אירוע עם פסיכולוג - וגישה להמשך טיפול

שלום, אשמח לעזרתך. אני בת 22. אני נמצאת בשנה האחרונה בטיפול פסיכולוגי. אני תמיד מסתכלת טוב על הפסיכולוג שלי לפני תחילת הפגישות, קוראת את הבעות הפנים שלו, את הקול, אני ישר מתעודדת כשהוא נראה במצב רוח טוב, וזה גורם לי לפעמים לשנות גישה ליותר קלילה והומוריסטית כדי לשמור על זה, ונבהלת שהוא נראה עייף או רציני למרות שהוא תמיד מתנהל בצורה מקצועית. לפני כחודשיים קרה שאחרי פגישה שהוא היה נראה עייף ומרוחק, ובגלל שכל כך נבהלתי ונפגעתי מכך שהוא לא "הרגיע אותי" עם גישה חיובית ומכילה, כתבתי לו אחרי כמה ימים בהודעה שאצטרך הפסקה של שבועיים מהטיפול ( טיפול של פעמיים בשבוע ). הייתה לי תקווה שהאקט הזה יצביע על הבעיה - שיש לי קושי ענק להתבטא על כמה הוא והתגבובות שלו יכולות להלחיץ אותי. קיוויתי שזה יוביל ליותר רכות והרגעה מצידו, שהוא יגיד שהוא לא חושב שאני מעצבנת וכן רוצה לבדוק מה הבעיה, או שיצור מספיק מרחב כדי שהוא יתעניין לראות איפה אני נמצאת. הוא ביקש שאסביר את עצמי דרך שיחת טלפון, ובגלל שבטון שלו לא מצאתי את הרכות שקיוויתי לה, אלא טון יותר מרוחק, יצא ממני צד מתגונן שדוחה את העזרה שהוא הציע כי היא הרגישה לי טכנית ורחוקה ממה שכל כך קיוויתי לו. שיחת הטלפון נגמרה רע מאוד, והרגשתי שבמקום לראות אותי כמטופלת שנלחץ אצלה כפתור בנקודה כואבת שקשה לי עדיין לגמרי להביע, הוא מתייחס אליי בתור ילדה קטנה שצריך לנזוף בה. בסוף לא ביטלתי את הפגישות וראיתי אותו כרגיל, ובפגישה לאחר מכן ניסיתי להסביר את עצמי תוך כדי החששות במידת האפשר, והוא אמר במהלך השיחה בטון מתגונן וגבוהה ושונה מהקול הרגיל שלו שהוא חושב שהוא עשה הכל בסדר ושאני צריכה לקחת אחריות על איפה שאני הייתי לא בסדר. בהמשך הפגישה הוא הצליח להבין שזו לא הייתה הכוונה שלי והפסיק להיות כועס ויותר קשוב ואמפתי. בפגישות לאחר מכן, הוא אמר שהוא מצטער, שהוא מבין שלא עשיתי את זה בכוונה, והסביר שהוא הרגיש שהתנהגתי אליו 'באכזריות' ( ציטוט שלו ) ושהוא נפגע מזה בצורה אישית, והוא מצטער שהוא לקח את זה למקום האישי, כי הכוונה שלו היא להיות כאן בשבילי. אמרתי שאני מבינה שהוא גם בן אדם ושטעויות קורות, אבל הצורה שבה הוא פספס את ההתגוננות שלי ולקח אותה לפן האישי וקרא לה לא פחות מאכזרית, מנע ממני להרגיש שאפשר לסמוך עליו שוב באותה הצורה עם הרגשות והתגובות האותנתיות שלי. אני מרגישה שאני הולכת על בייצים מאז בפגישות, ובגלל שכבר יש לי בעיה אישית מחוץ לטיפול של פחד מתגובה רגזנית ומאשימה כשאני רק מבקשת עזרה, אני מרגישה שאני לא יכולה לשקם את זה, עם כמה שאני רוצה. הוא ניסה להעלות את הנושא שוב בטיפולים, והוא מאוד בוחן את ההתנהגות שלי מאז ומצביע בעצב על זה שנראה שאני מתגוננן ומפחדת ממנו עכשיו. אני שמחה שהוא לא קובר את זה מאחור ולוקח על עצמו את האחריות לכך שהוא פגע בתחושת הביטחון שלי בשיחות איתו, אבל אני עדיין לא יודעת איך לעבד את זה איתו בצורה יעילה. אני מפחדת שאיך שהוא הוא יאשים אותי שוב ואני אצטרך לחוות את זה שנית. אשמח לעזרה לאיך לטפל בקרע שנוצר ביחיסים בנינו. תודה לך.