לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ליאת שלום , לאחר תואר ראשון בפסיכולוגיה, אני מתעניין בלימודי השלמה לתואר שני בעבודה סוציאלית, אלא שאני לא יודע לגבי הכשרה וההבדלים בין לימודי משפחה וילדים או בריאות הנפש. שאלתי היא האם תוכלי לפרט קצת על ההבדלים, ולהצביע על ההבדלים בניהם? האם המגמה לילד, למשל, כוללת הכשרה הדומה לקלינית של הילד בפסיכולוגיה? או שהיא נותנת רק מידע כללי ללא יכולת לטפל באופן קליני-פרטי בילדים? והאם הכשרה של מגמת בריאות הנפש אכן נותנת הכשרה המקבילה\דומה לפסיכולוגיה קלינית ויותר קרובה לטיפול פרטי יחידי? המטרה שלי היא לטפל בילדים באופן המתאים לעבודתו של פסיכולוג ילדים קליני. אם כך האם כדאי להתקבל למגמה של הטיפול בילד או למגמת הטיפול בבריאות הנפש? אגב, בירושלים מוצעת רק המגמה החברתית-כללית למי שמגיע מלימודי השלמה, האם סיום תואר במגמה הזו אומר שלא אוכל לטפל באופן קליני באנשים פרטיים\ילדים? מודה לך מאוד, אורי
שלום אורי, ראשית, אני לא מכירה בדיוק את דרישות מסלול ההשלמה אבל יכולה לענות לך לגבי ההבדלים בין תחום משפחה ותחום בריאות הנפש- קלינית. תחום משפחה לרוב מיועד למי שמעוניין להיות בהמשך מטפל משפחתי (כלומר לא רק לילדים) ידוע לי שבאונ' חיפה ישנו בנוסף גם מסלול ילד ונוער אותו איני מכירה מספיק וכדאי לך פשוט לברר מבחינת תכנים במה הוא שונה מתחום משפחה. תחום בריאות הנפש- כלומר המסלול הקליני אכן דומה להכשרה בפסיכולוגיה קלינית מבחינת תכנים, קורסים והאפשרות לטפל אח"כ באופן פרטני. הוא שונה מפסיכולוגיה קלינית בכך שאינו מכשיר לעריכת טסטים פסיכולוגיים, מה שמכונה דיאגנוסטיקה. בתחושתי, באם הינך מעוניין להיות מטפל קליני בילדים מה שיתאים לך זה להרשם למסלול הקליני בע"ס ואז להמשיך בבית ספר לפסיכותרפיה במסלול ילד ונוער. מסלול כזה קיים בבית ספר לפסיכותרפיה בחוג לפסיכולוגיה באונ' חיפה יתכן שקיים גם באוניברסטאות נוספות. אני חושבת שההרשמה למסלול ילד ונוער בחוג לע"ס אינה מספיקה כדי לעבוד אח"כ בתחנות לבריאות נפש ובעוד מקומות טיפוליים דומים והיא בהרגשתי יכולה לצמצם אפשרויותך בהמשך. אני לא מכירה את המגמה בירושלים, מציעה לך לברר איתם בצורה מאד ברורה מה נותן סיום תואר במגמה חברתית כללית מבחינת המשך דרכך. בהצלחה! ליאת.
דבר ראשון תודה!, הבהרת לי את הדברים ואני אכן מבין שאני אכן מחפש את המגמה הקלינית. שאלה נוספת קצרה היא האם כאשר כותבים כי הפרקטיקום הוא בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, האם זה לא מפחית מהכלים שאקבל לטיפול פרטני, או שמגמה זו מקובלת בד"כ, ומקובל כי אח"כ פונים ללימודי פסיכותרפיה? מודה לך שוב, מאוד.