לצאת מהחדר

היי מה לגבי יציאה (זמנית) מחדר הטיפולים? למקום אחר? כדי לנסות ולצאת מהתקיעות הזאת? הרבה סיבות הביאו אותי למחשבה הזאת. מילים פה לא מספיקות, המקום לא תמיד מוגן ושליו, אני מרגישה (ויודעת) שאני חסומה ומוצפת. לא יכולה לדבר בכלל, וזה מעיק עליי... ניסיתי כבר הכל כמעט, מה את חושבת?

הי מי"ב לצאת מהחדר עם המטפל? בלעדיו? בתוך השעה הטיפולית? פעם אחת או בקביעות? או שמא את מתכוונת לעשיית הפסקה בטיפול? בגדול, אני בעד טיפול בחדר הטיפולים. במקרים שבהם יש מחסום גדול מדי, אפשר לחשוב על פתרונות יצירתיים ביחד. גמישות ויצירתיות חשובות בטיפול, אבל גם הקביעות והגבולות הברורים. אם מצליחים להחיל את שניהם יחד – מה טוב. ענבל

חשבתי... לצאת מהחדר, בזמן השעה הטיפולית, עם המטפל (ברור) משהו שיאפשר לי קצת להתאוורר ופחות שירגיש לי סגור וחנוק שם מנסה לחשוב... מה עוד לא עשיתי כדי להקל על עצמי? אני מרגישה במלכוד. לא טוב לי. אני במשבר רציני (גם מולו) אני לא מצליחה לדבר (לא איתו ולא בלעדיו). ובעיקר, אני ממש מעצבנת אותו (אני מרגישה את זה, הוא לא אומר כלום) וכאילו מנסה לאתגר את הסבלנות שלו אליי (זה נוראי כשאני חושבת על זה וכותבת את זה) נורא. פשוט נורא.

מנסיוני, חלק בלתי נמנע ובדרך כלל קורה בטיפול זה הפעמים האלו שהכל נתקע. אין אימון אין רצון לדבר יש כעסים. אז נכון שאם זה מגיע לשלב שרואים להפסיק את הטיפול הנוכחי. אבל בדרך כלל עם כח וסבלנות רואים שינוי. צריך לשאוב כוחות לזמן הזה. משתתף עמך.

אז לפחות לא נשלם דמי קישוריות