עצירות בזמן גמילה
דיון מתוך פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
שלום רב, מדובר בילד בן 3 ו-5 חודשים. גמול מטיולים מזה כחודש. עוד לפני הגמילה היתה בעיה של עצירות. טופל באבילאק ואח"כ עברנו לנורמלקס שהשפיע טוב יותר. כעת בזמן הגמילה מתאפק למרות השימוש בנורמלקס - 8 ג' בבוקר ועוד 8 בערב. ביומיים האחרונים החלה בריחת צואה לתחתונים ממש כל כמה דקות והורדתי את המינון ל 8 בערב בלבד אולם בריחת הצואה נמשכה (ליכלוך בתחתונים אך לא יציאה ממש). בלית ברירה נתתי נר גליצרין ולאחר כשעה היתה יציאה. השאלה - האם המינון גבוה מידי ובגלל זה יש בריחת צואה? מה המינון המומלץ על מנת שתהיה יציאה ללא מאמץ? אני ממש לא מעוניינת להשתמש בנר גליצרין שוב והייתי מעדיפה את השימוש בנורמלקס אבל הבריחות צואה בתחתונים מקשות מאוד. תודה.
באיזה גיל התחילה עצירות? בריחת צואה לתחתונים בכמות קטנה מספר פעמים ביום היא ביטוי לנסיונות חוזרים של התאפקות למנוע יציאה.כאשר יש מינון יתר של נורמלקס התוצאה היא שלשול-יציאה גדולה ורכה מאד.כך שבמקרה שלכם מדובר בהתאפקות ונכון לעלות במינון הנורמלקס .ביוזמת מי הגמילה?האם מוכן לשבת על האסלה?האם הוא בשל לגמילה?אם לא מוכן לשבת על האסלה אפשר 1.לדחות את הגמילה עוד 2-3 חודשים או 2.להציע טיטול רק לצורך יציאה כאשר יבוא אלייך להודיע שיש לו צורך ליציאה.להחזיר את מנון הנורמלקס ל8 גרם פעמים ביום ואפשר לעלות ל10 גרם פעמים ביום .
הגמילה היתה ביוזמתו, לאחר שהעלנו את המודעות לכך (ע"י ספרים וקלטות). הוא נגמל מפיפי מהר מאוד וכמעט ללא פספוסים. מוכן לשבת על האסלה אולם כשמרגיש שצריכה להיות יציאה נלחץ מאוד ורוצה לרדת. להערכתי החזרה של טיטול או דחיית גמילה עשויה לפגוע בדימוי העצמי כיוון שהוא ממש מאושר בכל פעם שמצליח, ומספר על כך לכל הדמויות המשמעותיות סביבו. יתרה מזאת גם כשהיה עם טיטול התאפק ונמנע מלעשות קקי ואז התחלנו בשימוש בנורמלקס. שאלתי היא האם במינון כזה של נורמלקס הצואה פשוט יוצאת (כמו שקורה כששמים נר) או שהוא צריך להתאמץ כדי להוציא אותה?