פרידות...............

שאלת אז...פרידה ממישהו שאוהבים היא תמיד קשה. והשאלה איך היא נעשית. האם מתוך הבנה שצריך להפרד ויש מקום להפגש מחדש? או שיש תהליך לפרידה. כמו חלילה אדם שנפרד מהעולם ויש זמן פרידה כמו מחלה או שזה בכלל פתאומי ואז אתה בהלם...פרידה מטיפול נראית לי קשה וחייבת להעשות בתאום של המטפל והמטופל ובתהליך..לברר מה יהיה אחרי..הכנה ליום שאחרי. לא יודעת. אצלי יש התקדמות קצת בנושא..קודם ההבנה שהיא נמצאת גם כשאנחנו לא נפגשות...ואחר כך שזה בסדר להעזר ולא נורא להזדקק...אבל לבדןק האם זה מתוך תשומת לב או באמת צורך..בוחנת עדיין את הקשר שלי איתה. מתי זקוקה לה והאם זה טוב או לא טוב התלות במטפל??? מה את חושבת על תלות במטפל? שקשה להפרד ומרגישים שלא נוכל בלי הטיפול ולכן לא נפרדים??? לא יודעת.

מיכל, מאוד אהבתי את השאלה שלך. אפשר לומר שאפילו התרגשתי. אני חושבת שעם כל הקשיים, טיפול זה אחד הדברים הכי מרגשים שיוצא לי לחוות. משהו בקשר הרגשי שנבנה מצליח לחדור לי לנימים של הגוף אז מטבע הדברים פרידה זה דבר קשה . וצריך להיעשות באופן שמיטיב עם שני הצדדים. המממ, בהדרגה.