זקוקה לעזרה.
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום. אני כאן בניסיון לפרק קצת את כל מה שעובר עליי ובתקווה אחרונה לקבל קצת עזרה בכדי להצליח להתקדם מפה במקום להמשיך בנסיגה אחורה. הבעייה היא שאני לא יודעת מה קורה. אני פשוט לא מפסיקה לבכות, רוצה למות ולפגוע בעצמי ובעיקר מפחדת מעצמי ומהתחושות האלה. אני לא מצליחה להתמודד ואין אף אחד שעוזר לי. אני לא יודעת לאן לפנות יותר. אני מתקשרת בוכה למטפלת שלי אבל אין שום דבר שהיא יכולה להגיד שיעזור, אני מנתקת והיא שוכחת מקיומי ואני ממשיכה לבכות עוד יותר רק שהפעם אני יודעת למה אני בוכה- כי אפילו המטפלת שלי לא רוצה לשמוע ממני יותר. כי כמה אפשר? אני מתקשרת לאמא שלי בתור מוצא אחרון וכשהיא באה כל מה שהיא עושה זה לשאול שאלות ולצעוק עליי שאני אפסיק לקחת את התרופות שאני לוקחת. אני בוכה לה שאני בסך הכל רוצה שהיא תניח עליי יד, אפילו לא צריכה לחבק חלילה, רק להניח יד, ואפילו את זה היא לא מסוגלת, לא משנה כמה אני אתחנן. ואני נשארת עם הכל לבד. ואני לא יכולה יותר. אני לא רוצה להפסיק את החיים שלי אבל אני לא מרגישה שאני מסוגלת לתפקד יותר במסגרת הזאת. אני לא יודעת לאן לפנות. המטפלת שלי לא רוצה לדבר איתי, אמא שלי לא יודעת לדבר איתי, אין לי אף אחד אחר שידבר איתי, מי אמור לדבר איתי??? אני לא רוצה למות ואני לא רוצה להמשיך לפגוע בעצמי, אני בסך הכל רוצה שמישהו יאהב אותי. קצת.
היי עמית הרבה כאב וחוסר אונים עולה ממה שכתבת. מה שאת מחפשת, שמישהו יאהב אותך ויניח עלייך יד מחבקת- זה נשמע כ"כ מעט לכאורה אבל זה כ"כ לא...כי לפעמים באמת קשה להרגיש או לקבל את הדבר הכי בסיסי ואנושי הזה שאת רוצה ושאותו הבעת כ"כ מדוייק. החסך הזה-הוא באמת כואב ועצוב. לא מכירה אותך מספיק כדי לדעת מה באמת קורה אצלך, מדוע הגעת לטיפול ואיפה הקושי. אז יכולה בעיקר להציע שתנוחי פה...ואם זה עוזר- את מוזמנת לכתוב, אולי נוכל לתת פה קצת כתף. ליאת.