ריב ראשון
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
הי ליאת, בפעם הראשונה מאז תחילת הטיפול היה לי את ה"ריב" הראשון עם המטפלת שלי. זה נעשה בצורה מתורבתת אבל בין השורות הבינו את העויינות משני הצדדים.. היא העליבה אותי ופגעה בי בהשערות שהיא אמרה עליוהרבה דברים נאמרו בתוקפנות. קשה להתמודד עם משהו כזה, האדם שיודע עליך יותר מכולם ושאמור להבין אותך עושה משהו כזה. אני לא בטוחה שאני אוכל לדבר איתה יותר על אירועים או דברים שקורים כי אבד האמון שהיא תכיל אותי לא משנה מה יקרה. היא לא הקשיבה לי באמת וניסתה לכפות עלי את הדעה שלה. זה אף פעם לא קרה לי... איך אפשר להתגבר על זה? כדאי לי בכלל להמשיך איתה? (כחלק מהויכוח היא גם הכניסה משפט שפקפק האם אנחנו צריכים להמשיך וזה הגיע לי כהפתעה מוחלטת אז התחלתי לחשוב על זה... )
שלום נטע, אם הגיע "הריב" הראשון עם המטפלת סימן שהטיפול עובד! תנסי לחשוב על טיפול כעל מערכת יחסים או קשר בתחומים אחרים. ריב או עימות הם בדר"כ כשמגיעים לדרגת אינטימיות כזו שהקשר יכול לספוג גם את זה- ולשרוד. בתוך ריב גם מטפל יכול לעיתים "לחטוא" בתוקפנות כמו גם אמירות לא ממש מדוייקות. אנושי. כמו גם שאת כמטופלת עלולה להעלב- גם אנושי. הנקודה היא דווקא לנסות להשאר בתוך זה ולא לעזוב. ניתן ללמוד המון ממקום כזה. לגבי אמירתה שאולי אתן לא צריכות להמשיך- דברי איתה על זה, וגם דברי איתה על כך שנפגעת. תשמעי מה היא אומרת. ואולי...תשאלי את עצמך האם גם במקומות אחרים בחיים האמון שלך נפגע באנשים ללא תקנה כאשר הקשר מגיע לעימות כלשהו? ליאת.
לליאת, האם טיפול שאין בו ריב חסר בו משהו? כי אני עוד לא רבתי ... אבל אני יכולה לנסות!!!! אם זה חשוב חחח... כי אם אני חושבת על זה לשניה ברצינות אני באמת בן אדם שנמנע מאי נעימויות גם בחיים שלי ובגלל זה גם למדתי לשתוק ולעשות כאילו הכל טוב. אבל באמת אני לא מרגישה שיש לי על מה לריב בטיפול כרגע...
ליאת תודה על התשובה.. הבעיה שלי עכשיו היא שאני לא יודעת מה לעשות.. איך להתחיל להגיד את מה שאני רוצה מבלי להעליב אותה כי ממש נפגעתי מזה.. חוץ מזה זה נורמלי שאני כל הזמן חושבת על זה? אני פשוט לא מפסיקה- אני משחזרת (או לפחות מנסה) את הריב שהיה ומנסה לראות מה קרה שם זה די מטריד אותי...