ליאת יקרה. תודה על התשובה..

וקבלת הפנים החמה😁 הולך להיות לא פשוט. זאת תקופה ארוכה שהייתי אצלה. אין לי עדיין מקום או חברה כזו שאוכל להרגיש קרובה כמו שהיה בטיפול או בכלל.. אני כן אדם חברותי עם סביבה גדולה אך ללא חברה קרובה..זה לא הושג. איש אינו יודע על הטיפול גם לא בעלי. כך שלא יהיה גם את מי לשתף בפרידה ממש...אז אתמודד לבד עם זה..מחשבות. הושגו המון דברים. ואני הפכתי מאדם דיכאוני לאדם אופטימי,מצאתי משמעות גדולה לחיי..רזיתי 25 קילו ואני שומרת על כך במשך 5 שנים, כבר לא אוכלת בכעס על עצמי.. האפשרות לחזור תמיד ישנה אז זה נותן לי רוגע מסויים. האם גם לה עצוב להפרד ממני? למרות שהיא צריכה להיות שמחה שהושגו דברים.. האם הקשר הזה משמעותי עבורה? מאמינה שכן...מאמינה שישאר בה משהו גם ממני...וברור שהקול שלה ילווה אותי תמיד...לא קל לי. אבל אני הצעתי ואני שלמה עם ההחלטה למרות הכל. תודה לך.