לדבר על זה..
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי יודעת שתמיד ממליצים בטיפול לדבר על רגשות שעולים, כל הזמן מעודדים "דבר על זה עם המטפל/ת שלך" רציתי להבין למה בעצם יש חשיבות כזאת גדולה לדיבור? זה אמור ליצור שינוי כלשהו במצבו של המטופל רק כי הביא את עצמו לבטא את רגשותיו ישירות? הטיפול מעוררים בי המון כעסים וקנאה ואפילו מחשבות אלימות ונקמניות כלפי המטפלת. אני מדברת איתה על זה באופן אינטקלטואלי מעודן אבל את מה שאני חווה , הרגשות הקשים- זה דווקא מופיע בין המפגשים ולא בתוכם, מולה אני נינוחה יחסית, אבל יש משהו בפרידה שנגמרת הפגישה שכנראה מאוד מכעיסה אותי וגורמת לי אפילו לשנוא אותה שהיא שולחת אותי משם בכזאת קלות , כאילו רגע אחד הייתי משמעותית ושניה לאחר מכן סתם אף אחת... שאני מדברת על זה היא משקפת לי מה אני אומרת ובעצם מכילה את רגשותיי, אבל תכלס זה משהו שחוזר על עצמו כל הזמן. מה התועלת הטיפולית אז? לא ברור לי. האם הדברים לא אמורים להשתנות אחרי שמדברים עליהם?
שלום לשואלת, לדיבור מטרות רבות בהתאם לבעיה/לקושי של המטופל. דיבור יכול להיות לשם תמיכה וונטילציה או לשם העלאת תכנים לא מודעים להכרה מתוך שאיפה שמה שמדובר ויורגש בחדר לא יקח את מקומו בחוץ דרך עשייה שלילית. דיבור יכול להיות לשם עיבוד של תכנים קשים או גם לשם חוויה של נראות. הרבה דברים מניתי רק חלק. אם משהו לא משתנה הוא נראה לי קשור דווקא לדברים שאת לא מדברת עליהם כמו החוויה האמיתית שלך בין הפגישות. ליאת.
מנהל פורום פסיכותרפיה
