בבלבולית

הי ליאת, רוצה קצת לדבר קצת לשתף,זה בסדר? עדיין לא מכירות כל כך, מרגישה שלאט לאט.... רוצה לנסות.... אני מטופלת הן אצל פסיכולוג והן אצל פסיכיאטרית נוטלת ציפרלקס. ברוב הזמן מתפקדת כאמא לילדים,כאישה,בעבודה וגם לומדת... לא פשוט. עד היום השתדלתי שהעניינים הרגשיים לא יפגעו לי בתחומי התפקוד השונים ואני חושבת שברוך השם זה הצלחתי לתמרן. בשבוע האחרון אני בחולשה נורא גדולה,קמה בבוקר עם סחרחורות עזות וחולשה נוראית שלא מאפשרת לי לתפקד. אתמול ניסיתי ללכת לעבודה וזה לא עבד אז חזרתי למיטה. גם היום אני בבית.וכמובן שאני אלך להיבדק אצל רופא לאתר את מקור החולשה. העניין הוא שאני לא מספיק סומכת על עצמי,שבגלל שזה לא משהו מוגדר כמו דלקת גרון,אני לא מניחה לעצמי,שאולי אני לא בסדר וצריכה להכריח את עצמי לתפקד.... מה שלא משפיע לטובה על תחושתי הרעה גם כך....:) מקוה שהצלחתי להבהיר את הבלבולית. את יכולה לשאול אם זה לא ממש מובן. בכל מקרה אני נכנסת למיטה. ביי לבינתיים, ותודה על ההקשבה , אדוה.

ליאת תודה על תשובתך המושקעת, אני מאוד מעריכה את זה. ולגבי הרגישות זה נכון, יש לי את הפחד לצוף כל הזמן על המים,לא להרשות לעצמי להישמט, כי זה יהיה מסוכן, הפחד מהפחד קראת לזה,יפה:) העניין הוא שאם זאת נפילה רגשית אני מרגישה שאין לזה לגיטימציה במקום העבודה שלי,כאילו משהו לא בסדר איתי, ואם זה גופנית זה מקובל.יש מין ציפיה כזאת שאם זה רגשי,אז תתגבר על זה.....ואולי את צודקת,שמותר לפעממים קצת ליפול, זה לא אסון. אני ינסה לסמוך יותר על עצמי.... ואגב אני כותבת ותיקה כאן,ומאוד שמחה על ההתחדשות!! וכן אני בטיפול שמחזיק אותי אז יהיה בסדר, בעזרת השם. ושוב תודה!! אדוה.