פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
מנהל פורום עצירות בתינוקות, ילדים ונוער
בני סובל מעצירות מזה כ-שלושה חודשים, בביקור אחרון אצל גסטרו ילדים קיבלנו טיפול בנורמלקס במינון של 17 גרם ביום, הסתכלתי בתווית והמינון הוא מאוד גבוה אך שאלתי שוב את הרופא והוא מתעקש על 17 גרם ושזו לא טעות, היציאות רכות ופשוט אני רגועה והילד רגוע. אך השאלה שוב של המינון מאוד מדאיגה אותי. האם להמשיך ולתת לו 17 גרם מה עוד שהרופא אמר שצריך להתמיד כחדשיים שלושה במתן התרופה.
נורמלקס אינה תרופה .זהו אמנם חומר כימי אך אינו ניספג ופעולתו היחידה היא ריכוך היציאה.לכן יש אמנם מינון מומלץ שכתוב על האריזה אך צריך להתאים את המינון לתוצאה :מטרת הטיפול היא יציאה רכה כל יום וללא כאב כך בהדרגה הילד מפסיק להתאפק.לעיתים נדרש מינון יותר גבוה מהמומלץ על האריזה.אם מינון של 17 גרם ליום ב240 מל שתיה גורם ליציאה רכה 1-2 ביום סימן שזה מינון מתאים .אם בהמשך היציאה תהפוך רכה מדי-שלושל צריך לרדת מעט במינון אך בכל מקרה בתאום עם הרופא הגסטרואנטרולוג המטפל.
היי, בתי בת עשרה חודשים, ומזה כעשרה ימים יש לה קושי בלעשות קקי. היא עושה כמעט כל יום, אבל יש פעמים שהקקי נורא קשה וגדול שזה ממש מרגיש כאילו היא חווה לידה. היא בוכה בכי של כאב, ורק עם עזרה שלנו (עם הרגליים) היא עושה בסוף. לעומת זאת לפעמים יוצא לה קקי פחות גדול או יותר רך, אבל עדיין נראה שמציק לה וכואב לה (אבל פחות) אנחנו מנסים לתת לה מיץ עגבנייה ומיץ תפוזים, תאנים, והרבה שתייה (בעיקר תה), ואז זה קצת מקל, אבל אם אנחנו קצת יורדים מהמינון שאנחנו נותנים לה, שוב ממש קשה לה וכואב. יש לי תחושה שכבר יש לה טראומה וגם אם זה קקי רך, היא כבר בטראומה מהכאב. יש לציין שלא יוצא לה דם. היא אוכלת סימילאק, ירקות פירות, גבינה, וכל פעם אנחנו מנסים לה דברים אחרים. היא מקבלת גם 6 טיפות של ברזל כל יום, אבל עד עכשיו זה לא גרם לבעיות. האם יש צורך לקחת אותה לרופא לבדיקה? או רק להמשיך עם כל הדברים שקצת מקלים עליה? האם זה נורמלי? האם יש משהו נוסף שאנחנו יכולים לעשות כדי להקל עליה? האם להמשיך עם הברזל כרגיל? אשמח לעצה/עזרה. תודה רבה!
האם התינוקת מתפתחת יפה ועולה במשקל?אם היא בריאה פרט לקושי ביציאות קרוב לודאי שהיציאה הקשה הראשונה ארעה בשל שינוי כלשהו במזון או אולי מחלה וירלית קלה.לפי התאור שלך את צודקת ויש מרכיב של חרדה לקראת ובזמן יציאה בשל הכאב שחווה בזמן היציאות הגדולות המאומצות.אפשר לטפל בזה על ידי ריכוך היציאה בעזרת נורמלקס-אבקה שממיסים בשתיה או במזון תינוקות.תתחילו עם 4 גרם מומס ב50 מל שתיה פעם ביום.אם כעבור שבוע ימים עדיין יש יציאה קשה לעלות מינון ל6 גרם ב75 מל שתיה.צריך להתאים את המינון לפי התוצאה:מטרת הטיפול יציאה רכה כל יום.לאחר מספר שבועות החרדה חולפת.הירידה בתום הטיפול צריכה להיות מאד איטית. אין צורך במרשם .נורמלקס לא גורם לתופעות לוואי.תמיד נכון להיות בקשר עם הרופא המטפל.
שלום הבת שלי בת שנתיים וחצי עדיין לא גמולה וגם לא מתעסקים בזה כרגע ולא התעסקנו כי היא סובלת מעציריות כבר 4 חודשים ואנחנו עם נורמלקס ועדין שיש לה יציאות היא רצה לשולחן בסלון ותופסת אותו חזק מתאמצת קצת ומזיעה וזה יוצא החוצה תמיד במאמץ ונורא כואב לי לראות את הילדה ככה. כמה שאלות לי אלייך 1. יכול להיות שהבת שלי אלרגית לחלב פרה וכדאי לבדוק את זה אולי בגלל זה היציאות הקשות? 2. למה הנורמלקס לא מקל עליה והיא עדין מתאמצת {פחות ממה שהיה לפני הנוקמלקס} אבל עדין כואב לה ושהיא מסיימת עם הקקי היא אומרת אמא כואב לי בטוסיק.היא מקבל 4 CC בבוקר ו4 CC בערב. תודה מראש אורית
1.עצירות בגיל שנתיים היא לרוב תוצאה של ארוע נקודתי כמו שינוי בכלכלה,שינוי סביבתי,מחלה וירלית פצע בפי טבעת אחרי שלשול למשל או אחרי יציאה קשה וגדולה חד פעמית ועוד.לעיתים נדירות יותר יש סיבה רפואית כמו רגישות לגלוטן(צליאק),תת-פעילות של בלוטת התריס, מום מולד בגב תחתון ולעיתים גם רגישות לחלב.לכן טוב לגשת לרופא הילדים לעשות בדיקה גופנית ובדיקת דם לצליאק ולבלטת התריס.רגישות לחלבון חלב לרוב לא תתבטא בעצירות בגיל שנתיים כאשר תוך כדי חשיפה לחלב בשנתיים הראשונות לחיים היו יציאות תקינות.אם שותה כמויות גדולות של חלב אפשר להפחית. 2.נראה שמינון הנורמלקס שמקבלת הוא נמוך מדי לצרכיה ואני ממליצה לתת בערב 8 גרם נורמלקס בחצי כוס שתיה ובנוסף עוד 4 גרם ב50 מל שתיה בבוקר.היציאה צריכה להיות רכה וללא מאמץ.יכול להיות שתמשיך להתלונן על כאב גם כשהיציאה תהיה רכה.זה תהליך ממושך של מספר חודשים להשתחרר מזיכרון הכאב.לא לרדת במינון אם היציאה רכה אלא להמשיך במינון זה מספר חודשים לפחות.
ד"ר צילי שלום, רציתי לגעת האם אפשר להגיע אלייך לייעוץ באופן פרטי? במידה וכן, האם ניתן לקבל את הטלפון של המרפאה? תודה
אם לוחצים על הטקסט שמופיע מתחת לשם שלי למעלה בראש הפורום ואחר כך לוחצים על "הדפס דף רופא" משמאל, מופיע בתחתית הדף מספר הטלפון שלי .עדיף להתקשר אחרי השעה 20:00.
שלום בננו בן ה-6 סובל מזה כמה שנים מעצירויות. טופל בפגלקס במשך כל השנים האלו. לפני חצי שנה הפסקנו בהדרגה עם הפגלקס והסיפור של העצירויות חזר. הפעם התחלנו שוב להשתמש בנורמלקס אחת ליום במינון 8 גרם. הכל היה בסדר עד עכשיו. עצירות של 3 ימים. הילד מנסה להוציא צואה אך לא מצליח וטוען ששורף לו. אני מניחה שכנראה יש לו פיסורה בנוסף לעצירות(סבל מזה בעבר). הוספתי לו הערב מנה נוספת של 8 גרם. השאלה האם זה מספיק? מתכוונת להמשיך לתת לו מנה כפולה ממה שנתתי עד עכשיו כלומר לתת סה"כ ליום-16 גרם. האם המינון מספיק בשלב הזה. האם כדאי להגדילו? דנה
מינון נורמלקס ניתן להתאים לפי התגובה.מטרת הטיפול היא יציאה כל יום ללא קושי וללא כאב .16 גרם ליום בכוס שתיה מתאים לגיל ולמשקל.אם כעבור שבוע ימים של טיפול במינון זה היציאה רכה מדי אפשר להפחית מינון ל12 גרם ליום (כי 8 גרם ליום היה כנאה מעט מדי).בכל אופן כאשר יש פיסורה עדיף שהיציאה תהיה ממש רכה במשך 4-6 שבועות כך הפיסורה תחלים.אפשר גם לעלות מינון לפי הצורך.
שלום, יש לי 2 שאלות: 1. האם שימוש בנורמלקס יכול להינתן לתקופה ממושכת ולא לגרום לתלות? 2. התחלתי עם ביתי בשל התאפקויות נורמלקס רק 4 גר' ביום בבוקר על בטן רכה ואני לא רואה שהיום (יום הראשון) יוצאת לה יציאה. האם זה משפיע מהר או שזה תהליך? תודה
1.נורמלקס יכול להנתן במשך שנים.אין תלות בשל השימוש הממושך אך כאשר מתכננים הפסקת טיפול צריך לרדת במינון לאט ובמשך תקופה של מספר שבועות. 2.לרוב אחרי 3-5 ימים יש תגובה לטיפול בנורמלקס.אם עדיין אין יציאה קרוב לודאי שהמינון נמוך מדי וממליצה לתת 8 גרם ליום:4 גרם בבוקר 4 גרם בערב, כל 4 גרם להמס ב50 מל שתיה.אם כעבור מספר ימים היציאה רכה מדי אפשר לרדת ל6 גרם ביום עדיף לתת בערב.
שלום רב, ביתי בת השנתיים ושלושה חודשים סובלת מעצירות הולכות וחוזרות כבר שלושה חודשים. ללא ירידה במשקל וללא דם בצואה. היינו מס' פעמים אצל רופאת המשפחה והיא בדקה את הבטן ואמרה שהכל נראה תקין וכי לדעתה מדובר בפן פסיכולוגי. עד גיל שנתיים, ביתי עשתה צואה בכל יום ללא כל בעיה ולפתע הכל התחיל. לפני שבועיים גמלנו אותה מטיטולים, אך חשוב לציין כי הכל התחיל כחודשיים לפני, עוד עם הטיטול.ניתן לראות שהילדה מכווצת את הטוסיק לפני יציאה ומזיעה. כעת, הרופאה ממליצה להתחיל טיפול בנורמלקס לתקופה של חודש חודשיים ולראות איך זה מתקדם. ללא נורמלקס או ש/מן פראפין היא לא מוציאה צואה כל יום אלא אחת ליומיים וצואה קשה. האם לדעתך על סמך הנתונים הנ"ל נראה כי מדובר בבעיה פסיכולוגית או האם זה דורש התייחסות של גסטרולוג ובדיקות נוספות? ושאלה נוספת, כמה בטוח השימוש בנרמולקס לתקופה ממושכת? האם זה גורם לתלות? תודה רבה
יציאה תקינה יום יום עד גיל שנתיים בדרך כלל שוללת בעיה אורגנית משמעותית.עצירות שמתחילה בגיל שנתיים כאשר רואים כפי שתארת שהילדה מכווצת את הטוסיק לפני יציאה -זו התנהגות אופינית של התאפקות.הסיבה להתחלת התאפקות היא לרוב יציאה קשה שמלווה בכאב .יציאה קשה ראשונה יכולה להיות בעיקבות שינויים בכלכלה,מחלה וירלית,חוסר שתיה מספקת,תפריט שמורכב בעיקר מחלב ומוצריו ופחמימות ומיעוט ירקות ופירות ועוד.כאשר פעוט חווה יציאה קשה וכואבת הוא מתחיל להתאפק כהרגל.הרגל זה ניתן לשנות על ידי ריכוך היציאה עם טיפול בנורמלקס לדוגמה.לאחר תקופה של 2-3 חודשים יציאה רכה כל יום עם נורמלקס הילדה קרוב לודאי תפסיק להתאפק .הטיפול צריך להיות יום יום ולא להפסיק אם יש יציאות רכות כל יום.להיפך ההתמדה היא המפתח להצלחה.אין חשש לתלות.אם בכל זאת התגובה לטיפול אינה משביעת רצון הייתי מציעה לעשות בדיקת דם לצליאק ותפקודי בלוטת התריס.
ביתי בת חצי שנה סובלת מעצירות קשה מאז נולדה (צואת גללים כל 3 ימים ובכי במתן צואה בנוסף נדמה כי יש ?סדק או פצע ? קטן בפי הטבעת). רופא הילדים נתן לה לווולק. (לקטולוז) באיזה אופן יש לרדת במינון (התחלתי מ 5 מל פעמיים ביום). למשך כמה זמן יש להמשיך ולתת? האם החומר יגרום לתלות של המעיים, למעיים עצלות? תודה רבה מראש..
כמה זמן כבר מקבלת טיפול בלוולק? האם עם הטיפול יש יציאה כל יום?האם היציאה רכה? הטיפול הנכון הוא טיפול שגורם ליציאה רכה כל יום .משך הטיפול לפחות 3 חודשים -חודשיים לפחות צריך כדי שהפיסורה תבריא כי אחרת העצירות תחזור כאשר יציאה תהיה שוב קשה ותגרום לפצע להפתח.אין חשש להתפתחות של תלות בטיפול אך ההפסקה צריכה להיות מאד הדרגתית כדי לוודא שהיציאה נשארת רכה גם במינון נמוך אך אם בירידה במינון חוזרת צואה קשה יש לחזור למינון הקודם.יש ילדים שזקוקים לטיפול תקופות ארוכות של 6 חודשים ויותר.
נולד לי תינוק לפני 3.5 חודשים, בחודשיים האחרונים שמתי לב שהצואה שלו השתנתה מצבע צהוב לצבע ירוק כהה, יש לו יציאות יום כן ויום לא.אנו נותנים לו אוכל סימילאק אדוונס 1. בביקור אצל רופא אמר לנו שזה יכול להיות בגלל פטריה שיש לו על הלשון וכבר כמה ימים אנו נותנים לו דקטרין. כמן כן התינוק מוציא הרבה רוק מהפה ומוציא גזים. אודה לתשובתך
בני בן שבועיים. ניזון מחלב אם ומסימילאק. עד שלשום היתה לו יציאה לאחר כל ארוחה. אתמול והיום נתן יציאה אחת בלבד. הוא מנסה לעשות, אך ללא הצלחה, ונסיונותיו מלווים בכאב ובאי נוחות. מרקם היציאה רגיל, יש לו תאבון ואין לו חום. יצוין כי לאחר שנולד אושפז ל 3 ימים בגלל פליטות מרובות ונפיחות קלה בבטן - הבעיה נפתרה ללא התערבות רפואית והוא שוחרר.האם המצב מצדיק בדיקת רופא?
לתינוקות יונקים יש תקופות עם מיעוט יציאות וגם הפסקות של מספר ימים עד שבוע ימים בין יציאה ליציאה.אם היציאה שבאה לאחר ההפסקה היא רכה של הנקה זה סימן שהכל בסדר.בכי בזמן יציאה גם אם חזק ומלווה בהאדמה בפנים אינו ביטוי לסבל אלא למאמץ שהתינוק עושה כדי ליצר לחץ בבטן לדחוף את היציאה החוצה.הקאה או בטן תפוחה הם סימנים שמצריכים פניה לרופא. במקרה שלכם בשל האישפוז שתארת חשוב להיות במעקב תכוף של רופא מטפל .
שלום רב, מדובר בילד בן 3 ו-5 חודשים. גמול מטיולים מזה כחודש. עוד לפני הגמילה היתה בעיה של עצירות. טופל באבילאק ואח"כ עברנו לנורמלקס שהשפיע טוב יותר. כעת בזמן הגמילה מתאפק למרות השימוש בנורמלקס - 8 ג' בבוקר ועוד 8 בערב. ביומיים האחרונים החלה בריחת צואה לתחתונים ממש כל כמה דקות והורדתי את המינון ל 8 בערב בלבד אולם בריחת הצואה נמשכה (ליכלוך בתחתונים אך לא יציאה ממש). בלית ברירה נתתי נר גליצרין ולאחר כשעה היתה יציאה. השאלה - האם המינון גבוה מידי ובגלל זה יש בריחת צואה? מה המינון המומלץ על מנת שתהיה יציאה ללא מאמץ? אני ממש לא מעוניינת להשתמש בנר גליצרין שוב והייתי מעדיפה את השימוש בנורמלקס אבל הבריחות צואה בתחתונים מקשות מאוד. תודה.
באיזה גיל התחילה עצירות? בריחת צואה לתחתונים בכמות קטנה מספר פעמים ביום היא ביטוי לנסיונות חוזרים של התאפקות למנוע יציאה.כאשר יש מינון יתר של נורמלקס התוצאה היא שלשול-יציאה גדולה ורכה מאד.כך שבמקרה שלכם מדובר בהתאפקות ונכון לעלות במינון הנורמלקס .ביוזמת מי הגמילה?האם מוכן לשבת על האסלה?האם הוא בשל לגמילה?אם לא מוכן לשבת על האסלה אפשר 1.לדחות את הגמילה עוד 2-3 חודשים או 2.להציע טיטול רק לצורך יציאה כאשר יבוא אלייך להודיע שיש לו צורך ליציאה.להחזיר את מנון הנורמלקס ל8 גרם פעמים ביום ואפשר לעלות ל10 גרם פעמים ביום .
הגמילה היתה ביוזמתו, לאחר שהעלנו את המודעות לכך (ע"י ספרים וקלטות). הוא נגמל מפיפי מהר מאוד וכמעט ללא פספוסים. מוכן לשבת על האסלה אולם כשמרגיש שצריכה להיות יציאה נלחץ מאוד ורוצה לרדת. להערכתי החזרה של טיטול או דחיית גמילה עשויה לפגוע בדימוי העצמי כיוון שהוא ממש מאושר בכל פעם שמצליח, ומספר על כך לכל הדמויות המשמעותיות סביבו. יתרה מזאת גם כשהיה עם טיטול התאפק ונמנע מלעשות קקי ואז התחלנו בשימוש בנורמלקס. שאלתי היא האם במינון כזה של נורמלקס הצואה פשוט יוצאת (כמו שקורה כששמים נר) או שהוא צריך להתאמץ כדי להוציא אותה?
שלום, התינוקת שלי בת 4 חודשים, ניזונה מהנקה מלאה (או בקבוק עם חלב שאוב), בריאה, בעלת תאבון בריא ועולה יפה במשקל. כבר 3 ימים שלא היתה לה יציאה והיא סובלת מגזים יותר מהרגיל (לא רגועה, מתפתלת ומתאמצת) . בדר"כ יש לה יציאה כל יום ואפילו כמה פעמים ביום. מעבר לזה, היא נראית בסדר, נותנת שתן, מחייכת ואוכלת. אם כי היה יותר קשה להאכיל אותה מבקבוק בימים האחרונים (היתה צריכה יותר הפסקות) והיו לה גם קצת יותר פליטות מבדר"כ. כמה זמן לחכות עוד ליציאה? האם כדאי ללכת לרופא?
לפי התסמינים שאת מתארת יתכן שיש בימים אלא מחלה וירלית קלה ובעוד מספר ימים היא תחלוף.בכל מקרה זה ידוע שתינוקות יונקים יכולים לא לעשות יציאה שבוע ימים או שבועיים וגם יותר ואחרי ההפסקה יש יציאה רגילה וזה לא מהווה בעיה רפואית.בכל מקרה אם אין יציאה שבוע ימים ממליצה לפנות לרופא מטפל לבדיקה.
שלום רב, לפני כחודש הייתי אצל מומחה גסטרו ,הילדה שלי צרחה בזמן יציאות,יציאות קשות,הרופא אבחן פיסורה ואנחה אותנו מה לעשות ,סיביים תזונתיים,ומשקה בשם אבילק שלא עזר באופן קבוע,נגיד יום היה יציאה רקה יום אחר קשה ,בחודש האחרון לפי הרופא זה היה אמור לעבור,התקשרתי טלפונית והד"ר הציע להחליף לנורמלקס,זה היום השני שהיא שותה,עדיין אין תוצאות,רציתי לשאול אם זה ימשיך עוד הרבה זמן,אני נורא מיואשת ,ניקרע הלב פשוט,מה עוד ניתן לעשות? ,הילדה בדיוק בגיל שצריכה לטעום דברים ידשים אוכל "של גדולים" אני ממש חושבת 10 פעם אם לתת לה משהו,בנוסף אשמח אם תעזור לי בכפות האבקה לתת לה,נתתי 4 גרם,זה מספיק? אשמח לתשובה,עידוד,שזה מתי שהוא יחלוף,כמה זמן להמשיך עם הנורמלקס,אחרי חודש שאבילק לא עזר כלל
בבקשה תתיחסו
השפעה של נורמלקס אורכת 2-3 ימים ואני מקווה שלאחר שבוע ימים של שתית נורמלקס 4 גרם ליום יש שיפור ביציאות והן רכות.אם עדיין קשות לעלות מינון ל6 גרם ליום 3 ימים ולפי המצב אפשר לתת גם שתי מנות של 4 גרם ביום.כל 4 גרם יש להמיס ב50 מל שתיה.בכי בזמן יציאה יכול להמשך גם כשהיציאה רכה כי סיבת הבכי היא גם כאב וגם פחד אך מתן של נורמלקס במשך מספר שבועות יום יום יאפשר לפיסורה להרפא והכאב יחלוף.חשוב לא להפסיק את הנורמלקס מוקדם מדי.אין צורך לעכב את הטעימות של אוכל חדש זה לא יחמיר את העצירות.מתן נורמלקס ישמור על יציאה רכה. לא ניתן לדעת מה קרה קודם הפיסורה והכאב שגרם להתאפקות ויציאה קשה או להפך יציאה קשה שגרמה לפיסורה אך עם טיפול בנורמלקס לאורך זמן הבעיה תפתר.
תודה רבה לך ד"ר צילי צנגן! הבהרת לי את התמונה, תודה על הזמן שלך ועל התשובה,
הילדה שלי כבת שנתיים וכבר שנה עם נורמלקס ,ממה שאת מספרת יש להם את אותה בעיה , ואני מודיעה לך שהפיסורה אצלה עברה ועדין עם עציריות , .
שלום לך, לאחר חודש וחצי של שקט עם הנורמלקס,החלטתי להוריד מינון לילדה שלי בת השנה,מתחילת השבוע חזר הבכי,חזר הייאוש,ד"ר בבקשה עזרתך?האם הילדה כל חייה תשתמש בנורמלקס,למה היא בוכה עם הצואה עדיין רכה ?מלא שאלות,כדאי לקבוע תור למומחה?שיבדוק אולי חזרה הפיסורה?
בתי בת חודש ושבועיים אוכלת סימילאק, בד"כ היציאות שלה בסדר יום כן ויום לא (עד 2-3 יציאות ביום) . משלשום יש לה עצירות . היא מתאמצת ומנסה לעשות אך לא מצליחה ומתחילה לבכות . תקוע לה בפי הטבעת חתיכה של צואה שהתקשתה אך היא לא מצליחה לשחרר אותה. כל האזור נהיה קשה ואדום ממש נוצר "פקק" .ניסיתי לעשות לה אמבטיה חמימה עם מעט שמן תינוקות לרכך את המקום ועשיתי לה עיסוי בבטן וכיווצתי לה את הרגליים לכיוון הבטן ושום דבר לא עוזר. אשמח לקבל יעוץ בהקדם כיצד ניתן לשחרר ולעזור לה.
תופעה של יציאות קשות מדי פעם אצל תינוקות קטנים מוכרת ולרוב חולפת עם סבלנות זמן וטיפול מתאים.בשלב ראשון להחזיק אותה אחרי ארוחות בתנוחה של בירכים מקופלות לבטן .תנוחה זו מקלה פעולת מעיים.אם רואים גוש של יציאה קשה מבצבץ מפי הטבעת אפשר פעם למשוך את החתיכה מפי הטבעת אך כעיקרון לא עושים גירוי בפי הטבעת.אפשר להחליף את הת"מל למטרנה אקסטרא-קיר (לנסות לפחות במשך שבוע ימים),או בהמשך אם עדיין צואה קשה לנסות נוטרמיגן .
שלום, ביתי בת החמישה חודשים ניזונה רק מחלב אם מיום לידתה. לאחרונה בעקבות תחילת טיפול בברזל החלה לסבול מכאבי בטן ולכן הפחתנו את מספר הטיפות לטיפה אחת. מיום ד' הפסיקו יציאות (עד אז היו יציאות רבות ונוזליות בכל יום ויום, אתמול לאחר גירוי פי הטבעת עם מדחום היתה יציאה סמיכה מבדרך כלל אך עדיין רכה אך לא היו מאז יציאות. את הברזל הפסקנו ביום חמישי. התינוקת נראית חסרת שקט, יש הרבה גזים ונראה שמתאמצת. האם זה נורמלי? מה עליי לעשות? כמה ימים זה נחשב תקין שלא יהיו יציאות כאשר יש הנקה בלבד? יש לציין כי יש הרבה שתן בחיתולים.כמה זמן לוקח עד שהברזל יוצא מהגוף? והאם היציאות יחזרו לכשהיו או שמא זה מעיד על קשיים ורגישות במערכת העיכול? המון תודה על העזרה...
לא בטוח שהעדר יציאה בימים אחרונים קשור לטיפול בברזל אך מכיוון שזה גורם חדש אפשר להפסיק את הטיפול בברזל לחודש ולחדש בהמשך. תינוק יונק יכול להיות שלא תהיה יציאה שבוע ימים ויותר.זו תופעה מוכרת.אין לעשות גירוי בפי הטבעת.אם התינוקת אוכלת רגיל לא מקיאה ומתנהגת רגיל אין צורך לעשות שום דבר רק להתאזר בסבלנות.אם אין יציאה שבוע ימים תפני לרופא/ה מטפל/ת להערכה והמשך מעקב.
שלום רב, אבקש מאוד את עזרתך.בני בן ה6 סובל מעצירות מספר שנים. הוא לוקח אבילק תקופה ארוכה 20 סיסי ביום (בהמלצת רופא המשפחה). ביומיים האחרונים האבילק לא משפיע ופתאום אין יציאה, יתכן שיש חתיכה שלא יוצאת והילד מתנגד לנרות ולכל התערבות, אבקש את עזרתך. 1. האם לעלות את מינון האבילק באופן חד פעמי כדי שתגרם יציאה ובכמה לעלות? 2. האם כדאי לתת היום נורמלקס, האם זה פועל באופן מיידי ועוזר יותר מאבילק? 3. לטווח הרחוק האם כדאי לעבור לנורמלקס באופן קבוע? האם הנורמלקס יפעל לאחר שימוש ממושך באבילק? 4.כיצד עושים את המעבר? האם מפסיקים את האבילק ישר ומתחילים ישר את הנורמלקס או בהדרגה בשילוב של שניהם יחד? ואיזה כמות של נורמלקס יש לתת?
נורמלקס יותר טוב מאבילק-נבדק במחקר.נורמלקס לא פועל מיד אלא תוך 3 ימים בממוצע אם נוטלים את המינון המתאים.תתחילי עם מנה של 17 גרם ב240 מל שתיה טעימה פעם ביום או מחולק ל2 מנות.אם אחרי 3 ימים אין יציאה אפשר להוסיף מעט .אחרי שתהיה יציאה כל יום אפשר להפסיק את האבילק .בנוסף לכך חשוב מאד שילך לשירותים 3 פעמים ביום בוקר צהרים וערב לשבת כ-10 דקות.כאשר יש עצירות מספר שנים ממליצה להתיעץ גם עם גסטרואנטרולוג ילדים יתכן שצריך לעשות מספר בדיקות וללוות את הטיפול עד להצלחה.
שלום, בננו בן 6 וחצי חודשים, תינוק חייכן ורגוע רוב הזמן. נולד בזמן, אכל רק חלב אם והיו לו יציאות של 3-4 פעמים ביום. הבעיה איתו התחילה לפני כחודשיים, כשהתחלנו לתת לו דייסת קורנפלור עם סימילק, שכנראה גרמה לו לעצירות של עד כ-6 ימים וכשהיתה לו צואה הצליח להוציאה רק עם עזרה (דחיפת הרגליים לכיוון הבטן תוך לחיצה שלנו). אנו מתגוררים באפריקה ורופא הילדים פה נתן לנו תרופה בשם Duphalac למשך שלושה ימים, על מנת לרכך את הצואה. באמת לאחר קבלת התרופה התינוק מוציא צואה אחת ליומיים ואף עשה פעם אחת (בלבד) צואה לבד, אך כנראה שבגלל שהיתה לו צואה קשה נוצר לו פצע בפי הטבעת ומאז נראה שהוא מפחד או נמנע מלהוציא צואה וכל פעם שיש לו, הוא לא שקט ולא אוכל וכשאנו מחליפים לו חיתול רואים את הצואה בקצה פי הטבעת ורק כשמרימים לו את הרגליים הוא מתחיל לדחוף ולהוציא...(מצטערת על התיאור הנרחב...). לרוב אנו מחכים עד סוף היום והוא לא מוציא לבד. עם הזמן נתנו לו גם פירות וירקות וכמות הברזל עלתה ל-6 טיפות. הפסקנו לגמרי עם הסימילק והוא אוכל רק חלב אם ולא אף תחליף חלב. אנו נותנים לו כל בוקר עגבניה, חולטים שזיפים במים ונותנים לו לשתות. נראה שזה מסייע לקבלת צואה, אבל עדיין הוא לא מוציא לבד... הלכנו לרופא אחר פה, שנתן לו נר גליצירין, חצי נר במשך יומיים, הוא אמר שזה ישפר את המצב ושוב לאחר יומיים עם הנר התינוק הוציא צואה לבד פעם אחת בלבד. מאז, שוב אנו מזהים שיש לו צואה עקב התנהגותו, הוא מושך את רגליו אחורנית, לסגור את פי הטבעת וכשמחליפים לו חיתול רואים שיש לו צואה... מחכים עד סוף היום והוא לא עושה לבד אז "עוזרים" לו.. השאלה שלנו: מה ניתן לעשות במצב כזה? האם להמשיך ולסייע לו בהוצאת הצואה או לתת לו להיות לא רגוע עד שיוציא לבד? איך מטפלים בהימנעות שלו מלהוציא צואה לבד???
התאור המפורט מצוין ומאפשר לקבל תמונה מדויקת של המצב. 1.הבן שלך באמת מתאפק בזמן שהוא מרגיש צורך ליציאה כתגובה ליציאה קשה וכואבת שחווחה פעמים חוזרות בחודשיים אחרוונים.את המעגל החוזר צריך לפתור על ידי מרכף צואה שיקבל יום יום בשתיה מספר חודשים.פולי-אתילן-גליקול הוא התכשיר הטוב ביותר.בארצות הברית נקרא מירלקס באירופה מוביקול ובארץ נורמלקס או פגלקס.זו אבקה שממיסים בשתיה.אם אין תכשיר זה במקום בו אתם גרים אפשר לשלוח לכם מהארץ.גם דופלק הוא מרכך צואה אך פחות יעיל צריך לשתות יום יום 5 עד 8 מל ואפשר גם יותר עד קבלת יציאה לא קשה שעושה לבד כל יום.התערבות שלכם לעזור לו ביציאה לא רצויה כי משבשת לו את התהליך הטבעי של עשית פעולת המעיים כאשר הוא מרגיש את הצורך.
שלום, ביתי בת שנתיים וחדשיים.לפני כחודש התחילה לבד בתהליך של גמילה כאשר הייתה מבקשת לעשות קקי בסיר או בשירותים, אחרי שבוע כזה היא התחילה גם לבקש פיפי בסיר וזה היה השלב בו ירד החיתול.. עם הפיפי אין בעיה- מבקשת ועושה- לעיתים מתאפקת ואז אני קוראת לה לעשות והיא באה ללא שום התנגדות. בשבועיים הראשונים גם עם הקקי לא הייתה שום בעיה, מידי יום, לפעמים אפילו פעמיים הייתה מבקשת לעשות בסיר\ בשירותים. אחרי שבועיים החלה עצירות שמלווה בכאבי בטן חזקים מאוד ובהתפתלויות (היא ניראית כמו אריה בכלוב כאשר הבטן כואבת) היא עושה מאז קקי אחת ל-4 ימים בערך וכל פעם זהו תהליך של כשעה וחצי של כאבי בטן ו"התעסקות" סביב הנושא.. כשבסופו היא עושה בתחתונים.. במהלך השבועיים האלה הייתה חולה עם חום אבל העצירות החלה עוד קודם. אחרי שעושה כאשר אני מנגבת לה לעיתים יש מעט דם על המגבון. מה עושים על מנת להקל עליה? תודה רבה
משהו בכל זאת הפחיד את הקטנה בתהליך הגמילה והיא מתאפקת.כדי להקל עליה ממליצה לתת מרכך צואה נורמלקס 8 גרם ב120 מל של שתיה פעם ביום.יציאה רכה תצא בקלות וללא כאב וכך במשך הזמן תחזור לעשות יצאה כל יום.אם מוכנה לשבת כל יום על האסלה לצורך יציאה -מצוין אך אם מתנגדת ודוחה את הישיבה על האסלה תציעו לה טיטול לצורך יציאה כשלב מעבר.
שלום, ראשית תודה רבה על תשובתך, כמה זמן לדעתך צריך לתת את הנורמלקס? אני מפחדת שאם אציע לה חיתול אז תהליך הגמילה ישתבש... האם זה מומלץ? לא עדיף לתת לה "לפספס" בתחתונים? תודה
שלום רב, תינוקת עם יציאות תקינות מהלידה עד גיל 4 חודשים בהן היא ינקה. עם הפסקת ההנקה והמעבר לפורמולות ואח"כ מזון רגיל. סובלת מעצירויות קשות מאד. אני קוראת להן לידות. התינוקת נהיית קפואה , משותקת לא יכולה לזוז , צורחת מכאבים איומים ויוצאות לה "אבנים: הקורעים לה את פי הטבעת.ויורד לה דם. ניסיתי המון דברים. שמן פרפין חודשיים ולא עזר.שזיפים, ירקות, שתייה מרובה,החלפת פורמולה, פירות הדר, עגבניות, אוכל בריא, חיידיקם פוייבוטים, אבלק (הקלוקוז) פרצידין (זרעי אשכוליות)נוטורופתית, ניקוי כיבה, רפלקסולוגיה. ייעוץ רופא מומחה ועוד.. הדבר היחיד שפתאום נהייה שקט כבר חודש וחצי זה הנורמולקס. יש לה יציאות מצויינות. הפסקתי אחרי חודש וחצי ליום אחד. וחזרנו להתחלה.יציאות קשות וצרחות נוראיות. שאלתי היא: האם זה תקין, שיום אחד אני לא נותנת והתינוקת צורחת וכואב לה מאד. האם זה לא גורם לקיבה עצלה? התינוקת כאילו לא יודעת להוציא לבד רק בעזרת נורמולקס. זה תקין? תודה רבה יעל
כאשר עצירות נמשכת חצי שנה עם כל הסבל שתארת צריך טיפול במרכך צואה נורמלקס במשך מספר חודשים רצופים ללא הפסקה כדי שיחול שינוי בהתנהגות בזמן יציאה.הגורם לעצירות הוא לרוב התאפקות בזמן תחושת לחץ ליציאה בתגובה ליציאה קשה וכואבת שארעה בעבר בשלב המעבר מיניקה לאוכל אחר.בחלק מהמיקרים יש מעבר יותר איטי במעי . אם לא קבלה נורמלקס יום אחד צריך לתת למחרת מנה יותר גדולה למנוע יציאה קשה .לא לחשוש משימוש ממושך של חצי שנה או שנה ויותר בנורמלקס.זה לא משפיע על תפקוד המעי.
דר' שלום, התכתבנו בעבר בקשר לביתי בת ה 3 וחצי שסובלת מאנקופרזיס כבר שנה וחצי (מאז תהליך הגמילה).בעבר נתנו לה אבילק ובהמלצתך עברנו לנורמלקס.כיום מקבלת מינון של 12 גר' ב- 150 מ"ל משקה.במשך כל היום ישנן יציאות רכות מאוד (או בתחתונים או בטיטול) - לפעמים 4,5 פעמים ביום. שאלתי היא איך מתקדמים מפה? האם להוריד את המינון? איך מתקדמים לעבר עשיית צואה בשירותים? אנא עזרי לנו - אנחנו חסרי אונים ולפני תחילת טיפול פולשני (בעזרת חוקנים).
האם מכריזה שיש לה יציאה?האם מבקשת את הטיטול ?האם בוכה או רגועה בזמן יציאה? בשלב זה מתאים להציע לה לחזור ולשבת על האסלה עם ספר או מישחק ברגוע וללא לחץ.אם לא מוכנה לשבת על האסלה תציעי לה בתור שלב מעבר שתבוא לבקש טיטול בכל פעם שיש לה יציאה. למה חוקנים?זה טראומטי.צריך סבלנות.צריך למעשה בדיקה גופנית כולל בדיקה רקטלית: אם בטן שטוחה רכה ולא ממששים גושי צואה וגם ברקטום אין גוש צואה אז אפשר לרדת במינון ל8 גרם ביום.אם יש גוש צואה ברקטום אז צריך לעלות את המינון באופן זמני.
תודה על התשובה. לפעמים אומרת שיש לה קקי ושניות אח"כ עושה. לא נראה שהיציאה כואבת לה וכשאני שואלת אותה היא אומרת שהקקי כבר לא כואב. ברגע שמתיישבת על האסלה טוענת שאין לה ויכולה לעשות קקי כמה דקות אח"כ בטיטול. הבטן שלה שטוחה אבל גם אחרי שיש יציאה רכה הטיטול / התחתנוים מלוכלכים בקקי (כאילו אף פעם הקקי לא נגמר...) היום לא קיבלה בכלל נורמלקס ועדיין עשתה מספר פעמים - האם להמשיך בכל זאת את התרופה או שאם יש יציאות אין צורך לתת יותר?
שלום רב בני בן 3, סובל מעצירות ממש מגיל 0 גם בתור תינוק בן יום. הינו אצל רופא גסטרו (שנים) שבדקו אותו בישבן (ידני) טענו שהכל תקין. נתנו לו דיאטה (אגב, יש לי בת נוספת שאוכלת בדיוק כמוהו ויש לה יציאות על בסיס יומי) + הקניית הרגלים מגיל שנתיים הוא מקבל נורמלקס. אכן הצואה הפכה מכדורי אבן לרכה. למרות שמדובר כבר ביותר משנה שבה בני מקבל נורמלקס הוא מפחד לשבת ויש לו יציאות רק פעמים בשבוע במקרה הטוב או פעם בשבוע. הפחד שלו עדין גדול והוא לא משתחרר מזה , לוקח יום יומים עד שאנו מביאים אותו למצב שהוא ישב. אגב, לאחר שעושה הוא מאוד מבסוט ואומר "לא כואב לי" עושה רושם ולאחרונה הוא מציין זאת שרק ההתחלה או בשלב הלחיצות בטרם יציאת הצואה כואב לו. הוא מתאמץ ובוכה ומתפתל וניכרת התאמצות על פי תנועות גופו. בשלב העשייה הוא כבר לא בוכה. מספר שאלות: 1. האם ייתכן שיש משהוא במעיים עצמן שגורם לו לכאבים. 2. האם זה בסדר לקחת נורמלקס כל כך הרבה זמן (ניסינו להפחית כמות אבל הצואה חוזרת להיות קשה (אולי פה תמונה הבעייה)והאם צריך לעשות בדיקות דם בשל נטילת הנורמלקס כל כך הרבה זמן... תודה
1.לא כתבת כמה נורמלקס מקבל כל יום אך כנראה שמינון הנורמלקס לא מספיק ואפשר להוסיף עוד 4 גרם ב50 מל שתיה ביום ואולי יותר כי מטרת הטיפול והמינון הנכון הוא זה שגורם ליציאה רכה כל יום.לא לחשוש לעלות מינון כי אם יקבל טיפול במינון המתאים הבעיה תפסק מוקדם יותר.כל יציאה כרוכה אצלו עדיין בחרדה וגם עדיין מתאפק.ככל שהיציאה תהיה יותר רכה היא תצא בקלות ללא צורך בלחץ.אולי יש פיסורה שכואבת אך ריכוך היציאה יגרום לריפויה. אין סכנה במתן נורמלקס לטווח ארוך גם שנתיים ויותר.צריך לשתות מספיק כדי לספק נוזלים למעי.
לפני כעשרה ימים הפסיקה לשתות 180 סימילאק לפני השינה ומאז הפך הקקי קשה. לאחר 2 יציאות קשות המלוות בסבל רב הפסיקה לעשות קקי מרצונה. ביום ראשון ברח לה קקי (מה שלא קרה אפילו בגמילה לפני שנה) ומאז ועד היום (יום ה') לא עשתה. כיצד לנהוג ומה לתת לילדה כדי להקל עליה? הרופאה המליצה על נר אך אני מנסה להמנע מזה והיום אתן לה סירופ לאבילק שהמליץ הרוקח בתקוה שיעזור ליציאה ראשונה מרוככת אבל מה הלאה? נורמלקס? לכמה זמן? תודה תודה אמא מודאגת
האינטואיציה שלך נכונה ועדיף לרכך את היציאה מאשר לשים נר.אם אבילאק גרם ליציאה אפשר להמשיך לתת אבילק פעם ביום במשך שבועיים לפחות כך שתהיה יציאה כל יום ואחר כך לנסות לרדת מאד לאט במינון במשך שבועיים נוספים.אם חוזרת יציאה קשה או ימים ללא יציאה צריך לחזור לאבילק.אם אין עדיין יציאה עם אבילאק אז אפשר לתת נורמלקס 2 כפיות בתוך 100 מל שתיה פעם ביום יום יום בסבלנות ותהיה יציאה.בכל מקרה משך הטיפול 2-4 שבועות עד השגת רגיעה ויציאה בקלות ואחר כך ירידה מאד הדרגתית במינון.
הי, בתי בת הארבע מתאפקת ולא הולכת לשירותים כבר תקופה ארוכה. הכל החל כשהתחלנו גמילה מחיתולים (לפני כשנה). בהתחלה היא עשתה רק בתחתונים אבל משגדלה מעט התחלנו "להתעקש" על הליכה לשירותים. כנראה שגרמנו לה לחץ מיותר ועכשיו לא בלבד שהיא לא מוכנה ללכת לשירותים בשביל קקי אלא שהיא גם בתחתונים כבר לא עושה. מתאפקת ימים. ניסינו לתת לה לשבת על סיר, לקרוא לה סיפורים תוך כדי ולהסיח דעתה מהעניין, פרסים והפתעות אבל ללא הואיל. נכון לעכשיו, אחת לכמה ימים אני נותנת לה נר גליצרין כי אני רואה שהיא במצוקה אבל אני צריכה דרך יותר יעילה כדי לנסות לפתור את הבעיה. תודה.
רצה איתה מיד לשירותים והיא עושה שם, אבל הכל בבכי ובהיסטריה. ממש פחד אמיתי ממשהו.
שלום, בני סובל מתקופות של עצירות מאז שהיה בן שנה. אני לא יודעת להצביע על שינוי בכלכלה או דבר שגורם לזה לחזור בכל פעם. הטיפול המתמשך שנתנו עד היום הוא אבילק (בהתאם להוראות הרופא השתמשנו תקופה ארוכה וגמלנו באיטיות). בעצירות האחרונה זה למעלה מחודש שהוא מקבל אבילק פעמיים ביום 8 מ"ל ועדיין סובל מאד.כמובן שמתלווה לזה התאפקות וחרדה גדולה מהכאב שביציאה. לאחרונה התחלנו גם עם נרות גליצרין. לא ניסינו מעולם פגלקס/נורמלקס. האם לנסות בנוסף לאבילק? במקום האבילק? האם זה עובד בצורה אחרת? המון תודה
במחקרים נמצא שנורמלקס יותר טוב מאבילק בריכוך היציאה.לרוב מספיק נורמלקס לפעמים אם מינון גבוה של נורמלקס לא מספיק לגרום ליציאה רכה כל יום אפשר לשלב תכשיר נוסף כגון אבילק או שמן פרפין. אני ממליצה לך להתחיל עם מנה יומית של 16 גרם בתוך 240 מל שתיה טעימה מחולק ל2 מנות -120 מל פעמיים ביום למשך 3 ימים ולעקוב אחר התגובה: אם יש יציאה כל יום רכה אך לא שלשול להשאר במינון זה.אם כעבור מספר ימים מופיע שלשול יש להפחית מינון ל-8 גרם ביום ב100 מל שתיה.אפשר לעלות ולרדת במינון לפי הצורך לצורך התאמת מינון אך כאשר מוצאים את המינון שבו יש יציאה כל יום רכה ללא מאמץ אז להשאר במינון זה 6 חודשים כי העצירות וההתאפקות החלו בגיל צעיר (שנה) ואז יש צורך בתקופת טיפול ארוכה יותר כדי לשנות את ההרגל ולהרגיע את החרדה.צריך להרגיל לשבת על האסלה במועדים קבועים בוקר צהרים וערב.
מדובר בילד בן 3 ו- 4חודשים עדין לא גמול (אמורים להתחיל את התהליך בקרוב). לפני כחצי שנה החלו יציאות קשות (יתכן משימוש ממושך באנטיביוטיקה). מאז מתאפק ועושה יציאה אחת לשבוע.בדרך כלל כשהוא ישן. התחלנו עם אבילאק אך לא היה שיפור. מזה כשבוע מטופל בנורמלקס -התחלנו עם 4 מ"ג במשך כ- 4 ימים והעלתי את המינון ל- 8 מ"ג (4 מ"ג בבוקר ו- 4 מ"ג בערב). בלילה היתה לו יציאה אולם היציאה היתה קשה והוא ממש התקשה והזיע ממאמץ. האם כדאי לעלות מינון? כמה זמן להערכתך כדאי להשתמש בנורמלקס? תודה!
הטיפול בנורמלקס צריך לגרום ליציאה רכה כל יום.אפשר לעלות במינון בעוד 4 גרם -ל12 גרם ליום מחולק ל2 מנות של 6 גרם.להמתין שבוע ימים ואם עדיין יציאה בגושים ולא כל יום אפשר להמשיך לעלות בעוד 4 גרם ליום.כאשר מגיעים למצב של יציאה רכה כל יום זה המינון איתו צריך להמשיך באופן קבוע 3 חודשים לפחות ואפילו יותר כי צריכה להשתנות ההתנהגות-הפסקת התאפקות וזה תהליך שזקוק לזמן.גם הירידה במינון לצורך גמילה מנורמלקס היא איטית והדרגתית.
בתי מקבלת פגלקס מזה כחודש, כאגע יש מחסור בחברה האם אפשר לעבור לנורמלקס?האם יש הבדל בינהם? תודה
בהחלט אפשר ואף רצוי לעבור לנורמלקס.החומר הפעיל הוא זהה בשני התכשירים אך בנורמלקס החומר נקי ואפשר למדוד כמות מדדויקת בגרמים.
שלום רב, לאחר שאלותי הרבות כאן בפורום היום הלכנו לרופא ילדים עקב צרחות בזמן יציאה ולטענתו ראה שיש לתינוקת פיסורה . התינוקת בת 6 שבועות . מה אפשר לעשות כדי להקל עליה? אני ממש מתוסכלת מהכאב שלה האם זה עובר ? היצאות כבר לא קשות ממה זה נובע? אודה לעזרתך בתודה מראש נטעלי
פיסורה היא פצע בפי הטבעת.בתינוקות הסיבה יכולה להיות אלרגיה לחלב או פציעה על ידי גוש של צואה קשה.לא תמיד יודעים את הסיבה.הטיפול בדרך כלל הוא ריכוך היציאה.יציאה כל יום בקלות תגרום להפסקת המאמץ תמנע צואה קשה ותאפשר ריפוי עצמוני של הפצע.
תודה על תשובתך המהירה , יש לציין כי הבכי בזמן היציאה התחיל רק לפני כשבועיים
שלום, ביתי בת שנה ומזה 10 ימים סובלת מעצירות. ניסינו תמצית שזיפים מיובשים, דבר שעזר נקודתית. בימים האחרונים לסייע לה ביציאות נתנו לה נר גליצירין והיא מיד הוציאה אותו עם מעט צואה קשה. חזרנו על הפעולה מספר פעמים על מנת לעזור לה להוציא עוד צואה. אתמול שוב עזרו לה להוציא צואה ולפני השינה נתנו לה נורמלקס במינון 4 גר. באמצע הלילה הילדה קמה בוכה וסירבה להרגע.יש לציין ששינו לה את התפריט על מנת לסייע לה במנת יציאות: החלפת תחליף חלב מצימחי לחלבי, הורדת כמות לחם, העלאת כמות הפירות וכדומה. 1. האם כמות הנורמלקס מספיקה? 2. האם הכאבים שחשה הילדה לאחר 4 שעות קשורים לנטילת התרופה או קשורים בנפיחות למרות שהיתה לה יציאה באותו יום (בעזרת גליצרין)? 3. בהנחה שהתרופה תעזור, לאורך כמה זמן יש להמשיך לתת אותה, האם להוריד מינון בהדרגה, האם לחזור אליה אם תחזור העצירות? 4. עד להשפעת התרופה האם ניתן להמשיך ולעזור לילדה להוציא צואה בעזרת נר הגליצרין? 5.הילדה מוציאה צואה בעזרת גליצרין, האם ניתן לשלול חסימת מעיים? תודה רבה, נורית
1.מינון הנורמלקס קרוב לודאי נמוך מדי.מטרת הטיפול היא לגרום ליציאה רכה כל יום.מינון יותר מתאים למשקלה הוא 6 עד 8 גרם ליום.כל 4 גרם יש להמיס ב60 מל שתיה או מזון תינוקות. 2.הכאב קרוב לודאי בשל הצואה שנאגרה במשך ימים העצירות.גם אם היתה יציאה באותו יום עם גליצרין עדין יש שארית וגם התכווצויות של המעי הגס שכואבות. 3.אם העצירות נמשכה באמת רק 10 ימים לפני הטיפול בנורמלקס אש אפשר לטפל בנורמלקס במשך חודש ימים ואחר כך להפחית לאט מאד .אם עצירות חוזרת בהפסקת הטיפול סימן שהטיפול היה קצר מדי ויש לחזור לנורמלקס תקופה ארוכה יותר 2-3 חודשים. 4.עדיף להמנע משימוש בנרות גליצרין או גירוי אחר בפי הטבעת זה כואב ומפחיד ועלול לגרום לתגובה של התאפקות והחמרה בעצירות. 5.לרוב חסימת מעיים לא מתבטאת רק בעצירות אלא גם כאב בטן והקאה .בכל מקרה מכיוון שהתופעה חדשה מומלץ להיות במעקב רופא מטפל.
ממשלום רב, תינוקת בת חודש בהתחלה היו יציאות טובות אחכ עצירות לאחר מכן הסתדרו היציאות ושוב לא עושה כל יום וגם כשעושה צורחת למרות שנראה כי המרקם רך , כל יום מתאמצת ולא יוצא כלום . אוכלת מטרנה אקסטה קר. אודה לתשובתך בץודה מראש
פעולת מעיים מורכבת משילוב של מספר פעולות :צואה מגיעה לחלחולת גורמת להרפיה (רפלקס) של סוגר פנימי של פי הטבעת אך כדי שתהיה יציאה יש צורך להמשיך את הפעולה על ידי הרפיה רצונית של סוגר חיצוני(רצוני) ביחד עם כווץ שרירי הבטן ליצור לחץ בבטן כדי להקל על היציאה.התיאום של הפעולות הוא מיומנות נלמדת.יש תינוקות קטנים אשר תהליך הלמידה שלהם יותר ממושך ויותר דרמטי כך שעליה של הלחץ התוך ביטני נעשית על ידי בכי חזק מלווה האדמה בפנים ורושם שהתינוק סובל.לא תמיד אפיזודה כזו מסתיימת ביציאה אם אין סינכרון בין הלחץ ובין פתיחת הסוגר החיצוני.המצב יכול להמשך חודש עד 3 חודשים.כל עוד יש מספר יציאות בשבוע והן רכות ,התאבון תקין יש עליה במשקל ללא הקאה לא צריך לעשות דבר פרט למעקב רופא מטפל.
הצרחות בזמן היציאה התחילו רק לפני כשבועיים
שלום רב יש לי נכד בן 9 תאום, לפני כשנתיים הופיעו לו כאבים עזים בפי הטבעת זה העיר אותו מתוך שינה, זה היה מלווה בהתאפקות, בבדיקה של כירורג אובחן פיסורה, קבל פגלקס תקופה היתה הטבה, לאחרונה החלו שוב הכאבים העזים מלווים בפחד במתן צואה, מה המלצתך, האם להתחיל שוב בפגלקס כדי לרכך את הצואה ו לפנות לפרוטולוג, בבדיקה כירורגית נאמר לנו שאסור לנתח בגיל כזה כי זה יכול להשפיע על הסוגרים תודה מראש על התשובה
הטיפול המתאים בפיסורה לילד הוא ריכוך הצואה על ידי פגלקס או נורמלקס במשך תקופה ארוכה חצי שנה לפחות ואפילו יותר לפי הצורך.כאשר יש פיסורה הכאב בפי הטבעת גורם לתגובה של התאפקות בכל פעם שישי יציאה ואז היציאה מתקשה במעי הגס הופכת גוש קשה בקוטר גדול שכאשר יוצא שוב פוצע וחוזר חלילה.אין לחשוש משימוש ממושך בפגלקס או נורמלקס.הטיפול הממושך נחוץ למנוע יציאה קשה ופציעה חוזרת וכך לאפשר ריפוי טיבעי של הפיסורה ובהמשך הפסקת ההתאפקות.לאחר מספר שבועות של יציאות רכות אם עדיין יש פיסורה עם כאב יש אפשרות לטפל במישחת ניפדיפין.בכל מיקרה הטיפול צריך להיות בהנחית רופא גסטרואנטרולוג ילדים.
שלום מזה שבוע עצירות קשה לילדנו בן ה-6. לפני 6 ימים משראינו שסובל, עשינו חוקן. עזר מאוד. במקביל מאותו רגע התחלנו לתת פגלקס. מאז החוקן אין יציאות. ניסינו אתמול נר מאחר ולא מוכן לשמוע על חוקן. לא עזר. הפגלקס גם לא עוזר למרות שהכפלנו את המינון בהדרגה(שת כפיות מלאות בבוקר ושתי כפיות מלאות בערב) אתמול בערב והיום בבוקר הוספנו גם 10 סמ"ק שמן פראפין. רקע כללי: מגיל שנתיים בערך התחילה בעיית עצירות פסיכולוגית. היינו אצל רופא ילדים, גסטרולוג וכו. הוחלט על טיפול בפגלקס. מזה 3 שנים טופל בפגלקס. במהלך ה-3 שנים הלו היתה גם פיסורה שנרפאה, חזרה ונרפאה שוב. בחודשיים האחרונים לא קיבל יותר פגלקס. הפסקנו בהדרגתיות מאוד איטית ולא היו בעיות עד כה. כרגע, נראה לי שיש לו פיסורה כי ממש פוחד לעשות קקי כי אומר ששורף לו וכואב לו. האם לדעתך אני פועלת נכון עד כה? נכון לעכשיו זהו היום השישי ללא יציאה. במקרה דומה בעבר, נתינת 2 מנות של שמן פרפין(לילה+בוקר) בשילוב פגלקס(לטווח ארוך) עזר לשחרור נקודתי ולהקלה. השאלה היא, האם זה יעזור גם אם יש צואה קשה שהצברה ב-6 ימים האלה? מה דעתך? והאם המינון של השמן פראפין נכון לילד עם משקל 21 ק"ג? בינתיים הטיפול לא משפיע. תודה מראש, דנה
לילדך יש עצירות כנראה בשל הרגל של התאפקות מזה מספר שנים.נראה שהניסיון לגמול אותו משימוש בפגלקס לא עלה יפה וחזר להתאפק.החוקן אמנם עזר אך היה לא נעים ועורר התנגדות להמשך חוקנים ובצדק.הרגה של כאב בזמן יציאה יכולה להעיר על פיסורה אך אני לא מציעה בדיקת רופא עכשיו .הטיפול המתאים הוא מתן מרכך צואה פגלקס או עדיף נורמלקס במינון גבוה שירכך יציאה ויגרום ליציאה רכה.גם גוש של שבוע ויותר יתפורר.2 כפיות פגלקס פעמים ביום הם מינון נמוך למישקלו.אני ממליצה לעבור לנורמלקס אמנם החומר הפעיל זהה אך נורמלקס לא מכיל שום תוספים וניתן לחשב את כמות החומר הפעיל שנתן.פגלקס אפשר לתת גם 4 כפיות פעמיים ביום עד שיש יציאה מספר פעמים ואז לרדת מעט ל6 כפיות ביום ואם היציאות ממשיכות להיות רכות לרדת לאט בככפית ליום ולחפש את המינון שמתאים לטיפול קבוע.אם עוברים לפגלקס אז לתת מספר ימים שתי מנות של 17 גרם כל מנה בכוס שתיה עד יציאות יום יום ואחר כך לרדת בהדרדה למנה וחצי ליום ואם אפשר אז למנה ביום למנת טיפול החזקה.לפיסורה אמבטיות ישיבה ואם היציאות יהיו רכות כל הזמן היא תתרפא.לא להפסיק נורמלקס לפחות 6 חודשים.לא לחשוש כי אין סכנה בשימוש ארוך טווח גם במשך שנים,עד שיגדל עוד ויפסיק להתאפק.
ערב טוב, אלי, בת שנתיים וחצי, גמולה מטיטולים קרוב ל3 חודשים. הגמילה היתה קלילה מהפיפי וכארש היה לה קקי היתה מבקשת לעשות בטיטול. לכשסיימה היתה מורידה הטיטול ובזה הסתיים התהליך. בלילה ובמשך כל היום היא ללא טיטול. כמובן מבחירה. לפני חודש בגן, עשתה פיפי וכנראה "התפלק" לו קקי. היתה שמחה גדולה ופרס ומאז היא מגיעה למצב של התאפקויות של שבוע שמשוחררות עם נר גליצרין ובשבת האחרונה עם חוקן. זאת אחרי צרחות של "איה, יוצא לי" "כואב לי" והנחה כללית שהיא חשה לא טוב מההתאפקויות הללו. בין לבין אני דואגת לרכך את הקקי עם נורמה לקס או פייבר... מיום ראשון היא לא עשתה קקי ואתמול בלילה סבלה מכאבים. אמרו לי בפירוש להימנע מ"לחרבן" אותה בדרכים לא טבעיות ולתת לה אפילו להגיע למצב של 10 ימים התאפקות. מה לעשות? אנחנו משפחה מאוד פתוחה, נתנו לה להתסתכל עלינו, ניסיון להפוך לחוויה טובה, לא מדברים על זה כדי לא להתעסק בזה. הילדה עצבנית וסובלת. מה לעשות?
אז קודם כל, סליחה על הלקוניות, כתבתי את ההודעה תוך ג'ינגול הקטנים :-) אני שמחה לבשר, הלכתי על טקטיקת "אנחנו לא יוצאות מהשירותים עד שאת לא עושה קקי". רצתה לקום, היה קצת בכי ואז הבלתי נמנע קרה, יצא המון המון קקי (של 5 ימים) והילדה באה לסלון באומרה, שהיא אוהבת את אמא. אני מסופקת, מקווה שיעזור להורים אחרים. מקווה שלא נתראה פה מחר עם מצוקה :-) שבת שלום
אני מקווה שלא מדובר בהצלחה חד פעמית.יכול היות שתחזור לסרב לשבת על האסלה כי עדיין אינה בשלה לגמילה מקקי.בכל אופן צריכה להיות יציאה כל יום ואם חוזרת להתאפק מספר ימים יתכן שצריך להציע לא שוב טיטול לצורך יציאה כבעבר לתקופה של מספר חודשים.הטיפול בנורמלקס צריך להמשך עד שהישיבה בשירותים תהיה שיגרה.
הבת שלי בת חודש וכבר שלושה ימים אין לה יציאות. היא יונקת ובד"כ הייתה לה יציאה אחת ביום בבוקר. היא סובלת מאוד, מה אפשר לעשות בכדי להקל עליה? אני עושה לה עיסויים וקיפול רגליים לבטן אבל זה לא כלכך עוזר. האם זה קשור למה שאני אוכלת? אם כן מה עדיף לא לאכול?
לתינוקות יונקים יכול להיות תקופות של שבוע ימים ואף יותר ללא יציאה.לא ידוע לי שינוי במזון שאת אוכלת שיכול להשפיע על היציאות של בתך.לא ברור לי למה את מתכוונת כשאת כותבת שהתינוקת סובלת.בכי בערבים בגיל זה שכיח גם בשל "קוליק".אם את מתרשמת שהתינוקת לא מרגישה טוב פני לרופא המטפל.
שלום, בני בן השנה ו-9 חודשים סובל מזה כשבוע מיציאה קשה מספר פעמים ביום ונראה מתאמץ מאד (עד לפני כשבוע היו לו מספר יציאות ביום, יציאות רכות ובזמנים קבועים בד"כ). מה ניתן לעשות? האם צריך לפנות לרופא? תודה
רצוי לעזור ולרכך את היציאה הקשה כדי למנוע כאב ביציאה שעלול לגרום להתאפקות.התכשיר המועדף לריכוך היציאה הוא נורמלקס אבקה 2 כפיות ב100 מל שתיה מתוקה או תחליף חלב פעם ביום לתקופה של שבועיים או יותר לפי הצורך.לתת יותר פירות וירקות .
ביתי בת שנה ושבעה חודשים, ונראה שהיא סובלת מעצירות. במקרים רבים היא מתלוננת על כאבי בטן לפני יציאה ולעיתים בעת מתן צואה היא אדימה ובוכה מכאב. יש פעמים שיהציאות רגילות, רכות ויוצאות חלק אבל אחרי יום יומיים שוב חוזרת התלונה על כאב.יש לציין כי התזונה שלה די קבועה ועדיין לא הצלחתי לבודד את המזון שגורם ליציאה רכה יותר 1. האם יש משהו שיכול להקל, לרכך, ללא מרשם רופא? 2.אני חוששת שהיא תמנע מיציאות בגלל הכאב, איך לעזור לה?
שלום יש לי תינוק בן 3 שבועות במשקל 4250 גרם . ניזון מהנקה רוב הזמן, משולב עם מטרה EXTRA CARE, (החלב שלי עוד לא הסתדר, ולפעמים זה פשוט לא מספיק לו והוא נשאר רעב אחרי שעה וחצי של הנקה, לכן אני משלימה עם מטרה 60 מ"ל - 90 מ"ל פעמיים שלוש פעמים ביום). בכל מקרה היציאות שלו בשבוע אחרון לא סדירות, בעצם בשלושה ימים אחרונים לא הייתה אפילו יציאה אחת. למרות זאת הגזים כל הזמן יוצאים לו. התינוק לא מראה סימני מצוקה, הוא נינוח, ישן ואוכל טוב ועולה במשקל יפה. אמא שלי הלחיצה אותי שמדובר בעצירות והיא לוחצת עליי שאני אתן לו מים עם שמיר על מנת לעזור לו בעצירות. אני באמת נלחצתי ויהי מה אני אגרום לתינוק איזה שהוא נזק במידה ואני לא אטפל בזה עכשיו. האם יש סיבה להלחץ ואיך אני אמורה לטפל בו? האם יש מוצרי מזון שאני אוכלת שגורמים לעצירות? לגזים? האם יש מוצרים שכדאי שאני אוכל ע"מ והיצאות יהיו תכופות יותר? האם זה בסדר לשלב הנקה ומטרה בגיל כזה? אם לא איך אני משביעה את התינוק רק ע"י הנקה? אודה לתשובה מפורטת
יש לא מעט תינוקות שהיציאות שלהם לא סדירות.אין צורך להלחץ.תינוקות שיונקים אפשר שלא תהיה להם יציאה יותר משבוע ימים.אם היציאה היא רכה לא צריך לעשות דבר רק לעקוב שהתינוק מרגיש טוב נינוח אוכל טוב לא מקיא ועולה במשקל.כמובן שאפשר לשלב הנקה עם תוספת תחליף חלב אם מכל סוג.יש תקופות בהן צריכת החלב גדולה יותר ויש צורך בהנקות תכופות כדי להגביר יצירת חלב.אין צורך להניק שעה וחצי די בחצי שעה הנקה ואם התינוק עדיין רעב לתת את התוספת או לנסות למשוך שעתיים להנקה הבאה. אין מזון שאת יכולה לאכול שישפיע על תדירות היציאות של בנך. מים עם שמיר לא מוכר כטיפול רפואי לשיפור יציאות.
שלום לך: קראתי את תשובתך, רשמת שתינוק שניזון מהנקה יכול ימים לא לעשות יציאות. בני עשה יציאות סדירות במשך שבועיים כל הנקה יציאה וברגע שהוספתי לו תוסף מזון צימחי( כי בבית החולים שקיבל תוסף מזון על בסיס חלב כל הזמן פלט וירד במישקל יותר מ 10%) נתתי לו תוסף מזון צימחי לאחר שבועיים מאותה סיבה שבני היה רעב לאחר הנקה מלאה. חשוב לי לציין שעד היום השישי ללא יציאות בני אכל וישן טוב, ביום השישי ראיתי שהוא מתקפל והחלטתי לתת לו סימילק על בסיס חלב. עשיתי יותר גרוע הוא סובל מכאבי בטן, הוא בוכה ומתקשה לישון. עזרי לי מה עליי לעשות ואיך אני יכולה לעזור לבני. האם אני צריכה לדאוג ועלי לגשת איתו לבית החולים . אודה לך על תשובתך בהקדם תודה.
בתי בת 3.4 גמולה מפיפי. לגבי הקקי אנחנו בבעיה רצינית. עושה רושם שהיא מפחדת להתמודד עם עשיית קקי ולכן היא פיתחה הרגל חדש ועושה קקי תוך כדי שינה, כשהיא מרגישה שזה יוצא היא מבקשת ללכת לישון ( עדין לא גמולה מטיטול בלילה) נרדמת ואחרי שעה שעתיים שלוש מתעוררת בבכי ועושה קקי.לציין שעושה קקי כל 4-5 ימים ואין לי ספק שהיא מתאפקת כל הזמן הזה. מה עושים?
אבחנתך נכונה ובתך אכן מתאפקת סיבת ההתאפקות היא לרוב כאב שהיה ביציאה.הטיפול המומלץ הוא מתו מרכך צואה נורמלקס זו אבקה נטולת טעם וריח שממיסים בשתיה מתוקה מיץ או חלב או בשוקו קונים ללא מרשם פרט לחברי מאוחדת. מינון כתוב על האריזה.מטרת הטיפול היא יציאה רכה כל יום לפחות פעם ביום.אם לאחר שבוע ימים לא תהיה יציאה כל יום אפשר לעלות במינון.ריכוך היציאה במשך תקופה של מספר חודשים יאפשר לה לחוות יציאות רכות ללא כאב ובהדרגה תרגע ובהמשך ניתן יהיה לעשות גמילה.להמשיך להציע לה טיטול לצורך יציאה בתקופה הקרובה.
תודה על תשובתך, רק עוד שאלה ברשותך- בעבר קיבלה פגלקס, האם יש הבדל בין הפגלקס לבין הנורמלקס?
שלום רב, התינוקת שלי בת חודש נולדה בשבוע 35. בהתחלה היו יציאות רגילות אחכ התחילה עצירות והיצאיות היו כמו כדורים קטנים אחכ הסתדר לפעם ביום או יומיים . לפני כיומיים עקב גזים נתנו לה סימיקול שגרם לה בשניה ליצאיה רכה. הפסקנו את הסימיקול כי אין לה גזים ושוב כבר יומיים לא עושה . התינוקת אוכלת מטרנה מה עושים ? בתודה מראש נטעלי
נסי להחליף כלכלה למטרנה אקסטרא קר למשך שבוע ימים ואם יציאות משתפרות תמשיכי במזון זה.אם לא יהיה שיפור אפשר לנסות כלכלת נוטרמיגן המיועד אמנם לאלרגיה לחלב אך מועיל גם במצב של יציאות קשות בחודשים ראשונים לחיים.
נתנו אדוונס שגרם לעצירות איומה ועברנו לאקסטרה קר שחוללה פלאים. ממליצה לנסות בחום.
שלום רב, לפני כחודש ימים לאחר מחלה ונטילת אנטיביוטיקה, היתה אצל בתי בת ה-4 עצירות בת כשמונה ימים שהופסקה ע"י מתן נר ותחילת נטילת שמן פראפין על בסיס יומי בהמלצת רופא, מאז ועד היום, הילדה לא עושה קקי תדיר, בורח לה כשלוש פעמים ביום בתחתונים מעט קקי, והיא לא מוכנה להכנס לשירותים, רואים שמחזיקה ומתאפקת (ראוי לציין שבגלל השמן הקקי אינו קשה ויוצא רך), רואים שהילדה סובלת (מחזיקה ולא נעים לה מהבריחות) אולם מתייחסת לזה בטבעיות ולא כואבת לה הבטן. אשמח לכל מתן יעוץ או העלאת פתרון מסוג כלשהו. תודה, שרון
בתך עדיין מתאפקת ובריחות הצואה בתחתונים אינן ממש יציאות אלא נזילה של צואה רכה סביב גוש של צואה קשה שיש לה בחלחולת.את הגוש הזה כואב מאד להוציא וצריך קודם לפורר אותו על ידי שתיה של מרכך צואה נורמלקס בכמות משלשלת ואחר כך להמשיך מנה יומית כטיפול ממושך ל2-3 חודשים הקרובים.מנה משלשלת היא 2-3 כפיות אבקה פעמיים ביום כל כפית להמיס בנפח של 50 מל שתיה מתוקה או חלב או שוקו במשך 3-4 ימים במטרה לגרום ליציאות גדולות אפילו שלשול 2-3 פעמים.איני יודעת באיזה גיל נגמלה מטיטול אך אפשר להציע לה טיטול למשך תקופה קצרה לצורך היציאה בלבד וכאשר תחווה יציאות רכות ולא כואבות אפשר יהיה לשכנע אותה ברכות וללא הפעלת לחץ לחזור לאסלה.חשוב שהטיפול במנה קטנה יותר 2 כפיות ביום ב100 מל שתיה ימשך ברציפות גם אם תהיה יציאה כל יום כי במקרה של הפסקה מוקדמת מדי העצירות עלולה לחזור.
בני בן 12 סובל מאנקופרזיס.ניסינו הכל אך כלום לא עזר. רופא גסטרו אמר שהכל תקין והמליץ על חוקנים .בני מסרב לקחת חוקנים.תדירות היציאות שלו זה פעמיים בשבוע.האם זה תקין ? איזה נזק יכול להגרם בטווח המיידי ובטווח הרחוק.מה יקרה אם חס וחלילה לא יעשה קקי שבוע שלם או יותר?
הרבה ילדים ובעיקר בגיל ההתבגרות מסרבים לחוקנים ובצדק: חוקן יכול להיות פתרון חריג SOS אך לא כטיפול שיגרה .אני מבינה שיש עצירות כרונית(ממתי?)האם פעמיים בשבוע עושה יציאה באסלה או פעמיים בשבוע יש בריחת צואה בתחתונים?הנזק שנגרם על ידי אגירה של צואה ובריחה של צואה לתחתונים הוא קודם כל נזק ריגשי-פגיעה בדימוי העצמי ובבטחון העצמי.מבחינה בריאותית אין סכנה.יש הרחבה של המעי הגס ופגיעה בהתכווצות שלו אך עם טיפול טוב השינויים האלה הפיכים.העיקרון המנחה בטיפול הוא שיפור איכות החיים ולא לחץ וחשש מפני סיבוכים .כאשר עצירות ובריחת צואה נמשכים מספר שנים למרות טיפול מקובל לעשות מספר בדיקות כדי לשלול בעיה אורגנית.בדיקות דם לשלול צליאק ותפקוד ירוד של בלוטת התריס ומדידה של לחצים בפי טבעת כדי לשלול בעיה בתפקוד הסוגר. הטיפול שמתאים לתת הוא אבקת נורמלקס בשתיה כוס מדידה של 17 גרם ב240 מל שתיה מתוקה החביבה עליו.בשבוע הראשון שתי מנות כאלה ביום ואחרי שתהיה יציאה כל יום באסלה לרדת למנה אחת ביום.כשהיציאות יהיו כל יום או כל יומיים יפסיקו בריחות הצואה.צריך לחפש את המינון שגורם ליציאה רכה כל 1-2 ימים ובמינון זה להשאר חצי שנה.חשוב מאד שיפסיק להתאפק וכאש חש צורך ליציאה שילך מיד לשירותים.לדעתי אתם צריכים ליווי של גסטרואנטרולוג ילדים בתהליך. את הטיפול יש להמשיך במנה ש
בהמשך לשאלתך פעמיים בשבוע הוא עושה באסלה ופעם בשבוע מלכלך תחתונים.הבעיה היא עקרונית שבני לא מוכן לשתף פעולה אם אני לא שולח אותו לשרותים הוא יכול לא ללכת מיוזמתו הרבה ימים. הוא לוקח שמן פרפין אבל לא על בסיס יומי.הבעיה שאני צריך "להלחם" איתו שיקח תרופה או שילך לשרותים. אם היה לו רצון להרפא יכול להיות שלא היה חולה בכלל.ניסינו פסיכולוג קליני אבל זה לא עזר .עכשיו הוא לא רוצה פסיכולוג אחר. רופא גסטרו כאמור המליץ על חוקנים טיפול שבני לא רוצה לקחת.
שלום רב, הבת שלי בת שנתיים וחצי ובמשך שלושה שבועות האחרונים אין לה יציאות אלא רק בעזרת נר גליצרין או מיקרולט. מכיוון שמקרה זה קרה גם לפני מספר חודשים ביצעתי את הטיפול כפי שניתן לה בפעם הקודמת (ושאז עזר גם) - נתתי נר גליצרין ולאחר מכן היה לה יציאה. בנוסף התחלתי לתת לה לבולק פעם ביום. הטיפול הזה לא עזר ולאחר ארבעה ימים נתתי לה עוד נר גליצרין ופניתי לרופאת משפחה. היא טענה שנראה לה שיש לה תולעים ולכן ביקשה לתת לה ורמוקס. בנוסף היא אמרה לי לתת לה שני מיקרולטים (אחד באותו ערב ואחד לבוקר למחרת) ולאחר מכן להמשיך עם הלבולק עם מינון של פעמיים ביום. גם הטיפול הזה לא עזר ולו היו כל יציאות. לאחר חמישה ימים שוב נפגשתי עם הרופאה והיא אמרה לשים לה משחה (שאיני זוכר את שמה ושעולה בערך 170 ש"J) שאמורה לגרום לה לא לשלוט על הסוגרים. בבית המרקחת לא הסכימו לתת לי את המרשם ללא אישור של כירורג ואמרו לי לנסות לתת לה שמן פרפין. לאחר יום היא אכן נתנה יציאה (אמנם לא כל כך גדולה) אבל שוב עברו 5 ימים ללא יצאה. עליי להדגיש שהיא כל הזמן בוכה ששורף לה באיזור פי הטבעת ולדעתי היא פשוט עוצרת ולא נותת לצואה לצאת. אני כבר מיואש. מה עליי לעשות. אני לא רוצה להמשיך עם המיקרולט או הגליצרין מכיוון שאמרו שזה ממכר ורק יכול להגביר את הפחד שלה. אבל נראה לי שהיא כבר בפחד שמשתק אותה מלתת יציאה. אודה לתגובתך המהירה, אלון
אני עונה מנסיוני כאמא וחלילה לא במקום הרופאה פשוט אני מכירה את המצוקה ותשובתה מתעכבת... המטרה במצב הזה היא קודם כל לרכך את היציאה כדי למנוע כאב ופחד.אם תעיין בפורום תראה שהתכשיר המומלץ הוא נורמלקס- מינון לפי ההוראות. כדאי להמנע מנרות חוקנים והמשחה הזאת במיוחד בגיל הזה (גמילה). במקביל ולפי היכולת, לשפר תזונה, שתייה, פעילות גופנית ותמיכה רגשית. אצל בני הנורמלקס חולל פלאים וגם שמן הפראפין עזר מאוד לפני כן. חשוב לנסות לצמצם את הלחץ המשפחתי סביב ענין היציאות... בהצלחה
תודה רבה על התגובה. עליי לציין שבתי גמולה כבר מלפני יותר מחצי שנה. דרך אגב היינו שוב אצל הרופאה לפני שקראתי את התגובה והיא הפנתה אותי לכירורג בכדי לתת אישור למשחה, אך לא הציעה תרופה בשם נורמלקס, כנראה שאצטרך לשאול אותה על זה. בכל זאת קצת עדכון, ביום חמישי האחרון היא אכן עשתה יציאה לאחר צעקות וכאבים, ושוב לא עשתה כל יציאה עד היום. בבדיקה שתן (24 שעות) האחרונה שביצעתי אתמול לבקשת הרופאה, התוצאה הייתה: CALCIUM U/24H 16.20 MG/24H שלפי הבנתי מהאינטרנט התוצאה היא נמוכה. מה המשמעות של זה?
בתי בת 4.5 בזמן שהיא עושה צואה , בניגוב הישבן גילתי דם אדום , אחרי הניגוב לא ממשיך להופיע דם , הדם מופיע רק שהיא עושה צואה , מה לעשות ?
האם יש לה עצירות? אם יש עצירות אז הגורם לדם הטרי יכולה להיות צואה קשה והטיפול צריך להיות ריכוך הצואה עם נורמלקס. אם אין עצירות ברורה עדיין הסיבות השכיחות לדם בניגוב הן פיסורה בפי הטבעת או טחור.כאשר יש דם טרי גם באסלה יכול להיות פוליפ או דלקת במעי גס. בכל מיקרה אני ממליצה לפנות לרופא מטפל לבדיקה כללית כולל בדיקה של פי הטבעת.
שלום רב, בתי בת השנה וחמישה חוד' סובלת מאוד מיציאות קשות שאף לפעמים פוצעות את פי הטבעת. מהלידה היא ניזונה מסימילאק אדוונס ומדי יום בצהריים היא אוכלת מרק בתקווה שירכך את הצואה אך לשווא. כיצד ניתן לעזור?? שמעתי המלצות על תכשירים כגון- נורמלקס , פג-לטקס וכו' מה דעתך?? מה ההבדל בינהם? מה מומלץ יותר? האם ממכרים?? בתודה רבה מראש
בנוסף לתכשירים אודה אם תוכלי לכוון אותי למזון שעשוי גם הוא לרכך ולעזור ביציאות, בתודה רבה
ריכוך יציאה היעיל ביותר הוא על ידי שימוש בנורמלקס או פגלקס.בשני התכשירים החומר הפעיל הוא זהה אך נורמלקס עדיף כי הוא מכיל חומר נקי ללא תוספות וגם חישוב המינון יותר מדויק.אין תופעה של התמכרות.החומר ללא טעם וריח אינו ניספג והוא מתערבב עם התוכן במעי וגורם לספיחה של מים לתוך הצואה וכך מרכך.כאשר הצואה נשארת רכה יותר קל לעשות יציאה אין כאב אין פציעה .הכאב גורם לפעוט להתאפק וההתאפקות גורמת לצואה להתיבש ולהתקשות. כאשר משתמשים בנורמלקס תקופה ארוכה של מספר חודשים והיציאה רכה וללא כאב החרדה פוחתת וההתאפקות פוסקת.
בני בן 6 חודשים, סובל מכאבי בטן לאורך כל היום!. עד גיל 4 חודשים ינק (וגם אז סבל מכאבי בטן) ומאז העברנו לתחליפי חלב ואח"כ לצמחי (בהמלצת רופא) ושוב לחלב שום דבר לא שיפר את כאבי הבטן (לעיתים יש הפוגות של 3-4 ימים ואז חוזר). סובל מבעיות ביציאה, מלווה בבכי וקושי (בד"כ נותן יציאות אך ורק לאחר ששותה בקבוק- אינו מסוגל להוציא עצמאית). מאז שהתחלנו עם מרק הירקות ניכר שיפור (נותן יציאה פעם ביום), אך כמה שעות לאחר מכן (מהרגע ששותה רק חלב ולא אוכל ירקות/פרי) מתחילה שוב העצירות. מתן פרביוטיקה לא עזר. יש ימים שיוצא גללים קשים ויש ימים שמשחה, אך תמיד מלווה בכאבים. הדבר מפריע לו בעיקר במהלך השינה (מתכווץ עם הרגליים) ובכלל! סה"כ מתפתח יפה, אך אני חשה שהוא מאוד סובל. דבר נוסף, הבעיות הקשות בימים אלו החלו שהעברתי אותו מתחליף חלב שלב 1 לשלב 2 (האם כל שינוי קטן בתפריט שלו צריך לגרום לכאבי בטן עזים)???
יש פעוטות שהשינויים והמעברים במזון-מיניקה לתחליף חלב אם ,מנוזל לאוכל מוצק בכפית או משלב 1 לשלב 2 כרוך בעצירות ואי נוחות בבטן.יציאה קשה גורמת לכאב בפי הטבעת וגם זיכרון של כאב כך שגם אם יש יציאה רכה יש ציפיה לכאב ובכי לפני ובזמן יציאה וקרוב לודאי גם ניסיון להתאפק. האם ניסיתם פורמולה צימחית מספיק זמן לפחות שבוע שלם? אם ריכוך צואה כך שלא יהיו גללים כואבים אלא רק יציאה מישחתית רכה תפחית בהדרגה את החרדה בזמן יציאה.מתן נורמלקס כפית אבקה ב50 מל שתייה או תחליף חלב אם במשך חודש-חודשיים יכול לרכך את היציאה ועם הזמן ירגע.
בני בן חצי שנה, נולד פג בשבוע 32. עד גיל ארבעה חודשים הכלכלה הייתה חצי יניקה וחצי סימילק אדוונס. היציאות היו בערך אחת לחמישה ימים. הבנתי שזה בסדר כל עוד הוא יונק. כשהפסיק לינוק, היציאות נעשו דווקא נדירות יותר וקשות מאוד, ממש עצירויות. בגלל שהתקשה לעשות וסבל מאוד מבטן קשה, התחלתי לעזור לו - לכופף את הרגליים לבטן, לעסות את הבטן ולגרות את פי הטבעת עם מגבון ועם מעט משחת עדינול. כך במשך מספר שבועות, מכיוון שהתקשה לעשות לבדו. לפני כשבועיים ניסיתי להתחיל לתת לו מזון מוצק, מעט רסקי ירקות שונים, ובמקביל עברתי לאופטימיל. תדירות היציאות נעשתה תכופה יותר והוא עושה כבר פעם ביום (שזה מאוד משמח), אך לרוב בהתחלה יש יציאה של מעין "גללים" קטנים וקשים מאוד, כשאחריהם - צואה "משחתית" רכה יותר וקלה. בימים האחרונים הצואה ממש רכה ומרגיש לי שהוא היה יכול לעשות אותה בלי עזרתי אך איני רוצה שיסבול. בקיצור... הוא עדיין אף פעם לא עושה לבד בחיתול אלא רק אחרי עזרה שלי. אני מרגישה לא נורמאלית שבמשך כחודשיים הוא לא עושה את צרכיו לבד אלא רק עם עזרתי. אמנם התדירות גברה והצואה התרככה מאוד לאחר השינויים בכלכלה, אך עדיין הוא עושה רק אחרי התערבותי. אגב, גם עם הברזל הפסקתי בשבועיים האחרונים ואני מפחדת לחזור אליו שמא הוא היה אחד הגורמים לעצירות. האם התרגל? האם זה מצב הפיך? איך אני יכולה לגרום לו לעשות לבד בחיתול באופן עצמאי וללא התערבות חיצונית??
הגירוי ליציאה בפי הטבעת הפך בטעות להרגל אך מהרגל אפשר להיגמל.אך צריכה להפסיק לעשות גירוי מכוון ליציאה ולאפשר לו לחוות את הצורך ליציאה ולעשות יציאה באופן עצמוני-הוא יחוש תחילה בהתכווצות של המעי הגס ובעיקבותיו הרפיה של פי הטבעת וילמד להרפות את פי הטבעת וללחוץ לשחרור היציאה.כדי להקל עליו את שלב המעבר אני ממליצה שתתני לו מרכך צואה נורמלקס כפית אחת של אבקה ב50 מל של שתיה פעם ביום כך שהיציאה תהיה כל הזמן רכה ותצא בקלות.בהדרגה הוא ילמד שזה תלוי רק בו ולא בגירוי חיצוני.להערכתי מתן הנורמלקס צריך להמשך לפחות חודשיים של יציאות ספונטניות כל יום ואז לרדת בהדרגה ליום כן יום לא לשבועיים והפחתה נוספת עד הפסקה .אשמח לשמוע איך אתם מתקדמים.
שלום דר', בתי בת 3 וחודשיים, נגמלה מיוזמתה בגיל שנה וחצי. עם פיפי הכל הלך חלק - ביום ובלילה. עם קקי... הילדה פשוט לא מוכנה לעשות. ניסינו את כל השיטות - עונשים, פרסים, התעלמות, תמיכה וכלום לא עוזר. היא מתאפקת ימים שלמים (לפעמים אפילו שבועיים) ויכולה ללכת לשירותים מספר רב של פעמים בבכי ולא לעשות כלום. מטופלת באבילק אבל כבר הגענו למינון של 4 כפות ביום ללא יציאה. הילדה ממש סובלת והנושא השתלט על כל חיינו - היא לא אוכלת, עייפה, עצבנית, מתלכלכת בתחתונים וכל זה כבר שנה וחצי בלי הפסקה. הבנתי שלתופעה יש שם רפואי (אנקופרזיס) אך לא הבנתי מה הטיפול הנדרש (פרט לאבילק).אנחנו מתוסכלים, חסרי אונים ועצות. אנא עזרי לנו!!!
בהחלט אפשר לעזור לכם לצאת מהמצב המעיק.אני אשמח מאד לעזור לכם אולם פתרון אמיתי של הבעיה יהיה טוב יותר אם הטיפול ינתן וילווה על ידי רופא גסטרואנטרולוג ילדים באופן אישי ולא רק בהוראות מרחוק באתר זה. הצעד הראשון בדרך לפתרון הוא מתן מרכך צואה נורמלקס במקום האבילק שלא ממש עוזר.ריכוך היציאה יקל על יציאה וימנע את היכולת לאגור כמות גדולה במעי.מציאת המינון המתאים הוא תהליך שדורש שיקול דעת רפואי ושינויים תכופים בהתאם לצורך.בימים ראשונים צריך מינון גבוה יותר-אפשר להתחיל עם מנה של 17 גרם אבקה ב240 מל שתיה מתוקה(למרות שאין טעם וריח יש שינוי קל במרקם שמורגש אם מומס במים).אפשר לחלק ל2 מנות של 120 מל ביום.כך 3 עד 5 ימים עד שיש יציאה רכה בכמות גדולה ואחר כך לרדת לחצי הכמות 8 גרם ב120 מל שתייה ביום.בהצלחה.
סוף סוף הגענו למצב בו בננו בן החמש אינו מתאפק והולך באופן עצמאי וברוח טובה לשירותים כל יום ואפילו יותר... והתחיל בגן "לטפטף" לו... למה זה קורה אם המעיים מתפנים? מה אפשר לעשות? אני בתהליך הפחתה במינון הנורמלקס ורציתי גם לבקש את דעתך בנושא תכשירי הסיבים- בנפייבר- רצוי? חשוב? תודה רבה
השתפר... נראה כחלק מהסתגלות. עדיין תוהה לגבי בנפייבר. תודה
אין עבודות מחקר שנעשו עם מתן בנפייבר לילדים.התכשירים מרככי הצואה שנבדקו הם נורמלקס אבילק ושמן פרפין ובינהם נורמלקס נמצא עדיף ביעילותו לרכך את היציאה ולשפר את תדירות היציאות.
שלום ד"ר צנגן, התינוקת שלי בת 7 חודשים.יונקת מיום היוולדה. לפני כחודש התחלתי לתת לה בהדרגה אוכל מוצק. אני אמא מנוסה כך אני יודעת מה ומי...פירות(אני די נמנעת מבננה ותפוח ממש מעט מאוד) מרק עוף, קצת טעימות מחלבון ביצה, אבוקדו, עגבניייה מרוסקת כמובן, קצת מציצות מלחם, גרבר קצת.בטטה אפוייה, ירקות מבושלים וכו'. היא עוד לא אוכלת ארוחה זה לא מגיע עדיין למצב שזה מחליף הנקה, כמה כפיות כל פעם.אבל היא מאוד נהנית ושמחה לאכול אוכל מוצק. בתחילת התהליך יצא לה קקי אחרי 10 ימים...אך הוא יצא בסדר גמור. מאז אותה פעם הקקי יוצא פעם בכמה ימים, קשה כמו אבן עד כדי שזה חותך לה ממש את פי הטבעת עם מעט דם, היא כמובן צורחת ובוכה ואני עוזרת לה להוציא את זה. ניסיתי כבר הכל, מעט מי סוכר, סלר מגורר במרק, עגבנייה כמובן עם מעט שמן זית....כל מה שאני יודעת שיכול לעזור והוא לא התערבות חיצונית, היא מאוד סובלת ואני כבר לא יודעת מה לעשות. אני ממעיטה במתן הברזל מפחד שזה מזה. ממשיכה עם ה A?D כרגיל. אנא עצתך כיצד לעזור לה היא מאוד סובלת. ומצד שני היא מאוד רוצה לאכול. תודה רבה תמר
יש פעוטות ששינוי במזון והתחלת אוכל מוצק גורם להם לעצירות.ראשית כאשר מתחילים אוכל מוצק צריך לתת שתיה. הטיפול המומלץ הוא נורמלקס כפית או שתיים ביום של אבקה כל כפית ב50 מל שתיה או חלב אם שאוב או תחליף חלב אם.לחפש את המינון שגורם ליציאה רכה כל יום.במינון זה יש להמשיך מספר חודשים מכיוון שיש פיסורה בפי הטבעת צריך לאפשר לה להחלים (לפחות חודשיים).אם התינוקת לא שותה בבקבוק אפשר לתת במקום נורמלקס סירופ אבילק 5 מל ביום (אפשרלעלות ל7 מל לפי הצורך).
שלום, בתי בת שנתיים ושלושה חודשים, סובלת מעצירות זה יותר משבועיים. לאחר מס יציאות קשות מאוד, היא מתאפקת והיום זה היום החמישי ללא יציאה. אתמול התחלנו לתת לה נורמלקס. שאלתי היא האם הנורמלקס ירכך גם את הצואה הקשה מאד שכבר יש במעי הגס? ואחרי כמה ימים זה מתחיל להיות מסוכן? תודה רבה רון
עצירות אינה מסוכנת היא רק לא נעימה ובגיל הרך גם מפחידה את הפעוט שחש פתאום כאב בזמן יציאה ולכן מתאפק.גם הטיפול אין בו סכנה ואפשר לתת נורמלקס תקופות ארוכות של חודשים ושנים לפי הצורך.נורמלקס משפיע לאחר 2-3 ימים ואני מקווה שעד קבלת מענה זה כבר יש שיפור ביציאות.אם אין שיפור משמעותי כנראה המינון נמוך וצריך להעלות במינון ולהוסיף עוד כפית ב50 מל שתיה.
לפני כחודש הילדה שלי ( בת שנתיים ושמונה חודשים) נאלצה לקחת מוקסיויט וקורטיזון בשל דלקת ריאות.יומיים לאחר שסיימה את הטיפול( עשרה ימים ) נאלצתי שוב לתת לה אוגמנטין וקורטיזון בשל התקף אסטמה שנמשך כשלשה ימים.מאז יש לה בעיות עם היציאות.פעם בשלשה ימים.לפני עשרה ימים זה החמיר ולא הייתה לה צואה יותר מארבעה ימים.הרופא רשם לה אבילק והיא פשוט התייסרה-התפתלה והחזיקה את הבטן..נתתי לה פעמיים ביום אבילק 5 סמ"ק,אך לאחר שראיתי שהיא ממש סובלת החלפתי לשמן פראפין(בהמלצת הרוקחת) ועדיין יש לה צואה אחת לשלשה ימים.( היום שבת,היא לא עשתה מיום חמישי.יש לציין,התזונה שלה מגוונת לגמרי,היא אוכלת הרבה (מאוד..)עגבניות,קיווי,קוואקר,שותה הרבה,מקבלת אומגה 3 ומולטי ויטמין.להיכן ממשיכים מכאן?
תני לה נורמלקס 3 כפיות אבקה מומסת ב150 מל של שתיה מתוקה או שוקו אפשר במנה אחת או לחלק לפעמיים ביום, יום יום עד שיש יציאה כל יום ולהמשיך עוד שבועיים ואחר כך לרדת בהדרגה במינון עד הפסקה לאחר כשבועיים נוספים.
