עצירות לילדה בת שנתיים ושלוש
דיון מתוך פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
שלום רב, ביתי בת השנתיים ושלושה חודשים סובלת מעצירות הולכות וחוזרות כבר שלושה חודשים. ללא ירידה במשקל וללא דם בצואה. היינו מס' פעמים אצל רופאת המשפחה והיא בדקה את הבטן ואמרה שהכל נראה תקין וכי לדעתה מדובר בפן פסיכולוגי. עד גיל שנתיים, ביתי עשתה צואה בכל יום ללא כל בעיה ולפתע הכל התחיל. לפני שבועיים גמלנו אותה מטיטולים, אך חשוב לציין כי הכל התחיל כחודשיים לפני, עוד עם הטיטול.ניתן לראות שהילדה מכווצת את הטוסיק לפני יציאה ומזיעה. כעת, הרופאה ממליצה להתחיל טיפול בנורמלקס לתקופה של חודש חודשיים ולראות איך זה מתקדם. ללא נורמלקס או ש/מן פראפין היא לא מוציאה צואה כל יום אלא אחת ליומיים וצואה קשה. האם לדעתך על סמך הנתונים הנ"ל נראה כי מדובר בבעיה פסיכולוגית או האם זה דורש התייחסות של גסטרולוג ובדיקות נוספות? ושאלה נוספת, כמה בטוח השימוש בנרמולקס לתקופה ממושכת? האם זה גורם לתלות? תודה רבה
יציאה תקינה יום יום עד גיל שנתיים בדרך כלל שוללת בעיה אורגנית משמעותית.עצירות שמתחילה בגיל שנתיים כאשר רואים כפי שתארת שהילדה מכווצת את הטוסיק לפני יציאה -זו התנהגות אופינית של התאפקות.הסיבה להתחלת התאפקות היא לרוב יציאה קשה שמלווה בכאב .יציאה קשה ראשונה יכולה להיות בעיקבות שינויים בכלכלה,מחלה וירלית,חוסר שתיה מספקת,תפריט שמורכב בעיקר מחלב ומוצריו ופחמימות ומיעוט ירקות ופירות ועוד.כאשר פעוט חווה יציאה קשה וכואבת הוא מתחיל להתאפק כהרגל.הרגל זה ניתן לשנות על ידי ריכוך היציאה עם טיפול בנורמלקס לדוגמה.לאחר תקופה של 2-3 חודשים יציאה רכה כל יום עם נורמלקס הילדה קרוב לודאי תפסיק להתאפק .הטיפול צריך להיות יום יום ולא להפסיק אם יש יציאות רכות כל יום.להיפך ההתמדה היא המפתח להצלחה.אין חשש לתלות.אם בכל זאת התגובה לטיפול אינה משביעת רצון הייתי מציעה לעשות בדיקת דם לצליאק ותפקודי בלוטת התריס.