נתינת כספים לאחותי ובעלה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ליאת, הייתי רוצה לשמוע מה דעתך: יש לי הורים אמידים. אני (רווקה) ואחותי הנשואה קיבלנו ומקבלות הרבה כסף מההורים ואנחנו חיות ברווחה בזכותם (אנחנו כמובן עובדות אבל הם עוזרים לנו המון). אחותי נשואה עם ילדים. בעלה מגיע ממשפחה חסרת אמצעים שאינה יכולה לעזור כספית. הסתבר לי שכתוצאה מהעזרה הכלכלית הגדולה של הורי הוא יכול להרשות לעצמו לעזור להוריו כלכלית. וכך הוא אכן עושה. אותי זה נורא מרגיז. מדוע הכסף של הורי צריך לשמש לעזרה להורים של החתן שלהם? להורים שלי זה לא מפריע. הם אומרים שהם נותנים את הכסף לאחותי כדי שתחיה עם משפחתה ברווחה וזה לא עניינם איך היא מחליטה על השימוש במשאבים. ואם זה עושה לה ולמשפחתה טוב לתת עזרה להורי בעלה - שיבושם להם. אני מציינת שוב שהורי אמידים ויכולים בכיף לתת את הסכומים שהם נותנים. וגם לי לא חסר דבר. האם אני קטנונית ורעה בגלל שמפריע לי שהורי בעלה נעזרים בכסף הזה? או שהרגדות שלי מובנים ואנושיים..?
היי פז שאלת שאלה מורכבת... קודם כל את לא קטנונית ורעה...השאלה שעולה בי וזה משה ולבדוק בינך לבינך האם, למרות העניין שהורייך אמידים ואת חיה בטוב עדין יש איזושהי תחושת חסר? כי לפעמים ביטוי של חסר או חסך רגשי כלשהי יכול להיות מתורגם לבסוף לכסף או גם קנאה. בכל מקרה מדובר ברגשות אנושיים ומובנים מאד. המחשבה השניה היא שתשובתם של הורייך לגיטימית. ברגע שהם נותנים כסף וזה לא משנה למי תמיד ברגע שאנחנו נותנים כסף אין לנו יכולת להכתיב לאחר מה לעשות עם הכסף אחרת זו נתינה "על תנאי" או נתינה ושליטה בצידה והם לא מעונינים בכך. מקווה שעזרתי :) ליאת