ליאת,
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
...את יודעת ? אני מרגישה לא טוב. ממש לא טוב. מרגישה רע.הכי רע בעולם... ...הקטע הזה עם הנשיא...התערערתי לחלוטין.. אני לא יודעת אם את יודעת..כשהייתי ילדה בת 10 אז מישהו פגע בי. במשך קצת יותר משנה..מישהו מהמשפחה. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף הכל בגלל קצב.. אוףףףףףףףףףףףףףףף ףףףףףףףף אני כועסת על כל הנשים שהפגינו..אני מרחמת על קצב. אני רציתי שלא יכניסו אותו לכלא.הוא לא אשם. אני מרגישה נורא אשמה.. אוףףףףףףףף ליאת, שתדעי לך שאני לא אשמה בכלום..לא איכפת לי ששמים את קצב בכלא..מצידי , שיכניסו את כל המדינה הזו לכלא. אני לא קשורה לסיפור הזה בכלל... אוףףףףףףףףףףף אני יודעת שההודעה הזו נשמעת הזויה לחלוטין. אבל כך אני גם מרגישה . אני מרגישה כאילו בגללי קצב ייכנס לכלא.. אוףףףףףףףףףףףף שתדעי שאני ממש לא קשורה לסיפור הזה שלו. אני רוצה למות !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה להכנס מתחת לגלגלי משאית...לגמור כבר עם הכל וזהו. אני מרגישה לא טוב ליאת ..אני פשוט אצא לרחוב בעיניים עצומות לא איכפת לי. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
היי דפי, מבינה שזה יום קשה בשבילך שהציף זכרונות מהעבר. את לא אשמה כמובן, גם לא הנשים שהותקפו. קצב הוא האשם, והוא עד כדי כך חולה שגם לאחר שהואשם ע"י שלושה שופטים הוא מאמין לעצמו שהוא חף מפשע. ליאת.
מזמן לא הייתי כאן. אני צופה מהצד.. הודעתך נגעה לליבי כל היום בדקתי אם בפורום נכתבו הודעות בעניין קצב רציתי לשתף גם אבל בלי לפתוח עץ חדש... אז אני מצטרפת לעץ שלך ומשתפת אם לא אכפת לך... הבוקר צפיתי בבית בשידור גזר הדין שלו היו לי מערבולות ענקיות בבטן התרגשתי והייתי לחוצה... רק מלראות אותו היתה לי בחילה נוראית ורק רציתי להיכנס למקלחת ולקרצף את עצמי חזק חזק. להוריד ממני את העבר... שלי. (שלא קשור אליו..) סיפור אחר לגמרי. וכשדיווחו את גזר דינו, האמת, זה לא עשה לי כלום. חשבתי שארגיש משהו, נקמה, הקלה, שמחה, שחרור אבל לא. כלום. סתם עשה לי רע להיחשף למשפט הזה. אני מבינה את התחושה שלך למות. להיעלם אני קוראת לזה. ודווקא עכשיו במקום להתחזק. משום מה זה גורם לנו ההיפך. ליאת אולי תוכלי להסביר למה? אני לא יודעת לגבייך אבל לי יש ילדים ואני לא מוכנה לוותר ולהישבר כשיש לי אחריות עצומה כזו. זה לא מגיע להם. ולא מגיע לבעלי. ואני חושבת (אחרי שנה וחצי של טיפול) שלא מגיע לי שאוותר (וואוו המטפלת שלי תהיה גאה בי על המשפט הזה.. :)) גם לך לא מגיע לוותר. אנחנו חזקות. אני חזקה. את חזקה. והוא החלש. נכון? נכון, ליאת? הדבר שהכי קשה לי עכשיו זו הרגשת הבדידות. קשה להיות לבד. גם אם אני מוקפת מלא אנשים משפחה וחברים אני מרגישה לבד. כי אם במצב מסויים בחיים שלך (במקרה שלי זה בחיים הבוגרים) מישהו עושה בגוף שלך מה שהוא רוצה בלי לשאול אותך או להקשיב ל-לא שלך. אז את לבד. ומה את שווה בכלל אם את לא יכולה לשלוט על הגוף שלך. אפילו על הגוף שלך... אני מאחלת לו, לקצב, שירגיש את הלבד הזה. שהוא וילדיו ירגישו כל החיים בדידות. וחוסר שליטה בסיסי על חייהם. כלא לא כלא כבר לא מעניין אותי. שיהיה לבד. זה העונש הכי כואב שמגיע לו. טוב , השתפכתי מלא. יצא ארוך יותר ממה שתכננתי. תודה על ההזדמנות לשתף. ניצן
ברוכה הבאה. טוב שמצאת את המקום לשתף בנוגע למשפט קצב. משהו שנוגע בכולנו בין אם חווינו משהו כזה בין אם לא. גם אני גאה בך שאת לא מוותרת ומודעת לאחריות שעל כתפייך. מצטרפת בכל ליבי ל "איחולייך" לקצב. שאלת מה גורם לנו להחלש דווקא כשצריך להתחזק. זה קשה להסביר...אבל אין ספק שכשנוגעים לנו בבשר החשוף כנשים, כאמהות, כבנות זוג, כשנוגעים לנו בדימוי הגוף והגוף אין דבר יותר רגיש מזה, ואז... למרות הכל יש את הנטייה להחלש, להשבר,להתכופף. ובכל זאת...את לא באמת לבד עכשיו, קצב כן, גם אחרים כמוהו. לבד עם מעשיהם המזעזעים שאין עליהם סליחה לא משנה כמה שנים הוא יישב בכלא. את יכולה לבקש עזרה, הוא לא. הוא כ"כ חולה ששום עזרה לא תעזור לו. לך יש חיים עכשיו. לא אין וטוב שכך. אלו מילותיי... ליאת.
תודה על הודעתך ותודה שהצטרפת לעץ .. זה מרגיש קצת פחות לבד עם הטירוף, הבלבול ,המועקה ,הקושי,ההשפלה הנוראית הזו,אשמה ועוד אשמה ועוד אשמה.. שחוזרים.. כן, גם אני הרגשתי מוחלשת יותר..גם כל כך מבולבלת..כל כך מאשימה את עצמי בחומרה וסולחת להוא שפגע בי. איכשהו כל פעם כשהנושא הזה מתעורר אצלי ,אני מרגישה שאיזה חלק שבי שופט אותי בחומרה ומכתיב לי תמיד גזר דין מוות ללא מתן זכות ערעור.. וליאת, לא יודעת מה ביקשתי ממך אתמול..רציתי ???? לא יודעת.. נשארתי קצת :( ואפילו לא יודעת למה ועל מה.. דפי.
מנהל פורום פסיכותרפיה
