מטפלת לא יציבה רגשית

אני מודעת לכך שהבעיה / שהתהיה שלי עלולה להישמע כמו "השלכה" על המטפלת... אך הסיטואציה להבנתי היא קונקרטית ולא השלכתית. יש לי מטפלת כמה שנים, עם עליות ומורדות (שנבעו לעיתים מחוסר היציבות שלה. בכדי להדגים: היא יכולה לומר לי משהו ואחרי חודש לחזור בה. גם על דברים טכניים ולא פרשנות). אך עיקר הבעיה שלי היא כשאני נכנסת לפגישות ובפגישות עצמן. יש פגישות שהכל חלק, שתינו מגיעות ברוח טובה. יש פגישות שאני עצמי מגיעה מוטרדת, לא מרוכזת, רחוקה, אך היא מגיעה ממקום טוב. מאוד נמצאת, מכילה, מאזינה, מה שעוזר לי להיפתח. ואלו פגישות טובות מאוד. אך יש פגישות לא מעטות, שעוד בדלת (אני רגישה לניואנסים דקים) אני רואה שהיא עצבנית, כועסת, מוטרדת (לא מחייכת בדלת. מסיטה את המבט כדי לא להיתקל במבט שלי. אלו לרוב הסימנים). לרוב מצב הרוח הזה לא קשור אלי, אך המצב משפיעה על כל הפגישה. באופן שלא ניתן בכלל לדבר. כל משפט שלי הויא מתקיפה. אומרת: "את סתם מדברת בהצהרות. את לא רוצה להיעזר בטיפול. את הגעת מפוזרת היום (גם בימים שלא). את מתישה אותי." ועוד בסגנון. מאוד כואב לי לשמוע את המילים הללו, וכשאני מנסה לדבר איתה על כך באותו רגע, ולומר שאני לא מזהה את עצמי כזו. ואולי ננסה להבין ביחד מה קורה - המילים שלי לא עוזרות ומובילות או להתקפה נוספת או לדממה שלה בכל המשך הפגישה בטענה ש: "אין ענין שאדבר. גם ככה היום את רק הודפת". ניסיתי כמה פעמים להעלות את הנושא בפעמים הרגועות, לומר לה שכואב לי שהיא מתקיפה אותי או מרימה את הקול (שוב, ניואנסים עדינים), מתיאשת ממני ועוד. היא מקשיבה אז באופן מכיל, מדברת בכנות, מסבירה שיש לה רגעים שקשה לה מולי, אך זה שוב חוזר. מה עושים? אני מאוד מיואשת וכאובה מהסיטואציה. תודה.

הי לך, משהו בתיאור שלך את המטפלת ממש תפס את עיני. וחשבתי..הייתכן שאנו הולכות לאותה מטפלת? האם תוכלי לרשום לי באופן פרטי? לפחות מאיזו איזור היא/את?