טיפול בגישה ההומניסטית תמיכתית ודינמית התייחסותית

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

19/02/2011 | 18:39 | מאת: מיכליל

לפני כ-5 חודשים סיימתי טיפול של כמעט שנתיים, הטיפול הסתיים לאחר תקופה ארוכה שהרגשתי שישנם דברים בקשר שלי עם המטפלת שאינם עובדים..הרבה דברים נשארו מתחת לפני השטח, והיתה תחושה שהדברים שנאמרים הם מאוד מדודים ומסוננים, מה שהקשה ליצור קשר אינטימי ופתוח המאפשר פתיחות ואמון, כשהעלתי את הנושא בפניה, היא היתה מתחמקת או פשוט אומרת שלא כך הדברים, ומנסה להמשיך הלאה בלי "להתעכב" ולדבר על הדברים שלא עובדים ומקשים על הקשר בינינו עליו בנוי כל הטיפול..בשיחות האחרונות הרגשתי שהטיפול תקוע והקשר ביני לבין המטפלת לא מצליח לקפוץ מדרגה ולהפתח כך שהטיפול יוכל להתקדם גם לאחר לא מעט שיחות בהן העליתי את הנושא..בטיפול האחרון הרגשתי שהיא ממש מרוחקת ,לא משתפת פעולה ומשדרת באופן ברור שהטיפול מצידה צריך להסתיים,נפגעתי מאוד אמרתי לה שאני צריכה הפסקה ושנהיה בקשר, היא הסכימה ושמחה על ההצעה ..הרגשתי שהיא ממש מוותרת עלי ודי בקלות, לאור כל זאת הרגשתי שאין טעם לחזור לטיפול והקשר בינינו נותק..יצאתי מאוד פגועה מהנושא מצד אחד היא עשתה עבורי הרבה ואת זה אני מאוד מעריכה, מצד שני הטיפול הסתיים לפני שהייתי מוכנה לכך וללא כל סיום או סיכום של הדברים, היום אני מרגישה שאני עדיין זקוקה לעזרה/טיפול, אבל מאוד נרתעת לנסות שוב, אין לי ספק שחלק מחוסר ההצלחה של הטיפול הקודם היתה שהשיטה לא התאימה לי, ממה שקראתי על הגישה ההומינסטית תמיכתית ועל הגישה הדינמית התייחסותית , אני מרגישה שגישות אלו אשר מסתכלות למטופל בגובה העיניים ,קודם כל כבן אדם ואח"כ כמטופל,כשחדר הטיפול הוא חלל בו אפשר להעלות כל דבר בחופשיות ובכנות אמיתית יכולות להתאים לי , השאלה היא איך ואיפה אני יכולה למצוא מטפלת שמטפלת בשיטות אלו..יש לי פחד גדול לתת אמון ולהפגע שוב ..מצטערת שיצא ארוך, תודה מראש על התייחסותך

שלום מיכליל, מבינה את תחושותייך ונשמע שאת מסתכלת על הטיפול בצורה מאוזנת. מצד אחד- את זוכרת את הדברים הטובים שהיו בו, מצד שני- נפגעת מחוסר היכולת לדבר על דברים מסויימים בקשר ונכון, זה באמת מקשה על התקדמות הטיפול. כמו כן, אין ספק שהסוף השאיר בך טעם מר. טוב שאת יודעת להגדיר כיום לעצמך מה את צריכה. אני מאמינה שטיפולים מסויימים מתאימים לתקופות מסויימות בחיים ויתכן שאכן הטיפול עשה את שלו- נכון לתקופה מסויימת והיום- את זקוקה למשהו אחר. נסי לשמר את הדברים הטובים שלקחת ובמקביל- לחפש לך טיפול, היום, ע"פ מה שנראה לך שמתאים לך, למרות הקושי להתחיל. אולי אפשר להשוות זאת לכל קשר אחר בחיים- שגם אם הוא נגמר זה לא אומר שלא נתחיל שוב, למרות הפחד. אין באפשרותי להמליץ במסגרת הפורום על מטפלים... ליאת.

מנהל פורום פסיכותרפיה