שאלה

שלום רציתי לשאול לגבי תלות. האאם זה חלק של המטופל- של המקום שהוא בא ממנו. או שיש בזה חלק של המטפל, באיך שהוא מתנהג, מתייחס למטופל, מגיב. ואיך אפשר להוריד/ להפחית את זה. וזה עבודה של מי של המטופל לבד או של המטפל? תודה

זה בוודאות החלק של המטופל אני לא חושבת שהכוונה של המטפל היא ליצור תלות זה אנחנו פשוט ששרוטים מדי. את כל החסכים שלנו אנו משליכים על המטפל בגלל החשיפה, תשומת הלב הקרבה ותחושת הביטחון שמסופקת לנו אצל המטפל. נראה לי אבל שיחד עם מה שציינתי גם העובדה שהקשר חד צדדי והמיקומים בקשר שונים הכוונה שלי היא שיותר קל לשבת ורק לקחת מבנאדם מאשר לקיים מע יחסים הדדית שאתה גם נותן וגם מקבל .משהו מאוד בסיסי יש בחווית התלות הזאת מזכיר לי שהייתי ילדה והתחלתי את גן חובה בתור עולה חדשה אימא הלכה איתי והחזיקה לי את היד הקשיבה לי הכילה אותי וחיבקה אותי היא הכניסה אותי לגן ואמרה לי אני הולכת לשבת מחוץ לגן תנסי להעביר את היום ומתי שממש תצטרכי אותי אני אהיה פה בחוץ אז נסיתי וכל פעם שהסתכלתי מחוץ לשער ראיתיא אותה יושבת שם ואחרי כמה ימים כאלה אמרתי לה שאני כבר לא צריכה אותה יותר . אבל אני פשוט זוכרת מה הרגשתי ומה הייתי כל כך צריכה וכמה שיכולתי לתת ולהעז להתחבר שידעתי שיש לי גב . אני מניחה שזה די דומה לכולנו יש חסכים והמטפל לרוב ממלא את המקום הזה שחסר לנו את תשומת הלב ההקשבה להיות שם בשבילנו ואנחנו יוצרות תלות אבל התסכול הוא כי התיקון הוא לא אמיתי החוויה היא לא הכי טבעית אבל היא עוזרת להתמודד עם החסכים האלה עד שאנחנו מגיעות למקום של השלמה והבנה ויכולות להשקיע את כל האנרגיה שלנו בחיים באמת באותה מידה שאני יכולתי להניח את הפחדים הכאב והתסכול בצד ולהתחבר בגן כי אימא שלי הייתה שם בשבילי כדי להכיל אותי ולספק לי את כל מה שהייתי צריכה באותו רגע. עכשיו אני מרגישה שאמרתי את הדבר הכי מטומטם בעולם אבל ככה אני רואה את חווית הטיפול .

כתבת מאד יפה וכלל לא מטומטם. התיאור על אימך בגן הילדים מקסים וכנ"ל ההשוואה לטיפול. כתבת יפה גם על התלות למול החסכים של המטופל וגם איך באיזשהו מקום היא עוזרת להתמודד עד אותה נקודה המטפל יכול יותר לבד. ליאת.