רצון למות

ליאת, בואי נצא מנקודת הנחה שכל דבר שתכתבי לי, לא יעזור. אני מרגישה נורא. המצב שלי הוא מאוד מסובך כרגע ואין לי מוצא. הבעיה היא כזאת: כרגע אין לי עבודה, כבר כמה חודשים לאחר פיטורין. הגעתי לחובות מאוד קשים. במקביל התקבלתי ללימודי דוקטורט בספרות כללית באוניברסיטה בארה"ב עם מלגה מלאה. אבל בדיעבד, אני מפחדת לנסוע, מאחר שאני רואה שקשה לי למצוא עבודה כרגע, אז שואלת את עצמי, מה יהיה לאחר הדוקטורט. חשבתי לעשות הסבה מקצועית. ואני מפחדת שאצטער אם לא אקח את ההדמנות ללמוד בארה"ב. אני רוצה למות, אין לי כסף לשלם למטפלת ובינתיים לא מוצאת עבודה. אני צריכה לתת תשובה אם אני נוסעת עד החמישה עשר באפריל.

אני כבר בטיפול. והוא עזר לי מאוד עד כה. הבעיה היא שעכשיו איו לי כסף לשלם ואני חייבת למטפלת כסף שישולם בעתיד כי היא שווה כל אגורה. בכל מקרה, את כל כך צודקת, אני מרגישה חסרת יכולות ובעיקר חסרת יכולות לעזוב לבד. כי אני בת 32 ורווקה 0מה יש לך להגיד על זה?). אני לא יודעת אם להמשיך בספרות כללית לדוקטורט כלומר לנסוע לארה"ב או להישאר כאן ולעשות הסבה. באמת מפחדת לעזוב הכל.

שלום לך, מקווה שזה בסדר שאני כותבת עבורך. מצער לשמוע את הקושי והתחושות הקשות אותם את חווה. עם זאת, בתוך ה'חור השחור' והרצון למות, ישנה הצעה שטומנת בחובה נקודות אור ואולי מפתח לשינוי. איך אומרים, 'משנה מקום משנה מזל'... ארץ חדשה, לימודים, הכרויות חדשות ועוד. מאוד יתכן ואפשרי שבתוך זה תתחדש האנרגיה שלך ותוכלי גם למצוא עבודה. צעד קטן ולאט לאט ובזהירות דברים משתפרים. בהצלחה!