טיפול..

היי .. קראתי חלק מהעצים פה לגבי חוויות בטיפול וחשבתי על הטיפול שלי שאני כבר שנתיים בקירוב נמצאת בו . עזבתי לאחרונה את הטיפול כי אני כבר מרגישה חנוקה היא באמת חמודה והכל אבל יש תקיעה . אני מרגישה שאני הופכת את הביקור שם לאיזו מין חוויה של ריגוש אני לא באה לשם כדי לדבר על עצמי תמיד אלא בשביל סוג של תשמרי עלי מעצמי ויוצאת משם במצב יותר גרוע משאני נכנסת לא יודעת למה . יש לי הסתייגות ממנה לאחרונה גם בגלל שאני כבר מבינה שאין מצב שהטיפול בינינו יוביל לשינוי אמיתי , החוסר יכולת לדבר איתה על דברים שהם מתחת לפני השטח , הפחד מהתלות בה , וכעס מסויים עליה כי קשה לי עם העובדה שאני מתחת תלות צריכה אותה והיא מרשה לעצמה לדחות אותי או לבטל פגישות וכאלה הכעס לפעמים גורם לי להגיע לעוררות מינית שעוד יותר גורם לי להיגעל מהכל העניין של הטיפול איתה . צריכה אותה ולא סובלת אותה יותר ואיכשהו נראה לי שגם היא כבר התחילה לפתח התנגדות אלי סוג של מיאוס בזה שהיא לא מצליחה להגיע אלי ולעזור לי . אני צריכה מטפלת אחרת שינוי , כי אני כבר יודעת היום מה כן הבעיה שלי רק שאיתה לא מוכנה לעבד את הדברים יותר .. אני יוצאת משם תלושה לגמרי מושבתת לימים שלמים יענו כמו אחרי הנג אובר היא כמו סם אי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה .. שנתיים אני באה יוצאת על הפנים ושוב חוזרת ושום דבר לא משתנה הלכתי נגד כל ההנחיות שלה ואני די מרוצה מהתוצאות שלי בחיים שמחה שבחרתי לא להקשיב לה כי בסופו של דבר אני עושה את מה שעובד בשבילי. מתסכל אה?