הגיגי טרום סוף שבוע

הי ליאת וכולן. ואווו,את כל פעם מצליחה להפתיע אותי מחדש,ואם היינו מכירות קצת יותר, היית יודעת שזה לא משהו פשוט בכלל. בכל מקרה אצלי הכל טוב,אפילו ממש טוב,וזאת בעצם הסיבה שאני כבר לא כותבת כאן,אבל בהחלט ממשיכה לקרוא (וגם מאוד להתרשם ממה שקורה כאן לעתים קרובות). ואפילו שהמטפלת נוסעת בקרוב לכמעט חודש לטיבט,זה כבר לא מפיל אותי,ואפילו אני רואה בזה הזדמנות.(ודפי היא כבר הסכימה לקבל אותך כשתחזור,אם יהיה צורך:)). מחר אנחנו נוסעים לצימר בצפון ואולי אפילו הנסיך הקטן יזכה לראות שלג. ולקראת פורים יש מסורת בפורמים ונהוג לפתוח שרשור של תחפושות. ואני רוצה להגיד שפעם ראשונה מזה הרבה מאוד זמן שאני מרגישה שכל המסכות כבר ירדו ,ואין לי צורך יותר בתחפושות,ואני באה למסיבה (דורתי זוכרת שהתחלנו לארגן ?)כמו שאני.בתקווה לפגוש הרבה חברות יקרות ואהובות. אז באמת חג שמח לכולן, ובשמחות ליאת

ראשית, שמחה לשמוע שאצלך הכל טוב.. ו..לא כל כך הבנתי.. את מי כבר הסכמתי לקבל כשאחזור ? ומאיפה עלי לחזור ? היכן אני עתה ??? ..טוב, במשמעות העמוקה של שאלה זו אני עסוקה כבר שנים.. :) ואם יהיה צורך במה ?/ במי ?.. ואם המטפלת שלך תחזור מטיבט נזירת זן.. אשמח להכיר אותה.. פורים שמח. דפי/ :)

תודה שלא שכחת אותי. למען האמת זאת אני עם הדוקטורט. פשוט מפחדת מאוד להיחשף כאן. מאוד, מאוד, מאוד, מאוד!!!! בבקשה עזרי לי, מה אעשה?

היי ליאת, תודה על הדאגה. זה מחמם לראות שאת חושבת על בנות הפורום. אני לא כותבת פה כי אני מרגישה שככל שאני עוסקת בטיפול שלי עם אחרים,כך אני מפתחת לגביו תחושות שליליות יותר ואנטגוניזם. הדבר נובע מכך שאני שומעת דברים לא טובים על המטפלת שלי ואני מפחדת שהדברים יהדהדו ויחלחלו לתוכי, ישפיעו על המחשבות ועל ההתנהגות שלי כלפי המטפלת, עד כדי דירדור היחסים. העניין הוא שמה שאתם כותבים לי כאן על המטפלת, אלו דברים שגם אני מהרהרת לגביהם: גם אני חושבת שהיא צריכה להפגין כלפיי יותר אמפתיה, להפגין התעניינות בשלומי לנוכח האירועים שעברתי עם אמא שלי, לא להשאיר אותי ללא תמיכה כשהיא נוסעת לחו"ל. מצד שני, אני מנסה להסתכל על הדברים גם מזווית אחרת, מהזווית שלה. אני חושבת שאולי היא רוצה ללמד אותי משהו, אולי היא מנסה לתסכל אותי כדי להשיג משהו (למרות שאני לא מאמינה שתסכול יצמיח ממני משהו). אני גם נזכרת ברגעים יפים יותר. לא יודעת, אני מבולבלת. לפני שבוע בדיוק כתבתי לה שהייתי מצפה שלא תשאיר אותי במצב בו אני נמצאת שבועיים, עד שתחזור מחו"ל. כתבתי לה שכל מטפל אחר היה מוצא פיתרון (קביעת יום ושעה לשיחה, השארת מכתב מעודד, אפילו שיחה יזומה מצד המטפל). היא כתבה לי שאם אני רוצה היא תדבר עם קולגה שלה שתקבל אותי בזמן היעדרותה. לפני כחודש היא ניסתה להמחיש לי שגם היא עושה מאמצים כדי שהטיפול יצליח והיא אמרה לי "כל מי ששומע שהחזרתי אותך לטיפול חושב שאני מטורפת" (כאמור, היה לנו משבר מאוד גדול שבו שתינו איבדנו שליטה. כן, בהחלט היתה שם העברה נגדית חזקה). מבחינתי זה אחד הדברים המעליבים ביותר שהיא יכלה להגיד לי. זה בעצם כמו להגיד "כולם מתפלאים איך את מסכימה לקבל אחת כזאת". אז איך היא מצפה שארצה ללכת לקולגה שלה, שייתכן שהיא מאלה שחושבים שאני לא ראויה לטיפול. אם יש משהו שקשה לי לקבל אותו ולסלוח לה עליו זה המשפט הזה שהיא אמרה לי. ולמרות הכל יש לי אליה משהו. אני יודעת שגם היא מרגישה אליי חיבה, לפחות עד לפני חודש וקצת. כל הרגשות המעורים האלה מבלבלים אותי. ביום שלישי צריכה להיות לנו פגישה ואני מתלבטת אם ללכת אליה. עד היום לא פספסתי אפילו פגישה אחת. אנחנו בהתנגדויות, ממש בכאוס, כבר מעל חודש ימים, ואני מפחדת שאם אלך אחרי כעס מצטבר ונתק של שבועיים, הכעס רק יגבר והטיפול יתפוצץ. אני חושבת שנמאס לה ממני. דרך אגב, עניתי לה שאני לא רוצה להיפגש עם הקולגה שלה ושאני מרגישה שלא אכפת לה ממני. היא לא ענתה לי למייל הזה. כבר עבר שבוע מאז. במייל שבו היא הציעה את הפגישה עם הקולגה שלה, היא אמרה לי שאני יכולה לסמס לה ושהיא תענה לי. מדוע עליי להתענות כל-כך בכדי שהיא תציע לי הצעה כזאת? מדוע זה לא הגיע מיזמתה ללא צורך להתיש אותי? כמובן שלא סימסתי לה וגם לא אסמס. לא מספיק שההצעה שלה לא באה מרצון אמיתי לעזור לי, אני לא רוצה להפריע לה כשהיא בחופשה. אני לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב. ללכת לטיפול ביום שלישי? לא ללכת? יש לי פחד עצום מעזיבה (שלצערי חוויתי טראומות נטישה בחיים). סליחה על האורך ועל ההשתפכות.

ריגשת אותי! (ולא בפעם הראשונה) אני פה, גם אם שקטה. משתדלת לעקוב, אם כי קצת עמוסה בימים האלו. וגם, מאוד מזדהה עם יפעת בעניין שאלת החשיפה כאן. הרבה פעמים מתחשק לכתוב, ואז מנסה לברור מה אפשר בפורום הזה ונשארת עם פירורים... הלוואי שהיה פורום סגור! גם מפנטזת על טיפול בעת האחרונה וגם על תלות. נורא מתחשק להישען על מישהו. (ומהיכרותי את עצמי, יודעת שהתלות לא תשתלט לי על החיים ושלא תהיה רגרסיה רצינית.) פורים שמח, את נהדרת! (ואם לא היית צפונית כל כך, הייתי שוקלת... (: )