התאפקות מכוונת- פחד אימתני מלעשות קקי, בת 2.5

ערב טוב, אלי, בת שנתיים וחצי, גמולה מטיטולים קרוב ל3 חודשים. הגמילה היתה קלילה מהפיפי וכארש היה לה קקי היתה מבקשת לעשות בטיטול. לכשסיימה היתה מורידה הטיטול ובזה הסתיים התהליך. בלילה ובמשך כל היום היא ללא טיטול. כמובן מבחירה. לפני חודש בגן, עשתה פיפי וכנראה "התפלק" לו קקי. היתה שמחה גדולה ופרס ומאז היא מגיעה למצב של התאפקויות של שבוע שמשוחררות עם נר גליצרין ובשבת האחרונה עם חוקן. זאת אחרי צרחות של "איה, יוצא לי" "כואב לי" והנחה כללית שהיא חשה לא טוב מההתאפקויות הללו. בין לבין אני דואגת לרכך את הקקי עם נורמה לקס או פייבר... מיום ראשון היא לא עשתה קקי ואתמול בלילה סבלה מכאבים. אמרו לי בפירוש להימנע מ"לחרבן" אותה בדרכים לא טבעיות ולתת לה אפילו להגיע למצב של 10 ימים התאפקות. מה לעשות? אנחנו משפחה מאוד פתוחה, נתנו לה להתסתכל עלינו, ניסיון להפוך לחוויה טובה, לא מדברים על זה כדי לא להתעסק בזה. הילדה עצבנית וסובלת. מה לעשות?

אז קודם כל, סליחה על הלקוניות, כתבתי את ההודעה תוך ג'ינגול הקטנים :-) אני שמחה לבשר, הלכתי על טקטיקת "אנחנו לא יוצאות מהשירותים עד שאת לא עושה קקי". רצתה לקום, היה קצת בכי ואז הבלתי נמנע קרה, יצא המון המון קקי (של 5 ימים) והילדה באה לסלון באומרה, שהיא אוהבת את אמא. אני מסופקת, מקווה שיעזור להורים אחרים. מקווה שלא נתראה פה מחר עם מצוקה :-) שבת שלום