) לפני שמחליטים על כריתת רחם וזאת בגלל הסיכון הנ"ל. אבל מה לעשות באשה בת 53 עם רחם שרירני בגובה 22 שבועות הריון (שמצב כזה הוא נזק לבריאות כי רחם שכזה פוגע ולוחץ על איברים הסמוכים) מצד אחד אומרים שכריתת רחם הינו ניתוח שגרתי ופתרון טוב לרחם שרירני גדול מאוד על מנת למנוע נזק בריאותי נוסף, מצד שני הסיכון הנ"ל ממש מפחיד. תודה רבה
שלום לך, אכן מס' עבודות מחקר הצביעו על שכיחות מוגברת לכאורה של סרטן הכליות בנשים שעברו כריתת רחם מסיבות שפירות. אחד המחקרים פורסם בכתב העת המכובד JAMA ב-2010 והראה עלייה בשכיחות המחלה מ-0.15% באוכלוסיה הכללית ל-0.2% בנשים לאחר כריתת רחם. המנגנון אינו ברור לחלוטין אבל חשוב לשים לב שגם לאחר העליה בסיכון מדובר במחלה ששכיחותה לא גבוהה. יתרה מכך, עיקר העליה בסיכון נצפתה בנשים אשר עברו כריתת רחם בגיל צעיר (עד גיל 44). מנגד רחם שרירני בגודל התואם למעל 20 שבועות הריון (מגיע עד מעל הטבור) עלול לגרום לתסמיני כובד, אי נוחות ולחץ בבטן ובאגן ולפגוע באיכות החיים ולעיתים אף להפריע לתפקוד התקין של מערכת השתן והעיכול לדוגמא בעקבות לחץ מכני על השופכנים. רחם שכזה, על אף הסיכון המדובר, מהווה התווייה רפואית מוצדקת וסבירה לניתוח כריתת הרחם. בברכה
שלום.. עברתי לפני כשנה ניתוח לניקוז אבצס בבלוטת הברטולין בצד ימין.. אני עדיין חשה אי נוחות באיזור וקצת נפיחות פנימית.. ( לא יודעת אם זה בגלל הצטלקות או בגלל שנשאר שם בפנים קצת מהאבצס) האם יש משהו שאפשר לעשות נגד הכאבים והאי נוחות? משחות מסויימות? טיפולים ביתיים? משהו.. תודה
הציעו לי לשים פולידין לטיפול ולמניעה של זיהומים.. האם אפשר? זה יכול לגרום נזק? תודה
שירה שלום, על פניו נשמע יותר כקשור להצטלקות. שארית של תוכן מזוהם היתה ככל הנראה מתבטאת בהמשך תהליך דלקתי עם נפיחות ניכרת, אודם, רגישות וכו'. כדאי להיבדק על מנת להתרשם מה סיבת הכאב ולטפל בהתאם. בברכה
שלום דר.. לפני כמה ימים התחילו כאבים חזקים מאוד .. נבדקתי והופנתי למיון שם אמרו שיש אבצס בבלוטה ועשו לי ניקוז בהרדמה מקומית.. נתנו לי גם אנטיביוטיקה לשבוע.. אני ממש סובלת מכאבים חזקים.. קשה לי לשבת ללכת.. כל נגיעה באזור כואבת מאוד.. ישנם גם כאבים חדים כאלה..כבר לוקחת אנטיביוטיקה 3 ימים ולא מרגישה עדיין כל כך שיפור במצב.. כמה שאלות..: 1. האם זה נורמלי שהאנטיביוטיקה עדיין לא משפיעה? תוך כמה זמן אמורה לעבוד 2.יכול להיות שהכאבים החדים הם מהחתך שעשו? 3.האם זה נורמלי שעדיין יהיו כאבים ונפיחות גם אחרי הניתוח? 4.חימום האזור (אמבטיה/ מים חמים וכו') יכול לעזור בריפוי? תודה!
בת 72. לפני 5 יום עברתי ניתוח להרמת דפנות הנרתיק ו TVT-O . מאז הניתוח יש לי דליפת שתן כל הזמן. האם זה שכיח? בתודה שולה
שולה שלום, ניתוח TVT-O נועד לטיפול בדליפת שתן 'במאמץ' (כלומר בשיעול, עיטוש, צחוק וכו', מצבים המאופיינים בעליית הלחץ התוך-בטני) ושיעור ההצלחה שלו סביב 85%-90%. הניתוח לא נועד לטפל במנגנונים אחרים של דליפת שתן (כגון דליפה 'מדחיפות' או דליפה כתוצאה ממילוי יתר שך שלפוחית השתן). לעיתים לאחר ניתוח עלולה להיגרם באופן זמני החמרה לכאורה בתסמיני דליפת השתן. במצב זה כדאי לבצע בדיקת שתן כללית + תרבית לשלילת דלקת בדרכי השתן. אם הבדיקה תקינה מומלץ להמתין על תום תקופת ההחלמה (4-6 שבועות לאחר הניתוח) ולשוב להערכה במסגרת בה עברת את הניתוח. בהחלט יתכן כי במהלך התקופה הזו ישתפרו התסמינים והשליטה במתן השתן. בברכה
נותחתי לפני 6 שבועות. מייד לאחר הניתוח החלו כאבי בטן תחתונה וממשיכים כבר חודש וחצי. לדברי המנתח לא קשור לניתוח ונשלחתי לסיטי. מה זה יכול להיות ? האם לא כדאי לפני הקרנה של סי טי לבצע א.ס. וגינלי (אם מותר אחרי חודש וחצי מהניתוח) + א.ס. שלפוחית שתן ? האם סי טי היא הבדיקה הנכונה ?
מילי שלום, נכון שהכאב לא בהכרח קשור ישירות בניתוח, אם כי נהוג לומר ברפואה 'אין גם כינים וגם פשפשים' כלומר אם עברת ניתוח בחלל הבטן/אגן (גם אם בגישה וגינלית) ומיד אח"כ החלו כאבים, אז סביר שיש קשר בין הדברים. יכולות להיות סיבות רבות לכאב שלאחר ניתוח כמו לדוגמא 'קולקציה' (הצטברות של דם) שלעיתים נוטה להזדהם, דלקת בדרכי השתן, מתח הנוצר באזור בו כיפת הנרתיק קובעה אל האגן (תלוי באיזו טכניקה) ועוד. א.ס. וגינלי יכול לזהות קולקציה באגן ביעילות ובהחלט אפשרי בטווח ששה שבועות מהניתוח. CT ייטיב לראות בעיות הקשורות במערכת העיכול. מומלץ לעבור הערכה מלאה הכוללת שאלות בדבר תסמינים נוספים פרט לכאב וכן מיקום הכאב ואופיו, בדיקה גופנית מכוונת לאזור הבטן והאגן, בדיקות מעבדה (דם ושתן) ובדיקת הדמייה US/CT וכו' ומשןם להמשיך. בברכה
תודה רבה על המענה המפורט :)
שלום, בת 44, יש לי צניחת רחם דרגה 3, המליצו לי לעשות כריתת רחם. יש לי כמה שאלות: 1. הרופא אמר שהשחלות נשארות ויהיה ביוץ, לאן תצא הביצית אם אין רחם? 2. מה תהיה השפעה על הגוף אחרי הסרת רחם? השמנה, הזדקנות? 3. האם עדיף ניתוח משמר (הרמת רחם) או כריתה? 4. מה עדיף כריתה וגינאלית או בטנית? בבטנית נשארת צלקת? תודה רבה
שלום אולגה, 1. הביצית תצא לחלל הבטן והאגן ותיספג ברקמות. אין לכך כל משמעות. 2. הרחם הינו איבר שכולו עשוי משריר ותפקידו לאפשר הריון ולידה. אין בו כלל רקמה אנדוקרינית ואינו קשור בהפרשת הורמונים. לכן הסרת הרחם אינה כרוכה בהשמנה או בהאצת תהליכי ההזדקנות. 3. הבחירה בין ניתוח משמר רחם לבין ניתוח הכולל כריתת הרחם תלוייה בגורמים רבים לרבות חומרת הצניחה במדורים השונים (צניחת הרחם, צניחת המדור הקדמי - שלפוחית השתן, וכו'), מצב הרחם וצוואר הרחם (בדיקות פאפ, דימום רחמי מוגבר וכו') ולא פחות מכך העדפתה של האשה עצמה (יותר נשים כיום מעדיפות לשמר את הרחם גם לאחר שסיימו ללדת). אישית, באשה בגיל 44 אני בהחלט מציע גם את האפשרות לשימור הרחם והשבתו למקומו. אין הכרח בכריתת הרחם ואפילו אין עדות מובהקת לכך שיש יתרון בכריתת הרחם מבחינת איכות הטיפול בצניחה. 4. ניתוח בגישה בטנית (כיום מבוצע דרך פתחים זעירים בדופן הבטן כלומר בלפרוסקופיה או ברובוט) משאיר סימנים קטנים (כ-1 ס"מ כל אחד) של הפתחים הלפרוסקופיים אשר בד"כ נרפאים היטב. לגישה הבטנית מס' יתרונות בפרט בנשים צעירות כפי שאת: - 'הציר'/כיוון אליו נתמך הנרתיק הינו נכון יותר מבחינה אנטומית בהשוואה לתיקון המבוצע בגישה וגינלית --בצניחה בדרגה מתקדמת (דרגה 3) הגישה הבטנית מאפשרת שימוש ברשת אשר יש לה יתרון על פני שימוש רק בתפרים מבחינת סיכויי ההצלחה בתיקון צניחה מתקדמת. בגישה הוגינלית לא מומלץ יותר להשתמש ברשת. - כאשר מבוצע קיבוע של כיפת הנרתיק בגישה וגינלית הסיכוי לכאב אגני מתמשך לאחר הניתוח או לכאב מסויים במגע מיני רב יותר מאשר בגישה הבטנית כיוון שכיום ניתוחים אלה המבוצעים בגישה בטנית נעשים בלפרוסקופיה / רובוט ולא בפתיחת בטן בחתך גדול, לדעתי היתרונות של הגישה הבטנית בגיל צעיר עולים על אלו של הגישה הוגינלית. בברכה
המון תודות על התשובה המפורטת! שאלה לגבי סעיף 3, לגבי המשפט האחרון שלך - איך יכול להיות שלכריתת רחם אין יתרון על שימור, הרי לא יהיה רחם לא יהיה מה לצנוח בחזרה? ובניתוח משמר זה יכול לרדת שוב, לא? האם יתרונות של הכריתה: אין וסת, לא צריך אמצעי מניע, ירידת סיכוי לסרטן הרחם - לא עולים על היתרונות של שימור רחם? תודה
שאלת שאלות מצויינות שמעשירות את הדיון בפורום..... כריתת הרחם לכשעצמה אינה מונעת צניחה בעתיד, כי אם ההליכים הניתוחיים שמתקנים את הכשל הרקמתי, בין אם ע"י תפרים או בעזרת רשת, הם אשר מונעים הישנות צניחה. כלומר, גם לאחר כריתת הרחם עלולה להתרחש צניחה של כיפת הנרתיק (היכן שכעת מצוי צוואר הרחם) במידה שלא מבוצע הליך ספיציפי שמטרתו לתמוך את כיפת הנרתיק למקומה. כשמתרחשת צניחה שכזו, התחושה דומה מאד לצניחת הרחם כיוון שמדובר באותו המדור (מה שמכונה בפינו מדור מרכזי או 'אפיקלי' מלשון אפקס). מכאן שגם אם מבוצעת כריתת הרחם וגם אם מדובר בניתוח משמר קיים סיכוי (קטן) להישנות צניחה, ולשם כך חשוב להקפיד בניתוח המקורי להקנות תמיכה טובה לכל המדורים המעורבים בצניחה. לגבי מאזן השיקולים בעד ונגד: - אלווסת - יש נשים שמאד שמחות להיפרד מהווסת בעוד אחרות מרגישות יותר מחוברות להיותן נשים כאשר הווסת מגיע בכל חודש. עניין של העדפה אישית. - צורך באמצעי מניעה - לפי המלצות האיגודים הגינקולוגיים בעולם ובארץ, כאשר מבוצע ניתוח כלשהו בחלל הבטן באשה שסיימה את תכנית הילודה, מומלץ לכרות חצוצרות בעיקר כי הוכח במחקרים איכותיים שהחצוצרות מעורבות באחוז גבוה בהתפתחות סרטן השחלה. מדובר במחלה קשה וקטלנית שאין לנו אמצעים טובים לאבחן אותה בשלב מוקדם ומרבית המקרים של סרטן השחלה מאובחנים בשלב מפושט לצערנו. לחצוצרות אין כל תפקוד הורמונלי וכל תפקידן הוא לאפשר את קיום ההפריה ומעבר הביצית המופרית לרחם. כריתת חצוצרות הינה הליך פשוט מבחינה כירורגית ואינו מגדיל את משך הניתוח או מידת הסיכון בו. ניתן בהחלט ומומלץ לשלב כריתת חצוצרות בלפרוסקופיה כאשר מבצעים הרמת הרחם, כמובן בתנאי שהאשה מעוניינת בכך כך שאין צורך באמצעי מניעה כלשהו בהמשך. - סיכון לסרטן הרחם - להבדיל מסרטן השחלות, סרטן רירית הרחם מאובחן במרבית המקרים בשלב מוקדם של המחלה כיוון שבאופן טיפוסי זו מחלה שגורמת לדימום. כך שהרווח בכריתת הרחם מבחינת מניעת סרטן אינו גדול ובוודאי שזו אינה נחשבת סיבה לכריתת הרחם. ולאחר שכל זה נאמר, האפשרות לבצע כריתת רחם כחלק מתיקון הצניחה בהחלט קיימת ומקובלת אך כאמור אין בה הכרח וכאמור לא הוכח יתרון על פני שימור הרחם. בברכה
אחרי כריתת רחם , צוואר רחם וחצוצרות. הבנתי שיש תפר בנרתיק, האם ביחסי מין מגיעים לאיזור התפר?!האם חשש בגלל זה הוא הגיוני?! דבר נוסף, במצב רגיל בקיום יחסים הזרע ממשיך לכיוון הרחם, מה קורה אחרי הניתוח? (אם הנרתיק חסום בצידו השני בגלל התפר,לאן הולך הזרע)
שלום לך, אכן קצה הנרתיק סגור בתפר ועל כן מומלץ שלא לקיים יחסי מין עם חדירה למשך ששה שבועות לאחר הניתוח. לאחר מכן (ולאחר שנבדקת ע"י המנתח) בד"כ אין חשש. במצב זה, נוזל הזרע בחלקו נשפך בחזרה אל מחוץ לנרתיק ובחלקו נספג ברקמות ונעלם. בברכה
רופא שלך סיפר לך על כיפת הנרתיק? אני לא ידעתי על זה לפני הניתוח הארור הזה
מה בנוגע לכיפת הנרתיק?
שלום רב, בת 66, פעילה ספורטיבית. אובחנתי כסובלת מצניחה בדרגה מתקדמת עם בלט מאיבר המין.עקב חששותי מניתוח ותקוותי שהמצב לא יתדרדר עוד, התנהלתי תקופה ארוכה עם המצב ואף התרגלתי לכך ולמגבלות הכרוכות בו. לאחרונה היתה התדרדרות גדולה במצבי ועקב חיכוך של הבלט התחילו דימומים קלים ונוצר פצע שאינו מתרפא בראש הבלט. החלטתי לטפל בנושא במיידית ורציתי לשמוע את היתרונות והחסרונות של טיפול בגישה ואגינאלית ובגישה לפרוסקופית וכמו כן, איך ניתן לטפל בפצע החיכוך שנוצר?
דליה שלום, יתרונות הניתוח בגישה וגינלית: ניתוח יותר 'מקומי', משכו עפ"ר קצר יותר, ניתן לבצעו בהרדמה כללית או אזורית (חצי גוף תחתון) חסרונות הניתוח בגישה וגינלית: מצריך הפרדה עמוקה של רקמות אל תוך האגן, לאזורים בהם מצויים מבנים המשמשים לקיבוע ותמיכה באיברים הצנוחים. פעולה זו כרוכה לעיתים באובדן דם רב יותר ובכאב אגני עמוק העלול להימשך מעבר לימים שלאחר הניתוח. יתרונות הניתוח בגישה בטנית (לפרוסקופית/רובוטית): הציר (הכיוון) שמקבל הנרתיק יותר נכון אנטומית, ניתן להשתמש במשתל (רשת) אשר מוסיף לחוזק התמיכה בניגוד לגישה הוגינלית שבה ההמלצה כיום היא להימנע משימוש ברשת. כשהניתוח מבוצע בעזרת הרובוט הכירורגי (דה-וינצ'י) הדבר מוסיף לדיוק ולבטיחות הניתוח לאור המפרקים שבקצה המכשירים הרובוטיים והמערכת האופטית התלת-מימדית. חסרונות הניתוח בגישה בטנית: משך הניתוח ארוך יותר, מחייב הרדמה כללית, מצריך השכבת המטופלת בהטייה חדה עם הראש כלפי מטה במהלך הניתוח על מנת לאפשר עבודה בטוחה באגן. לסיכום - לכל אחת מהגישות יתרונות וחסרונות. תפקידו של הרופא להתאים את השיטה הנכונה ביותר למטופלת הספיציפית ולקחת בחשבון את כל הנתונים הרלוונטים כמו לדוגמה גיל, תחלואת רקע, ניתוחים קודמים, מבנה גוף ולא פחות מכך העדפותיה של המטופלת ובסופו של דבר לבחור ביחד איתה את סוג הניתוח המתאים ביותר למצבה. שבת שלום
אחרי כריתת רחם וחצוצרות בגישה וגינלית, האם יש בעיה עם אוננות?
שלום ריקי, אין בעיה עם עצם המגע, כמובן להקפיד על ידיים נקיות אם מדובר בימים ספורים לאחר הניתוח והפצעים טרם החלימו (תהליך ההחלמה אורך סביב שלושה שבועות). אבל חשוב להימנע מלהחדיר לנרתיק אביזרים (כמו ויברטור) לצורך אוננות כיוון שהקצה הפנימי של הנרתיק סגור באמצעות תפר והחדרה בכח של חפץ לנרתיק עלולה תיאורטית לגרום לפתיחת התפר מה שעלול להוביל לדימום ולסכנה. עם זה הייתי ממליץ להמתין כששה שבועות מהניתוח ולביקורת הרופא שמטרתה לוודא החלמה תקינה של הפצע הניתוחי. בברכה
שלום רב, בת 37 עברתי כריתת רחם וחצוצרות וגינלית. שאלותי: 1. 5 ימים אחרי הניתוח בטעות הרמתי את התינוקת (7.5 ק"ג ),עד כמה זה חמור ואיזה נזק יכול להגרם? 2.האם יש מניעה מלשבת באמבטיית מים?
שלום רייצ'ל, 1. תנוח דעתך, לא קרה שום אסון. ככלל מומלץ להימנע בשבועות הראשונים ממאמצים גדולים ומנשיאת משקלים כבדים כדי לתת לאזור להחלים. אבל זה לא שבהרמה אחת של התינוקת את עלולה לקרוע את התפרים. רק תשתדלי יותר להרים כאשר את בישיבה ופחות בכריעה. אפשר גם להיוועץ בפיזיותרפיסטית מתחום רצפת האגן כדי לקבל הנחיות יותר ספיציפיות של מה וכיצד לנהוג. 2. אין מניעה אם זו אמבטיה אישית שלך שאת שולטת על מידת הניקיון. בברכה
שלום דוקטור האם rectus sheath block עוזר גם להפחית כאב מפתולוגיה תוך בטנית ? האם תגובה לבלוק מרמז שהבעיה היא בדופן הבטן תודה רבה
גלי שלום, המושג 'פתולוגיה תוך בטנית' מקפל בתוכו אבחנה מבדלת ענקית וסיבות אין ספור לכאב. מטבע הדברים אין פתרון אחד שיכול לעזור לכל גורמי הכאב ובוודאי שבשלב ראשון נחוץ ברור מקיף לסיבת הכאבים במטרה לזהות סוגי בעיות שניתן לרפא לפני שמתמקדים בכאב כתסמין. בברכה
שלום דר פיינר, יש לי פודנדל נוראלגיה, פרו׳ אחינועם לב שגיא אמרה שאסור לי לעבור ניתוח תיקון עם רשת. האם אתה מבצע ניתוח רקטוצלה ללא רשת ? מה אחוזי ההצלחה שלו מבחינת צניחה חוזרת ? תודה דפנה
דפנה שלום, בהחלט כן. תיקון צניחה במדור האחורי ('רקטוצלה') מבוצע בד"כ ללא רשת ושיעור ההצלחה טוב מאד (מעל 90% על סמך עבודות מחקר ברמה מתודולוגית גבוהה). יתרה מכך, על פי המלצות ה-FDA ועל פי המידע בספרות המקצועית בתחום זה, מומלץ שלא לעשות שימוש ברשת בניתוחים לתיקון צניחה המבוצעים דרך חתך בנרתיק (בשונה מניתוחים המבוצעים בדך דופן הבטן בלפרוסקופיה או לפרוסקופיה רובוטית). בברכה
אני בת עשרים, נשואה, לא בהריון. מאובחנת עם וסטיבוליטיס וליכן סקלרוזיס בעריה. לפני חודשיים הרגשתי פתאום בחילות קשות וכאבי אגן איומים, הרופא שלח אותי לערוך בדיקת שתן לבדוק האם ישנה דלקת ובתוצאות היה לויקוציטים- 500 בהמשך השבוע- תרבית שלילית, כשהכאבים המשיכו פניתי למוקד נשים בקופה ושם אמרו שהתפוצצה לי ציסטה בשחלה ולכן הכאבים, ולא נתנו לי כלום וגם לא אמרו המשך הנחיות, כשהכאבים לא פסקו ולא הראו סימני ירידה רופא המשפחה הפנה אותי למיון ושם עשו לי בדיקת שתן נוספת, שוחררתי לאחר שלא מצאו כל ממצא מדאיג, לאחר שבוע התקשרו אלי מבה"ח לומר שהיה לי חיידק בשתן ואם אני מרגישה טוב כעת אני לא צריכה לקחת אנטיביוטיקה,(החיידק היה סטרפטוקוק) כבר הרגשתי טוב אז לא לקחתי, לאחר חודש בדיוק פתאום שוב הרגשתי אותו דבר, בחילות, כאבי אגן איומים(בטן וגב) ושוב עשיתי בדיקת שתן מיד ושוב התוצאות לויקוציטים-500 והתרבית שלילית. פנינו למוקד נשים ושם הפעם לא מצאו כלום והפנו אותנו בהמשך למיון שוב. במיון ערכתי שוב בדיקת שתן וכמו בפעם הקודמת שחררו בלא כל ממצא מדאיג ולאחר שבוע התקשרו שיש חיידק בתרבית, אותו חיידק כמו הפעם הקודמת.(סטרפטוקוק) הם הציעו שאקח מוקסיפן חמישה ימים שלוש פעמים ביום על מנת לראות האם זה באמת הגורם לכאבים. סיימתי אנטיביוטיקה לפני שבוע וחצי ופתאום עכשיו, שבוע וחצי אחרי שסימתי אנטיביוטיקה התחלתי להרגיש רע מאד, יותר מהפעמים הקודמות, כאבי אגן, בחילות, כאבי ראש, וקצת סחרחורות, הכאבים קצת מקרינים לי לרגליים ולגב למעלה, לדעתי גם היה לי חום(לא מדדתי אבל הרגשה כללית של חום) הרופא משפחה הפנה אותי לעשות בדיקת שתן נוספת לראות שהכל תקין, ויצא הפעם לויקוציטים 75 וחיידק אי קולי בשתן. אני רוצה להבין מה קורה איתי, מה זה החידקים האלו? הם מסוכנים? איך קורה שבבדיקת שתן בקופה לא רואים חידק ורק בבי"ח(פעמיים!) רואים? ולמה בכלל נהיתה לי דלקת אם לפני שבוע ויומיים סיימתי אנטיביוטיקה? יכול להיות שהסטרפטוקוק באמת הוא הגורם לכאבי האגן? מה ההמלצה הלאה? לא יודעת מה אני אמורה לעשות... עכשיו לקחתי אוגמנטין 7 ימים 3 פעמים ביום. והכאבים לא עברו. תודה מראש, אשמח לתשובה, אני ממש מודאגת.
מירי שלום, ככלל סטרפטוקוק שצומח בתרבית שתן (עפ"ר סטרפטוקוק מקבוצה B) אינו גורם לדלקת קלינית ואין לו חשיבות בקרב אנשים בוגרים אך עלול לסכן את העובר במהלך לידה וגינלית ולכן נהוג לטפל אנטיביוטית תוך כדי הלידה. מעבר לכך נשמע שנחוצה הערכה קלינית טובה ע"י רופא.ה מתחום האורוגינקולוגיה או האורולוגיה על מנת לברר את הקשר בין הממצאים בבדיקת השתן לבין התסמינים שאת חווה (כאב אגני, בחילות, סחרחורת וכו'). בברכה
תודה רבה:) המשך יום טוב.
דר שלום, כאשר יש לי ווסת אני לוקחת כדורים משככי כאבים שמעלימים את הכאב. הכדורים נלקחים כל 6 שעות במשך יומיים: אופטלגין,4 כדורים כל 6 שעות. אם אני לא לוקחת את הכדורים, הכאבים מעלימים לרוב את הכאב לגמרי. האם יכול להיות חשש לאנדרומ. או שאם כדורים משככי כאבים מעלימים את הכאב ,בהכרח אין לי אנדרומ.? תודה
הדר שלום, לא ניתן לקבוע אם מדובר באנדומטריוזיס או בכאב אחר הקשור לווסת רק על סמך מידת התגובה או העדר תגובה למשככי כאב. נדרשת הערכה קלינית מלאה לשם כך. בברכה, דר' בני פיינר
אם הבנתי אותך נכון-עצם העובדה שמשככי כאבים מעלימים את הכאב לאוו דווקא מצביע שאין לי אנדרו. יש סממנים אחרים לדעת לפני שאלך לרופא שיישלח לבדיקות? תודה
דר שלום אני בת 26 גילו לי מ 2018 ציסטה פראאורטלית בכניסה לשופכה אני במעקב ללא הפרעות מהציסטה אני מתחתנת וכמובן ארצה להיכנס להריון האם זה יכול להפריע ? במידה ואצטרך ניתוח הם ניתוח זה מסובך תודה רבה וגמר חתימה טובה ליאת
ליאת שלום, ראשית מזל טוב לנישואיך! ציסטה פרא-שופכתית אינה אמורה להפריע להשגת הריון או לנשיאתו ובד"כ גם לא ללידה. במידה שנוכחותה אינה מפריעה לך אין הכרח להסיר אותה וניתן להסתפק במעקב. הניתוח להסרת הציסטה בד"כ אינו מסובך אבל קודם לביצועו כדאי לוודא שאין המדובר ב'סעיף שופכתי' (ממצא דמוי ציסטה המחובר לצינורית השופכה ומתמלא דרכה בשתן הנוטה להזדהם). שנה טובה וגמר חתימה טובה
דר . תודה רבה על המענה המהיר .ישר כוח וגמר חתימה טובה
שלום, אני לאחר לידה עם קרע 3. סובלת מבריחות צואה וגזים ללא שליטה. ביצעתי בדיקת מנומטריה ואשמח אם תוכל בבקשה לשפוך אור על הממצאים: דלף צואתי, דיסנרגיה, לחץ בסיסי מוגבר, לא הופקה הרפיה של התעלה בלחיצה, בלון לא נפלט. האם זה יכול להסביר את הבריחות מהן אני סובלת? ומה הטיפול שנהוג? תודה.
שי שלום, דווקא התיאור שאת מצטטת יכול להסביר את ההפך מדליפת צואה כלומר קושי בריקון המעי. דיסנרגיה מבטאת כיווץ יתר בשרירי הסוגר ורצפת האגן בעת ניסיון להטיל צואה, קרי העדר הרפיה של השרירים הללו שהינה חיונית על מנת לעשות קקי (בלשון פשוטה). בריחת צואה מנגד נגרמת ככל הנראה מנזק בתפקוד הסוגר שהינו משני לקרע שחווית בלידה. טיפול במצבים הללו רצוי שיכלול פיזיותרפיה בהנחיית פיזיותרפיסטית לרצפת האגן עם הכשרה יותר ספיציפית בתחום האנו-רקטלי וכן נוירומודולציה (טיפול באמצעות דחפים חשמליים שמטרתם לשפר את הבקרה העצבית על הפעלת שרירי הסוגרים) באמצעות קוצב סוגרים.
תודה רבה על המענה אז איך זה יכול להיות שזה מה שיוצא בבדיקה אני חווה את ההיפך הגמור. יש לי בריחות לא יכולה להתאפק בכלל חייבת להגיע ישר לשירותים ברגע שמרגישה. יש סיכוי שטעו בבדיקה שלי?
שלום דר פיינר, אני נמצאת כרגע בשבוע 14 בהריון שלישי, בהריונות הקודמים בגלל רחם אחורי היה לי קושי להטיל שתן בשעות הלילה והבוקר ולאחר שבןע 14 זה יסתדר, כעת חווה קושי כבר משבוע 9 ובנוסף צניחה של שלפוחית השתן בדרגה 3 לפחות. הריון קודם היה אותו סיפור אך הצניחה ״נעלמה״ גם אחרי שבוע 14. אני מטופלת אצל פיזיו רצפת אגן כבר שלוש שנים והיא התאימה לי פסארי קובייה אבל זה כאב בלתי נסבל אין סיכוי שאצליח ללכת עם זה, אני מיואשת מהמצב וטועה אם נגזר עלי להיות כך כל ההריון? יש לציין שלא היו שום תסמינים של צניחה לפני ההריון והכל היה רגיל. נ.ב מנסה לקבוע למרפאה שלך תור אבל לצערי אין תורים קרובים ממשיכה לנסות.. תודה רבה מראש!!
אורטל שלום, אכן התופעה מוכרת ולעיתים אף מצריכה לימוד של טכניקה הקרוייה 'צנתור עצמי לסרוגין' על מנת שלא להיקלע לאצירת שתן ולמנוע את הצורך לפנות לחדר מיון אם קורה התרחיש הנ"ל וכפי שאת כבר יודעת ככל שההריון גדל, שכיחות הבעייה פוחתת כיוון שהרחם וצוואר הרחם מתיישרים זה ביחס לזה והרחם ההריוני ככל שגדל נושא את עצמו מעל עצמות האגן הגרמי. בנוגע לצניחה, אכן תומכן (פסרי) יכול מאד להקל ולעזור ובמידה ש'קוביה' גורמת לך לאי נוחות או כאב, ניתן במרפאה לבצע התאמת תומכן ולנסות סוגים שונים אחרים כגון טבעת עם תמיכה או 'דונט' שיתכן שיהיו לך נוחים וקלים יותר לתפעול. בברכה, ד"ר בני פיינר
