לליאת

היי ליאת, קפצתי לרגע אחרי שלא הייתי פה די הרבה זמן, ואני חייבת להודות שכשקראתי את ההודעה שלך כבר ציפיתי לא להיות שם ברשימה, ואז... הופתעתי. וזה היה נעים נורא. אז קודם כל תודה. כי זה לא מובן מאליו. בטח לא כשממש לא כתבתי כאן הרבה מאז שהגעת, ולא לאחרונה... אני עמוק במאבק של העובדים הסוציאליים. אני כבר שבועיים שובתת ומדחיקה כל מחשבה על המשמעות הכלכלי המכאיבה שהשביתה תגרום לי. אני אמנם מרוויחה מעט, אבל גם המעט הזה חיוני לקיום שוטף. המאבק הזה גומר אותי. בימים האחרונים אני פשוט שבורה ממה שקורה. אני מרגישה שאיבדתי אמון בכולם ובהכל. אני לא מצליחה להבין איך יכול להיות שמי שמייצג אותנו רוצה לחתום על הסכם שיהווה הרעת תנאים. כאילו, הרעת תנאים! באמת? בשביל זה יצאנו לשביתה? בשביל זה אנחנו נאבקים? עשיתי חישוב וייקח לי משהו כמו שנה להחזיר את הנזק הכלכלי של השביתה הזו. הייתי כמעט בכל הפגנה, עשיתי כל מה שאני יכולה ואני מרגישה שיורקים לי בפנים. אני כל כך אוהבת את העבודה שלי אבל מרגישה מושפלת לחזור אליה עם כזה הסכם. זה כזה חוסר אונים מטורף ואני לא מצליחה להתמודד עם זה. בפגישה האחרונה עם המטפלת פשוט ישבתי ובכיתי. גם כי אני צריכה לצמצם פגישות עכשיו בגלל הקטע הכלכלי וגם כי אני פשוט מיואשת. לא נותרו בי כוחות חיוביים, וזה כואב כי יצאתי למאבק הזה עם כל כך הרבה אנרגיות ומוטיבציה. עכשיו אני מרגישה שמעכו אותי כמו חרק קטן ומעצבן. מחר זה היום הקובע. עוד שבע וחצי שעות אני כבר בעוד הפגנה, ואני אכולת חרדות כמו בימים הגרועים שהיו לי פעם. כמעט מצטערת שאני כבר לא עם סרוקסט... איך מכילים את זה? אני לא מצליחה להכיל כל כך הרבה חוסר אונים ותסכול. אני מצליחה להכיל סיפורים נוראיים של מטופלים שלי, סיפורים של אלימות במשפחה והתעללויות, אבל את מה שהמאבק הזה גורם לי להרגיש אני לא יכולה להכיל. אני שבר כלי... איך אני אחזור ככה לעבודה? מצטערת על ההודעה המדכאת הזאת... לא יודעת אם יש מה לענות לי. אני אעריך את הנסיון.. תודה ולילה טוב, נועם

כי ניצחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!! מרכז האיגוד דחה את ההסכם. איזה אושר! אחרי יום מתיש של מעל 8 שעות של הפגנה, בעוד אנחנו נעים בין פסימיות לאופטימיות, התקבלה הבשורה הכל כך משמחת!!!! אין לי קול, וגם הכפות רגליים לא משהו, אבל האושר גדול. בכיתי בדרך הביתה כשדיווחו על זה בחדשות. עשינו היסטוריה. ואת צודקת, אני לא ממש טובה בהפרדות האלה בין נועם העו"ס לבין נועם האדם. אבל היום זה מאפשר את החוויה הטוטאלית של האושר. אז שיהיה... תודה שהיית כאן איתי, נועם