סליחה..המשך

שלום מיכל, לגבי מינון יצירת קשר בין הפגישות אני לא חושבת שיש משהו מקובל באופן כללי וגורף. זה מאד תלוי בגישת המטפל/ת, באינטראקציה בין המטפל והמטופל, בסיבה שבעטיה הגיע/ה לטיפול ועוד. השאלה לגבי גבולות ו"איך יודעים" היא שאלה שלפעמים רק עליה מתבסס טיפול :) כך שאי אפשר לענות עליה כלאחר יד. מה אני חושבת על מגע בטיפול? דעתי היא (דעתי האישית בלבד+ גישתי הטיפולית) שמגע בטיפול הוא איזור מורכב שעלול להיות בסופו של דבר מבלבל, אם כי אולי ברגע הראשוני הוא יוצר תחושה של הכלה. אני מאמינה שאפשר להעביר תחושת קבלה, אמפתיה וגם חום בהרבה דרכים אחרות. כמובן שמה שאני אומרת מתייחס לטיפול רגשי שיחתי ולא לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה שבהם מגע הוא חלק אינהרנטי מהטיפול. כמו כן, מה שכתבתי יש לו מספר סייגים, למשל: חיבוק בסיום קשר טיפולי, שהוא בכל זאת שונה מחיבוק כדבר שבשגרה הטיפולית ועוד. ליאת