טיפול באובדנות ללא תחלואה נלווית

שלום ד"ר רובינשטיין, האם יש גישה טיפולית או תיאורי מקרה מקצועיים של טיפול באדם אובדני ללא תחלואה נלווית כמו דיכאון קשה במיוחד, דו-קוטביות או פסיכוזה? מדובר באדם מתפקד, אינטיליגנטי ורהוט שכבר ביצע מס' נסיונות התאבדות רציניים אך הצליח לשכנע בביה"ח שאינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי ובאופן כללי אמביוולנטי גם לגבי כל טיפול אחר (אך ניתן כמדומני לשכנעו, הוא סובל מאוד). יש לו נטיה להתפלספות והוא טוען שמקור הנטיות האובדניות שלו הוא פילוסופי ולא רגשי, לאחר שנים רבות של פסיכותרפיה (משולבת עם טיפול תרופתי) הוא טוען שהדבר לא עזר לו כמעט בכלל ולא היה שווה את ההשקעה הרגשית והכספית. להערכתי, חוויה טיפולית מאכזבת שלא תתן מענה, מהווה עבורו סיכון אולי גדול יותר מחוסר טיפול, ולכן קשה לדעת מה יתאים לאחר שפסיכותרפיה וטיפול פסיכיאטרי במסגרת מרפאתית לא עזר לבעית האובדנות. האם תוכלו להמליץ על טיפול המכוון לנושאים של משמעות החיים וערכם אל מול המוות? התכנון כרגע, הוא להתחיל טיפול במעון יום במרפאה לבריאות הנפש ע"ש בריל ברמת חן. אמרו שהמקום מיוחד וטוב ויכול להתאים. אך מאחר ובכל זאת מדובר באשפוז שיקטע את רצף החיים של הבחור (שלומד ועובד בדברים שחשובים לו ונותנים לו למרות הכל כיוון ומשמעות) יש מקום לחשש שנפגע בקיים. אני חוששת שבועדת הקבלה בשבוע הבא הוא ימעיט מערך הרצון שלו למות ויצליח "לעבוד" על כולם ועל עצמו. איך לדעתך כדאי להכין אותו לקראת הפגישה? הוא די שונא אינטייקים וטוען שכבר אין לו כוח שוב לספר את סיפור חייו. תודה רבה!

שלום לך, אינני בטוח שאפשר להכין את הבחור לאינטייק ברמת-חן, אך אני בהחלט יכול לחשוב על שתי גישות טיפוליות שמבוססות על פילוסופיה, האחת היא הגישה האקזיסטנציאלית, שלא כל כך מרבים להשתמש בה בפסיכותרפיה, והאחרת היא טיפול פילוסופי, שנועד להחליף טיפול פסיכולוגי במקרים מסוימים (לפני שנה ראה אור ספרו של מרינוף "אפלטון במקום פרוזאק" בהוצאת "כתר"). ייתכן שאחת הגישות תדבר על ליבו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org