עצירות שהיא לא בהכרח פיזיולוגית
דיון מתוך פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
הילד שלי הגיע לגיל 4.5 ועדיין את היציאות שלו עושה בטיטול בעמידה. גמישה מפיפי הושלמה מלפני תקופה ארוכה אבל בהקשר ליציאות, טוען שלא מצליח לו בדרך אחרת. הוא יושב על הסיר ובשירותים וטוען שדוחף ולא יוצא לו כמו שיוצא לו בטיטול ואחרי שבוע ניסיונות לא פשוטים הגענו למצב בו הוא מנסה ביוזמתנו כל יום לשבת על הסיר/ שירותים, משדר כאילו דוחף ומתאמץ אבל לא באמת מצליח עד שנשברים אחרי שבוע שלם ללא יציאות ונותנים לו טיטול "בפעם האחרונה". רצינו לדעת אם יש איזו עצה לדרך יעילה יותר לקדם את התהליך כשנראה שהילד לא נרתע מלשבת בסיר/ שירותים אבל "מצליח" רק בטיטול? אגב ניסינו גם מרכבי צואה כמו תרופת אל עצירות ונר גליצרין אך עדיין טוען שלא מצליח בסיר ורק בטיטול בעמידה. אולי השבירה מצידנו מוקדמת מידי. אחרי כמה ימים ללא יציאה הדבר מהווה סכנה בריאות עבור הילד?
ברוב המקרים עצירות או קושי במתן יציאות ורכישת הרגלי יציאה אינם תוצא של מחלה אולם ילד שהגיע כבר לגיל 4 שנים וחצי עם התופעות שאת מתארת צריך בדיקה ברור וטיפול של גסטרואנטרולוג ילדים ולא מתאים לטיפול דרך אתר אינטרנט. אפשר לבקש מרופא הילדים הפניה לגסטרואנטרולוג ויש גם אפשרות לפנות אלי דרך המרפאה של וולפסון או אם אתם חברי קופת חולים כללית אפשר להגיע אלי דרך המושלם. בכל אופן אלצירות או נר גליצרין אינם פתרון מתאים והטיפול צריך לכלול ריכוך יציאה על ידי תכשיר פגלקס או נורמלקס יום יום במשך מספר חודשים.
אכן אני נותנת לו נורמלקס למעלה משבוע (לתרופה הזאת התכוונתי ולא הבהרתי עצמי נכון). אמשיך ובמקביל אקבע תור. שאלה נוספת- לפני יותר משבועיים התחלנו טיפול פסיכולוגי שמשלב שיחות שלנו ושיחות פרטניות עם הילד. האם את מציעה להמשיך בטיפול מהסוג? לדעתי האישית אני לא רואה התקדמות ותועלת אבל כמובן שאם זה חלק מהתהליך נמשיך. מה דעתך?
מנהל פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
