שאלה לגבי לפרוסקופיה וניתוח קיבה מלאה

לד"ר ג'זמאוי שלום רב וחג שמח, מאוד אודה לך אם תוכל לענות על השאלות הבאות. אני מועמד לניתוח בריאטרי ולאחרונה סיימתי את כל הבדיקות המקדמיות. כעת אני עובר לשלב הבאה שהוא הופעה בפני ועדה בריאטרית או של קופת החולים שלי או של בית חולים שבו אעבור את הניתוח ובחירת המנתח. אציין שמבחינת הקריטריונים אני עומד בתנאים לביצוע הניתוח (סוכרת וBMI מעל 35) לאחר בדיקה מאוד קפדנית ארוכה ומקיפה של כל החלופות החלטתי שסוג הניתוח היחידי המתאים לי ושאהיה מוכן לבצע הוא שרוול בשיטה לפרוסקופית. לכן הופתעתי לגלות במהלך שאלה אקראית למוקד הניתוחים של בית החולים בו אני מעוניין לבצע את הניתוח (אסותא) שיש מקרים בהם המנתח יכול להחליט בעת תחילת התהליך עצמו (ובעצם לאחר החולה כבר מורדם ואינו יכול להביע דעה) שעקב סיבות ונתוניו הרפואיים של החולה, לא ניתן לבצע את הניתוח בשיטה לפרוסקופית ובמקום יש בעצם לבצע פתיחה מלאה של הקיבה. עבורי, ניתוח קיבה רגילה הוא דבר שלא בא כלל בחשבון (אלא אם כן יש צורך קליני ברור ומיידי ומטרה ממוקדת כמו הסרת גידול וכו'). אני כמובן אבדוק את הנושא עם הרופא המנתח המיועד בעת קביעת התור איתו אבל ברמה הכללית מאוד אשמח אם תוכל לענות על השאלות הבאות: 1. מהן הסיבות/נסיבות בהן מנתח עלול לקבוע שיש לעבור משיטה לפרוסקופית לניתוח מלא? 2. מה השכיחות של מקרים כאלו? 3. האם נהוג/אפשרי לסכם עם הרופא המנתח מראש שהוא לא יעבור משיטה לפרוסקופית לפתיחה מלאה ופשוט יסיים את ההליך מבלי לבצע פעולה כירוגית כלשהי? או שהחתימה של מטופל על הסכמה לניתוח מאפשר למנתח שיקול דעת מלא ומוחלט באשר לדרך שבו הניתוח יבוצע. אציין בנוסף שבמסלול שבו הייתי רוצה לבצע את הניתוח – אסותא שהוא בעצם בית חולים פרטי – מעבר כזו יהיה כרוך גם בעלות נוספת וגם את זה אני לוקח בחשבון. כאמור, מאוד אודה לך אם תוכל להבהיר את הסוגיות הללו עבורי. בברכה, אליהו