סוף שבוע רגוע ושאלת תחפושות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
סופ"ש שמח לכולכם, ופורים נעים. אז לכבוד פורים אם הייתה ניתנת לכם המשאלה למה להתחפש למה הייתם בוחרים להתחפש בימים אלו? ולמה? אני אתחיל. המשאלה העכשווית שלי היא להתחפש ל...נסיכה. די בנאלי אך זה מה שבא לי. :) אני מוכנה להסתפק בשבוע "נסיכות". הווה אומר שהכלים ירחצו את עצמם, שהנעליים יוגשו, שמגש קסמים יביא את כל מה שאני צריכה בלי שאקום, שכרכרה תחכה לי ליד הבית בכל דקה,שהמיילים יענו לעצמם ועוד. וכמובן שכל זה בא יחד עם שמלת תחרה ומלמלות מפוארת. אז...קדימה, מה התחפושת שלכם? ליאת.
אני אתחפש לבנאדם בריא. כי אני מאוד חולה. אפרופו הודעתך מלמטה, ידעתי בתוכי שתבקשתי לדעת מה שלום כולם... היה ברור. בגלל זה הייתי פה השבוע. פורים שמח.
שתהיה החלמה מהירה... חוצמזה האם אפשר לשכור את שירותייך כקוראת מחשבות או עתידות צמודה? כלומר..תדעי גם אם נגיד אזכה בלוטו בקרוב? :) כי אני לא ידעתי שאני עומדת לשאול מה שלום כולם... ו...עוד מסקרן אותי, מדוע זה השפיע על כתיבתך בפורום השבוע? ליאת.
אילו יכולתי, הייתי מתחפשת לשעון .לא שעון רגיל, שמריץ את הזמן קדימה בלבד,בקצב אחיד. אילו הייתי שעון, הייתי מזיזה לעיתים את מחוגיי לאחור, לרגעים בחיים שהיו מלאים בשמחה, ביצירה, בשלווה. הייתי מדלגת במהירות על כל השעות הארוכות של הכאב והצער ואולי (לא בטוח ) גם הייתי מזיזה קדימה, בכדי להציץ לימים שמצפים לי, אם יהיו טובים יותר או שחלילה לא,לדעת אם אצליח להתמודד מבלי להישבר, כפי שידעתי לעשות תמיד.ואם בטיפול עסקינן, בכל פעם שהייתי מגיעה לפגישה, הייתי עוצרת את המחוגים, וברגע שהייתי מרגישה שאני מסופקת, הייתי מודיעה שתם הזמן.אילו הייתי שעון, לא הייתי מרגישה שאני במרוץ מתמיד ומעייף להספיק. הייתי עוצרת את הזמן בכל רגע של מנוחה עבורי, בכדי שיהיה לי מספיק זמן לצבירת כוח פיסי ונפשי,בכדי לסיים את כל המטלות שאני מצפה מעצמי. אילו הייתי שעון, הטיפול שלי יכל להמשיך עוד , כי דווקא כעת אני הכי זקוקה לו, ולא היה מגיע לסופו בעוד 3 שבועות.השעון שהייתי לא היה חפץ דומם, אלא אנושי, מרגיש וחושב- כי על התכונות הללו לא הייתי מוותרת לעולם! ליאת יקרה, אין ספק שאת מביאה איתך משהו אחר לפורום. כשמך לי-את, נותנת לכל פונה הרגשה שאת איתו ועבורו בסוגייה שהעלה.מפרטת,מבהירה, בוחרת בדיוק את המילים הנכונות, שיודעות לנחם-מחד ולעורר מחשבה להתבוננות פנימית-מאידך. במובן הזה את "נסיכה" אמיתית וכך תישארי, גם כשתסירי את התחפושת...
היי דנה התרגשתי ממה שכתבת (הן לי, והן מהאופן שבו תיארת את הרצון להיות שעון) נראה לי שאין מי שלא מזדהה עם מה שכתבת. בעצם את מבקשת שהלוואי והיינו יכולים יותר לשלוט בחיינו ולכוונם תמיד ע"פ רצוננו ומשאלותינו... מצד שני תוך כדי שאני כותבת לך חושבת שאולי אז היינו מאבדים את "גורם ההפתעה" בחיים והרי הפתעות הן גם לטובה. שיהיה פורים שמח! ליאת.
הי ליאת, קודם כל תודה לך על שאת כאן ועל שלא שכחת אותי וקראת לי.. הייתי רוצה להתחפש ליום אחד לאדם "נורמלי", לאדם מאושר ושמח, הייתי רוצה להתחפש לאדם אהוב ונאהב ולהרגיש ולדעת באמת באמת מה זה. הייתי רוצה להתחפש לסוס שדוהר במרחבים הפתוחים וצוהל ורוקע ומתפרע - סוס בר, סוס ערבות, סוס פרא שחור נוצץ עם רעמה שחורה ארוכה מתנפנפת ברוח וזנב שחור שחור ואף אחד לא היה תופס אותי וכולא אותי כי הייתי הסוס הכי מהיר בעולם והכי מרדן והכי לא מאולף.. הייתי רוצה להתחפש לאדם שלא מתעצבן, שלא מאפשר לכל דבר לגעת בו ולהרעיד אותו ,כאילו אין לו עור ממש והכל שורט לו ומכאיב הייתי רוצה להתחפש לשלווה, לרוגע, אבל איך מתחפשים לזה??? הייתי רוצה להתחפש לאדם שאוהב את עצמו ומקבל את עצמו כמו שהוא ללא שנאה עצמית בלתי פוסקת וגם הייתי רוצה להתחפש לאדם שלא מבקרים אותו ושופטים אותו ושונאים אותו.. מצטערת על השליליות, היה לי שבוע קשה מאד מבחינה נפשית. עם מי לא רבתי?.. ידעתי שהנפילה בוא תבוא.. רבתי בעבודה וכנראה ששוב אתפטר או אפוטר.. רבתי עם כל מי ומה שזז.. התעייפתי ועייפתי את עצמי.. אין מזור ואין מוצא מתגעגעת פתאום למטפלת ההיא שנטשה ופגעה בי כ"כ וזה רק מוסיף לי עוד עצבים ורוגז כי אני בכלל שונאת אותה!!!!! היא לא ראויה כלל וכלל לגעגועים שלי! אם כבר היא זו שצריכה להתגעגע ולבכות עלי ולבקש ממני מחילה וסליחה, אבל פנטזיות לחוד ומציאות לחוד.. אני לא מתגעגעת ברמה של לחזור לטיפול - כלל וכלל לא! כי אני לא שוכחת ולא אשכח לעולם מה היא עשתה ולאיזה נזק גרמה, אבל אני כן מתגעגעת למה שהיא היתה פעם בימים ה"טובים" עבורי.. וגם אז אני אומרת לעצמי, שאלה בכלל לא היו ימים טובים כי אם אשליה "טובה" ו"מתוקה" וזמנית.. יש לך אולי איזו מילה מנחמת בשבילי, ליאת? משהו שיכניס אותי בחזרה לפרופורציות?
היי א.ג כשתיארת את הסוסה הלא מאולפת שרצה במרחבים ממש יכולתי לראות אותה בעיני רוחי. איכשהו הרגשתי שהסוסה הזו, כשהיא רצה כך, היא גם בעצם מבטאת המון יצריות יצירתיות ודחף לבלוע ולאכול את החיים. אז אלו מילותיי המנחמות אלייך. שהלוואי והיית יכולה לקחת את כל הפראות לכיוון הזה. (בטוחה שזה נמצא בך) ובשאר הרגעים - שיהיה יותר שקט. תזכרי כשאת מתעצבנת וכועסת על אחרים את בעצם כועסת על עצמך (גם אמרת את זה בין השורות) אבל...גם אם היה שבוע רע ונפילה כזו, זה זמני וחולף והסוסה הרי ממשיכה לרוץ...אם כי אולי לכבוד פורים נדמיין אותה דווקא יושבת באציליות על כר דשא נעים ומשזפת עצמה בשמש המרגיעה? ליאת.
תודה גדולה על ההזמנה.. קראתי אותה שוב ושוב.. יש בה סתירה גדולה מאוד עבורי..היא סותרת לי את הרגשת אי השייכות "ידידתי " משכבר הימים וש"סגרה את ידי באזיקים" משום מה גם בפורום הזה ... בטיפול שלי היו התרחשויות סוערות למדי בתקופה האחרונה אך לא אשתף כרגע..אין לי מושג למה.. עדיין מרגיש לי פה לפתע ??? לגבי תחפושת... אני חווה אם כל חי נמצאת בגן עדן טרם הגירוש ממנו.. מטיילת בינות לעצים הרבים,הגבוהים ,הסבוכים..לוגמת מים מהנהרות הזורמים בשצף קצף...יושבת לנוח, גם אדם בן זוגי יושב קרוב - לא קרוב.. במרחק שמאפשר לנשום נשימות עמוקות ומלאות..ואולי בעצם אדם לא נמצא בכלל ??.. אני עדיין לא סגורה עליו,האם אני רוצה אותו בגן עדן ואולי לא ??? לא יודעת.. מריחה את בליל הריחות המשכרים של התאנה והפטל עם ריח המים .. מקשיבה לקול ציוץ הציפורים שנבלע עם זרימת מי הנהרות..ולפתע משק קל של כנפי השפירית שמתיישבת לי על כף ידי הימנית.. גן עדן... מרגישה מוגנת, עטופה,שמורה ברחם שלו..שום רע לא יאונה לי.. אך בסיפור שלי ליאת, אין גירוש מגן עדן..ניתנת בידי הבחירה להיות בגן עדן, לצאת ממנו לעולם שבחוץ ולחזור שוב לגן עדן כפי שמרגיש לי..אין גירוש.. יש תנועה עדינה של פנים,חוץ,פנים חוץ.. גן עדן אמיתי ... :))) וליאת, בהזדמנות זו אני רוצה לומר לך שאני קוראת את תגובותייך, מתפעלת ומתפעמת מהמחשבה ומההשקעה הרבה שלך במתן התגובות. מהרגישות, האכפתיות הזרימה ,האותנטיות שלך.. את נסיכה אמיתית ליאת! את לא צריכה להתחפש לנסיכה.. ..ובסדר..שהכלים ירחצו את עצמם וכל מה שביקשת שיתגשם הרבה יותר משבוע..גם הכרכרה.... :))) פורים שמח לך ושוב תודה ! דפי.
היי דפי כתבת מרגש, גם לי ובכלל. שקראתי מה שכתבת התחשק לי להצטרף לאותו גן עדן שתיארת, נשמע שכ"כ נעים בו, ובעיקר כ"כ רגוע. הלוואי והיה אפשר להרגיש את התחושה הזו בפנים גם אם בחוץ ישנו גיהנום, או סוג של, או סערה. האם כשאת כותבת ככה את מצליחה להרגיש ולו טיפה את גן העדן? פורים שמח! ליאת.
הייתי מתחפשת לרואה ואינה נראית...כי ככה במילא אני מרגישה...רוח רפאים שכזאת....
היי מיכל עצוב לשמוע שאת מרגישה ככה. אז אולי דווקא לכבוד פורים תתחפשי לנראית? (תשאירי את הרואה) ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
