אופטימיות וחרדות בימי קורונה...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לכולכם.... מוזמנים להעלות פה כל שאלה או קושי בעיה/ התלבטות/ או סתם מחשבות על "ימי הקורונה"....גם למי שבבידוד גם מי שחושש מבידוד ועוד מבטיחה לענות במהירות ובהקדם :) ליאת ברעוז
היי ליאת, תודה על ההזמנה. אנחנו בבית באטרףףף רציני! כמו כל עם ישראל! 3 מתבגרים. בעלי עובד מהבית הביא מחשבים מהעבודה שתופסים את כל חדר השינה שלנו. 2 מחשבים ל3 ילדים והמורים מצפים שהילדים יקומו להגיד להם בוקר טוב בזום. ולמטלות היום. הקטן לא הספיק לאכול וכבר קיבל המון מטלות...מליון תרגילים במתמטיקה, אנגלית, מדעים...שירגיעו!! הפכנו למורים... בקושי מעירים אותם בבוקר, הפרצוף של המורה על המסך מחוייך....יש המוןן עבודה וכלם חושבים שהילדים משועממים???? ממש לא!!! עונש של שיעורים עד הלילה. חשבתי שאתחיל פסח. אז חשבתי. זה בלתי אפשרי. ואנחנו לא בבידוד!! מה יהיה?? ואני כל היום מכינה אוכל. אוכלים יותר. פתאום נופל האינטרנט כולם בקריזזזז. כי המורה בקשה עד שעה מסויימת להגיש עבודה. דייי!!! שירגיעו!!! אז לא! זה לא חופש...אני לא האמנתי עד כמה אתגעגע לעבודה. וואו....
היי מיכל אני ממש ממש מבינה אותך. זה מאד קשה ומעמיס ומציף. נראה לי שזה גם עניין של הסתגלות והדבר לוקח כמה ימים עד שהמערכת הרגשית שלנו מבינה את המצב. חשוב שלא תקשי על עצמך בימים אלו ואם הלמידה מרחוק מקשה אז פשוט לא להכריח את עצמך ואת הילדים לעשותה...יותר חשוב זה לנסות למצוא את המקומות שבהם יש לנו איזושהי שליטה בתוך חוסר השליטה...דברים שבשגרה שכן אפשר עדיין לעשות, גם אם דברים קטנים. לחשוב מה בדר"כ עוזר לך להתמודד עם מצבי לחץ ולהעזר בזה. והעיקר העיקר לזכור לחיות שעה שעה בהווה כי האתגר שבאמת הכי קשה פה זה חוסר הודאות. האחזות בהווה צעד צעד מאד עוזרת להיות בתוך הכאוס. בסוף זה יעבור :) ליאת