עצירות אצל ילדה בת 3 וחצי
דיון מתוך פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
שלום, ביתי בת 3 וחצי. ילדה מתוקה ונבונה מאוד. גמולה כבר שנה. תהליך הגמילה בא מרצונה, היה חלק ונעים.כבר מההתחלה היה לה פחד מעשיית הקקי- היא היתה מבקשת חיתול ועושה בו. בהתחלה היא היתה נאבקת איתו- בזמן העשיה הפעילה את השרירים של כיווץ הישבן במקום לפתוח אותו, דבר שמאוד הקשה עליה בזמן היציאה. עם הזמן זה התחיל להסתדר. היתה מבקשת חיתול ועושה כל יום- יותר בקלות. בחצי שנה האחרונה היא חזרה עוד פעם להתאפק וממש "ללדת" את הקקי כל פעם מחדש... (לעשות בעמידה, לסגור את הרגליים ולכווץ את הישבן...) יצא מצב שבקושי היה יוצא לה משהו בחיתול. לפני חודשיים נולד לה אח. מאז היא מתאפקת בערך חמישה ימים, ופשוט לא רוצה לעשות קקי בשום דרך וצורה (גם לא בחיתול...) לאחר חמישה ימים של כאבי בטן- כאשר כבר מתחיל 'לברוח' לה היא מבקשת שניקח אותה לשרותים, כאשר בפעמיים האחרונות רצתה לעשות על הריצפה- ובתחתונים.עלי לציין שמדובר בילדה שאוהבת לאכול ואוכלת אוכל מגוון ומזין(הרבה ירקות, פרות, יוגורט). ואכן כאשר כבר יוצא, היציאה רכה. במעון אומרים שהיא מתנהגת רגיל ושמחה במהלך היום, אך כאשר היא באה הביתה- במידה ואין עוד אורחים, היא שוכבת/יושבת, מתכסה, מוצצת מוצץ ומסבירה שכואבת לה הבטן כי היא צריכה קקי וזה עוזר לה שהוא לא ייצא. כאשר היא מתרוקנת - זה נעשה באותה הדרך של כיווץ הישבן (שכמובן מאוד מאןד מקשה עליה בהוצאה...). להערכתי יש לה פחד גדול מכל עיניין היציאות וחוסר בהבנה איך לעשות קקי בצורה נורמלית של שחרור ולא של כיווץ (למרות שהיא יודעת להסביר הכל... יש לה איזשהו מחסום שעוצר ממנה לעשות זאת). אנחנו פשוט אובדי עצות. אנו מתייעצים עם פסיכולוגית ורופאת הילדים- ניסינו להיות יותר אסרטיבים/ מכילים/ להעביר אליה את האחריות... בינתיים דבר לא עוזר. לא ניסינו שימוש בחומרים מרככים. ברור שאצלה האתגר הוא פיצוח של איזשהו מחסום התנהגותי/ריגשי שמקשה עליה. נישמח לעצה מניסיונך בעניין. מה עוד אפשר לעשות? האם כדי להשתמש בחומרים משלשלים (למרות היציאות הרכות)? האם יש איזשהו טיפול התנהגותי מומלץ? רוב תודות!!!! נעה
ההבנה שלך לגבי מה שחווה ילדתך בכל הקשור ליציאה הוא נכון. החרדה וההתאפקות הן לרוב תוצאה של כאב ביציאה שהיה פעם בעבר בתחילת הגמילה מטיטול ומאז היא חוששת כל פעם מחדש שגם ביציאה הבאה יהיה כואב ולכן מתאפקת בכל כוחה עד שכבר לא יכולה יותר להתאפק. למרות שהבעיה היא התנהגותית וריגשית גם במצב זה הטיפול המתאים הוא שילוב של מתן מרככי צואה כמו פגלקס או נורמלקס אבקה מומסת בשתיה כך שהצואה תהיה עוד יותר רכה ותצא יותר מהר ויותר בקלות. ובמקביל לתת הרבה תשומת לב במיוחד בשל הולדת האח ולחבק ולהיות איתה כאשר חשה את החרדה המלווה את תחושת ההתכווצויות של המעי לקראת יציאה.