עצירות כרונית
דיון מתוך פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
בני בן 12 סובל מאנקופרזיס.ניסינו הכל אך כלום לא עזר. רופא גסטרו אמר שהכל תקין והמליץ על חוקנים .בני מסרב לקחת חוקנים.תדירות היציאות שלו זה פעמיים בשבוע.האם זה תקין ? איזה נזק יכול להגרם בטווח המיידי ובטווח הרחוק.מה יקרה אם חס וחלילה לא יעשה קקי שבוע שלם או יותר?
הרבה ילדים ובעיקר בגיל ההתבגרות מסרבים לחוקנים ובצדק: חוקן יכול להיות פתרון חריג SOS אך לא כטיפול שיגרה .אני מבינה שיש עצירות כרונית(ממתי?)האם פעמיים בשבוע עושה יציאה באסלה או פעמיים בשבוע יש בריחת צואה בתחתונים?הנזק שנגרם על ידי אגירה של צואה ובריחה של צואה לתחתונים הוא קודם כל נזק ריגשי-פגיעה בדימוי העצמי ובבטחון העצמי.מבחינה בריאותית אין סכנה.יש הרחבה של המעי הגס ופגיעה בהתכווצות שלו אך עם טיפול טוב השינויים האלה הפיכים.העיקרון המנחה בטיפול הוא שיפור איכות החיים ולא לחץ וחשש מפני סיבוכים .כאשר עצירות ובריחת צואה נמשכים מספר שנים למרות טיפול מקובל לעשות מספר בדיקות כדי לשלול בעיה אורגנית.בדיקות דם לשלול צליאק ותפקוד ירוד של בלוטת התריס ומדידה של לחצים בפי טבעת כדי לשלול בעיה בתפקוד הסוגר. הטיפול שמתאים לתת הוא אבקת נורמלקס בשתיה כוס מדידה של 17 גרם ב240 מל שתיה מתוקה החביבה עליו.בשבוע הראשון שתי מנות כאלה ביום ואחרי שתהיה יציאה כל יום באסלה לרדת למנה אחת ביום.כשהיציאות יהיו כל יום או כל יומיים יפסיקו בריחות הצואה.צריך לחפש את המינון שגורם ליציאה רכה כל 1-2 ימים ובמינון זה להשאר חצי שנה.חשוב מאד שיפסיק להתאפק וכאש חש צורך ליציאה שילך מיד לשירותים.לדעתי אתם צריכים ליווי של גסטרואנטרולוג ילדים בתהליך. את הטיפול יש להמשיך במנה ש
בהמשך לשאלתך פעמיים בשבוע הוא עושה באסלה ופעם בשבוע מלכלך תחתונים.הבעיה היא עקרונית שבני לא מוכן לשתף פעולה אם אני לא שולח אותו לשרותים הוא יכול לא ללכת מיוזמתו הרבה ימים. הוא לוקח שמן פרפין אבל לא על בסיס יומי.הבעיה שאני צריך "להלחם" איתו שיקח תרופה או שילך לשרותים. אם היה לו רצון להרפא יכול להיות שלא היה חולה בכלל.ניסינו פסיכולוג קליני אבל זה לא עזר .עכשיו הוא לא רוצה פסיכולוג אחר. רופא גסטרו כאמור המליץ על חוקנים טיפול שבני לא רוצה לקחת.