דילמה צרכנית

טוב, אז אם כבר התחלנו ברעלים, אז נמשיך איתם... חשבתי על איזה דילמה להביא, ומצאתי אחת שקשה לי להאמין שדפי תמצא לה פרשנות דינאמית... טוב, אז ככה- לאוכלי התפוצ'יפס- מה עדיף...החלק או המפוספס... יש יתרונות לכאן ולכאן, אני לא אמנה אותם, אלא קודם אתן לכל אחת לחשוב בעצמה מה היא מעדיפה... שבת שלום, דורותי

היי דורותי, (מה שלומך? :) אכן דילמה מעניינת ומאתגרת שיש בה גם רובד דינאמי או רגשי במיוחד אם את מתייחסת לזה כרעל (אפשר כאילו להתאבד איתו?). כמו שכתבתי בכותרת לדעתי זה קשור לוויסות חושי, העניין של הוויסות החושי הוא עניין מורכב, וכנראה שבלתי אפשרי לדעת בדיוק אם זה אורגני/נויירולוגי או רגשי או שילוב. אלו עם הפסים משמיעים רעש חזק יותר שאוכלים אותם והם יותר עבים וכמובן גם החיספוס מוסיף לחוויה, כך שהם מספקים גירוי חזק יותר לחוש המישוש וגם לחוש השמיעה, ואילו אלו החלקים מתאימים יותר, לאנשים שסף הרגישות שלהם גבוה ואינם זקוקים לגירוי יתר. חוץ מזה תפוצ'יפס מלבד זה שהוא מפוצץ במלח, הוא הרע במיעוטו מבחינת מזון מעובד, במיוחד למי שסובל מילדים רזים במיוחד שלא אוהבים כמעט שום דבר (אולי בגלל וויסות חושי). אני באופן אישי מעדיפה את אלו עם הפסים,אני ממש אוהבת את זה א"כ יש לי בחילה ובא לי למות אבל זה כבר סיפור אחר.

את צודקת, קשה לי למצוא פרשנות דינאמית ..יש לי רק מס' שאלות.. הראשונה שבהן היא כמובן , מה זה תפוצ'יפס עבורך ? מה זה חלק /מפוספס בשבילך ומה את מעדיפה ? ו..כן, ישנן שאלות נוספות שמתבקשות מבחירתך זו.. דורותי,את כותבת: "אם כבר התחלנו ברעלים אז נמשיך איתם".. * מי התחיל בבחירת הכנסת רעלים לגופו דרך הפה ? מי זו שבחרה בממתיקים מלאכותיים ? *מי זו שהתעקשה להשאר עם ממתיקים מלאכותיים ולהעבירם לדורות הבאים למרות ההצעה של ליאת במיץ תפוחים לעובריקו ? * אם "התחלנו" ברעלים, צריך להמשיך איתם ? דורותי מתוקה, כבר אמרתי לך שלדעתי פרויד היה מניד את ראשו, מזיז את משקפיו קמעה מכחכח בגרונו ואומר בקול מדוד ושקט "כמובן, זה היות והבחורה קיבלה בילדותה ה-כ-ל" נ.ב ליאת למשל ראתה כאופציה במבה.. אם זכרוני אינו מטעה אותי במבה נוגט את אוהבת..? לא ראית אותה כאופציה.. אולי בגלל שהיא (הבמבה) לא חלקה ולא מפוספסת... נ.ב לבמבה צורה מאורכת ? לתפוצ'יפס צורה מעוגלת ? פרויד אולי היה מחייך קמעה... :) דפי.

הי דוריתי, דילמות צרכניות קשות את מביאה לכאן....:) לגבי הבמבה,דפי,ברור שנוגט!! עיגול -מתחבר לי לאמא,דוריתי, להיות אמא זה לסגור מעגל ,אמא גידלה אותי,ועכשיו גדלתי ואני מסוגלת בעצמי להיות אמא. גם הבטן שצומחת בהריון היא עגולה, יש משהו מאוד רך בעגול ,ללא זוויות, מתקשר אצלי לאהבה,חום,חמלה ,רגשות עגולים כאלו שעוטפים. מפוספס או חלק - לפעמים דברים הולכים לנו חלק ולפעמים הדרך "מפוספסת או מחוספסת " אבל לפי הצער כך השכר..... אני באופן אישי מעדיפה לא לגעת ברעלים האלה, ואולי גם עובריק סובר כך? אה?.... בשורות טובות, אדוה.

דפי, את זוכרת שפעם דיברת עם ליאת על תפקידים בפורום? אולי נמשיך עם זה ,זה היה נורא מעניין, ליאת רוצה? אני זוכרת שאמרת שדוריתי היא הקפטן, ו.............. לא זוכרת מה עוד,

לא הכנסתי את במבה נוגט להודעה, כי אין כאן באמת דילמה...ברור שהיא לוקחת את הכל! שקלתי אולי היא לעומת במבה חלבה, אבל במבה חלבה עושה בחילה נוראית! ולגבי הויסות החושי, אני מאוד מסכימה איתך סשה. אני הייתי מהילדים שהפתק בחולצה מפריע להם ושלובשים גרביים הפוך כדי לא להרגיש את התפרים, ועד היום המון רעשים מפריעים לי ועושים לי צמרמורת...ואכן, בדילמה זו זה עולה. כי באמת המפוספס הוא יותר עבה, ויותר קראנצ'י ויותר מגרה, אבל הוא יותר מדי בשבילי...אני אוהבת את החלק. טעם מלוח מעודן... ולגבי הרעלים- אין מה לעשות, צריך לפעמים קצת רעל...אז הפסקתי עם הסמים והאלכוהול, אז מה נשאר... אני מבטיחה שהדילמה הבאה תהיה בריאותית יותר... ולאדווה- בפורום של ליאת אני כבר לא הקפטן, אני א.צרכנות... ואכן, עדיפה הדרך החלקה והפשוטה...(לדעתי) דורותי