חופשה (שוב) של המטפל

היי היום התבשרתי שוב על חופשה של המטפל.שוב שבוע. זה קצת מכעיס. מאוד מכעיס. הוא לוקח חופשות בקצב רצחני.במרווחים קבועים כמעט. כל חודשיים שלושה. לי זה עולה בדם יזע ודמעות רבות. שיהיה לו לבריאות. באמת. אבל בנאדם... קצת אחריות. הוא ניסה לעדן את זה ולומר לי שבטיפולים של שבוע אחד לא מרגישים בחיסרון, ואילו אני כן ארגיש (תודה שאמרת, לא שמתי לב, בוא תזרע לי עוד קצת מלח על הפצעים למה לא?). ואח"כ הוסיף חטא על פשע ואמר... אני לא לוקח חופשה בגלל שאני עמוס או עייף או רוצה לנוח מהטיפולים. סתם בא לי. ואני אומרת... וואלה? באמת? מה עם אחריות מקצועית? אתה לא מנקה רחובות אתה יודע... סתם מעצבן אחד.

סתם לא בא לי שייצא לחופש. די כבר עם החופשות האלו. דיברנו על זה היום (רציתי לספר לו משהו משמעותי אחר וחשוב מאוד) ואולי כדאי כבר להתחיל לתרגל את הלבד מעכשיו? כשהוא עוד קצת בסביבה...להפסיק את הטיפול עד שייסע ויחזור.מה את אומרת? לפעמים זה מרגיש לי מגניב לרוב זה מפחיד ומדכא אותי.הלבד הזה. ההתמודדויות האינסופיות האלו.אני שחוקה כבר. לגבי האותנטיות - לא ראית וקראת עד עכשיו? אני הכי אותנטית שיש. ביפול כמו בפורום כמו בחיים. כמה שאפשר וניתן. הוא מוקסם מזה. נופל שדוד לרגליי על השנינות והחוכמה וההומור החד (הוא פחות אוהב כשזה על חשבונו, כמקובל). גם אני רוצה חופשה אבל לא יכולה לאפשר לעצמי. אולי דווקא כן. לא יודעת. יודעת דבר אחד-לא בא לי מחר.