פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
מנהל פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
שלום רב, ביתי בת שנתיים וחצי. בגיל שנה היתה לה פיסורה שכאבה לה מאד בזמן יציאה. מאז יש פחד ברור לעשות קקי והתאפקויות של עד שבוע. אני יודעת על מרככי הצואה אך פה מדובר בפחד פסיכולוגי. מה אוכל עוד לעשות מלבד ללמרככי צואה?
בגיל זה עיקר הטיפול הוא על ידי שימוש במרככי צואה במינון המתאים ובעיקביות יום יום כדי לגרום לכך שכל יציאה תהיה רכה ולא כואבת.לאחר חויות חיוביות חוזרות של יציאה רכה ונעימה במשך מספר חודשים רצופים מתרחש אצל הילד תהליך של הפחתה בחרדה והפסקה הדרגתית של ההתאפקות.השימוש במרככי צואה הכרחי להצלחת הטיפול.וגם להחלמה מלאה של הפיסורה. ביחד ובמקביל לריכוך היציאה חשוב לחבק ולהרגיע את הילדה במילים רכות באמירה חוזרת "עכשיו קקי לא כואב.עכשיו יהיה לך נעים לעשות קקי" .המילים מרגיעות .אך הטיפול האמיתי הוא ריכוך הצואה במינון שגורם ליציאה ממש רכה ללא גושים כלל.
צילי שלום רב! אני רוצה לדעת בקשר להאם קיימת כבר בדיקת pillcam? ואיפה אפשר לבצע אותה. אני שואלת,כי לפני 4 שנים בטכניון הייתה חברה ביריד תעסוקה ונתנו לנו שם 3 דגמים לוושט,למעי דק ולמעי גס. אני כבר לא זוכרת או שהם חיפשו מהנדסים לפיתוח או מתנדבים לבדיקות. תחום העיסוק שלנו היה אחר,כך שלא התעניינו בזה במיוחד,אבל לקחנו את הדגמים- יש לי אותם בבית. אז השאלה שלי מה יצא מזה? האם זה אכן טוב באבחנת סרטן המעי הגס? מה הדיוק של הבדיקה? האם הבדיקה הזאת נכנסה לפעולה כבר באיזשהו בית חולים (או מרפאה) ממשלתי או פרטי? נראה לי כי הבדיקה הזאת יכולה לתת מענה לחולים שהחדרת הקולונוסקופ אינה אפשרית,כי יכולה לפצוע את האיזור ולגרום לפיסורה.אצל אבי זה ככה,לכן אני מתעניינת בבדיקה הזאת. תודה רבה! אהיה אסירת תודה אם תוכלי בבקשה לברר לי משהו בנוגע לבדיקה ע''י pillcam.אשמח גם לדעתך בנוגע לבדיקה הזאת. תודה רבה. בכבוד רב.
מזה מספר שנים נעשית בדיקה של מערכת העיכול באמצעות ה-PILLCAM כמעט בכל מכון גסורואנטרולוגי בארץ.הבדיקה מיועדת לחיפוש נגעים ברירית המעי באזורים אשר לא ניתן להגיע אליהם עם אנדוסקופ. הצרות בחלק של המעי מהווה התווית נגד לשימוש בקפסולה שעלולה להתקע מעל ההצרות.אני מממליצה לפנות למכון גסורואנטרולגיה שנמצא בבית חולים ולשמוע את המלצותיהם..יש גם קולונוסקופ לילדים שיותר עדין וגמיש וניתן להשתמש בו לפי הצורך.
שלום לך.ילדה שלי בת שנתיים וחצי.מאוד מפותחת לגילה. נגמלה בגיל שנתיים מחיתולים. לפני כשבועיים התחילה להגיד שמפחדת מקקי, הוא ירביץ לה, הוא יאכל אותה. יש ג'וקים בקקי והיא מפחדת מהם. מאז היא לא מוכנה בשום פנים ואופן לעשות את היציאות בשירותים, היא בוכה שהיא רוצה וזה עד שמגיעים לשירותים. היא בוכה, צורחת, רואים שהיא מחזיקה כדי שזה לא יצא, ואז היא עושה בתחתונים עם צרחות, בכי. אנחנו כבר מיואשים.לא יודים מה לעשות. ניסינו לדבר איתה על זה הרבה, ניסינו גם בכוח להושיב אותה.זה נראה כאילו יש לה טראומה או משבר כלשהו, ניסיתי לברר עם הגן, אבל הכל נראה תקין כנ"ל גם בבית.אנחנו מבקשים פתרונות.
שלום רגינה .מה שהפחיד את הבת שלך וגורם לה להתאפק הוא קרוב לוודאי כאב בפי הטבעת שחשה לפני כשבועיים בזמן שהיתה לה יציאה יותר גדולה וקשה והכאיבה בזמן יציאה.כל התאפקות גורמת שוב ליצירת גוש צואה קשה ששוב מכאיב גם כאשר יוצא בסוף בתחתונים.הדרך הנכונה לטפל בזה היא על ידי מתן טיפול לריכוך היציאה כדי למנוע הווצרות גושי צואה מכאיבים.הצואה צריכה להיות רכה מאד באופן קבוע תקופה של מספר חודשים ובהדרגה היא תרגע ותפסיק לפחד ולהתאפק אחרי שתחווה הרבה פעמים יציאה רכה ולא כואבת.ריכוך היציאה מושג על ידי שימוש בננורמלקס או פגלס.תכשירים אלה נמצאים בצורת אבקה שצריך להמיס במיץ או כל שתיה אחרת.לנורמלקס אין טעם וריח וניתן לתת אותו גם בתמ"ל. אם תכתבי לי מה משקל בתך אוכל להמליץ לך על מינון. הושבה בכוח או תגובה של כעס לא עוזרת אלא להיפך : היא סובלת ופוחדת והתפקיד שלכם הוא להרגיע אותה לחבק אותה להגיד לה לא לפחד כי הנה עוד מעט היא תעשה קקי ולא יהיה כואב.
דוקטור צילי צנגן רק רציתי להודות לך על העצה. למען האמת לאחר שדיברתי איתה והסברתי לה שאין לה מה לפחד, ובזמן שרצתה לעשות יציאה חיבקתי אותה מאוד, הרגעתי אותה ופלא, היא ביקשה לבד לשבת על האסלה ועשתה יציאה. היתה מאוד גאה בעצמה ולא להאמין עד כמה אנחנו היינו גאים בה. את צדקת. היא פחדה מאוד מהכאב. אבל היא התגברה עליו. תודה רבה רבה.
בני בן 11 נגמל לפני כ3 שב מאנקופרזיס קשה לאחר 4 שנים. מיד לאחר שהתרוקן כמספר ימים בכמויות צואה מטורפות החל לסבול מכאבי בטן חזקים (באזור הטבור) כאבים שפוגעים בהתנהלות היומית לא הולך לביהס, מתעורר בלילה או בבוקר מכאבים. כרגע הקיא. האם יש מצב שהמעי נפגע בהתרקנות האינטנסיבית? איזו בדיקה צריך לבצע? האם התופעה שכיחה?
איזה טיפול קבל להתרוקנות?האם ממשיך לקבל טיפול? יש תרופות שעוזרות לניקוי המעי הגס על ידי כך שגורמות למעי להתכווץ חזק וזה יכול להיות מורגש ככואב.לרוב אין כאב בטן כתוצאה מכך שהמעי התרוקן מהצואה.בכל מקרה אני ממליצה לפנות לרופא שטיפל באנקומפרזיס.
המינון של הפגלקס שנתנו לבתי הוא כפית ביום (הפגלקס ללא הטעם מעורבב בשוקו). לאחר 3 אירועים בהם לאחר נטילת הפגלקס החלו כאבי בטן והקאה חששתי שאולי כן היא פיתחה רגישות כזו. אולם אם בוודאות אין קשר לנטילת התכשיר וזו רק מקריות אנסה לתת לה נורמלקס. אכן קיימת תופעה של התאפקות ודחיית ההליכה לשירותים, למרות הפצרותינו.
ההתאפקות היא תגובה ליציאה כואבת(קשה) ריכוך היציאה במידה מספקת תגרום להרגשה נעימה בזמן יציאה ותעזור לה להפסיק להתאפק.
שלום. לאחרונה בתי בת ה-7 חודשים החלה להגביר ביציאות ביום. בעבר הייתה עושה פעם אחת עד פעמיים. כיום בממוצע 6 פעמים ביום, לפעמים בקצב של פחות משעה בין היציאות. האם תקין? לפני כחודש החלה באכילת מזון מוצק (אוכלת בבוקר עגבניה, טחינה ולחם. בצהרים מרק (בטטה, גזר דלעת ותפוא), פירות (אגס, תפוח ובננה) ובערב אבוקדו וביצה)) היא אוכלת כיום בעקבות המעבר לארוחות המוצקות 2-3 בקבוקים שהם בעיקר ביקיצה, לפני השינה ובאמצע הלילה (בסביבות אחת בלילה). ניזונה ממטרנה אקסטרא קייר 2. אשמח לעזרתך תודה גלי
יתכן שריבוי היציאות קשור לשינויים במזון.בכל אופן אם פרט לכך אין שום תסמינים אחרים זה לא נראה כמו בעיה רפואית. אולי לשלוח בדיקות צואה.תתיעצי גם עם רופא מטפל.
שלום, תינוקת בת חודשיים וחצי סובלת מיציאות לא סדירות.פעם בשלושה ימים. היא מתאמצת במהלך כל היום אך במקום יציאה, היא פולטת כמויות גדולות של חלב (ניזונה מחלב אם שאוב). כתוצאה מכך היא לא רגועה במהלך היום (לאחר היציאה היא מאוד רגועה). מה ניתן לעשות בנידון? תודה.
כאשר רואים שהתינוקת מתאמצת אפשר לקרב את הבירכיים שלה לכוון הבטן .יש תינוקות שתהליך הלמידה שלהם לעשות פעולה מתואמת של יציאה הוא יותר ממושך.לצורך יציאה צריך לעשות הרפיה של הסוגר של פי הטבעת וביחד עם זה ללחוץ בבטן עם השרירים כדי לדחוף את היציאה דרך הסוגר הפתוח.אחוז קטן מהתינוקות לוחצים בבטן כאשר הסוגר עדיין סגור כך שיציאה לא יוצאת אך מהלחץ יכולה לצאת פליטה.במשך הזמן עד גיל 6 חודשים הם לומדים לעשות את הכל בצורה מתואמת. האם כאשר יש יציאה היא רכה או צמיגה?
שלום, ביתי בת שנתיים וסובלת מעצירות מהלידה. היא נולדה פגית במשקל 1300 מהלידה היו לה יציאות פעם בשלושה ימים ובחודשיים האחרונים זה הגיע לפעם בשבוע. אנחנו נותנים לה נורמולקס כבר חודש וזה לא עוזר אשמח לדעתך
כדי דאוכל לעזור אני מבקשת מידע נוסף:מה היא אוכלת?איך היא גדלה?האם בטן תפוחה?האם מקיאה? האם קבלה טיפול לריכוך יציאה בעבר? האם ניסיתם בעבר להפסיק חלב ולתת מזון מפורק כמו נוטרמיגן או צימחי?איזה מינון של נורמלקס מקבלת? האם המעקב והטיפול בעצירות הם על ידי גסטרואנטרולוג?
שלום רב, בתי בת 5. סובלת מגיל חצי שנה, מעת התחלת המוצקים מעצירות. נטלה כפית ביום של פגלקס לאורך 3 תקופות, הארוכה ביניהן נמשכה שנה וחצי. לאחר הפסקה, החלה תופעה של בריחת צואה ושוב התחלנו במתן פגלקס (בהנחיית מומחה גסטרו). הבעיה שכנראה היא פיתחה רגישות לתכשיר והיא הקיאה בשלושה אירועים לאחר נטילתו. האם לנסות נורמלקס או שהוא מכיל את החומר של הפגלקס ולכן אין הבדל? אולי יש תכשיר טבעי ובריא יותר? תודה מראש על תגובתך.
לא מוכרת תופעה של רגישות לחומר הפעיל פוליאטילן-גליקוג שנמצא בפגלקס ובנורמלקס. אפשר לתת נורמלקס הוא נטול טעם וריח .חשוב להמיס במשקה טעים וביחס מיהול נכון של 16 גרם ב240 מל שתיה.חשוב לתת מינון נכון.מה המינון שהומלץ לכם? מה משקל הילדה? האם אתם רואים או ראיתם בעבר שמתאפקת בזמן צורך ליציאה?
שלום רב בני בן שנתיים ושבעה חודשים, מטופל בנורמלקס כעשרה חודשים. בתחילת הטיפול הוא הגיב טוב, והיתה יציאה רכה פעם ביומיים שלושה. לאחר מספר חודשים הורדנו את המינון, "ברח" לו קקי כשהיה עירום, וחזרנו אחורה. העלנו את המינון שוב והיתה הטבה, אולם בחודשיים האחרונים (מאז שאביו עזב את הבית, והתגרשנו) ישנה החמרה רצינית. הפעם האחרונה שעשה קקי היתה אחרי התאפקות של עשרה ימים! יש לציין שכשהוא עושה הקקי יוצא כבר נוזלי-שלשול ממש, והעניין הוא לא כאב של עצירות, אלא עצירות מכוונת, במודע. הוא מצא לו שיטות-כמו לשכב/ לשבת, וכך הוא לא עושה. אני אובדת עצות, במעקב באיכילוב (שם אומרים שנורמלקס זה הפיתרון היחידי) ומבקשת עזרה דחופה. תודה רבה!
נורמלקס חובה לתת כדי לרכך את היציאה ולמנוע הווצרות של גושים קשים של צואה בימים שמתאפק.צריך לתת את המינון שגום לו לצואה רכה.כשהצואה רכה גם יותר קשה להתאפק זמן ארוך. אמבטיות ישיבה חיבוקים ודבור בקול רך יכולים להרגיע.אין כל סיבה להיות בלחץ צריך להבין שזה זמני וזה יעבור .הלחץ שלך מורגש על ידו והוא יודע שלהתנהגות שלו יש השפעה חזקה עלייך.באמת שאין צורך לדאוג ולהילחץ.צריך סבלנות ריכוך צואה ולדעתי בשל הנסיבות המשפחתיות אני חושבת שיהיה לכך לעזר גם יעוץ פסיכולוגי.
שכחתי לציין שאוכל 5 פעמים ביום 180 סימילק וטועם מעט ירקות ופירות מאודים.
שלום, ב 4 ימים האחרונים לא הייתי יציאה לבני בן ה 5.5 חודשים. אני רואה שמתאמץ במהלך היום אך כלום לא יוצא... האם זה נכון לתת מעט מיץ תפוחים? שמעתי שזה יכול לעזור. אשמח לדעת מה אוכל לעשות כדי להקל עליו. המשך יום נעים, מאיה
אפשר לתת מיץ תפוחים וזה יכול לעזור ביציאות.האם החל טעימות? יש תינוקות שבהתחלת חשיפה למזון מוצק מתחילה עצירות.אם כעבור שבוע-שבועיים עם מיץ תפוחים וגם מיץ שזיפים או גרבר שזיפים ממשיכה עצירות-כלומר יציאות קשות במאמץ פעם במספר ימים אפשר לתת טיפול 4 גרם נורמלקס בתוך בקבוק ארוחת הערב יום יום מספר שבועות לריכוך היציאה.
היי ד"ר האמת לא חשבתי שאני יחזור לשלוח לך הודעות,אבל הנה זה שוב חזר,תודה על כל מה שעזרת לי ,הבת שלי בת שנה ו7 חודשים כבר חודשיים כבר ללא נורמלקס,ביום שישי האחרון החזרתי לה 4 גרם ל50 מ"ל שתיה,לאחר שבועיים של אי שקט ובכי ורעידות ו התכווצות בזמן יציאה ,גם היא לא מפסיקה לומר "קקי קקי"כמעט כל 5 דקות,חשוב לציין שהיא עושה כל יום יציאה לפעמים יום כן יום לא אבל לרוב כל יום,רוב היציאות הם רכות ,יש מקרים שהם קצת קשים אבל לא ממש אבן וגם ממש נדיר שהם קשות,אני יודעת שבמקרה שלה זה יותר פסיכולוגי כבר,האופן שבו מכווצת את השריר שיש לה יציאה במקום לשחרר ולהרפות,נורא קשה לה -אני כמעט בטוחה שאין פיסורה,אבל אני לא רוצה לפשפש ולחטט במרץ השנה היתהלה פיסורה והיא נבדקה ע"י גסטרולוג,לאט לאט הרפה,כמובן בעזרה של נורמלקס שמשפיע מהר, ד"ר,האם יכול להיות שפיסורה חזרה?לקחת אותה לרופא?עד מתי לתת לה שוב את התרופה?הילדה כבר מבינה ומדברת יכול להיות שהכאב הוא אמיתי,או רק טראומה?איך מסיימים עם הנושא הכואב הזה,אני ביום שישי החלטתי להחזיר לה את הנורמלקס אחרי שקרסתי כמובן לא על ידה,היא התכווצה לי במקום ציבורי וממש אנשים פחדו שמשהו לא בסדר איתה,היא בכתה והיה לה המון יציאות ממש המון ,לא שלשול ממש רגיל,יחסית רך,עזרה!!!
יכול להיות שיש שוב פיסורה ויכול להיות שרק החרדה חזרה לאחר שהיתה שוב יציאה יותר קשה וכואבת .בכל מקרה גם אם יש פיסורה אין טעם לחטט בפי הטבעת ולחפש אותה.כמה שפחות נגיעות יותר טוב.לתת נורמלקס יום יום אפילו 6 או 8 גרם.לא לחשוש לתת נורמלקס במשך תקופה ארוכה של מספר חודשים ואולי אפילו שנה .נורמלקס לא גורם שום נזק.
תודה על התגובה, אני רוצה לשתף אותך עם השערה שלי בעניין,הנורמלקס מגיב מידית וממש יעיל אין ספק ממש כבר באותו יום שהתחלתי חזר השקט לבית אבל למהלך תקופה הילדה כביכול לו דוחפת ומתאמצת לקקי אז בראש שלה שלא צריך לכאוב וכביכול זה "מחליק לה"וכאשר לאט לאט ובהדרגה אני מורידה מינון אז כבר יש השפעה לכך והחרדה חזרת לה,אני בטוחה שזה בגלל זה,איך מסדרים את זה ,הילדה מבינה כבר ומדברת על נושא הקקי,אשמח לעזרה,מאמינה שיש הרבה במצב שלי ,
שלום, בני בן שנתיים וחצי. אינו גמול. מזה כשנה הוא סובל מעצירות הנובעת מהתאפקות. בעבר הייתה לו יציאה קשה, ונוצר פחד, שמלווה גם ברתיעה מהחלפת חיתול וככל הנראה גם ייחוס משמעויות שונות לקקי (לכלוך, עדות על היותו גדול או קטן, הצלחה וכישלון ועוד ועוד). נתנו לו נורמלקס תקופה ארוכה. הוא המשיך להתאפק. היו תקופות טובות יותר ופחות. בתקופות הטובות פחות הוא הצליח להחזיק עם נורמלקס במשך שבוע, והיציאות לוו בכאבים, ריצות, בכי, פחד והתכנסויות פנימה. לפני כשבועיים החלטנו להפסיק עם הנורמלקס מאחר שחששתי שהדבר גורם לו כאבים. מקריאה בפורום אני רואה כעת שאת מדגישה שוב ושוב שיש להוריד את המינון בהדרגה. לא עשיתי זאת, ונתתי לו במקום כל יום, רק פעם בשבוע. תחילה הייתה יציאה כל שלושה ימים, וכעת הוא כבר שבעה ימים ללא יציאה. מצב רוחו טוב בסך הכול (הרבה יותר טוב מאשר עם הנורמלקס עליי לציין) ורק ביומיים האחרונים נראה שזה מטריד אותו. אציין כי הוא עבר בדיקות דם והכל יצא תקין. כמו כן, לא הייתה פיסורה בעבר. אני חוששת מאוד מהעובדה שהוא כבר שבוע ללא יציאה. חזרתי לתת לו נורמלקס זה היום השלישי ברצף... האם יש לפנות לבית חולים אם לא תהיה יציאה היום? תודה, נגה
אם הצליח להתאפק שבוע ימים עם נורמלקס יתכן שהמינון שמקבל נמוך מדי וצריך לתת לו מנה גדוחלה יותר.כמה גרם מקבל?
קיבל במשך תקופה ארוכה 8 גרם ביום. הסיבה שהפסקתי את הטיפול בנורמלקס לתקופת מה היא שראיתי שהדבר מסב סבל מתמשך וחוסר תיאבון. כשהפסקנו את הטיפול התיאבון חזר וגם המצברוח.עם זאת כעבור שבועיים חזרה עצירות קשה. (אם כי, כאמור, גם עם נורמלקס הוא הצליח להחזיק שבוע ימים, אך באופן נדיר יותר). ידוע לי כי תכשירים מסוג זה, לצד היתרונות הברורים שלהם, גם יכולים לגרום לאי נוחות, נפיחות וכדומה. האם יש טיפולים נוספים מומלצים? (אני משתדלת כעת להעשיר את התזונה בסיבים). המליצו לי על תה שומר? האם את ממליצה? תודה
שלום רב, יש לי ילדה בת 5 לפני כשלושה שבועות היה לה יום אחד חום עם שלשול, מאז החום עבר, אך השלשול נמשך, הילדה חיונית עם תאבון ומתנהגת כרגיל, אך מתלוננת לעיתים על כאבי בטן ואז משלשלת (כ-2-3 פעמים ביום) ממה יכול להיגרם? מה הבדיקות המומלצות? תודה
ד"ר שלום, יש לי תינוקת בת 10.5 חודשים עם אטופיק ברקע ועם אלרגיה (הקאות) לאבוקדו ולביצה (בדיקת אלרגולוג). מגיל 6 חודשים התחילה עצירות שמשתפרת או מחמירה לסירוגין. כשמצב ממש גרועה - שמים פטילת גליצרין. כשאני אומרת עצירות - הכוונה לקקי ביום או ביומיים-שלושה, אבל קקי יבש, גדול ורואים שלתינוקת קשה (היו מקרים שממש בכתה וצרחה). אני לא נותנת בכלל ברזל, נותנת כל יום מיץ אגבניה עם שמן זית, הפסקתי לתת בננה, אגס ,עוגיות מטרנה (חיטה) ובייבי ביס (אורז), אבל המצב לא משתפר. התפריט היומי: סימילק פעמיים ביום 120cc, תפוח, אגבניה+שמן זית, מרק אוף עם בטטה-קישוא-גזר-דלעת, דייסת כוסמת לתינוקות+סימילק 120cc. לפני זה נתתי עוגיות מטרנה ו\או בייבי ביס, אבל הפסקתי... מה שהשתנה בגיל 6 חודשים - עברנו שלב של סימילק + הוספנו דייסה. מה שכן - תינוקת לא שותה הרבה מים, אני מנסה להתמודד עם זה עד כמה שאני יכולה. רופא ילדים רשם שוב פעם נרות + פרוגילקס, אבל זה נראה כמו טיפול בסימפטום ולא בבעיה עצמה. אשמח לקבל עייצה בנושה. תודה מראש, טלי.
שלום טלי.זו תופעה מוכרת שמופיעה עצירות עם שינוי בכלכלה-מעבר לאוכל מוצק או לעיתים עם שינוי בפורמולה.את צודקת בהרגשה שנרות גליצרין זה לא פיתרון נכון.הטיפול הנכון הוא מתן מרכך צואה כך שהצואה לא תתקשה ולא תהפוך לגוש גדול קשה ויבש כי גוש כזה מאד כואב ומפחיד את התינוקת וגורם לה להתאפק וכך נוצר הגוש הקשה הבא. ריכוך הצואה על ידי נורמלקס או פגלקס -אבקה שממיסים בסימילק .ללא טעם.נותנים כל יום במשך מספר שבועות לפחות .נסי מינון של 4 גר או 6 גרם ליום.עגבניה ושמן זית הם מזונות בריאים אך לא מרככים יציאה.אין צורך למנוע ממנה את כל המזונות שפרטת.לא לתת אורז ובננה אך אחרי שהיציאה תתרכך את יכולה לתת גם ברזל.
היי ביתי בת חדוש וחצי ואני חושבת שהיא סבלות מעצירות זה התחל לפני שבועים בהתחל רק גזים והיו יצאות 2 ביום הכול היה רגיל ימים אחרנים התחלתי לתת לה נגד גזים גרפווטר ואז התחל היא התחל לבכות הרבה ללא הפסקה ורק מתעמצת רק אחרי ימים היות יצאה שהיא נזלת אם כדורים קטנים ואחרי כך עוד הפעם היא סבלות מה לעושת?זה עיצורת?
יציאה בצורת כדורים קטנים במאמץ עם הפסקה של מספר ימים בין יציאה ליציאה זו עצירות. ממליצה להפסיק גרפוואטר ולפנות לרופא הילדים.
שלום, בני בן שנה וחצי וסובל מיציאות קשות מאז שעבר לפורמולות יחד עם המעבר למוצקים בגיל 8 חודשים בערך. יוצא שהוא עושה פעם ב3 ימים בממוצע וגם זה רק לאחר מאמץ ממושך ובכי רב. לפני כשלושה חודשים עברנו לגור בקליפורניה במסגרת עבודתו של בעלי וכאן המצב אף החמיר (כנראה בשל השינוי בתזונה, למרות ניסיונותי להקפיד). לאחר ביקור אצל רופאת המשפחה, אנחנו נותנים לו כף של שמן מינרלי פעם ביום יחד עם הבקבוק לפני השינה וכמובן מקפידים על הרבה פירות וירקות אך עדיין, המצב עומד בעינו. אשמח מאוד לקבל את עזרתכם בנושא ולשמוע מה עוד ניתן לעשות משום שאני מפחדת שאולי התפתחו אצלו טחורים חלילה וכמובן רוצה להקל עליו כמה שיותר מהר את המצב. תודה.
את צודקת בכך שרצוי לרכך את היציאה כך שיהיה לו קל ונעים ולא כואב לעשות יציאה.הטיפול עכשיו ימנע התקבעות של העצירות כהרגל לעתיד.התכשיר הטוב ביותר לכך מוכר בארצות הברית בשם MIRALAX.זוהי אבקת פוליאתילן גליקול (בארץ-נורמלקס או פגלקס).ממיסים בבקבוק שלפני השינה פעם ביום.המינון שמתאים לבו שנה וחצי הוא כ-6 גרם.אפשר לתת בכל סוג של שתיה ונפח מינימלי שבתוכו צריך להמיס 6 גרם הוא 80 מל.מינון האבקה ניתן להתאמה אישית כאשר מטרת הטיפול היא יציאה רכה כל יום.אם לאחר שבועיים לא הושג מצב זה אפשר לעלות מינון ל8 גרם או יותר.
תודה רבה על העזרה. קנינו את הMIRALAX ותוך יומיים בערך החלו יציאות רכות. אנחנו נמשיך לתת לו את התכשיר כשבוע ואח"כ נעשה הפסקה כדי שלא יפתח תלות. במידת הצורך נחזור לתכשיר. האם את מכירה תכשיר שמבצע את אותה העבודה אך עובד על חומרים טבעיים? ושוב, תודה!
שלום רב, ביתי בת 10 סובלת שנים (בערך מגיל 3) מעצירות כרונית חמורה. באופן קבוע התחתונים שלה מלוכלכים ובמצב שלא ניתן אפילו לכבסם. היא אף הגיע להתערבות כרוגית להוצאת גושים קשים כאבנים. הילדה לא משתפת פעולה ולא מסכימה לקחת באופן רציף תכשיר רפואי כגון פגלאס או נוזל אחר (לא זוכרת כרגע את שמו). היא נכנסה למצב של הכחשה ומסוגלת להלך יום שלם עם תחתונים מלוכלכים. הדבר מגיע למצב בו אנחנו צריכים להפעיל עליה לחצים ולאיים בעונשים כדי שתנסה לשבת בשירותים, תתקלח ולחליף תחתונים. הלכתי לשיחה עם פסיכולוגית ילדים שטענה שלא תוכל לעזור והפנתה אותנו לייעוץ הורים. הלכנו למספר פגישות וניסינו שיטות שונות ושום דבר לא עוזר. חיינו סובבים סביב הנושא מאחר וכל מקום בו היא יושבת (ספה בסלון, מיטה וכו') מיידית מקבל ריח רע. בקומה העליונה (קומת החדרים) באופן קבוע שורר ריח רע.למרות שהצלחתי ללמד אותה לזרוק את התחתונים בשקית סגורה, הבגדים, המצעים, הכל מקבל ריח רע. ככל הנראה בשל העצירות יש בעיה גם בבריחת שתן. יש מצבים שקרוב לשבועיים אין לה יציאה תקינה. נרות היא בשום פנים ואופן לא מוכנה שנשים לה. אני מיואשת וזקוקה לעזרה. ראיתי שבמרפאות חוץ בוולפסון ביחידת גסטרו יש שילוב של רופא, פסיכולוג ודיאטנית, שזה לדעתי השילוב שאולי יעזור לנו. אנחנו חברי מכבי. כיצד ניתן להגיע למרפאות חוץ של וולפסון? מאוד אודה על כל סיוע. דנית.
נשמח לטפל בכם במרפאת גסרואנטרולוגיה ילדים בוולפסון. להתקשר 03-5028838 לתאם תור לדר צנגן למקש להיות אחרונים בתור כדי שנהיה פחות מוגבלים בזמן.
ד"ר צילי בוקר טוב, תודה. קבעתי תור. אני מאוד מקווה שמכבי יאשרו לי את הטיפול ויספקו טופס 17. הם בד"כ מעדיפים לטפל בקופה עצמה. מנסיונך, מה כדאי לאמר להם/לעשות כדי שלא תהיינה בעיות? שוב תודה, דנית.
מזה שבועיים שביתי משלשלת פעם ביום פחות או יותר (ממש שלשול מיימי סליחה על התיאור..). יש לה בסביבות 3 יציאות ביום כאשר האחרות די נורמליות. האם זה מעיד על בעיה עם אוכל מסויים או על איזשהו טפיל? אני גם חושבת שהתאבון שלה מוגבר בימים אלה. תודה
שכחתי לציין שהיא בת שנה וחודש.
שלשול מימי פעם ביום לסרוגין עם יציאה תקינה בדרך כלל לא סימן למחלה.יתכן שזה קשור לחשיפה למגוון של מזונות חדשים.גם תאבון מוגבר הוא סימן לבריאות.האם שותה שתיה מתוקה בכמות גדולה?גם זה יכול לגרום ליציאות רכות. בכל אופן קיים גם סיכוי קטן שיש סיבה זיהומית כמו וירוס או טפיל ואם הולכת לפעוטון רצוי לשלוח בדיקת צואה לתרבית ופרזיטים.
שלום רב, ביתי בת חודשיים וחצי, יונקת בלבד, מזה שבוע וחצי סובלת מאוד עם כל יציאה. (בכי חזק , התכווצויות) מלבד יציאה אחת גדולה יחסית במהלך היום שאר היציאות קטנות מאוד ( כ 10 לפחות נוספות) בבדיקת רופא לפני כשבוע אובחנה פיסורה בפי הטבעת.(3 קרעים) ההמלצה היתה למריחת משחת פרוקטוגליבנול והוספת עגבניות טחונות לתזונה. עדיין אין שינוי במצב והתינוקת סובלת מאוד - מה לעשות? האם להמשיך בטיפול זה? או שיש דרך נוספת שבה ניתן להקל על סבלה. תודה רבה
שלום רב, ביתי בת חודשיים וחצי, יונקת בלבד, מזה שבוע וחצי סובלת מאוד עם כל יציאה. (בכי חזק , התכווצויות) מלבד יציאה אחת גדולה יחסית במהלך היום שאר היציאות קטנות מאוד ( כ 10 לפחות נוספות) בבדיקת רופא לפני כשבוע אובחנה פיסורה בפי הטבעת.(3 קרעים) ההמלצה היתה למריחת משחת פרוקטוגליבנול והוספת עגבניות טחונות לתזונה. עדיין אין שינוי במצב והתינוקת סובלת מאוד - מה לעשות? האם להמשיך בטיפול זה? או שיש דרך נוספת שבה ניתן להקל על סבלה. תודה רבה
האם היציאות קשות או רק מלוות בכי? משחת פרוקטוגליבנול לא מיועדת לטיפול בפיסורה אלא בטחורים ולא מיועדת לתינוקות.מספיק למרוח מישחת וזלין מעל (מחוץ) לפי הטבעת . עגבניה טחונה לא אמורה לעזור לפיסורה. לפעמים פיסורה בילוד יונק יכולה להיות קשורה למתן מזון תינוקות על בסיס חלב גם פעמים בודדות.יש דעות שגם מחלב ומוצריו שאמא אוכלת יכולים חלבונים לעבור בחלב אם ולגרות את מערכת העיכול של הילוד.נסי להפסיק חלב ומוצריו במשך מספר שבועות.לנקות את פי הטבעת בעדינות באמבטיות ולא ללחוץ על פי הטבעת עם מגבונים.
היציאות הן רגילות של תינוק יונק- בצבע חרדל ונוזליות. וכל יציאה מלווה בבכי והתכווצויות. הפסקתי עם הפרוקטוגליבנול. העגבניה היתה בשביל לגרום ליציאות קלות כי נראה היה שיש לה עצירות ולכן הקקי יוצא ב"שפריצים" קטנים מאוד ולא בבת אחת.האם כדאי להשתמש בשמן טבעי כלשהו באופן מקומי להרגעה והקלה? המקום מאוד מגורה. תודה רבה
שלום, בתי בת ה- 3 מתלוננת מזה כמה חודשים על כאבי בטן. היציאות בדרכ סדירות ולעיתים סובלת מעצירות.בדיקת צליאק ו-us בטן יצאו תקינות. תפקוד בלוטת התירס- תוצאה גבולית. מזה כחודש וחצי אנחנו נותנים לה כ-4 מ"ל נורמלקס בכל יום (בהמלצת רופא). לאחר תקופה של כחודש ללא תלונות ויציאות קלות וסדירות יותר, היא שבה להתלונן על כאבי בטן. שאלותיי: 1. אילו כיוונים נוספים לאלו שנעשו עליי לבדוק? 2. האם שימוש ממושך בנורמלקס עלול להזיק? 3. האם ישנן בדיקות מסויימות שעליה לבצע כמעקב בעקבות השימוש בנורמלקס? 4.עד מתי נוכל להמשיך להשתמש בו ברציפות? תודה.
1.כאב בטן הוא מושג כללי ובבטן יש איברים נוספים פרט למעיים.אם היציאות רכות ויום יום פנו שוב לרופא הילדים . 2.שימוש בנורמלקס הוא בטוח ולא מזיק גם אם נוטלים במשך שנים. 3.אין צורך לעשות בדיקות בשל השימוש בנורמלקס. 4.אפשר להשתמש במשך חודשים או שנים-בדרך כלל לאחר מספר חודשים שבהם יש יציאה בקלות יום יום אפשר לרדת בהדרגה במינון ולנסות להפסיק טיפול.
אבי ז"ל נפטר מסרטן במעי הגס, ולי יש קוליטיס. לבן שלי עד לאחרונה היו יציאות רגילות, כל יום או יומיים, בלי שום בעיות. בארבעת החודשים האחרונים, יש לו תקופה של כשבוע בה הוא מתקשה מאוד במתן צואה, רץ לבית שימוש ומתאמץ מאוד ולא יוצא. מדי פעם יוצאים לו חתיכות קטנות, אפילו בתחתונים, והחתיכות בדרך כלל רכות. לאחר תקופת מה בה בסוף יוצאת יציאה גדולה, יש מספר ימים ששוב הכל כרגיל, כל יום או יומיים, ואז עוד פעם תקופה שמאוד קשה לו. בגלל שהצואה רכה, אני לא בטוחה שזו עצירות רגילה. הוא שותה הרבה, אוכל הרבה סיבים. הרופא המליץ להוסיף סיבים נוספים, אבל אני מתלבטת אם כדאי לעשות איתו בירור נוסף אצל גסטרואנטרולוג? אני לא רוצה להעביר אותו סתם סבל בבדיקות שאולי אין בהן צורך, במיוחד כשמדובר באיזור שיש לו כבר כל כך הרבה מתחים בגללו. מצד שני, כנראה בעיקר בגלל ההסטוריה המשפחתית, אני מתחילה להילחץ שאולי מדובר במשהו רציני. תודה מראש.
אין קשר בין ההיסטוריה המשפחתית ובין העצירות של בנך בן ה4. כמו כן לפי הפרטים שמסרת אין צורך בשלב זה לעשות בדיקות. התאור שלך מתאים לעצירות שנגרמת על ידי התאפקות.הגוש הגדול של צואה שיוצא לאחר מספר ימים הוא תוצאה של התאפקות.החתיכות הקטנות והרכות שיוצאות בתחתונים הם צואה רכה שנוזלת מסביב לגוש הקשה ברקטום.קרוב לודאי שלאחר היציאה של גוש קשה יש מספר ימים שבהם התחתונים נקיים. הטיפול צריך להיות ריכוך הצואה על ידי מתן מרכך צואה כגון נורמלקס אבקה נטולת טעם שממיסים בשתיה.לגילו מתאים מינון של 8 גרם מומסים ב120 מל שתיה כל יום במשך תקופה של כ-3 חודשים כך שהצואה תהיה רכה תצא בקלות ללא מאמץ וללא כאב ובהדרגה הוא יפסיק להתאפק.הפסקת הנורמלקס צריכה להיות הדרגתית.
שלום ד"ר צילי מה לעשות עם ילד שפוחד לעשות צואה, הוא נגמל מהצואה רק בגיל 3.5 כיום הוא בן 3.7 ולפתע הפסיק לעשות צואה, אגני גם עם נרות גליצרן הוא לא עושה, הוא כבר 5 ימים לא עשה, האם ילד יכול להתאפק כל כך הרבה זמן? אולי יש בעייה אחרת במעיים חס וחלילה? אנא ממך, החזר לי תשובה מיידית
ילד יכול להתאפק הרבה זמן ואז הצואה מתקשה ומתיבשת וכאשר תהיה לו יציאה היא תהיה כואבת ותגרום לו להמשיך להתאפק.זו תופעה שכיחה ומוכרת בתקופת הגמילה. גם שימוש בנרות כואב ומפחיד את הילד ואני בטוחה שהוא מתנגד לנרות. הטיפול הנכון הוא מתן מרכך צואה בשתיה דרך הפה ובהדרגה הוא ילמד שיציאה יוצאת בקלות רכה וללא כאב ויפסיק לפחד ולהתאפק.צריך הרבה סבלנות והתמדה.אני ממליצה לתת נורמלקס או פגלקס 8 גרם אבקה מומסת בחצי כוס שתיה פעם ביום בשעות אחר הצהריים.ההשפעה אינה מיידית אך כעבור מספר ימים היציאה תתרכך ותצא בקלות.להמשיך טיפול מספר חודשים עד שיחזור לשבת על האסלה כל יום ותהיה יציאה כל יום במשך מספר חודשים.לאחר שזה יושג אפשר לרדת לאט במינון ולנות להפסיק טיפול.
שלום, בני כיום בן שנה וחצי. לעיתים רחוקות מאוד יש לו יותר מיציאה אחת ביום. עברנו איתו גם המון פעמים של יציאה יום כן יום לא. כמעט תמיד יציאות קשות. אני חייב לציין שמעולם לא היה לו קושי בזמן היציאות. לא בוכה או שום דבר כזה וגם לא מתאמץ יותר מידי. אנחנו לא גרים בארץ ולא במקום מאוד מתקדם בגלל העבודה שלי והרופאה תוך כדי שיחה נתנה לנו חלב מגנזיום לתת לו 10 CC ביום לפני השינה. היום נתנו לו פעם ראשונה ולאחר 20 דקות הוא שלשל. מה לדעתך עושים עם זה? יש צורך להמשיך לתת לו את זה?
חלב מגנזיום הוא תכשיר מוכר ומקובל בשימוש לריכוך צואה.הוא היה בשמוש נרחב בעיקר בארצות הברית אך בשנים אחרונות תכשירים כמו נורמלקס או פגלקס הם המקובלים יותר כי יעילותם הוכחה במחקרים. שלשול נגרם על ידי מינון גדול מדי של תרופה מרככת צואה. אני ממליצה שתנסי לתת מספר ימים רק 5 מל חלב מגנזייום ולבדוק את ההשפעה על היציאה.
אחרי היום הראשון בו שלשל, אשתי נבהלה ולא נתנה לו ביום שאחרי. ביום זה לא היתה יציאה ולפני השינה היא נתנה לו כמות קטנה יותר ונכון לעכשיו, בבוקר שלמחרת, עדיין לא היתה לו יציאה.
בתנו בת ה-4.5 סובלת מאנקופרזיס מאז גמילתה בגיל 3. לאורך השנה וחצי האחרונות טופלנו במסגרת יעוץ הורי ולאחר מכן אצל פסיכולוגית ילדים אשר לראשונה קשרה את המקור לבעיה בבעית עצירות. בהתאם ליעוץ הפסיכולוגית התחלנו לפני מספר חודשים בשימוש בנורמלקס. הילדה אף נבדקה לפני כחודשיים על ידי גסטרולוג ילדים אשר ביצע בדיקה גופנית ולא מצא כל בעיה גופנית והמליץ על המשך שימוש באבקה תוך ניסוי ותהיה בנוגע למינון שיוביל ליציאה אחת ביום. הבעיה היא שעד היום, ולאחר ניסיונות רבים, לא הצלחנו לווסת את המינון כך שיביא לתוצאה הרצויה של יציאה "נורמלית", לא רכה מידי ולא קשה מידי. הפסיכולוגית יעצה לנו לנסות למצוא מרכך צואה אחר שעשוי להתאים יותר לילדה. האם יש תכשיר כזה? האם נכון להחליף את הנורמלקס בתכשיר אחר? תודה מראש
כדי שאוכל ליעץ לכם אני זקוקה לפרטים נוספים. 1.האם תהליך הגמילה היה מוצלח כלומר האם יושבת על האסלה ועושה חלק מהיציאות באסלה או נמנעת מלשבת על האסלה?האם במקום יציאה אתם רואים או ראיתם בעבר שהיא מכווצת את הרגליים והעכוזים 2.האם האנקומפרזיס ללא נורמלקס היו יציאות שלמות בתחתונים או רק מריחות קטנות על התחתונים? 3.איזה מינון של נורמלקס נתתם? באיזה מינון מופיע שלשול?
1. תהליך גמילה לא הושלם. למעשה אף פעם לא ישבה מהתחלה ועד הסוף לעשות צואה אלא רק פיפי. רואים שהיא בעמידה מכווצת את הישבן ואז אנו יודעים שיש לה קקי. 2. ללא נורמלקס- היו רק חתיכות קטנות שנתקעות בישבן ןמביאות למריחות בתחתונים. 3. נתנו כל מיני מינונים החל מ-8 וזה היה הרבה מדי וירדנו ל-4 ואפילו ל-4 כל יומיים. לא הצלחנו להגיע למינון הרצוי. תודה
שלום דר', בתי בת 7 וחצי חודשים היום. בגיל חצי שנה כשהתחלתי לתת לה לאכול מוצקים (התחלתי עם מעט בטטה), התחילו יציאות קשות שנפרסו לאורך כל היום (החלפתי לה 10-15 טיטולים ביום, עשתה כל פעם קצת)לאחר זמן קצר הן היו מלוות גם בבכי. ניסיתי כל מיני דברים, להפסיק ברזל, אוכל, לתת עגבניה, החלפתי את תחליב החלב למטרנה מסימילאק, שמן במטרנה, פרוביוטיקה וכלום לא עזר עד שפניתי לרופאה שגילתה שיש פיסורה ונתנה נורמלקס ובדיקת דם. בבדיקת הדם עלה כי ההמוגלבין נמוך 10.5 והרופאה אמרה להגדיל את הברזל ל- 16 טיפות ביום ולעשות זאת בהדרגה.אתמול הגעתי איתה ל-8 טיפות והקושי ביציאה חזר. הצואה לא קשה אבל סמיכה יותר וירוקה יותר. טרם נתתי לה תוספת של אוכל. הברזל שהיא מקבלת נקרא פריפל. האם יש ברזל אחר? מה עלי לעשות במצב כזה? אני חוששת להעלות לה את כמות הטיפות. כנראה שהפיסורה עדיין לא עברה. היא מקבלת נורמלקס כבר שבועיים 4 גר' ב-120 מטרנה (מסיימת הכל)ללא תוספת של אוכל אחר.
זו תופעה מוכרת -התפתחות עצירות עם התחלה של אוכל מוצק.זה לרוב זמני ומגיב טוב לטיפול במרכך צואה.אפשר לעלות במינון הנורמלקס ל6 גרם ב120 מל מטרנה.ואחר כך תעלי עוד קצת בברזל ל10 טיפות.תני טעימות שונות .אם היציאות יתקשו שוב עם העליה במינון הפריפל אפשר לעצור לפני המינון המירבי של 16 טיפות. יש תכשיר ברזל נוסף-פרונס.איני יודעת אם קל למצוא אותו בבית מרקחת.
לדר. צנגן, שלום.בני בן 3 ושולשה חודשים, נגמל ממש ביום הולדתו ה-3 (ולא מפני שממש רצה אלא כי צריך להיות גמול לגן) כיום הוא לא מפספס פיפי אבל מה שנוגע לקקי- עושה הרושם שהוא בכלל לא מבין ולא מרגיש מתי לעשות. אני משיבה אותו על האסלה, כלום. לאחר רבע שעה הכל במיכנסיים. הילד מפותח יפה, מדבר, מבין- וממשלא ברור לי איפה הבעיה שלו- אגב, הוא יכול לעשות שלוש יציאות רכות ביום. יתכן והוא מחזיק הכל ואז בורח לו? ולכן גם היציאות בתדיורת גבוהה? אודה על תשובתך.
נראה שהגמילה היתה מוקדמת מדי עבור הילד.איך את מחליטה להושיב אותו על האסלה?את מחליטה עבורו מתי לעשות יציאה? בתהליך גמילה נכון קודם כל הילד מודע לצורך שלו לעשות יציאה אחר כך מכריז על כך בקול רם "קקי,קקי" או "יש לי קקי" ולומד שברגע שמרגיש צורך ליציאה זה הזמן הנכון ללכת לשירותים ולשבת על האסלה ולעשות יציאה באסלה. גם הילד שלך צריך לעבור שלבים אלה.בסבלנות.בעיתוי שיהיה מתאים לו.
הילד בן 3 וכמעט 4 חודשים והולך לגן. מה עלי לעשות איתו? (הלואי והיתי יכולה לשבת איתו בבית) לספוג את הפספוסים? להחזיר לו טיטול (בגן ביקשו לשלוח אותו עם טיטול)- אין לו פספוסים של פיפי אבל כשהוא עם טיטול הוא עושה בו הכל. מה הנכון לעשות? תודה על תשובתך
שלום דר', בני התינוק הוא בן שבועיים וחצי. אין ביכולתי להניק לכן הוא ניזון מתחליף חלב. בסוף השבוע הראשון לחייו הוא התחיל לסבול מעצירות, צואה קשה וכאבי בטן : בכי אחרי כל ארוחה ובכל פעם שיש לו גזים/שיהוקים. בהתחלה נתתי לו סימילאק ואז עברנו למטרנה ללא הועיל. אחרי התייעצות עם רופאה עברנו לתחליף חלב צמחי (של מטרנה) ותוך יממה נפתרה הבעיה של הצואה הקשה והעצירות והוא גם הרבה יותר רגוע ונראה שפחות סובל מהבטן. הבנתי שמשרד הבריאות לא ממליץ על תחליף חלב צמחי כי הוא עשוי מסויה. אני אובדת עצות. האם זה בסדר לתת לו את תחליף החלב הצמחי? לא נעשתה לו בדיקת רגישות ללקטוז או בדיקת אלרגיה כלשהיא. ראיתי שיש גם תחליף חלב ללא לקטוז - האם כדאי לנסות אותו במקום? קראתי שהרבה פעמים הבעיה היא עם החלב עצמו ולא רק עם הלקטוז ולכן זה בד"כ לא עוזר...האם זה נכון? אציין שבינקותי גם סבלתי מאי סבילות לתחליף חלב חלבי ואמי נתנה לי תחליף חלב צמחי. כמו כן יש לי קוליטיס ואני סובלת מאכילת מוצרי חלב למרות שאיני רגישה ללקטוז. האם זה גנטי? תודה, אמא מודאגת
ראשית אני שמחה שלתינוק הוקל.בגיל זה הטיפול הראשון שנכון להציע הוא החלפת מזון התינוקות.התופעה של עצירות בתינוקות קטנים מדוחחת כמעט עם כל מזון תינוקות וזה אישי-יש תינוקות עם עצירות בזמן אכילת מטרנה והיא משתפרת עם מעבר לסימילק וגם להיפך-עצירות שמופיעה בזמן אכילת סימילק וחולפת עם מעבר למטרנה.עצירות בגיל שבוע ימים אינה ביטוי של אלרגיה לחלב-לחלבון או איסבילות ללאקטוז.אלא תגובה שבין המזון למעי.קרוב לודאי שהחלפת מזון תינוקות לסוג אחר כמו מטרנה אקסטרא-קאר ולא מזון על בסיס סויה היתה גם כן משפרת את העצירות. לאחרונה מומלץ לא לתת פורמולה על בסיס סויה כמזון קבוע משבועות ראשונים לחיים אלא מגיל חצי שנה. אני ממליצה לנסות מטרנה אקסטרא קאר ואם העצירות חוזרת אפשר לנסות נוטמיגן-מזון מפורק שמיועד לאלרגיה לחלב אך קל יותר לעיכול ויכול לעזור גם בעצירות.אם אף אחד מהנל לא יהיה טוב כמו הצימחי-לחזור בלית ברירה לצימחי. לא ידוע לי על קשר בין עצירות או איסבילות לחלב בגיל הינקות ובין התפתחות דלקת כרונית במעי בהמשך החיים.
שלום ביתיהקטנה נולדה עם מערכת עיכול כנראה מאוד"קשה".מאז לידתי חוויתי איתה קושי ביציאות .מאז אנחנו מבקרות אצל הרופא שלעולם לא ייעץ לי להשתמש בנורמלקס.אלה מדי פעם בגליצרין נרות וכן להשתמש בכל תרופות הסבתא כגון שזיפים עגבניה וכו... מאז המוצקים בגיל 5 חודשים החריף המצב.קבענו תור לגסטרו שאני עדיין ממתינה בחוסר סבלנות .ולבנתיים הלכתי לסופר פארם והתייעצתי וקיבלתי את האבקה . יש לציין כי רווח לי נורה בשבוע האחרון כי הילדה לא סובלת יותר !!!!! איך אני ממשיכה לתת לה כפית כל יום?כי היא עכשין עושה 3 יציאות רכות לעומת אחת קשה קשה .מתי אדע להפסיק?האם יש מרפאה או בדיקה שאתה יכול להמליץ לי כדי לדעת על מצבה של ביתי יותר? אציין כי היא לא מקבלת תכשירי ברזל ולא קיבלה לעולם .תודה רבה
נורמלקס הוכיח את יעילותו ויש יציאה כל יום אפילו 3 פעמים רכה עם מינון של 4 גרם ליום.לאחר ההיסטוריה הארוכה של הקשיים ביציאות אני ממליצה שתמשיכי מינון זה באופן קבוע יום יום עד התור שיש לך בגסטרו ילדים (לא פחות מחודשיים-שלושה של טיפול) כי עצירות מלידה בכל זאת מחייבת חוות דעת של גסטרואנטרולוג.לרוב אם יש שיפור כלכך ברור עם נורמלקס קרוב לודאי שאין כעיה רפואית משמעותית. עכשיו כאשר היציאות רכות עם נורמלקס את יכולה לתת לה ברזל.חשוב למנוע אנמיה תזונתית בתנוקות.
בתי בת שנה וחצי, לפני כ 4 חודשים סבלה לראשונה מעצירות של כ 5 ימים. מאז היו עו כפעמיים בהפרש של חודש בערך של עצירות של מס' ימים. הפעם האחרונה והקשה היתה לפני כשבוע וחצי, היא סבלה בכל פעם שניסתה להוציא, ואז היא מתאפקת .ניסיתי לתת לה שמן זית (בעבר עזר לה) אבל היא מתאפקת בכל כוחה, עד שהיא נשברת ואז הצואה יוצאת בכאב רב . בעפם האחרונה הסבל היה רב, ורק חוקן עזר לה (גם זה לא בקלות). עכשיו היא שוב באותו מצב. אני חוששת שיש לה פצע פנימי (בחוץ לא רואים כלום) משום שרואים אותה לוחצת קצת ואז היא משמיעה קול של כאב ושוב מתאפקת. אני נותנת לה בשבוע האחרון LAEVOLAC בהמלצת רופאת משפחה (לאחר העצירות הקודמת הצואה חזרה להיות רכה מאוד) וכן שמן זית אבל זה לא עוזר כי היא מתאפקת מרצונה. מה עושים?
הרופאה הסבירה לי ש4-5 ימים אינו מוגדר כעצירות, אבל ילדתי במצב רגיל עושה כל יום צואה רכה, ואם אינה עושה, לאחר 3-4 ימים זה מפריע לה מאוד. אני רואה אותה מתחילה לעשות ואז מושכת פנימה בגלל כאב מסוים (כנראה) ואז נכנסים ללופ של התאפקות עד לצרחות וצואה קשה
קראתי פה הרבה שאלות ותשובות, ויש לי שאלה נוספת ברשותך: קראתי על נורמלקס . את ה לבולק קיבלתי מרופאת משפחה. בעלון נרשם שהתרופה לא מומלצת לתינוקות, ולכן נתתי בחשש מסוים. האם לבולק מתאים לבת שנה וחצי? האם מומלץ לי לקנות נורמלקס? מה המינון הנדרש לבת שנה וחצי ששוקלת כ 10 ק"ג? היא תמיד קיבלה מטרנה חלבית, ולאחרונה הוספתי לה חלב ניגר, וזה בנוסף למעדני חלב שהיא מקבלת מס' חודשים. האם יתכן שמטרנה חלבית ויוגורט לא עושה לה עצירות, ואילו חלב ניגר כן עושה עצירות? תודה מראש, התור לגסטרו ארוך ואשמח לתשובות מפורטות.
בתי בת ה-4 סובלת מעצירות כבר זמן רב מאד. חקרתי, בררתי ושאלתי ולבסוף אני נותנת לה בוקר וערב אבקה שנקראת"נורמלקס" בכמות קטנה. העניין אכן השתפר, אך ברצוני לדעת איך אפשר להתקדם הלאה כדי שלא תהיה תלוייה במשהו בשביל ללכת לשרותים. ניסיתי להוריד את המינון ואז לא לתת לה בכלל לשתות את האבקה, זה היה נורא. חזרנו אחורה והילדה לא נכנסה לשרותים ובכתה מכאבים. למישהו יש עצה עבורי?
באיזה גיל התחילה העצירות?האם התחילה בתקופת הגמילה? אם עצירות התחילה עוד לפני הגמילה צריך לעשות מספר בדיקות דם תפקודי בלוטת התריס נוגדנים לצליאק מלחים וסידן.אם עצירות החלה בזמן הגמילה זו בעיה התנהגותית של התאפקות.הטיפול בעצירות שנמשכת "זמן רב" צריך להיות מתן מרככי צואה -עדיף נורמלקס, במשך כחצי שנה ואולי יותר,יום יום במינון שגורם ליציאה רכה כל יום.רק לאחר שתהיה יציאה רכה יום יום ללא כאב ביציאה במשך מספר חודשים יתרחש תהליך של הפסקת התאפקות.אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי קורה מה שקרה לכם-התאפקות יציאה כואבת ובכי.חייבים סבלנות והתמדה בטיפול.הנורמלקס לא גורם לתלות ולא גורם לתופעות לואי.רק עוזר להתגבר על החרדה מכאב ביציאה שגורם להתאפקות ולמעגל חוזר שקשה לצאת ממנו אם לא מתמידים בטיפול לאורך זמן.
באיזה גיל התחילה העצירות?האם התחילה בתקופת הגמילה? אם עצירות התחילה עוד לפני הגמילה צריך לעשות מספר בדיקות דם תפקודי בלוטת התריס נוגדנים לצליאק מלחים וסידן.אם עצירות החלה בזמן הגמילה זו בעיה התנהגותית של התאפקות.הטיפול בעצירות שנמשכת "זמן רב" צריך להיות מתן מרככי צואה -עדיף נורמלקס, במשך כחצי שנה ואולי יותר,יום יום במינון שגורם ליציאה רכה כל יום.רק לאחר שתהיה יציאה רכה יום יום ללא כאב ביציאה במשך מספר חודשים יתרחש תהליך של הפסקת התאפקות.אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי קורה מה שקרה לכם-התאפקות יציאה כואבת ובכי.חייבים סבלנות והתמדה בטיפול.הנורמלקס לא גורם לתלות ולא גורם לתופעות לואי.רק עוזר להתגבר על החרדה מכאב ביציאה שגורם להתאפקות ולמעגל חוזר שקשה לצאת ממנו אם לא מתמידים בטיפול לאורך זמן.
שלום דוקטור, נעזרתי כבר בתשובותיך אך אבקש התייחסותיך גם לדברים אלו: תודה מראש!! גם את וגם רןפאה בשניידר המלצתן על טיפול בפגלקס למשך מספר חודשים עד חצי שנה. זאת בעקבות עצירות של 3 שבועות- בן שנתיים וחודש אני מוטרדת מכך שאני צריכה לתת את התרופה ככ הרבה זמן- אי אפשר להפסיק קודם-למשל לאחר חודש- ולבדוק את התנהגותו של הילד? מדוע זמן רב ככ? האם יצליח לעשות קקי לאחר הפסקת התרופה? מה יהיה כשאפשר יהיה להתאפק כי הקקי לא רך ונוזלי? מינון של 4 מג פגלקס תפוז גורם ל4-5 יציאות ביום זה תקין? מהו המינון שצריך לתת? כדאי לעבור לנורמלקס? סליחה על כמות השאלות! אשמח לתגובתך נירה שוב תודה...
1.משך הטיפול בפגלקס או נורמלקס יכול להיות קצר יותר.לאחר חודש טיפול אפשר לנסות לרדת בהדרגה במינון במשך שבועיים עד הפסקה ולבדוק מה קורה עם היציאות.אם הילד חוזר להתאפק סימן שצריך טיפול למשך מספר חודשים.ברוב המקרים דרוש ריכוך צואה במשך מספר חודשים כדי שהיציאה תהיה רכה ותצא בקלות כך שהילד ירגע,יפסיק לפחד ויפסיק להתאפק כאשר יחוש צורך ליציאה. 2.אם מינון של פגלקס 4 גרם גורם ליציאה מספר פעמים ביום וזו יציאה ממש ולא רק מריחה קטנה סימן שהמינון מספיק.בוודאי לא צריך להחליף לנורמלקס במקרה זה. 3.אין צורך לחשוש מטיפול ממושך בפגלקס או נורמלקס.אין תופעות לוואי.הגמילה בסוף הטיפול צריכה להיות הדרגתית.
בני בן 3.5 ובספקטרום האוטיסטי ובחודשים האחרונים מתאפק מיציאות.לאחר ביקור אצל רופא גסטרו התלחנו טיפול באמצעות נורמלקס (4 מ"ג ו 8 מ"ג לסירוגין כל יום).הנ"ל גרם ל"מריחות" ותו לא.כמו כן טיפול התנהגותי לא הצליח. כעת מצבו רק מחמיר ואנחנו עושים לו חוקן כל 3 ימים אך גם לזה הוא פיתח חסינות ומצליח להילחם מלחמת חורמה עד שישנה נזילה מועטה. אנחנו מודאגים עד כאב. מבקשת המלצה למטפלים באיזור שרון.
קרוב לוודאי שמינון גדול יותר של נורמלקס יגרום ליציאות.-8 גרם בחצי כוס שתיה פעמיים ביום במשך מספר ימים עד שיהיו מספר יציאות גדולות ואז אפשר לרדת ל8 גרם בחצי כוס שתיה פעם ביום. אני בטוחה שהוא מתנגד לחוקנים והם רק מגבירים את ההתאפקות שלו לכן להפסיק עם חוקנים. אני אשמח לטפל בכם אם תפנו אלי למרפאת גסטרו ילדים בוולפסון.
תודה רבה על המענה. אנחנו ניצור איתך קשר דרך בית החולים בהקדם.
תודה רבה לך על תשובה קודמת מפורטת וברורה. אכן הפגלקס עזר לעצירות שהחלה לפני חודש קיבל 8 מילגרם וירדנו ל-4 השאלות שמטרידות אותי הן: האם כשנפסיק ל תיווצר תלות והילד יתקשה שוב במתן צואה? המוצר אינו מזיק? האם זה בסדר שבגלל חוסר במדף אנו משתמשים בפגלקס של המבוגרים? אשמח לתשובתך ושוב תודה...
החומר הפעיל בפגלקס ובנורמלקס הוא זהה:פוליאתילן-גליקול.בנורמלקס הוא נקי ללא תוספות ללא טעם וללא ריח.בפגלקס בטעמים יש תוספת חומרי טעם ריח ולעיתים גם וטמין C או סיבים תזונתיים. בפגלקס לא כתוב ריכוז הפוליאתילן גליקול. קרוב לודאי שפגלקס מבוגרים ובעיקר ה"נטורל" קרוב יותר לנורמלקס. אפשר להשתמש בפגלקס מבוגרים נטורל גם לילדים. לאחר תקופה של 6 חודשים לפחות של יציאה רכה כל יום אפשר לתכנן גמילה הדרגתית איטית כי בהפסקה פתאומית היציאה תתקשה ותהיה שוב כואבת וההתאפקות תחזור.ירידה הדרגתית במינון תמנע זאת. לילד שלך אני ממליצה לתת כמות טובה של פגלקס עד 6 חודשים לפחות לאחר תום גמילה מטיטול ורק אז לסות גמילה. אין נזק במתן ממושך של פגלקס נטורל או נורמלקס.
שלום רב, בני הבכור כיום בן 4 מגיל חצי שנה עם בעיות עצירות(ברגע שהופסקה ההנקה ההעצירות החלה)בגיל 10 חודשים ניגשו לכירורג ילדים שנתן לנו להשתמש בפגלקס,נעשה שישמוש מספר חודשים בחומר והופסק,חזרה העצירות לסירוגין..בגיל שנתים נגשנו לגסטרולוג ילדים שאמר לנו להשתמש בנורמלקס תקופה ארוכה,חודשים וגם שנים אם צריך(יש לציין כי בגיל שנתיים ו7 חודשים נגמל מטיטול)אמר כי הבעיה היתה רגשית וכעת ישנה בעיה פיזיולית שע"י ניתנת נורמלקס הבעיה תסתדר.כיום בני עדיין מקבל את החומר(יש לציין כי היום הוא הולך לשירותים כל יום ומתרוקן),שאלת,האם להמשיך לתת לו את הנורמלקס(היו ניסיונות להפסיק והיתה עצירות,הילד לא ניגש לשירותים )?האם הדבר יכול להיות מסוכן שכ"כ הרבה זמן הוא מקבל את החומר הנ"ל? סליחה על השאלה הארוכה,אודה לתשובה בהקדם
נורמלקס(החומר הפעיל הוא פוליאטילן-גליקול) הוא תכשיר בטוח ואפשר להשתמש בו יום יום גם במשך שנים.הוא מרכך צואה על ידי ספיחת מים וכך מקל על פעולת מעיים.הוא אינו נספג בגוף ואינו משפיע על מערכות אחרות.הוא אינו משפיע ישירות על רירית או דופן המעי. אולם לאחר שהושג מצב רצוף של יציאה כל יום עצמונית ללא מאמץ וללא כאב וללא התאפקות במשך תקופה של חצי שנה לפחות -אפשר לנסות גמילה מנורמלקס.הגמילה צריכה להיות מאד איטית והדרגתית.חשוב להגדיל את כמות הסיבים התזונתיים בתפריט לפני כן.(יעוץ דיאטני).
מצטערת מראש על ההודעה הארוכה. זקוקה לעזרה נואשת... בתי בת ארבעה וחצי חודשים, סובלת מעצירות קשה מגיל חודש וחצי. מלידתה ניזונה מחלב אם שאוב ובגיל חודש וחצי התחלתי לשלב סימילאק. בשבוע הראשון קיבלה בקבוק אחד ביום (120 סמ"ק) ולאחר שלא נצפו תגובות חריגות הוספתי בקבוק נוסף ביום. מהרגע שאכלה שני בקבוקי סימילאק התחילו העצירויות (רופאת הילדים הפנתה לבדיקות דם ואולטרסאונד בטן שיצאו תקינים ובנוסף הורתה על מתן נרות גליצרין). לאחר כשבועיים-שלושה החלטתי להפסיק עם הסימילאק (סבלה מכאבי בטן קשים ומאי שקט מתמיד) אך עדיין המשיכה העצירות (יציאות בתידרות של שבוע וחצי-שבועיים מלוות בסבל רב ובצואה קשה). בגיל 3 חודשים ניסיתי שוב לשלב פורמולה, הפעם מטרנה. העצירות נמשכה (גם עם חלב אם בלבד) אך שוב כאבי בטן ואי שקט. שוב לאחר שבועיים חזרנו לחלב אם בלבד. רופאת הילדים המליצה לנסות להאכיל בנוטרמיגן. בניסיונות הראשונים בתי לא הסכימה לאכול את הפורמולה (בגלל טעמה). בעצת רופאת הילדים המתקתי בכפית של סוכר ענבים. בתקופה זו (שני בקבוקים ביום) תדירות היציאות היתה פעם בחמישה ימים ועדיין צואה קשה. נוסף לרופאת הילדים של קופת החולים, פניתי לרופא ילדים פרטי בעל שם (כשהיתה כבת חודשיים וחצי), שטען שהכל בסדר ושאין שום בעיה עם הילדה. אולם לאחר שהסיפור נמשך ונראה היה שהיא סובלת סבל רב החלטתי לפנות לרופא גסטרו. הגענו לגסטרו תינוקות לפני מספר ימים שטען שמאחר ובחודש וחצי הראשון היציאות היו תקינות, הוא איננו מוצא שיש בעיה (אפילו לא בדק אותה גופנית). אמר שהתינוקת נראית במצב טוב (תינוקת חמודה וחייכנית. אבל עדיין סובלת...). אמר להפסיק עם הנוטרמיגן ולעבור לפורמולה רגילה ולהזדרז עם המעבר למזון מוצק (כרגע בשלב טעימות ראשוני בלבד). לתחושתי, יש בעיה ואינני יודעת למי לפנות. אשמח לייעוץ מקצועי!
אכן לפי הנתון החשוב שבחודש וחצי ראשונים היתה יציאה תקינה והתינוקת אוכלת טוב ועולה טוב במשקל ואינה מקיאה קרוב לודאי שהעצירות היא תפקודית ותשתפר מאד עם טיפול במרכך צואה.בעיה בתפקוד המעיים או פי הטבעת היא נדירה.בשלב ראשון מתאים לנסות טיפול שמרני ורק אם אין שיפור לעשות בדיקות נוספות בהמשך. בכל מקרה מתאים בשלב ראשון לנסות טיפול נוסף :אני מציעה שתנסי מזון מטרנה אקסטרא קאר ובמקביל גם לתת נורמלקס אבקה 4 גרם בתוך 60 מל מטרנה במשך 3 ימים פעמיים ביום ואחר כך לרדת לפעם ביום יום יום במשך שבועיים ודווחי לי מה קורה.בהצלחה.
תודה על התגובה! קניתי את הנורמלקס ואתחיל לנסות אותו. לגבי הכמויות.. היא אוכלת בקבוק של 120 סמ"ק אז איזו כמות של אבקה להוסיף? עדיין 4 גרם או 8 גרם?
אין הילד בתהליך גמילה
שלום, בני בן השנתיים וחודש התחיל ללכת לגן בספטמבר אחרי שהיה שנתיים בבית. אף פעם לא סבל מעצירות- הוא אוכל 3 פעמים 240 סימילאק אדבנס עם כפית גדושה של דגנים מעורבים כמו כן,אוכל עוד ארוחה חמה ביום, אך לא מוכן להכניס לפיו פירות וירקות כשנכנס לגן הקקי התקשה ולא ייחסתי חשיבות.לאט לאט פיתח עצירות קיבלנו מהרופאה אבילק הגדלנו מינונים וכלום לא קרה . הרתחתי שזיפים ונתתי את המים-גם זה לא עזר היום כבר 3 שבועות עם עצירות-והילד סובל-הוא כל היום אומר קקי ואחרי יומיים שלושה היציאות קשות וכואבות החלפנו לפגלקס חלפה יממה וחצי ואין הטבה במהלך השלושה שבועות השתמשנו מספר בודד של פעמים בנרות. עשינו אולטרסאונד בטן-תקין מה כדאי שנעשה? האם יכול להיות שהסימילאק אחרי שנתיים של שימוש אינו מתאים? כדאי לבצע בדיקות דם? האם זה יכול להיות קשור להסתגלות הקשה בגן? האם חוסר התגובה למרככי צואה מסמנת בעיה ? אשמח לתשובתך אמא מודאגת
תעברו למטרנה אקסטרה קר, אצלנו זה פתר את בעיית העצירות (וגם אני נותנת תמ"ל עד גיל מאוחר הואיל והתזונה לא מאוזנת).
מכיוון שהעצירות היא חדשה והחלה רק מאז החל ללכת לגן החדש קרוב לודאי שיש קשר-אולי הרכב המזון השתנה אולי שותה פחות או אולי בעיקבות מחלה וירלית הצואה התקשתה והיתה כואבת ובעקבות זאת התאפקות והמשך עצירות. קרוב לודאי שפגלקס יעזור לרכך יציאה אך יש לתת מינון מתאים .איזה מינון מקבל?האם בינתיים היתה יציאה?צריך לתת 3 או 4 כפיות ביום במשך מספר ימים עד שיש יציאה רכה כל יום.ואז אפשר להפחית מעט את המינון ולהמשיך טיפול לפחות מספר חודשים. לדעתי אין קשר לסימילק ואין צורך לעשות בדיקות בשלב זה.
ביתי בת 3 שבועות משקלה 3700 לאחר זיהוי לאלרגיה לחלב הוחלף לה האוכל לנוטרמיגן לאחר. בזמן היציאות ביתי מתפטלת מכאב ועושה קולות של כאב רב בפי הטבעת שלה מופיעים פצעים קטנים אדומים שלפעמים מרוב מאמץ יוצא מהם דם כל ארוחה נגרמת לה פעילות מעיים שתינוקת ממש סובלת רק לאחר שטיפה במים חמים ולחיצות עם הרגלים לכיוון הבטן הילדה מצליחה לשחרר את הצואה מה עושים בכדי להקל עליה אשמח לתשובה לילך
אני מבקשת תשובות למספר שאלות: 1.כמה זמן אכלה מזון תינוקות על בסיס חלב? 2.מה היו התופעות האלרגיות שהופיעו? 3.איך היו היציאות עם מזון חלבי? 4.כמה זמן אוכלת נוטרמיגן?
ד"ר צנגן בהמשך לשאלותיך ביתי אכלה במשך 4 ימים מזון על בסיס חלב התגובה האלרגית התבטאה בכך שכל הגוף שלה התמלא בפריחה אדומה צפופה שנראתה כמו כבייה שמתפשטת לה על הגוף היציאות שלה עם המזון החלבי היו כל ארוחה וגם בין הארוחות נוזליות מאוד כמו שילשול את הנוטרמיגן היא אוכלת כבר שבועיים לאחר התיעצות עם רופא. אשמח לתשובה לילך
היי ביתי בת חודש וחצי נותנת צואה פעמיים ביום חשוב לציין שמתאמצת מאוד עד שיוצא,הייתי אצל רופאת ילדים והמליצה פעם ביום לתת בכפית עגבנייה מגורדת משום שהיא רואה פצע קטן בפי הטבעת (חושבת לא בטוחה) ועדיף שהצואה תהיא יותר רקה האם זה נכון בגיל כזה לתת עגבניה האם זה יכול לגרום לנזק כלשהוא?אשמח לתשובה
האם היציאה היא קשה או רכה?איזה מזון אוכלת האם הנקה או תחליף חלב אם? מתן עגבניה לא מתאים בגיל ככך צעיר.זה לא גורם נזק אך גם לא עוזר ליציאות.אם התינוקת צורחת בזמן יציאה אך היציאה היא רכה לא צריך לעשות שום התערבות.זה שלב התפתחותי וזה ירגע.אך אם היציאה היא קשה והתינוקת לא יונקת הטיפול הראשוני מומלץ להחליף למזון תינוקות אחר.
שלום רב, תינוק בן 4 חודשים הסובל מריפלוקס שקט ומטופל בלוסק. הוחלף תמ?ל מאינפמיל לאופטימיל ומאז ההחלפה כבר למשך שבוע צואה ירוקה זית כהה במרקם משחתי ובעלת ריח מסריח במיוחד. יש לציין כי אוכל יחסית בסדר גמור ולא נראה כי סובל מכאבי בטן. את הברזל התחלתי לתת לו רק עכשיו כך שצבע הצואה לא נגרם ממתן הברזל. האם הצבע תקין? האם כדי להחליף לתמ?ל אחר? אודה לתשובתך
בני בן 5.8 כשמונה חודשים מטופל בנורמלקס אחרי כמה שנים של עצירות מייסרת. התרופה עובדת הייטב וגורמת ליציאות רכות. עדיין היציאות הן כל יומיים- שלושה אך כבר אינן מלוות בפחד והוא כמעט עצמאי בהליכה לשירותים. ברור לי כי הוא מתאפק חלק מהזמן אבל ללא תופעות של לחץ והימנעות מפעילות כמו בעבר. שאלתי היא מה הן ההשלכות הבריאותיות של מצב זה- יציאות מועטות וטיפול ממושך? איך ממשיכים הלאה? ניסיתי להפחית את המינון בהדרגה (מקבל כ- 8 מדי יום) אך זה גרם להתאפקות ממושכת יותר וחזרת הלחץ. מה המלצתך? תודה רבה
שנה טובה.התנצלותי על העיכוב במתן מענה. לאחר שנים של עצירות הגעתם סוף סוף למצב של יציאה סדירה ועצמאית כל 2-3 ימים עם טיפול יומי של 8 גרם נורמלקס בלבד.אין לך סיבה לחשוש מהמשך הטיפול.ילדים בכל הגילים נוטלים נורמלקס תקופות ארוכות גם במשך מספר שנים ללא תופעות לוואי.כפי שנוכחת בעצמך המצב לא מתאים עדיין לירידה במינון וגמילה.אפילו להפך:אני ממליצה לבדוק מה קורה אם עולים במינון ל12 גרם ביום האם יש יציאות לעיתים יותר קרובות.אם היציאה רכה מדי עד כדי שלשול לחזור ל8 גרם ביום. רק בעוד מספר חודשים לנסות לרדת מעט במינון.האם אוכל פירות וירקות? לילד עם עצירות ממושכת מומלץ לעשות בדיקות דם-בלוטת התריס נוגדנים לצליאק ורמת מלחים בדם.
ד"ר צנגן שלום, בני בן שנה ותשעה חודשים, גמול בעירות. הגמילה מקקי הייתה מהירה ונטולת בעיות, תוך כשבוע, סביב גיל שנה וחצי. כרגיל היו לו יציאות רכות (מעולם לא היה סדיר- לאחרונה בין פעמיים ביום לפעם ביומיים). לפני כשלושה שבועות התחילה עצירות על רקע קקי קשה והתאפקויות (כנראה בגלל גלישה לשתייה מועטת, גם ביטלנו את הבקבוק לפני השינה). לאחר כשבוע היינו אצל רופא הילדים ומאז נותנים לו נורמלקס מדי יום (שתי כפיות, אחת בבוקר ואחת בערב). מאז שהנורמלקס התחיל להשפיע, יש לו יציאה רכה מדי יום, אך בני מנסה להתאפק עד שבורח לו, לרוב אחרי התרוצצויות וצרחות. בימים הראשונים הוא נרתע מהסיר אך כעת מוכן ורוצה לשבת על הסיר עד שבורח כשמתקרב רגע האמת. ברור לי שיושב ומשחק והתיידד שוב עם הסיר אך לא באמת מעז ללחוץ.(אעיר שלא מבקש חיתול ולא מנצל את הזמן עם החיתול בלילה ובשינת היום כדי לעשות קקי, וגם לא יוצא לו מתוך שינה). אתמול לראשונה מאז שהנורמלקס משפיע לא הייתה יציאה. האם ילדים מצליחים ללמוד להתאפק גם תחת ההשפעה של נורמלקס, ויש מקום לחשש ששוב נגלוש להתאפקויות ארוכות? אם לא, וממשיכים בדרך הנוכחית- מניסיונך, כמה זמן בדרך כלל נחוץ לילדים בגיל הזה ובטיפול כזה לחזור לעצמם ולעשות קקי מבחירה? מתנצלת על ההודעה הארוכה. תודה רבה מראש, מיכל
שנה טובה והתנצלותי על האיחור במענה. פעוט יכול להתאפק גם עם נורמלקס במינון רגיל.ככל שנעלה את המינון והיציאה תהיה יותר נוזלית יהיה קשה יותר להתאפק. בנך חווה יציאה קשה וכואבת ולכן מתאפק ומנסה למנוע את היציאה מחשש לכאב.גם הבכי כאשר היציאה היא רכה הוא בעיקר ביטוי של הפחד מפני כאב צפוי כי יציאה רכה לא כואבת.תגובה זו יכולה להמשך מספר חודשים.הילד ירכוש ביטחון רק לאחר שיחווה יציאה רכה ולא כואבת באופן עיקבי יום יום במשך מספר חודשים . יתכן שמתאים עשיו לסגת לזמן מה בתהליך הגמילה.כאשר הוא מתחיל לצרוח ולהתרוצץ לחבק אותו להיות לידו ולהרגיע אותו.אפילו להציע לו טיטול לצורך היציאה בלבד ואחר כך להוריד אותו.הכי חשוב כעת זה להפסיק את ההתאפקות ורק בשלב הבא להרגיל שוב לעשות יציאה בסיר או באסלה.אני ממליצה לעלות במינון הנורמלקס ל-5 גרם פעמיים ביום ואם אחרי שבוע ימים עדיין מתאפק לעלות ל6 גרם פעמיים ביום.
שלום הבת שלי בת 4 שבועות. לפני כשבוע וחצי התחלתי להוסיף לה לארוחות תחליף מזון כיוון שלא הייתה עולה במשקל. מאז היא סובלת מעצירויות. הרופאה המליצה על נר גליצרין. במשך שבוע שלם כל יומיים שמנו לה נר כיוון שלא הצליחה עם היציאות, היא צורחת מכאבים ולא רגועה . בהמשך הרופאה המליצה לשנות סוגים של תחליפי מזון. האם התחלופה הזו יכולה אף היא להחריף את העצירות? מה הפתרון לעצירויות הללו שכן ללא נר גליצרין היא לא מצליחה להשתחרר ולהתפנות. לילך
שנה טובה וסליחה על העיכוב במתן התשובה. האם בתגובה לנר גליצרין היציאה היא קשה או רכה? החלפת כלכלה יכולה לעיתים לעזור ולשפר יציאות.בכל פעם צריך להתמיד לפחות שבוע ימים במזון החדש כדי לבדוק את התגובה של המעי. במקביל אפשר לתת סירופ אבילק בשתיה לרכך את היציאה.לא רצוי להשתמש בנרות גליצרין באופן קבוע.ריכוך יציאה עדיף כי תינוק צריך ללמוד לעשות יציאה באופן ספונטני בתגובה לגירוי פנימי שמגיע מהתכווצות המעי הגס ומהתחושה של צואה ברקטום.אם משתמשים בנרות פעמים חוזרות משבשים את תהליך הלמידה ותינוק לומד באופן שגוי להיות תלוי בנר לצורך פעולת מעיים. עצירות בגיל כלכך מחייבת מעקב רפואי צמוד רצוי על ידי גסטרואנטרולוג ילדים.
שלום, אני בת 18 וסובלת מעצירות קשה, ניסיתי את כל המאכלים למינהם על מנת להרגיל את המעיים לפעילות יום-יומית, אך ללא הועיל. אני נכנסת לשירותים פעם בשבוע וחצי, וגם זה בקושי. לאחרונה התחלתי לשתות נורמלקס, ולמרות זאת יש עדיין תקופות שאני לא נכנסת לשירותים שבוע. שאלתי היא האם כשיש תקופות כאלה, פעם בשבועיים-שלושה..בערך, אני יכולה לשתות תה טיבטי? הוא עוזר ומשחרר, אני יודעת שהוא לא מומלץ, אבל אם זה רק לעיתים רחוקות כמו שציינתי, עדיין תהיה התמכרות של המעיים? אודה לתשובתך.
אם את סובלת מעצירות קשה (כמה זמן?)אני ממליצה לפנות לגסטרואנטרולוג מומחה ולעשות ברור כדי לאבחן את הסיבה לעצירות וכך אפשר להתאים את הטיפול יותר טוב. מבחינת הטיפול:את שותה נורמלקס ויש שיפור.כמה נורמלקס את שותה? האם את שותה כל יום?אני ממליצה בשלב ראשון לעלות את המינון של הנורמלקס .בכל מקרה לשתות פעם אחת ב2-3 שבועות תה טיבטי קרוב לודאי שלא יזיק למעיים.
יש לי בעיות של עצירות מאז שאני זוכרת את עצמי, כשהייתי קטנה לא היו בעיות כאלה.. אבל עם גיל ההתבגרות הן הגיעו, בשנתיים האחרונות זה החמיר.. אני שותה מנה של נורמלקס (של מבוגר), לפי הסימנים על הפקק, אבל זה לא ממש עוזר, היום לדוגמא זה היום השלישי ללא קיבה, למרות הנורמלס. אני מרגישה שגם מחר לא אעשה, וקרוב לוודאי שגם מחרתיים.. התזונה שלי לא ממש מאוזנת, אבל אני כן מקפידה לאכול ירקות,ברנפלקס מעושר בסיבים וכל המאכלים הממולצים.. כלום לא עוזר.
שלום בני בן שלושה חודשים, ובחודש וחצי האחרונים סובל מעצירות. יש לו יציאה אחת לשלושה ימים, רק עם התערבות שלנו (החדרת נר גליצרין- מיד לאחר מכן יש יציאה), וגם כך הצואה קשה מאוד בהתחלה וירוקה. בהמלצת הרופאה- הוחלפה התזונה לנוטרימגן, לא נצפה שיפור לאחר כמעט שלושה ימים ושוב היינו צריכים היום (זהו היום השלישי) ךהתערב ולשים נר. אני ממש מפחדת שהוא יפתח תלות בגירוי החיצוני אך מצד שני הוא יכול להתפתל ולצרוח משך דקות ארוכות. האם לדעתך עלינו להמשיך עם הנוטימגן- שלושה ימים מהווים אינדיקציה? האם כדאי להוסיף לו תרופה כלשהי? מה עוד ניתן לעשות? תודה
צריך לנסות נוטרמיגן שבוע-שבועיים כדי לבדוק אם היציאה משתפרת. בכל מקרה מכיוון שהספור נמשך כבר חודש וחצי ואתם משתמשים בנרות גליצרין שוב ושוב צריך לרכך את היציאה גם עם מתן סירופ אבילק בשתייה 2 מל פעמיים ביום .צריך להמנע ככל האפשר משימוש חוזר בנרות גליצרין לגירוי היציאה כי זה לא פותר את הבעיה של העצירות וגם מרגיל לחכות לגירוי חיצוני לצורך יציאה במקם להגיב לגירוי הפנימי.בשל גילו הצעיר חשוב להיות במעקב צמוד של רופא מטפל.
שלום, ניסיתי לגמול את בתי מטיטול לפני כחןדש ימים. הכל היה טוב עד המקרה בו היא עשתה קקי על הרצפה. היא מאוד נבהלה, בכתה ומאז מפחד לעשות קקי גם בטיטול וגם באסלה. היא מתאפקת, יש לה יציאות פעם ב-3 ימים, וכאשר היא כנראה כבר לא יכולה להתאפק כל הזמן נוגעת בטוסיק, בוכה ואומרת שיש לה קקי, כל 5 דקות מבקשת ללכת שירותים, אחרי שניה קמה ומבקשת לשים טיטול. אתמול, ספרתי, לקחתי אותה לשירותים 18 פעם וכמובן כל פעם החזרתי לה את הטיטול. איך מתמודדים עם מצב כזה? האם לעשות את מה שהיא מבקשת, למרות שזה הופך לסיוט... אני ממש מיואשת. תודה מראש
ראשית יש לטפל בהתאפקות על ידי ריכוך צואה .כאשר ילד מתאפק 3 ימים נוצר ברקטום גוש צואה קשה בקוטר גדול שלא יכול לצאת ללא כאב.נוכחות הגוש והתכווצויות המעי הגס גורמים לתחושה של צורך ביציאה אך הגוש גדול ולכן לא יוצא כלום .בנוסף לכך היא קמה מיד כי היא פוחדת לעשות יציאה וממשיכה להתאפק. יתכן שהתחלתם את הגמילה מוקדם מדי. המלצתי:לתת מרכך צואה נורמלקס או פגלקס 8 גרם בתוך חצי כוס מיץ (נורמלקס אפשר להמיס גם בחלב)פעם ביום יום יום.בנוסף אני מציעה לסגת מהגמילה בשלב זה ולהחזיר את הטיטול ובזמן שאומרת שיש לה קקי לחבק אותה ולהגיד לה שאם יש קקי שתעשה בטיטול ויהיה לה יותר נעים. רק אחרי תקופה של מספר חודשים עם נורמלקס וחזרה לשגרה של יציאה רכה כל יום בטיטול ללא פחד ובכי אפשר לבדוק אם מתאים לנסות שוב גמילה,תוך כדי המשך טיפול במרככי צואה.
ד"ר צנגן שלום רב, בני סובל מעצירות מגיל שנה בערך ומאז מטופל בפגלקס. נאמר לנו ע"י ממומחה הגסטרו שעד שהעצירות לא תעבור. ("עד שילמד "להנות" לעשות קקי") לא כדי לנו להתחיל בגמילה מחיתולים. - יש לציין שבני נולד עם גמישות יתר ומכאן מעט רפיון שרירים האם , בכל זאת לא ניתן להתחיל גמילה במקביל להמשך הטיפול בפגלקס? חשוב לציין שבגן שאליו הוא הולך הוא היחידי שעוד לא גמול כמו כן עדיין אין הבעת רצון מצידו ואין הפעלת לחץ מצידנו או מצד הגננת להאיץ בתהליך זה אך אני חוששת שהעובדה שהוא הילד האחרון שעוד לא גמול גם יכולה לפגוע בו באיזה שהוא אופן. תודה מראש, לילך
גמילה מטיטול צריכה להעשות בעיתוי שמתאים לילד מבחינת הבעת מודעות מצידו לתחושה שיש לו צורך בהפרשות-הטלת שתן ומתן צואה.עיתוי זה יכול להתרחש אצל ילדים בגיל צעיר יותר מ3 שנים ויכול להתרחש אחרי גיל 3 אך רצוי מאד שיסתיים תהליך הגמילה לפני גיל 4 שנים.ילדים עם עצירות וטיפול בנורמלקס או פגלקס בגיל זה יעברו את תהליך הגמילה תוך כדי טיפול בפגלקס ובשלב הגמילה אפילו מינון יותר גדול כדי שתהיה יציאה רכה כל יום.חשוב למנוע מצב של צואה קשה ויציאה כואבת שיכולים להאריך את הגמילה.הטיפול בפגלקס צריך להמשך תקופה ארוכה גם בתום הגמילה כדי שלא תתחיל שוב התאפקות.כאשר יש מצב של ריפיון שרירים משך הטיפול והמינון בדרך כלל גדולים יותר.
