היי ליאת...................................

היי ליאת, מה שלומך? מכיוון שאיני מתכוונת להכנס כרגע לרגרסיה איתה ולא מציק לי כלום כרגע, חשבתי על פרידה. היא אומרת שאפשר להפרד כי יש לי כלים ואפשר גם להשאר ולהמשיך לעבוד, פעם ראשונה שהיא מאמינה שאני יכולה לבד. התלבטתי הרבה ואני לא רגילה להתלבט בכלל, קשה לי שלא להחליט, בדרך כלל אנשים מחליטים בשבילי או שאני מקשיבה לאחרים ולא תמיד הולכת עם מה שאני מרגישה, הפעם מנסה לבד וההתלבטות קשה. החלטתי שנפרד...אני לא יודעת לעשות תהליך. רציתי להפרד מיד היא הציעה תהליך כמובן, אז יהיה תהליך כדי שלא אתחרט וזאת עבודה בפני עצמה להפרד...קשה. היא אומרת שדלתה תמיד תהיה פתוחה, אבל אני מרגישה שזה סופי וזה מלחיץ...בחיים אתה לא נפרד לגמריי ממישהו אלא אם כן הוא מת ואין ברירה...כשאתה נפרד זה כי רצית, אפילו אם מישהו עובר לגור רחוק או בחו"ל והוא חשוב עבורך אתה נשאר בקשר, היום יש המון אפשרויות! פעם היה לי קל לנתק קשרים, לא היו לי כמעט חברות, היום חזרתי לקשר עם חברה מהעבר וגם חזרתי לחברה טובה שלא היינו בקשר אחרי שספרתי לה מה עברתי ואז התנתקתי והחלטתי לא מזמן לא לדחות אותה יותר וחידשנו את הקשר....פתאום קשרים נהיו חשובים, אבל מה יצא לי מכך? כאב פרידה, פתאום להרגיש מהו כאב פרידה....לא יודעת. האם את בקשר עם מטופלים שעזבו? האם אפשר לקבוע פגישת "מה נשמע? ואיך מסתדרים?" האם אפשר לקבוע פגישת תחזוקה? האם אפשרי להגיד "חג שמח" לפני חג? או נתק מוחלט? ואז זה דומה להבדדיל אלף אלפי הבדלות למוות.. :( לא יודעת. נשמע קשה לעשות תהליך....כמו אבל...אני 7 וחצי שנים איתה (המון זמן) אגב, אף אחד לא יודע שאני בטיפול אז גם אין מישהו מבחוץ שיהיה שותף לפרידה הזו...