אכלנית כפייתית

שלום, אני מכורה למתוק ולא מצליחה להפסיק לאכול ממתקים. כמה שאני משכנעת את עצמי זה לא עוזר. ניסיתי ללכת לדיאטנית ולא עזר. ניסיתי דיקור סיני ,גם לא עזר. ניסיתי או אי (לאכלנים כפייתיים לפי 12 הצעדים ) גם לא עזר. אני כל פעם נופלת מחדש ושום דבר לא עוזר. אני בטיפול דינמי וישנם שינויים ושיפור בתחומים מסויימים אבל כל מה שקשור לאוכל ולמתוק בעיקר, אני לא מצליחה לשלוט בעצמי ואין שום שיפור. האוכל -נכון יותר המתוק שולטים בי.ואני מרגישה ממש חסרת אונים בכל מה שקשור בזה. אני ממש מיואשת ולא יודעת מה לעשות. אני נזכרת שניסיתי תקופה מסויימת גם כדורים כאלו להרזיה וגם הם לא עזרו. אני מרגישה שמנה ובגלל זה גם הדימוי העצמי שלי נמוך. גם לא מתחשק לי לצאת בגלל זה. תעזרי לי בבקשה.

הי, יודעת מעצמי שיש לי נטייה, אולי סוג של הגנה מפני חרדה שלא אעמוד בכאב בנגיעה פנימה, למלא את עצמי בהמון 'אין'-ים. אולי זה חלק מהקושי להתמודד עם בור וחסר ענק, להתקרב לרגשות, לאבלות וכיו"ב. האכילה הזאת, לדוגמא, יודעת להסיח את הדעת ועושה ערבוביה של צמר גפן בראש. גם חשבתי על הבושה, כביכול, בעצם אולי יותר ההתמכרות אליה, שיגלו ממראה חיצוני מה הולך בפנים. למרות שכידוע לא ניתן באמת. השינוי, כנראה, צריך להיות הדרגתי ועמוק, סביר שהוא גם חלקי, אך בינתיים אולי קבלה שזה המצב ושיש תקווה. משהו איטי וממושך יותר ולא ממש מיידי. איילת השחר