היי ליאת, יודעת שלוקח זמן עד שאת מעלה ורואה ועד שאת עונה.
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי, ובכל זאת כותבת פה שוב. לקראת פרידה. קבענו די הרבה פגישות, אני בחרתי 10 שזה פגישה לכל שנה פלוס, אז פתאום זה נראה לי הרבה מאוד. פתאום הטיפול תקוע לי באמצע היום ויש לי דברים יותר חשובים לעשות. ..וזה גם עולה כסף. שהחלטתי שמספיק ל"בזבז"על טיפול...למרות שיודעת שהוא ממש עזר לי!!!! אבל עכשיו הוא כבר פחות רלוונטי. לא יודעת מה קורה לי...חולמת המון בהקיץ על התהליכים ודברים שעלו. על זכרונות מהחדרים כי עברתי איתה כמה מקומות... האם לא מספיק מספר קטן של פגישות? שתיים? כדי להפרד? כי מרגישה שזה פתאום מפריע לי. כאילו רוצה לומר. תודה וביי....אבל יודעת שגם פה כמו כל דבר אחר זה תהליך...אעמוד בזה כי התחייבתי. אבל..בא לי כבר שיגמר. מעניין לא? כי בעצם לפעמים חשבתי שלא יגמר לעולם ורציתי טיפול לכל החיים. מעניין.....מה דעתך?
היי מיכ מאד מבינה אותך לפעמים כשמחליטים ללכת אז באיזשהו שלב זו הקלה כבר לעשות זאת ודי. 10 נשמע לי בהחלט הרבה וגם אם החלטת על כך מראש תמיד יש את האופציה לשנות זאת ע"פ הרגשתך..נשמע לי שזה משקף את התחושות שעולות בפרידה: רצון להשאר, רצון ללכת, רצון לדבר, רצון לשתוק...ועוד. ליאת