ברוכה הבאה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת שלום, ברוכה הבאה..מרגישה שלא ממש הייתי שייכת פה בפורם ואולי ההתחלה איתך תיצור גם אצלי משהו חדש..המטפלת שלי נסעה כמעט לשבועיים ואני שאני כה תלויה בה במיילים, שיחות ופעמיים בשבוע פגישות מנסה להתמודד...היא הציעה משהוא חלופי לשיחה והחלטתי שלא, אני צריכה אותה! רציתי לשאול איך זה מתבצע? כלומר אני לא יכולה לצור עוד קשר כזה..ואז אני מרגישה שהיא חושבת שזה כאילו לא משנה עם מי מדברים האם היא לא מבינה שהיא החשובה? איך אבהיר לה שהיא החשובה?...בכל אופן יש לי רצון עז להעלם קצת מהכל..לנסוע הכי רחוק שאפשר ואני לא יכולה להרשות לעצמי...יש לי משפחה...ילדים...ודוקא מהם מרגישה רצון לברוח....קשה כרגע להסביר הכל כי את לא מכירה אותי ועכשיו בכל זאת יש לי צורך לשוחח עם משהוא..אז כתבתי..אני אוהבת את ילדי ובעלי מאוד ובכל זאת מרגישה רצון לעזוב הכל..איך מתגברים על הרצון לברוח? כי הוא לא ניתן למימוש...מרגישה אגוצנטרית על המחשבות האלה.......מיכל
שלום מיכל, ברוכה הבאה גם את ונעים להכיר. כשמטפלת נוסעת לחופשה זה באמת לא קל. מניחה שמתהווה איזה חלל קטן ורצון לדבר וגם לדעת שיש מישהו שמקשיב. אני כן מאמינה שהמטפלת יודעת שחשוב לך לדבר דווקא איתה אבל ...עקרון המציאות- כרגע היא נסעה וזו אולי גם הזדמנות בשבילך להרגיש מה זה עושה לך, איך את מסתדרת ואח"כ לדבר איתה בפגישה על התחושות שחווית בהעדרה. המחשבות שאת חושבת והתחושות שאת מרגישה אינן אגוצנטריות. הן נורמליות וטבעיות בדיוק כמו תחושות האהבה למשפחה ולילדים.אולי גם לך בא לברוח דווקא כעת מהכל וזה בסדר כי בסופו של דבר אלו רק מחשבות או אולי כמיהות. טוב שכתבת פה על תחושותייך כי עצם הכתיבה היא גם התמודדות. מצאת בכל זאת איפה לספר מה את מרגישה מבלי לברוח באמת מהמשפחה והילדים. נכון? :) ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
