התאפקות כתוצאה מגמילה
דיון מתוך פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
בני בן שנתיים ועשרה חודשים גמול משתן.בחודש וחצי האחרונים החל להתאפק ולא היה מוכן לעשות קקי בשירותים או בתחתונים,לא בסיר וגם לא בחיתול.לאחר התייעצות התחלתי לתת לו נורמולקס 8 גרם,הוא הפסיק להתאפק .בהתחלה הצואה היתה נראת תקינה אבל לאחר שימוש של כמה ימים היא נהייתה רקה מאד עד נוזלית ונראה היה כי הוא אינו יכול כל כך לשלוט בה.הורדתי את המינון ואז שוב התחילו ההתאפקויות.יש לציין שבזמן הזה הוא עשה בתחתונים,ומראה התנגדות מוחלטת לעשות בשירותים.והוא כועס עלי שאני מדברת איתו על זה .הוא מבקש לא לדבר על זה. א. כיצד להמשיך את הטיפול התרופתי? ב.איך אפשר לעזור לו,בזמן שאינו מוכן לדבר על זה בכלל?(דרך אגב כשהוא עושה הוא גם אינו מוכן שאנקה לו-הוא לא מספר לי)
1.התאפקות בשלב הגמילה היא תופעה מוכרת .כדי לא להמיר את התוצאות הטיפול הוא ריכוך הצואה על ידי נורמלקס או פגלקס.צריך למצוא את המינון הנכון עבור כל ילד.אם 8 גרם ב120 מל שתיה גרם לשלול אז צריך לנסות מינון של 6 גרם ביום. לא כתבת לכמה ירדת כאשר העצירות חזרה. 2.משהו מאד מפחיד או מרתיע את הילד וגורם לו להתנגד לדבר על כך. איך בכל זאת את מצליחה לנקות אותו? הוא קרוב לוודאי ירגע לאחר תקופה של שבועיים לפחות של יציאה רכה עם נורמלקס שלא תכאב לו. בזמן שרואים שעושה יציאה לחבק אותו ולרגיע אותו.דווקא כאשר הוא מנסה להרחיק אתכם הוא הכי צריך את התמיכה שלכם אז אל תוותרו.אם הוא מגרש אתכם תגידו לו שאתם אוהבים אותו ורוצים להיות לידו. האם ישן עם טיטול בלילה?
מנהל פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
