מתגעגעת לענבל
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום ליאת, אני מתגעגעת לנוכחות של ענבל כאן. הרגשתי שענבל ממש מבינה אותי, ולמרות שלא ממש הייתי אובסיסיבית כאן, שמחתי לכתוב לה כי היא שימשה עבורי מעין "תומכת מציאות". כלומר היה את הטיפול והיה את הפרספקטיבה שנתנה לי ענבל שלא היתה פחות חשובה... לפי השקפתי אנשים איכותיים כענבל לא יכולים להישאר במקום כזה הרבה זמן. אתה יכול רק להספיק לגעת בגבם בדרכם להסתובב וללכת לדרכם. כמו "מלאך ההיסטוריה" שעליו דיבר וולטר בנימין... אפשר להרגיש את משק כנפיו ותו לא... מצד שני, אני לא בחורה של אידיאליזציות. עברתי את השלב הזה מזמן...
שלום יפעת אני מבינה את הגעגוע וזה בסדר שאת "מחזיקה" בתוכך את החלק הזה. חושבת יחד עם זאת שלא כדאי להכנס לפרשנויות מעבר למה שענבל כתבה מדוע היא הלכה או מדוע נשארים פה. לעיתים פרשנויות כאלו נועדו כדי להסביר את הפרידה מתוך קושי לקבלה. ליאת.
תודה לך על המענה. רק הבהרה קטנה: לא ניסיתי לתת הסברים לעזיבתה של ענבל, אלא רק ניסיתי לשתף. תודה...