לליאת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ליאת, קודם כל ברוכה הבאה. גם לי קוראים ליאת,וכתבתי כאן בתקופתה של ענבל עם השם הזה. ורציתי לשאול האם זה בסדר מבחינתך,או שאת מעדיפה שאני אחליף כאן כינוי ? והאמת חשבתי כבר לא לכתוב כאן יותר,מכל מיני סיבות,אבל הימים הראשונים שלך כאן הרגישו מאוד נעימים ומאוד מזמינים,אז החלטתי להצטרף.אני מאוד שמחה לראות כאן שוב אחרי תקופה,מספר חברות יקרות,ואני גם מאוד שמחה לראות מצטרפים חדשים שבחרו והעזו להצטרף.(בעיני זה הקוד כניסה היחיד שצריך כדי להצטרף לקבוצה). והמשפט שכתבת שסוף הוא גם התחלה,מתחבר אלי מאוד טוב לתחושות של התקופה האחרונה.באופן אישי עברה עלי שנה מאוד לא פשוטה שבמהלכה אמא שלי נפטרה מסרטן.כן זה ממש לא היה פתאומי,וידענו שזה יקרה, ואני גם בטיפול מאוד מושקע ותומך.אבל כמה שמתכוננים וכמה שנפרדים,כשזה קורה זה מרגיש ממש נורא.עברה כבר חצי שנה מאז, ואני מרגישה שלאחרונה אנחנו (כל המשפחה) מתחילים להתחיל להתאושש. וגם אני באופן אישי מרגישה שקורה משהו טוב לאחרונה שיש תזוזה.ואתמול בלימודים השתמשנו בקלפים טיפוליים.ואני שלפתי את הקלף פשוט להיות.וזה הרגיש לי כל כך מתאים,לכל כך הרבה מקומות. אני אמנם חושבת שזה ממש לא פשוט,הפשוט להיות הזה,אבל זה בהחלט מקום לשאוף אליו. ונראה שגם לגבי כאן זאת מטרה טובה עבורי. אז המון הצלחה לכולנו ליאת
הי ליאת, (הותיקה) אולי תהיי ליאת.ו.? סתם, זה מרגיש לי משהו חדש ומרענן,אבל גם ישן וטוב. וכמו תמיד,הכתיבה שלך כל כך,מאורגנת. אז שלום!! שמחה להיפגש, אדוה
שלום ליאת, אין שום בעיה שגם את ליאת. כל ליאת היא ליאת אחרת. נעים להכיר וברוכה הבאה. שמחה שגם את מברכת את החדשים המצטרפים. נשמע שהמשפט שכתבתי מייצג באופן הכי עמוק את מה שעברת. אכן למוות, בודאי של אמא, גם אם מתכוננים, קשה להיות מוכנים וטוב שאת בטיפול. מרגש לשמוע שחצי שנה אחרי את מרגישה כבר קצת יותר טוב והקלף של "פשוט להיות" הוא קלף נהדר- כי נכון, זה כ"כ לא פשוט אבל כ"כ חשוב... ליאת.
הי... גם אני חשבתי לא לכתוב כאן יותר, או בשום פורום אינטרנטי...אבל פתאום בא לי להמציא את עצמי מחדש... אז אני בת 25, נולדתי בהרצליה פיתוח, היום אני גרה עם בן זוגי בקיסריה. אבא שלי וטרינר ואמא שלי מטפלת באומנות...בילדותי נתנו לי הכל, ואני מרגישה שלמה ומאושרת. אני כותבת בפורום בעיקר סביב קשיים בהחלטיות. אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי הולכת בסופר או בחנות ולא יודעת מה לבחור- קוטג' 5% או 9%, חלב של תנובה או של טרה...וזה מטריד אותי. חוץ מזה, אני לא מוצאת את עצמי טרודה מדברים אחרים במהלך היום יום. ושוב, ההחלטיות...עוד לא החלטתי לאיזו ליאת ההודעה הזאת מופנית... אז לשתיכן- שיהיה בהצלחה! דורותי נ.ב. היום הייתי טרודה במיוחד בסוגיה של קולה זירו או קולה דיאט... יש תובנות?
שלום דורותי, ברוכה הבאה ונעים להכיר. טוב שלקחת את ההתחלה החדשה למקום מחדש. קשה לי עדיין לעזור לך בסוגיית הקולה :) לא מכירה אותך מספיק. אולי קולה רגילה ולא דיאט? סיבכתי לך את ההחלטה...:) ליאת.
דורותי, ודאי שזה לא פשוט...אם תחדדי את מבטך, אם תתבונני היטב, תגלי שיש גם את של שטראוס, גד, טנא נגה ועוד המון המון.. אגב ,מאוד ציער אותי דורותי לקרוא על האפשרויות שבחרת לגבי השתיה.. שניהם היו עם ממתיקים מלאכותיים... אני מניחה שפרויד היה מזיז את משקפיו, מכחכח מעט בגרונו ואומר בקול מדוד ושקט :"מעניין..מעניין מאוד שהבחורה בחרה להשתמש בדימוי של שתיה..עם מרכיבים מלאכותיים... כנראה שהודות לכך שבילדותה קיבלה הכל... :) דפי.
הי דורתי איזה כיף לפגוש אותך כאן שוב. האמת רציתי לכתוב שאני מתגעגעת להומור שלך,ושהמקום לא אותו דבר בלעדייך.ולא הספקתי קודם,ושבאתי לכתוב עכשיו ראיתי שבעצם "שמעת" אותי בלי שכתבתי. וגם אני בעד הקולה הרגילה (האמת אולי בעצם מיץ תפוחים), צריך להתחיל לשמור גם על עובריקו. וכשקראתי את מה שכתבת ישר חשבתי על חברה שלי שיש לה בעיה מאוד קשה בחיים.יש לה שני הורים ממש ממש מקסימים.וזה ממש לא מצחיק, הבחורה לא מסוגלת לקבל החלטה בשום נושא.ממש מזכירה את הדמות הדמיונית שלך... ואדוה יקרה, שמחה שבאת לבקר, האמת בעלי הציע לי לכתוב ליאת המקורית,או ליאת האמיתית... אבל נראה לי שהמקורית זו ליאת מנדלבאום,שעדיין כיף לקרוא אותה בפורום של פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר,והאמיתית נראה לי שזה תופס לגבי כולן,וטוב שכך. אז אני מניחה שנסתדר ומקסימום כמו לדורתי נענה שתינו,מה רע ,זה שתיים במחיר אחד... וליאת תודה על התשובה,אני שמחה שבחרתי לחזור. אז לילה טוב ובשמחות ליאת
דיאט קולה! לזירו יש טעם לוואי... אבל אני בכלל בחורה של דיאט ספרייט :-) יופי של רקע יש לך, באמת היה חסר כאן ההומור שלך בימים האחרונים. האמת, עכשיו כשכולנו פה אני שוב מחייכת מול המחשב. ד"ש לשמיכי שבטח עדיין מתאושש לו (גם אצלך הוא הלך בזיגזג במשך איזה שעה אחרי שהתעורר מההרדמה?) וכמבן שגם לאחים שלו. נו? מתי עושים מפגש פורום בבית המקסים שלך שפונה לים? אני מביאה קינוח :-) נועם
הי ליאת-ליאת יקרה, ואני חושבת על היום, ל' בשבט, יום האם, המשפחה, הכאב שהוא מזכיר לצד האושר בקיים והתקווה לעתיד... ובאיזה מרחב אפשר 'פשוט להיות' את מי שאת... בוקר של אור שיהיה, איילת השחר
נכון, כמה כאב ואוסיף- צער, החמצה, כעס ועוד ועוד לעומת- אושר שמחה שייכות בית..אפשר לחשוב על האסוציאציות שמעלה יום כזה...ונראה לי שיהיו אינסופיות ומורכבות. בוקר של אור גם לך למרות הגשם שבחוץ, ליאת.
הי א.ה יקרה מאוד ! ואכן כדי לעבור בשלום יחסית את היום הזה אני התמקדתי בהווה עם מבט מלא תקווה לעתיד. ממש עצוב בלי אמא,ועם אבא אף פעם לא היה פשוט (למרות שבהחלט יש שיפור,אבל עדיין יש עוד המון עבודה). בתקווה ששנה הבאה כבר נוכל להוסיף שותף/ה חדש/ה למשפחה,ואז אולי באמת אפשר יהיה להיות יותר ברוגע.(כי יותר פשוט זה לא יהיה בכל מקרה...) איזה כיף לראות אותך כאן ככה,ממש התגעגעתי. יאללה בשמחות ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
