הי

היי .יש מצב שזה מזה לא קשור לפורום אבל לפני שבוע מעדתי ושתיתי אלכוהול אחרי 9 חודשי נקיון ומאחרי שבוע מאז שתיתי היום 3 בירות באמצע היום. אני קצת מבוהלת וגם התקשתי לעוס שלי אבל היא לא ענתה ולא תענה עד שהשביתה תגמר מה שדי פגע וגרם לי להבין שאני לא רוצה לראות אותה יותר מבחינתה אני עבודה ומבחינתי היא העוגן שלי ומזה לא בא לי לראות אותה יותר . הדחייה זהו גרמה לי ללכת להשתכר ותכלס אין מצב שאבקש ממנה עזרה יותר נמאס לי ממנה ואני שונאת אותה . השאלה אך אני יוצאת מהצב הזה מבלי ליפול חסקה לשתייה?

היי ליאת לשתות לא נראה לי שאמשיך כי תכלס מעדתי שוב מהפחד ועכשיו שהוא שכך אני מבינה שזה אף פעם לא היה באמת האלכוהול זה כל מה שסובב אותו. לא מעדתי באמת בגלל העוס אלא כי קשה לי לשלם את המחיר של הנקיון הזה אני כולה בת 23 וויתרתי על בילויים , דייטים מערכות יחסים וכל דבר שיענו עלול להוות מצב סיכון מה שמשאיר אותי רוב הזמן בבדידות לא נורמלית אני מרגישה כמו אאוט סיידר מוזרה כזו בגלל הבעיה הזאת שלי ואני מניחה שאני גם משדרת את את מה שאני מרגישה . ובקשר לעוס למען האמת היא פשט הבנאדם היחיד שאני יכולה לדבר איתו חופשי אבל לאחרונה עלו יותר מדי נושאים רגישים שמביכים אותי בכלל אני נמנעת מחשיפה כי אני לא עומדת במבוכה שאחרי אני מרגישה כזו קטנה אחכ שבא לי למות האגו שלי ללא ספק תופס מקום מאוד מכובד. ובקשר למאבק שלה אין ספק שאני מבינה אבל זה עדיין לא אומר שלא צבט לי שהיא לא ענתה . יש משהו בהבנה הזו שהבנאם היחיד שאתה רוצה להרים אליו טלפון הוא מעין חבר בשכר זו לא היא שאני כועסת עליה זה המציאות שאני מתבאסת ממנה ומנסה להתנגד לה וזה כואב להרגיש ככה שלפעמים פשוט בא לי למות .