ליאת יקרה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
כמובן שהלכתי לפגישה, לא יכולתי שלא, לא יכולתי למחוק הכל....דברנו, הבנתי שהיא הרגישה שאני זורקת עליה ולא רצתה להכנס לזה...בקיצור כנראה שגם היא נפגעה ממני...אמנם כעסתי, גם היא כעסה עליי שזרקתי עליה אחרי הפגישה.........אמרתי לה שבטח היא ידעה שאבוא, אמרה שקיוותה....היא דברה על חסך בגיל מאוד מוקדם בינקות כנראה ועל הרגע הזה שהתינוק והאם סימביוטים ואז הוא מבין שהם נפרדים ונושך את השד...משהו כזה, לא הבנתי :( פחדתי לומר שלא הבנתי ממש. היא הרגישה שזעמתי עליה...שהוצאתי עליה....כמו תינוק שננטש :( אוףףףף כבר לא מבינה כלום מה קורה איתי.....בבקשה אפשר הסבר?
היי מיכ היא הסבירה יפה...לא שתמיד זה עוזר:) הרבה פעמים אנחנו מנוהלים ע"י חסכים מאד ראשוניים והתפתחותיים מהילדות שלעיתים עלולים אפילו להיות טראומתיים. הרגע שבו התינוק מבין את הנפרדות וגם "כועס" על השד הוא הרגע שבו הוא מבין שיש גם שד טוב וגם שד "רע" ולוקח זמן עד שהוא מבין שאמא כמו גם אנשים אחרים בבגרותו הם גם וגם. זה לקוח מתוך מלני קליין, תאורית יחסי האוביקט. ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
