שאלה לגבי הקשר הטיפולי

הי, התחלתי לא מזמן טיפול בעקבות לחץ יתר, ביקורת עצמית גבוהה מדי, וחשש מנישואים. המטפלת עוסקת בשיטות הגל השלישי, אבל לא רק. ובעוד אני רציתי לבוא על מנת למצוא דרך להפחית את המצוקה והלחצים, השיטה שלה היא הפוכה... הרגיש לקבל את הלחצים ולהשלים איתם.... וזה ממש קשה לי. יש לי התנגדות מאוד חזקה וקשה לי להסכים. אני מבינה את ההיגיון שיש בזה אבל עדיין זה מאוד קשה. אני אצלה כבר כמה וכמה פגישות. העניין הוא שאמא שלי היא עצמה מטפלת מקצועית מאוד (עוסי"ת קלינית). ואני משתפת אותה לפעמים בחלקים קטנים מהטיפול. עברו כבר כמה פגישות ואמא שלי אמרה לי שחשוב להתבונן ולהרגיש האם אני מרגישה שיפור כלשהו, אפילו קל מאוד, לא משנה במה... כדי לדעת האם אכן זה בכיוון הנכון והטיפול אכן יעיל. הבעיה שאני לא יודעת. הרי מדובר בדברים כל כך דקים ומופשטים. פשוט אין לי מושג! אבל כן המטפלת עשתה לי רושם טוב ומקצועי ויש ביננו כימיה ושמעתי עליה דברים טובים. העניין הוא ששיתפתי את המטפלת בכך שאני מתלבטת האם אני מרגישה שיפור והאם הטיפול הזה הוא אכן הדבר הנכון לי. היא השיבה לי שמצוין, כי גם אם אמא שלי לא תאשר אותה, זו תהיה חשיפה מצוינת בשבילי לתחושת הספק. (היא טוענת שיש לי דפוסי חשיבה כמו של OCD מנטלי וזה חשוב להיחשף לספק וזו הזדמנות מצוינת) אבל אולי אמא שלי צודקת ובאמת אם אני לא ממש מרגישה שיפור או לא יודעת אם אני מרגישה, אולי זה לא נכון לי. איך אני יודעת האם זה נכון לי או לא? איך יודעים אם טיפול הוא יעיל? מצד אחד חשוב הרי לסמוך על המטפל, אבל גם אסור לעצום עיניים אז... איך יודעים??? תודה!!!