קושי במתן צואה, בת עשרה חודשים
דיון מתוך פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
היי, בתי בת עשרה חודשים, ומזה כעשרה ימים יש לה קושי בלעשות קקי. היא עושה כמעט כל יום, אבל יש פעמים שהקקי נורא קשה וגדול שזה ממש מרגיש כאילו היא חווה לידה. היא בוכה בכי של כאב, ורק עם עזרה שלנו (עם הרגליים) היא עושה בסוף. לעומת זאת לפעמים יוצא לה קקי פחות גדול או יותר רך, אבל עדיין נראה שמציק לה וכואב לה (אבל פחות) אנחנו מנסים לתת לה מיץ עגבנייה ומיץ תפוזים, תאנים, והרבה שתייה (בעיקר תה), ואז זה קצת מקל, אבל אם אנחנו קצת יורדים מהמינון שאנחנו נותנים לה, שוב ממש קשה לה וכואב. יש לי תחושה שכבר יש לה טראומה וגם אם זה קקי רך, היא כבר בטראומה מהכאב. יש לציין שלא יוצא לה דם. היא אוכלת סימילאק, ירקות פירות, גבינה, וכל פעם אנחנו מנסים לה דברים אחרים. היא מקבלת גם 6 טיפות של ברזל כל יום, אבל עד עכשיו זה לא גרם לבעיות. האם יש צורך לקחת אותה לרופא לבדיקה? או רק להמשיך עם כל הדברים שקצת מקלים עליה? האם זה נורמלי? האם יש משהו נוסף שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל עליה? האם להמשיך עם הברזל כרגיל? אשמח לעצה/עזרה. תודה רבה!
האם התינוקת מתפתחת יפה ועולה במשקל?אם היא בריאה פרט לקושי ביציאות קרוב לודאי שהיציאה הקשה הראשונה ארעה בשל שינוי כלשהו במזון או אולי מחלה וירלית קלה.לפי התאור שלך את צודקת ויש מרכיב של חרדה לקראת ובזמן יציאה בשל הכאב שחווה בזמן היציאות הגדולות המאומצות.אפשר לטפל בזה על ידי ריכוך היציאה בעזרת נורמלקס-אבקה שממיסים בשתיה או במזון תינוקות.תתחילו עם 4 גרם מומס ב50 מל שתיה פעם ביום.אם כעבור שבוע ימים עדיין יש יציאה קשה לעלות מינון ל6 גרם ב75 מל שתיה.צריך להתאים את המינון לפי התוצאה:מטרת הטיפול יציאה רכה כל יום.לאחר מספר שבועות החרדה חולפת.הירידה בתום הטיפול צריכה להיות מאד איטית. אין צורך במרשם .נורמלקס לא גורם לתופעות לוואי.תמיד נכון להיות בקשר עם הרופא המטפל.