הכיצד?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני התאלמנתי לפני מספר שנים ונשארתי עם ילד ,כעת בגיל צבא. הייתי כמעט שנתיים בטיפול וכמעט כל תקופת הטיפול חזרנו שוב ושוב על נושא בעלי או לחילופין על אחותי לא התקדמנו במהומה והגעתי למצב שפשוט הרמתי את קולי על המטפלת -עד מתי?במעמד הטיפול הציעו לי עבודה בתחומי (כ23 שנה הייתי בתפקיד בכיר)המטפלת ידעה כמה זה חשוב במצבי לחזור לעבודה ולא תמכה בי ואפשרה לי להתחמק מקבלת העבודה במקום לעזור לי להבין את מקור הפחד או להתמודד איתו. שוב חזרה על הנושאים המדוברים הערתי את תשומת ליבה שאני מבקשת שתדחוף אותי טיפה קדימה כדי שאפתח. לסיכום אני לא עובדת למדתי לאחרונה במכללה וקיבלתי הסמכה ממשרד המשפטים וזה כשהייתי בטוחה שאכשל בבחינת ההסמכה ועדיין אין לי אומץ להתחיל לחפש עבודה בתחןם.זה מעכב (התסמונת) לי את כל החיים :בן זוג חברה ועבודה.אבדתי את האמון בטיפול זה נראה לי שרלטני וכל זה בגלל החויה הלא מוצלחת דרך אגב תקופה מסוימת קיבלתי רמוטיב ולאחרונה הפסקתי .זה פתח לי את הראש להבין את בעיתי .עם הרמוטיב הייתי אדישה מידי. איך פותרים את המצב האם אוכל בכוחות עצמי ?אני כבר לא צעירה(57) והזמן יקר.דרך אגב את ההבחנה גיליתי דרך האינטרנט לאחר שחיפשתי מה מתאים למצבי.
שלום יאנה, לא לגמרי הבנתי מספר דברים מהודעך. א. איזו "תסמונת" גילית שיש לך ובמה היא מעכבת אותך? ב. מהן הציפיות שלך מטיפול ולמה את מתכוונת כשאת אומרת "להתקדם"? האם ציפית ל"התקדמות" בנושא האלמנות? עם הבן? עם תחומים אחרים? לאחר שתעני לעצמך או פה על שאלות אלו אולי יהיה קצת יותר ברור מה הלאה. בלי קשר- בטיפול יש שניים ולא כל האחריות היא על המטפל. בכל זאת היית שנתיים בטיפול, שזה לא מעט...כלומר: אולי כן גם הרווחת ממנו משהו ואם לא...מדוע נשארת? (אני לא אומרת זאת כביקורת אלא כנקודה לחשיבה) דבר נוסף, אין טיפול דומה למשנהו ויכול להיות שטיפול מסויים/מטפלת לא התאימו אך טיפול אחר או מטפלת אחרת יתאימו. כשאת יוצאת מנקודה שמדובר בשרלטנות- יהיה לך קשה להאמין ולהעזר וחבל. ליאת.