עצירות

האם כאב הבטן והמנעות מיציאה החלו בזמן גמילה מטיטול ? לרוב הסיבה ללכך היא התאפקות ,המנעות ממתן יציאה מספר ימים ואז יש כאב בטן,הצואה במעיים מתקשה לגוש קשה אשר גורם כאב בזמן היציאה ושוב הילד מתאפק כדי לנסות למנוע את הכאב ביציאה. הטיפול הוא ריכוך היציאה על ידי טיפול בפגלקס או נורמלקס-אבקה שכנראה הרופא שלכם נתן לכם.הסיבה לכך שזה לא היה יעיל היא לרוב מינון נמוך מדי או מתן לא נכון.צריך להקפיד על המסה של האבקה בכמות השתיה הרשומה על האריזה ולתת כל יום במשך 3 חודשים לפחות,ויתכן שיהיה צורך בטיפול יותר ממושך עד אשר תפסיק לפחד ולהתאפק.הטיפול לא גורם להתמכרות. באיזה מינון קבלה את האבקה בעבר? אם ההתאפקות לא החלה בתקופת הגמילה מטיטול רצוי לעשות מספר בדיקות דם לשלול סיבה אחרת לעצירות.שאלי את רופא הילדים.

יתכן שכוונת הרופא שאמר לכם לא להושיב את הילדה על האסלה התכוון לכך שלא להושיב אותה בכוח ואולי לא בזמן שהצואה קשה כי במצב זה הילד מתנגד ולמעשה לא יושב בנחת ולא עושה הרפיה של סוגר פי הטבעת לצורך יציאה אלא סתם יושב מעט או לוחץ בבטן בלבד ללא תוצאות. בכל אופן אם בהשפעת הנורמלקס יש יציאה רכה כל יום והילדה רוצה לשבת על האסלה אז אדרבא-ליצור משחק שיעשה לה חשק לשבת על האסלה בבוקר ואחרי ארוחת צהרים וארוחת ערב כדי ללמוד לעשות שם את צרכיה.אם מסרבת לשבת על האסלה והיא רוצה לכרוע בצד לצורך יציאה אזלא להכריח אלא להציע בנעימות מדי פעם לשבת על האסלה.